קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דוגמא לבקשה להבאת ראיות לסתור שהתקבלה: 1. ביום 21.4.96 נפגע התובע בתאונת דרכים, בהיותו כבן 24. בתביעתו, טען התובע, כי קיימת קביעה על פי דין, מכוח הוראות סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975, לאור קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן - המל"ל), אשר קבע לתובע נכויות זמניות וכן נכות צמיתה של 10% מיום 1.1.97. 2. המבקשות הגישו בקשתן להבאת ראיות לסתור קביעה זו. הנימוק המרכזי לבקשה הינו - שועדת המל"ל לא התיחסה כלל לעברו הרפואי של התובע, בכל הקשור לבעיות בגב תחתון, כשבהחלטת הועדה נקבעו אחוזי הנכות בגין חבלה בגב אמצעי תחתון וברכיים. המשיב מתנגד לכך וטוען בתגובתו, כי לא הוכח שבפני הועדה לא עמדו מסמכים רפואיים מלפני התאונה, וכן כי אין המקרה דנן מצדיק הבאת ראיות לסתור. 3. המבקשת בבקשתה מציינת את העובדות הבאות: א. בבקשה שהגיש התובע לקביעת דרגת הנכות, נשאל התובע האם סבל בעבר מהגבלות או כאבים דומים, והתובע ענה על שאלה זו בשלילה. ב. ממסמכים רפואיים שצורפו לבקשה עולה, כי עוד בשנת 89' צוין, שהתובע בגין תאונת דרכים קודמת, "סובל מכאבים בגב תחתון" וכן צורפה תעודת חדר מיון מ- 12.10.93 ובה צויין שהתובע "מתלונן על כאבים באזור ע"ש מותני". במסמך נוסף מצויין, כי התובע נפגע מחבלה בגב תחתון וכן צורף אישור רפואי של ד"ר חורש שם מתוארת תאונת דרכים שעבר התובע ב- 12.10.93, כשד"ר חורש מציין, כי התובע "סובל מכאבי גב ובעיקר באזור ע"ש מותני". וכן בהמשך, מציין ד"ר חורש מגבלות בתנועה. אמנם, מדובר במסמך הנושא כותרת "אישור רפואי" אולם, אין לשלול בבקשה מסוג דנן הסתמכות על האמור בחוו"ד זו. 4. ב"כ המשיב טוען, כי לא הוכח שהחומר האמור לא עמד בפני הועדה הרפואית של המל"ל, וכן טוען, כי אין במסמכים האמורים להצביע על ממצא אובייקטיבי שבגינו יש לשלול את הקשר הסיבתי בין הנכות, כפי שנקבעה ע"י המל"ל לבין התאונה נשוא הדיון. 5. אכן, ביהמ"ש מאפשר הבאת ראיות לסתור במקרים חריגים, ויוצאי דופן. עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו. במיוחד יפים הדברים, אם התובע בבקשתו למל"ל, הסתיר, לכאורה, מצב רפואי קודם. כפי שצויין בת.א. (שלום)ב-ש 7739/91 המ' 2191/93 איילון חב' לביטוח בע"מ נ. סרי (צלטנר 2992): "הנתבעת הרי איננה מופיעה כלל בפני הועדה הרפואית, איננה יודעת כלל על ההליך ובוודאי שלא נותנים לה להופיע ולטעון או להציג ראיותיה". לאור זאת, יפים לעניננו גם הדברים שנקבעו בהמר' 583/97 ת.א. 933/96 כלל חברה לביטוח בע"מ . מפי כב' סגן הנשיא השופט גלין, בביהמ"ש השלום בנתניה, שם התייחס ביהמ"ש לנושא ידיעת המבטחת והוכחת המסמכים שעמדו בפני הועדה. כפי שצויין בת.א. (שלום נתניה) 7330/92 מטסלי חדרה בע"מ ואח' נ. רבינוביץ (צלטנר, 1705) אחד המקרים להבאת ראיות לסתור: "כאשר מובן שעובדות רלוונטיות הנובעות למצבו של התובע לפני התאונה לא היו בפני הועדה, ולכן יש להוכיח שהדבר מצדיק הבאת ראיות לסתור" (ההדגשה שלי - י.ש.). וכן לעניין זה, ראה ר"ע 634/85 עודה נ. רותם פ"ד לט(4)505, וע"א 5779/90 (רע"א 4377/90) הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ. עבדול אחמד פ"ד מה (4)77, לרבות העדר התייחסות לעברו הרפואי של הנפגע לשאלת הקשר הסיבתי. בעניננו, מחד אין בפרוטוקול הועדה ובממצאיה כל התייחסות למצב התובע, טרם התאונה, ומאידך, התובע עצמו טען אשר טען וכמפורט לעיל. לדידי, דוקא מעת שהמחוקק קבע, כי בהעדר ראיות לסתור, קביעת המל"ל היא המחייבת, על התובע המגיש תביעתו למל"ל להקפיד שבעתיים, בל יצהיר נתונים שאינם נכונים ושיתכן שבגינם לא תבקש הועדה לבחון מצב רפואי מלפני התאונה. מעת, שהתובע בחר, ולכאורה על כך אין מחלוקת, להציג מצג שאינו נכון בפני הועדה, די בסתירת האמור על מנת לאפשר הבאת ראיות לסתור. בעניננו, לא יכולה להיות מחלוקת כי התובע, לפחות בהתאם לתלונותיו, סבל גם סבל בעבר מכאבים בגב תחתון. 6. לאור האמור, יש להעתר לבקשה. 7. מאחר והשאלה הנצבת להכרעה הינה, הקשר הסיבתי בין מצבו של המשיב לבין תאונת הדרכים, לא ראיתי מקום לפצל את ההליך הדיוני על שלביו השונים, ועל כן אני מורה כדלקמן: א. אני ממנה את ד"ר עמרמי, כמומחה בתחום האורטופדי, אשר יחווה דעתו הן לעניין הקשר הסיבתי והן לענין דרגת נכונותו של המשיב. ב. ההוצאות, בשלב זה, על המבקשת. ג. מנ"ת תוציא המינוי הפורמלי בהתאם להנחיות. ד. בהתאם - מנ"ת תקבע מועד לתחשיבי נזק ודיון בפני. ה. בנסיבות הענין - אין צו להוצאות.בקשה להבאת ראיות לסתורראיות