מידע על עסקת אשראי

הסבר מפורט על מערכת היחסים בביצוע עסקת חיוב של כרטיסי אשראי ניתן למצוא בהחלטתה של כב' השופטת מ. שידלובסקי-אור בתיק בית הדין להגבלים עסקיים ה"ע 4630/01 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' סופר פארם (ישראל) בע"מ (ניתנה ביום 22/12/02), שם היא מציינת: 2. בעוד שצורת התשלום באמצעות כרטיס אשראי שהוא "לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק ללא תשלום מיידי של התמורה" (על פי ההגדרה בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986), ידועה ומוכרת לציבור כאחת מדרכי התשלום בגין טובין או שירותים, הרי שנדבך הסליקה, דהיינו אופן ביצוע התשלום לבתי עסק וכל הפעולות הכרוכות בכך, ידועים פחות. בנדבך זה עוסקת ההחלטה.   3. לאחר שהלקוח (הוא מחזיק כרטיס האשראי) מבצע עסקה, דהיינו רוכש טובין או שירותים מאת בית עסק, בית העסק מדווח על העסקה לסולק, עמו הוא קשור בהסכם סליקה. הדיווח נעשה באמצעים מכניים, דהיינו, שובר עסקה מנייר, או באמצעים אלקטרוניים (טכנולוגים). הסולק, קשור עם בית העסק ישירות והוא מתחייב כלפי בית העסק להעביר לו את תמורת העסקה. הסולק גובה מבית העסק עמלה הקרויה "עמלת בית עסק" המבוססת על אחוז מסוים מסכום העסקאות אשר סלק. רואים אנו כי למעשה קיימות 3 מערכות יחסים נפרדות בין המשתתפים השונים בעסקת האשראי. מערכת יחסים אחת היא זו שבין מנפיק הכרטיס לבין המחזיק בכרטיס מערכת זו מוסדרת הן בהסכמים מפורשים והן בהוראות חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986. מערכת שנייה הינה בין הסולק לבין בית העסק המוכר מוצרים ושירותים למחזיק הכרטיס. חוק כרטיסי חיוב, אינו דן במערכת זו והיא מוסדרת בהסכמי הסליקה שבין בתי הסליקה לבין העסקים השונים. מערכת שלישית הינה מערכת היחסים שבין הסולק לבין מנפיק הכרטיס. גם מערכת זו נשלטת רק על ידי הסדרים חוזיים בין החברות השונות. הואיל והחברות השונות העוסקות בעניין משמשות הן כסולקות והן כמנפיקות, הן קשורות ביניהן בהסכמי סליקה הקובעים את שיעורי העמלה שישלם סולק למנפיק ואת חלוקת האחריות לתשלום לכשלים בביצוע העסקאות. כפי שניתן לראות אין כל מערכת יחסים חוזית ישירה בין חברת הסליקה לבין המחזיק בכרטיס האשראי. גם חוק כרטיסי חיוב אינו דן במערכת יחסים זו.אשראיעסקת אשראי