עיכוב ביצוע פסק דין והחזרת המצב לקדמותו

האם יש מקום לעכב ביצועו של פסק-דין, שהחיוב שבו הוא תשלום כספים, כשהתשלום מותנה בהחזרת הנכס עבורו שולמה התמורה? נקודת המוצא היא בעיקרון הכללי על-פי תקנה 466לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984, לפיה הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (המ' 369/81 (ע"א 367/81) [2], בעמ' 305), והיוצא מהכלל הוא, כאשר קיימות נסיבות מיוחדות, המצדיקות סטייה מכלל זה (ב"ש 981/82 (ע"א 740/82) בעמ' 91). הנסיבות המיוחדות עשויות להצדיק עיכוב, כאשר מתברר בעליל, כי עם ביצוע פסק הדין שוב לא ניתן יהא להחזיר את המצב לקדמותו, כגון שהדייר שנצטווה לפנות יאבד קורת הגג, כי מבנה קיים ייהרס וכדומה עניינים, שבהם ביצוע פסק הדין ייצור מצב, שלא ניתן יהא להחזיר את הגלגל אחורנית, והזוכה בערעור לא יוכל לממש את פרי זכייתו [זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 659]. וגם במקרים כאלה יש משמעות לשיקול בדבר הסיכוי לזכות בערעור, אם כי באותו שלב אין בית המשפט נכנס לפני ולפנים של סיכוי זה וביסוסו, ודי לפעמים בסיכויים לכאורה, כפי שמתגלים בבדיקה ראשונית של פסק הדין ונימוקי הערעור, כדי לצאת ידי החובה בנדון (המ' 164/58, בעמ' 756; המ' 25/81 (ע"א 15/81 [5], בעמ' 363). ומלבד שני השיקולים שכבר הוזכרו על בית המשפט, הדן בבקשה לעיכוב ביצוע, גם לבחון ולשקול את מאזן הנזקים או מאזן הנוחיות והאינטרסים של הצדדים ואת התוצאות, שתיגרמנה לכל אחד מהם בהמשך להחלטה. כאשר נזקו של האחד יהא קשה ואילו לצד שכנגד ייגרמו רק השהייה או נזק שניתן לפצות עליו, תגבר הנטייה שלא ליצור עובדות מוגמרות, ולעתים ניתן יהא להסתפק בערובה מתאימה, שימציא הצד המבקש עיכוב הביצוע. כל אלה שיקולים במסגרת הנסיבות המיוחדות, כדי לא לעשות פלסתר התוצאה בערעור (ב"ש 646/82 [6], בעמ' 19), כשהעיקרון הבסיסי הוא כאמור בתקנה 466הנ"ל, היינו, כי הגשת ערעור אינה מעכבת ביצועם של פסק-דין או החלטה.החזרת המצב לקדמותועיכוב ביצועביצוע פסק דין