##שחרור בערבות בארה''ב:## בשיטות המשפט הנהוגות בארצות-הברית ובאנגליה נקבע כעקרון יסוד כי לכל אדם זכות לשחרור בערובה פרט לעבירות שעונשן מוות והשקולים המצדיקים מעצר הנאשם, הם כאשר מובאות ראיות, כי קיים חשש, שהנאשם ישפיע על העדים, יאיים עליהם, ימלט ממידת הדין או ישבש הליכי המשפט; וחומרת העבירה ונסיבותיה יכול שישמשו כשקול עזר בהחלטה, אם קיים חשש של שבוש הליכי המשפט. ועקרון נוסף בחוקתה של ארצות-הברית כי אין לדרוש ערבות גבוהה ומוגזמת. Shall not be required Excessive bail שהרי דרישה מוגזמת כזו תבטל... את זכות הנאשם, שהוא דל אמצעים, להיות משוחרר בערובה.... חומרת העבירה.... מן הראוי שלא תהיה שקול עצמאי ש"בזכותו" יעצר הנאשם עד תום ההליכים. קנה המידה והשקול המכריעים הם קיומו של חשש סביר, שיש בו ממש, לשיבוש הליכי המשפט וסכנה לשלום הצבור, וחשש זה, כאמור, קיים הוא במערכת משפטנו, בדרך כלל, מאליו וללא הוכחה, בסוג מסויים של עבירות אינוס ואלימות למיניהן.....". (דברי כבודי השופט מ' אלון בב"ש 15/86 מדינת ישראל נ' אבי צור בעמוד 714). ##מעצר עד תום ההליכים בארה"ב:## עובדה היא כי גם בבית המשפט העליון של ארצות-הברית חלה תפנית מהפכנית ובערעור ארצות הברית נ' סלרנו הוחלט ביום 26.5.87 ברוב של שישה שופטים כנגד דעת מיעוט של שלושה שופטים כי האינטרס של שלום הפרט והצבור מצדיק במקרים מסויימים מעצר עד תום ההליכים כאשר חומרת העבירה כשלעצמה יכולה לשמש כנימוק בפני עצמו. כלשון בית-המשפט העליון: כאשר בית-המשפט משתכנע ששום תנאי ו/או תנאים מצטברים לא יהא בהם כדי להבטיח את שלום הפרט והצבור אזי יהא על בית-המשפט להורות על מעצר עד תום ההליכים, מאחר ועל בית-המשפט לקחת בחשבון תחזית של התנהגות פלילית עתידית של הנאשם: a prediction of future criminal conduct(שם, דעת הרוב מפי הנשיא השופט רנקוויסט בעמוד 11). ##הארכת תוקף הערבות בישראל:## ככלל סבר המחוקק כי תקופה של 180 יום די בה כדי להשלים חקירה ולהגיש כתב אישום, לפיכך נקבע בסעיף 58(א) רישא לחוק המעצרים, כי הערובה ותנאי השחרור יפקעו כעבור 180 יום. יחד עם זאת לעיתים, ומטבע הדברים בחקירות מורכבות ומסועפות יותר, החקירה לא מסתיימת תוך פרק הזמן של 180 יום. בנסיבות הללו יש באפשרות המדינה, מכח סעיף 58(א) האמור לבקש את הארכת תוקף הערבויות ותנאי השחרור, כאשר יש צורך בכך, היינו עדיין שרירה וקיימת אחת או יותר מן העילות שהביאו להטלת התנאים מלכתחילה (ראה בש"פ 5955/99 מ"י נ' שוורץ). ##חילוט ערבות בישראל:## בבש"פ 1902/19 סקר בית המשפט העליון בהרחבה את המסגרת הנורמטיבית בסוגית חילוט ערבויות. נציין בקצרה כי סעיף 44 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996 מעגן את האפשרות להורות על שחרור בערובה של נאשם. למפקחים ישנו תפקיד מכריע במימושה של האפשרות לשחרר אדם בתנאים בהיותם אלה השומרים על צעדי המפוקח ומוודאים כי הוא עומד בתנאים שנקבעו לו. סעיף 51 לחוק המעצרים הקנה סמכות לבית המשפט לחלט ערבות מתוך רצון ליצור הרתעה הן אצל המפקחים והמשוחרר בתנאים. משכך, מפקח החותם על ערבות לקיום תנאי השחרור צריך לצפות כי אם המפוקח יפר התנאים, תחולט ערבותו, אולם שיקול הדעת באשר לחילוט והיקפו נתונים לבית המשפט אשר ישקול בהחלטתו את מהות האישומים נגד הנאשם וטיב ההפרה. ראו: בש"פ 1902/19 אבטין ואח' נגד מדינת ישראל ( 02/06/19).מעצרשחרור בערובה (בערבות)ערבותארצות הברית (ארה"ב)