##דוגמא לכתב תביעה:## ## א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובעת: גב' _______, ת.ז. _________, המתגוררת ברחוב _________, _________. 2. הנתבעת: _______ בע"מ, ח.פ. _________, חברה לשמאות, אשר כתובתה הרשומה היא רחוב _________, _________. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 7.5.00 ועד למועד התשלום המלא בפועל, וכן לפסוק לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. התובעת הינה בעלת דירה ברחוב _________, _________, אשר בוטחה בפוליסת ביטוח מבנה בחברת הביטוח _______ בע"מ (להלן: "חברת הביטוח") עקב משכנתא שנטלה. 5. במהלך שנת 2000, התגלו בדירת התובעת נזילות במקלחת כתוצאה מפיצוץ בצנרת, אשר גרמו לנזקים משמעותיים לקירות, לתקרה ולרצפות בדירה. 6. בעקבות גילוי הנזקים, פנתה התובעת לחברת הביטוח בבקשה לשלוח שמאי להערכת הנזקים, ובהתאם להוראות הפוליסה, הופנתה התובעת לנתבעת, חברת שמאות. 7. לטענת התובעת, סוכם עם השמאי מטעם הנתבעת כי התובעת תסיים את עבודות השיפוצים, והשמאי יגיע לאחר מכן על מנת לבחון את הצנרת החשופה ולהעריך את הנזקים. 8. השמאי מטעם הנתבעת הגיע לדירת התובעת ביום 8.2.00, לאחר שעבודות השיפוץ והחלפת הצנרת כבר הושלמו, וטען כי מאחר והעבודה בוצעה, אין באפשרותו להעריך את נזקי הנזילה, ועל כן דחה את תביעת התובעת לפיצוי מחברת הביטוח. 9. עילת התביעה נולדה במועד דחיית תביעת הביטוח על ידי הנתבעת, אשר מנעה מהתובעת לקבל את מלוא הפיצוי המגיע לה בגין נזקי המים שנגרמו לדירתה. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 10. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה נובעת מסכום התביעה, אשר אינו עולה על הסכום הקבוע בחוק לסמכותו של בית משפט השלום. 11. סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה נובעת ממקום מגורי התובעת וממקום התרחשות הנזק, אשר שניהם מצויים בתחום שיפוטו של בית משפט זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## רשלנות מקצועית של השמאי ## 12. השמאי מטעם הנתבעת התרשל במילוי תפקידו בכך שלא הגיע לדירת התובעת במועד סביר לאחר קבלת ההודעה על הנזק, ובכך מנע מעצמו את האפשרות לבחון את מקור הנזילה ואת היקף הנזקים בטרם בוצעו התיקונים. התנהלות זו עומדת בניגוד מוחלט לסטנדרטים המקצועיים המצופים משמאי ביטוח סביר. 13. טענת השמאי כי לא יכול היה להעריך את הנזקים לאחר השלמת השיפוץ, אינה פוטרת אותו מאחריותו, שכן היה עליו להנחות את התובעת באופן ברור ומפורש שלא לבצע תיקונים לפני ביקורו, או לחלופין, להגיע באופן מיידי לבדיקה. מחדלו זה מהווה רשלנות חמורה. 14. השמאי לא פעל כנדרש על מנת לתעד את מצב הדירה לפני השיפוץ, ולא הציע פתרונות חלופיים להערכת הנזק, כגון בדיקת הצנרת החשופה או הסתמכות על תיעוד שהוצג על ידי התובעת, ובכך פגע ביכולתה של התובעת לממש את זכויותיה על פי פוליסת הביטוח. 15. התנהלות השמאי, אשר הובילה לדחיית תביעת הביטוח של התובעת, גרמה לה נזק ישיר בדמות אי-קבלת מלוא הפיצוי המגיע לה מחברת הביטוח, וזאת למרות שהוכח כי נגרמו נזקים לדירה כתוצאה מנזילה המכוסה בפוליסה. 16. השמאי, כבעל מקצוע, חב חובת זהירות כלפי התובעת, ובהתנהלותו הרשלנית הפר חובה זו, שכן היה עליו לצפות כי מחדליו יגרמו לתובעת נזק כלכלי משמעותי, כפי שאכן קרה בפועל. ## הפרת חובת זהירות כלפי המבוטח ## 17. הנתבעת, באמצעות השמאי מטעמה, חבה חובת זהירות כלפי התובעת, כמבוטחת, לדאוג לאינטרסים שלה ולפעול במקצועיות וביושר על מנת להעריך את נזקיה באופן אובייקטיבי והוגן, חובה שהופרה במקרה דנן. 18. חובת הזהירות של השמאי כוללת מתן הנחיות ברורות למבוטח לגבי אופן הטיפול בנזק, ובפרט לגבי הצורך להמתין לביקור שמאי לפני ביצוע תיקונים, ומשלא ניתנו הנחיות כאלה או שהיו מעורפלות, הופרה חובה זו. 19. השמאי היה מודע לכך שהתובעת פועלת בתום לב ובמטרה למזער נזקים, ועל כן היה עליו לנקוט משנה זהירות בהתנהלותו ולהבטיח כי פעולותיה של התובעת לא יפגעו בזכויותיה הביטוחיות. 20. הפרת חובת הזהירות של הנתבעת באה לידי ביטוי בכך שהשמאי לא פעל באופן אקטיבי לוודא את מצב הדירה ואת היקף הנזקים בטרם בוצעו התיקונים, ובכך יצר מצב בלתי הפיך שפגע ביכולת התובעת לקבל פיצוי. 21. הנתבעת, כחברה לשמאות, נושאת באחריות שילוחית למעשיו ומחדליו של השמאי מטעמה, ועל כן עליה לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפרת חובת הזהירות. ## הסכמה לביצוע תיקונים לפני ביקור שמאי ## 22. התובעת טוענת כי סוכם עם השמאי מטעם הנתבעת כי היא רשאית לסיים את עבודות השיפוצים לפני ביקורו, וכי הוא יראה את הצנרת בחוץ, הסכמה אשר הוכחשה על ידי הנתבעת אך לא נסתרה באופן מוחלט. 23. גם אם לא ניתנה הסכמה מפורשת, הרי שבהיעדר הנחיה ברורה וחד משמעית שלא לבצע תיקונים, ובפרט כאשר מדובר בנזקי מים הדורשים טיפול מיידי למניעת החמרת הנזק, יש לראות בהתנהלות השמאי כהסכמה שבשתיקה. 24. הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת פעלה בחוסר תום לב או במטרה להסתיר מידע, אלא להפך, התובעת פעלה מתוך רצון למזער את הנזקים ולשקם את דירתה במהירות האפשרית. 25. בנסיבות העניין, כאשר התובעת פעלה בתום לב ובהנחה שהיא רשאית לבצע את התיקונים, אין להטיל עליה את מלוא האחריות לאי-יכולת השמאי להעריך את הנזק בדיעבד, אלא יש לחלק את האחריות בין הצדדים. 26. טענת הנתבעת כי התובעת מנעה מהשמאי לברר את נסיבות הנזק והיקף החבות, אינה עומדת במבחן הסבירות, שכן התובעת פעלה מתוך צורך דחוף לתיקון הנזקים ולא מתוך כוונה למנוע בדיקה. ## הפרת חובת תום לב ## 27. הנתבעת, באמצעות השמאי מטעמה, פעלה בחוסר תום לב כלפי התובעת בכך שדחתה את תביעתה לפיצוי, תוך התעלמות מהנזקים המוכחים שנגרמו לדירה ומהעובדה שהדירה מבוטחת בפוליסה המכסה נזקי מים. 28. חוסר תום הלב מתבטא גם בכך שהשמאי לא הציע פתרונות חלופיים להערכת הנזק, כגון הסתמכות על תמונות, קבלות או עדויות של בעלי מקצוע שביצעו את התיקונים, ובכך הקשה על התובעת לממש את זכויותיה. 29. הנתבעת ניסתה להתנער מאחריותה על ידי הטלת מלוא האשמה על התובעת, מבלי לבחון את חלקה שלה במחדלים שהובילו לאי-יכולת הערכת הנזק, ובכך פעלה בניגוד לעקרונות תום הלב וההגינות. 30. התנהלות הנתבעת, אשר הובילה לדחיית תביעת הביטוח, גרמה לתובעת עוגמת נפש רבה ונזק כלכלי, וזאת כאשר היה ביכולתה לפעול באופן שונה והוגן יותר כלפי המבוטחת. 31. הפסיקה קבעה כי חובת תום הלב חלה על כל הצדדים ליחסים חוזיים, ובכלל זה על חברות ביטוח ושמאים הפועלים מטעמן, וכי הפרתה עלולה להקים עילת תביעה בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מכך. ## נזקים מוכחים לדירה ## 32. אין מחלוקת כי אכן אירע נזק לחדר האמבטיה של התובעת כתוצאה מנזילה שהייתה במקום, וכי נזקים אלו התפשטו לקירות, לתקרה ולרצפות בדירה, כפי שעולה מהתמונות שצורפו על ידי התובעת. 33. הדירה של התובעת מבוטחת בפוליסת ביטוח מבנה בחברת הביטוח _______ בע"מ, ופוליסה זו מכסה נזקי נזילות הנובעים מהימלטות או דליפה של מים, כפי שאכן אירע במקרה דנן. 34. התיקונים שבוצעו על ידי המשפץ מטעם התובעת כללו חשיפת צנרת הדלוחין, הוצאת חול רטוב והחלפת ריצוף וקרמיקה, פעולות המעידות על היקף הנזק ועל הצורך בתיקון מיידי. 35. גם אם מקור הרטיבות אינו ברור לחלוטין לאחר התיקונים, הרי שסימני הרטיבות הברורים והנזקים הנלווים מעידים על אירוע ביטוחי המכוסה בפוליסה, ועל כן יש לפצות את התובעת בגינם. 36. העובדה כי בית המשפט הנכבד מצא לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת חלק מהסכומים שהוצאו על ידה לשיפוץ, מהווה אינדיקציה ברורה לכך שאכן נגרמו לתובעת נזקים המצדיקים פיצוי. ## אחריות הנתבעת כחברת שמאות ## 37. הנתבעת, כחברה לשמאות, נושאת באחריות מקצועית כלפי לקוחותיה וכלפי המבוטחים, וכי עליה להבטיח כי השמאים מטעמה יפעלו במקצועיות, ביושר ובהגינות. 38. הנתבעת אחראית למחדליו של השמאי מטעמה, אשר פעל במסגרת תפקידו כשליח שלה, ועל כן עליה לשאת בתוצאות הרשלנות המקצועית שהובילה לנזקי התובעת. 39. הנתבעת לא הוכיחה כי נקטה בכל האמצעים הסבירים על מנת למנוע את הרשלנות של השמאי, ולא הציגה נהלי עבודה ברורים המבטיחים טיפול הולם בתביעות ביטוח. 40. הפסיקה קבעה כי חברות שמאות חבות חובת זהירות כלפי המבוטחים, וכי עליהן לפעול באופן שיאפשר הערכה נאותה של הנזקים, גם במקרים מורכבים. 41. אי-היכולת של השמאי להעריך את הנזק בדיעבד, אינה פוטרת את הנתבעת מאחריותה, שכן היה עליה לוודא כי השמאי יגיע במועד סביר ויבצע את עבודתו כנדרש. ## עוגמת נפש ונזקים עקיפים ## 42. כתוצאה מהתנהלות הנתבעת ודחיית תביעת הביטוח, נגרמה לתובעת עוגמת נפש רבה, טרחה והוצאות מיותרות, שכן נאלצה להתמודד עם נזקי המים בדירתה ללא קבלת הפיצוי המגיע לה. 43. התובעת נאלצה להשקיע זמן ומאמץ רב בתיקון הנזקים, בתיאום עם בעלי מקצוע ובניסיון חוזר ונשנה לקבל את הפיצוי מחברת הביטוח, כל זאת ללא הצלחה מלאה. 44. דחיית התביעה גרמה לתובעת תחושת תסכול וחוסר אונים, שכן מצאה עצמה מול שוקת שבורה, למרות ששילמה פרמיות ביטוח במשך שנים רבות. 45. הנזקים שנגרמו לדירה, והצורך בתיקונים מיידיים, פגעו באיכות חייה של התובעת ובשגרת יומה, וגרמו לה אי-נוחות רבה ופגיעה בהנאה מרכושה. 46. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעת פיצוי הולם בגין עוגמת הנפש והנזקים העקיפים שנגרמו לה כתוצאה מהתנהלות הנתבעת, וזאת בנוסף לפיצוי בגין הנזקים הישירים. ## חלוקת אחריות ## 47. גם אם ייקבע כי לתובעת היה חלק מסוים באי-יכולת השמאי להעריך את הנזק, הרי שאין להטיל עליה את מלוא האחריות, ויש לחלק את האחריות בין הצדדים באופן יחסי. 48. הנתבעת, כגורם מקצועי, הייתה בעלת הידע והניסיון הנדרשים על מנת למנוע את המצב שנוצר, ועל כן חלקה באחריות גדול יותר מזה של התובעת, שהינה אדם פרטי ללא ידע מקצועי בתחום הביטוח והשמאות. 49. הפסיקה הכירה בעקרון חלוקת האחריות במקרים של רשלנות תורמת, וכי יש לבחון את מידת האשם של כל אחד מהצדדים ולהטיל עליהם אחריות בהתאם. 50. בנסיבות העניין, כאשר הוכח כי נגרמו נזקים לדירה המכוסים בפוליסה, וכי הנתבעת התרשלה במילוי תפקידה, יש לחלק את האחריות באופן שיבטיח פיצוי הוגן לתובעת. 51. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי הנתבעת נושאת באחריות עיקרית לנזקים שנגרמו לתובעת, וכי יש לחייבה בפיצוי הולם בהתאם למידת אחריותה. ## עקרון מזעור נזקים ## 52. התובעת פעלה באופן סביר ובתום לב על מנת למזער את הנזקים שנגרמו לדירתה כתוצאה מהנזילה, וזאת על ידי ביצוע תיקונים מיידיים, אשר היו הכרחיים למניעת החמרת המצב. 53. אי-ביצוע התיקונים היה עלול להוביל לנזקים גדולים יותר ולעלויות גבוהות יותר, ועל כן פעולותיה של התובעת עולות בקנה אחד עם עקרון מזעור הנזקים. 54. אין להעניש את התובעת על כך שפעלה באחריות ובמהירות למניעת נזקים נוספים, אלא יש לראות בפעולותיה כחלק מהתנהלות סבירה של מבוטח. 55. הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת פעלה בחוסר סבירות או כי היה ביכולתה למזער את הנזקים באופן אחר, מבלי לפגוע ביכולת השמאי להעריך את הנזק. 56. הפסיקה הכירה בחשיבות עקרון מזעור הנזקים, וכי אין לדרוש ממבוטח להמתין לביקור שמאי כאשר הדבר עלול להחמיר את הנזק ולגרום לעלויות גבוהות יותר. ## חובת השמאי להנחות את המבוטח ## 57. על השמאי חלה חובה להנחות את המבוטח באופן ברור ומפורש לגבי אופן הטיפול בנזק, ובפרט לגבי הצורך להמתין לביקור שמאי לפני ביצוע תיקונים, וזאת על מנת למנוע מצבים של אי-הבנה או אי-יכולת הערכה. 58. בהיעדר הנחיה ברורה כזו, או כאשר ההנחיה הייתה מעורפלת, אין להטיל את מלוא האחריות על המבוטח, אלא על השמאי, אשר כבעל מקצוע, היה עליו לוודא שהמסר הועבר באופן חד משמעי. 59. הנתבעת לא הוכיחה כי השמאי מטעמה נתן הנחיות ברורות וחד משמעיות לתובעת, ועל כן אין להלין על התובעת על כך שפעלה כפי שפעלה. 60. חובת ההנחיה נובעת מפערי הידע והכוחות בין השמאי המקצועי לבין המבוטח הפרטי, ועל השמאי מוטלת האחריות לוודא שהמבוטח מבין את הנדרש ממנו. 61. הפרת חובת ההנחיה על ידי השמאי מהווה רשלנות מקצועית, אשר הובילה לנזקים שנגרמו לתובעת, ועל כן יש לחייב את הנתבעת בפיצוי. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד שמאי של חברת ביטוח:## 1. התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעת שהיא חברה לשמאות. 2. לטענת התובעת נתגלו נזילות במקלחת שבביתה כתוצאה מפיצוץ בצנרת. 3. עקב הנזילה פנתה התובעת, לטענתה, לחברת הביטוח, אריה חברה לביטוח בע"מ (להלן:"חברת אריה") שמבטחת את הדירה מטעם הבנק עקב המשכנתא שנטלה וביקשה שישלח שמאי להעריך את הנזקים. לטענתה, הסכים השמאי שתסיים את עבודות השיפוצים שלא בנוכחותו ו"הוא יראה את הצנרת בחוץ", כך נאמר בכתב התביעה. 4. לטענתה, הגיע השמאי מטעם הנתבעת לאחר שעבודת השיפוץ הושלמה ואז הוא טען כי מאחר והעבודה נעשתה אין הוא יכול להעריך נזקי הנזילה ולכן דחה את תביעתה לפיצוי מחברת אריה. 5. לטענת הנתבעת, ביום 6.2.00, פנה בעלה של התובעת לחברת אריה והודיע לחברת אריה כי נגרם נזק לצנרת בחדר האמבטיה. 6. לטענת הנתבעת עוד באותו יום התקשר שמאי מטעם הנתבעת לבעלה של התובעת אשר מסר לו כי עבודות השיפוץ והחלפת הצנרת הסתיימו. 7. לטענת הנתבעת, השמאי הגיע לבית התובעת ביום 8.2.00 והוברר לו כי בדירה נעשו עבודות שיפוץ נרחבות שהחלו כשבועיים לפני ביקור השמאי. 8. לטענת הנתבעת בכך שהתובעת סיימה את השיפוץ בביתה טרם ביקור השמאי מנעה מהשמאי לברר את נסיבות הנזק והיקף החבות. 9. עוד לטענת הנתבעת בדיקת השמאי בבית התובעת לא העלתה כי אכן נגרם נזק כלשהו לצנרת בחדר האמבטיה. 10. אין מחלוקת שאכן אירע נזק לחדר האמבטיה של התובעת כתוצאה מנזילה שהייתה במקום. אין גם מחלוקת שהדירה של התובעת מבוטחת בפוליסת ביטוח מבנה בחברת הביטוח אריה בתוקף המשכנתא שרשומה על הדירה (להלן:"הפוליסה"). 11. על פי הפוליסה שצורפה לכתב ההגנה חובה על התובעת לפנות ל"הדס" שרותי שמאות - הנתבעת, בקרות מקרה הביטוח. 12. התובעת בכתב התביעה הבלתי מפורט ובלתי מבוסס שהגישה לא הבהירה מתי התגלתה הנזילה בצנרת, ומתי פנתה לנתבעת בעניין השמאות. עובדות אלה מצאו ביטויין רק בדו"ח של השמאי שסומן א1 ואשר צורף כנספח לכתב ההגנה (להלן:"דו"ח השמאי"). 13. מדו"ח השמאי עולה כי השמאי ביקר לראשונה בדירה ביום 8.2.00 ואז נאמר לו כי סימני הרטיבות הופיעו כבר שנה קודם לכן. היכן הייתה התובעת מיד לכשהתגלו סימני הרטיבות - לתובעת פתרונים. 14. טוענת התובעת, בטענה שהוכחשה ע"י הנתבעת, כי פנתה לנתבעת וביקשה כי יבוא שמאי להעריך את הנזק והוסכם כי התובעת תבצע את התיקונים והשיפוצים והוא יעריך את הנזק לאחר מכן. 15. הטענה הזו היא תמוהה ומוזרה ולא ניתן לקבלה, מה גם שהיא מוכחשת מכל וכל ע"י השמאי. לטענת הנתבעת לראשונה הודיע לה התובעת על הנזק שנגרם לצנרת ביום 6.2.00 וכבר באותו יום נמסר לו ע"י בעלה של התובעת כי העבודות להחלפת הצנרת כבר בוצעו בפועל וביום 8.2.00 כאשר הגיע השמאי לבית התובעת נמסר לו ע"י בעלה כי השיפוצים בדירה החלו כשבועיים קודם לכן. 16. יצויין כי התובעת, על אף שנתנה לה הזדמנות לתקן את כתב תביעתה, לא הוסיפה פרטים בנוגע למועדים בהם פנתה לנתבעת והאם פנתה אליה בכלל טרם החלה בעבודות השיפוץ. 17. לא יעלה על הדעת שמבוטח יפעל בניגוד להוראות הפוליסה במקרה שברצונו לתבוע מחברת הביטוח את דמי הביטוח בגין הנזק שנגרם לו. כלל ראשון במעלה הוא הערכת הנזק ע"י שמאי מטעם המבטח. המבוטח רשאי שלא לקבל את חוות דעת השמאי ואף להגיש חוות דעת מטעמו בעניין הנזק. יחד עם זאת, אין המבוטח יכול לבצע תיקונים ושיפוצים ולהודיע על ביצועם בדיעבד למבטח ואז לדרוש את דמי הביטוח. 18. לתובעת נגרמו נזקים בדירה, יתכן שכתוצאה מנזילה או דליפה בצנרת שהתפשטה לעבר מערכות המים והרצפות לעבר הקירות, לחיפוי ולקרמיקה. 19. מהתמונות שצורפו ע"י התובעת עולה שאכן היה נזק לקירות לתקרה ולרצפות. דא עקא, שהיה על התובעת לפנות למבטח ולנתבעת טרם החלה בעבודות השיפוץ על מנת שהנזק יבדק ויוערך באופן מדוייק. 20. בפוליסת הביטוח של הדירה יש כיסוי לנזקי נזילות הנובעים מהימלטות או דליפה של מים. 21. כאמור לעיל, מהתמונות שצורפו ע"י התובעת עולים בבירור סימנים של רטיבות שמקורם בדליפה של מים. עם זאת, לא ברור מה מקור הרטיבות ולטענת הנתבעת מקורם בליקויי בניה עצמית שלא מכוסים ע"י הביטוח. 22. הסיבה לדליפה בצנרת אכן לא ידועה ולא ניתן לגלותה היום לאחר שכבר בוצעו תיקונים ושיפוצים בבית. 23. התיקונים שבוצעו ע"י המשפץ מטעם התובעת מתייחסים לתוצאות הנזילה והדליפה וכוללים חשיפת צנרת הדלוחין, הוצאת חול רטוב וכתוצאה מכך החלפת ריצוף וקרמיקה. 24. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שצורפו ועיינתי בפרוטוקול מצאתי כי לפנים משורת הדין יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת חלק מהסכומים שהוצאו על ידה לשיפוץ נזקי המים. מחד גיסא עולה בבירור שאכן נגרמו לתובעת נזקים בדירתה בשל הפיצוץ בצנרת, וזאת כאשר הדירה מבוטחת בביטוח מפני נזקי נוזלים. מאידך גיסא, מאחר ולא ניתן היה לבדוק את הסיבות לנזילה בטרם בוצעו התיקונים וקיימת אפשרות שמקור הנזק איננו בהימלטות או דליפת מים, אלא נובע מסיבות אחרות הרי שלא ניתן לפצות את התובעת במלוא הסכום שהיא תובעת. 25. לאור האמור לעיל מסקנתי היא שיש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 7.5.00. 26. אין צו להוצאות.כתב תביעהמסמכיםשמאות