1. זוהי בקשה למינוי מומחה רפואי, בתחום האורטופדיה, בנוסף למומחה רפואי אשר מונה בתחום הנוירולוגיה ואשר חיווה דעתו כי אין מקום למינוי מומחה נוסף. 2. עם הגשת כתב התביעה שענינו נזקי גוף בגין שתי תאונות דרכים, הוגשה בקשה למינוי מומחים בתחומים : אורטופדיה, נוירולוגיה ופסיכיאטריה. בהחלטה מיום 11.12.2006 דחה בית המשפט (כבוד המותב הקודם) את הבקשה למינוי פסיכיאטר ונעתר לבקשה למינוי נוירולוג. בהחלטה התבקש הנוירולוג לחוות דעתו בשאלת הצורך במינוי מומחה בתחום האורטופדיה. 3. בחוות דעתו קובע הנוירולוג: "לאור האמור לעיל נראה לדעתי כי אין עדות לפגיעה אורטופדית אובייקטיבית (הדמיות עמוד שידרה למעשה תקינות) ולכן אין צורך במינוי מומחה אורטופד בתיק זה". 4. לאחר חוות הדעת הנוירולוגית ולמרות האמור בה, הגישה המבקשת בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורטופדיה (בש"א 1642/07). לאחר קבלת תגובה ותגובה לתגובה ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה, לאור ההחלטה הקודמת ולאור קביעתו השלילית של הנוירולוג בדבר צורך במינוי אורטופד, הכל כמפורט בהחלטה. 5. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור (בר"ע 525/08). בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, אך עם זאת קבע כי המבקשת תהיה רשאית לשלוח שאלות הבהרה לנוירולוג בדבר אי מינוי מומחה בתחום האורטופדיה, והיה ותפעל כך, היא תהא רשאית לפנות בבקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדיה על סמך המסמכים שהוגשו, למעט מסמך שנפסל, ותשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה. 6. שאלות הבהרה נשלחו לנוירולוג, ולאחר החלטות ביניים ותיקון רצף התשובות התקבלו תשובותיו. תשובת הנוירולוג לשאלה 12 לשאלות ההבהרה - האם יש מקום לאפשר למומחה אורטופדי לבצע הערכה מחודשת בתחום זה, היתה שלילית. 7. בתשובותיו לשאלות ההבהרה אומר הנוירולוג, בין היתר, כי לדעתו התובעת לא סבלה מפגיעה מסוג צליפת שוט (תשובה לשאלה 1), כי טווח התנועה של התובעת בעת בדיקתו בכיפוף, יישור, הטיה וסיבוב עמוד שידרה צווארי היה תקין (תשובה לשאלה 4), כי לא היתה כל הגבלה ביחס לטווח תנועה של התובעת כאמור בעמוד שידרה מותני (תשובה לשאלה 6), כי לא קיימת הגבלת תנועה ו/או רגישות בעמוד שידרה צווארי או מותני של התובעת (תשובה לשאלה 7). לשאלות האם חייבת להיות פגיעה במבנה גרמי שתשתקף בצילומי הדמיה (שאלה 9) והאם בדיקת הדמיה שוללת פגיעה מסוג צליפת שוט (שאלה 10) משיב הנוירולוג – "לא בהכרח", ולשאלה האם תיתכן הגבלת תנועות שאינה משתקפת בצילומי הדמיה (שאלה 11) משיב הנוירולוג – "לפעמים". במסגרת תגובה להודעה של ב"כ התובעת מיום 15.3.2009 משיב הנוירולוג ביום 26.3.2009 כדלקמן : "לשאלות 11 – 9 עניתי כי לא בהכרח בדיקות ההדמיה שוללות באופן מוחלט פגיעה במבנה גרמי או תסמונת צליפת שוט וכן תתכן הגבלות תנועה שלא בגלל פגיעה במבנה הגרמי. אך בכל מקרה תשובותי לשאלות 6 ו 4 עניתי כי במקרה של הגב' שפנוב לא היתה כל הגבלה בתנועה לא בגלל פגיעה במבנה גרמי או כל סיבה אחרת ! ולאור כך אני לא רואה כל סיבה שיש צורך במינוי מומחה אורטופד בענין הנדון" (ההדגשות וסימן הקריאה במקור). 8. ב"כ התובעת, הגיש, במסגרת "הודעה", ללא קבלת רשות מבית המשפט, מסמך רפואי נוסף. המסמך הינו תוצאת בדיקת תהודה מגנטית של עמוד שידרה צווארי ומותני מתאריך 25.1.2009. בנוסף הגיש ב"כ התובעת על דעתו, תגובה לתשובת המומחה. למרות התנהלות זו והואיל ונראה כי המסמך האמור לא היה בפני הנוירולוג עת השיב הוא לשאלות ההבהרה, הוריתי בהחלטה מיום 24.5.2009, כי המסמך האמור (תוצאת הבדיקה מיום 25.1.2009) ותגובת המבקשת לתשובת המומחה, יועברו אל המומחה, אשר יודיע האם יש במסמך או בתגובה כדי לשנות ממסקנתו ביחס לשאלת מינוי אורטופד. 9. תשובת המומחה מיום 1.6.2009 הינה כדלקמן : "עיינתי במסמך מיום 25.1.2009 שהינו תשובת MRI של עמוד שדרה צוארי ומתני. מתשובת ה – MRI של עמוד שדרה צוארי אכן עולה כי אין כל לחץ על חוט השדרה או הפרעה למרקמו ואין הפרעה משמעותית למרקם הגרמי. בהתייחס לכך שגם בבדיקתי לא נמצאה כל הגבלה בתנועת הצוואר הרי שאיני סבור כי יש למנות מומחה אורטופד בתיק הנדון". 10. לאחר הדברים הללו הגיש ב"כ התובעת בקשה לצרוף חומר רפואי נוסף, אליה צירף הוא מסמך הנושא את הכותרת "סיכום ביקור" וחתום על ידי "מומחה כירורגית אורטופדית" ובו נכתב: "בבדיקה הגבלה בתנועות רוטטוריות ובאבדוקציה מעל 45 מעלות". מהמסמך עולה כי התובעת מבקשת לדחות מועד לביצוע טיפול מוצע. 11. ב"כ הנתבעת 1 מתנגד לצרוף המסמך הנוסף, ומציין כי עולה החשש כי סיבת הפנייה לרופא הייתה לצורך "ייצור המסמך" לצרכים משפטיים ולא לצרכים רפואיים טהורים. ב"כ הנתבעת 2 מותיר ההחלטה בבקשה לצרוף המסמך לשיקול דעת בית המשפט. 12. אתיר צרוף המסמך, למרות ההתנהלות האמורה ולמרות החשש העולה כי מסמך זה לא לצורך טיפול רפואי בא לעולם. חשש זה מתחזק לאור העובדה שהתובעת מבקשת "לדחות" טיפול מוצע. 13. הנתבעות מתנגדות למינוי מומחה נוסף, והגישו תגובות מפורטות במסגרתן הן מפנות לתשובותיו הברורות של הנוירולוג השוללות מינוי אורטופד ולהחלטות קודמות. 14. לאחר שעיינתי בחומר הרפואי אשר צורף לכל הבקשות, בחוות הדעת, בתשובות המומחה, בבקשות, בתגובות ובמסמכים הנוספים אשר הוגשו, באתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורטופדיה. 15. הדרך היחידה העומדת לרשות תובע בתביעה ע"פ חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") להוכחת נכותו כתוצאה מתאונה הינה מינוי מומחים רפואיים בדרך הקבועה בחוק הפיצויים. 16. בהתייחסות לבקשה למינוי מומחה יש לזכור כי אי מינוי מומחה רפואי בתחום מסוים עלול להביא לקיפוח זכויותיו של תובע, והוא עלול למצוא עצמו מול מחסום דיוני המונע ממנו הוכחת טענותיו ביחס לנכות. חשש זה מצא ביטוי בפסיקה באופן שהוראות החוק בענין זה פורשו באופן ליברלי ורחב על מנת שלא להגיע למצב של קיפוח תובעים, ושימת מחסום בפניהם. 17. "על-פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז - 1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על-ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על-כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה". רע"א 1338/90, שיק נ' מטלון, פד' מד (2) 216 , בעמ' 219-220. ברע"א 3497/98 רזין נ' המגן, פד' נב (5) 136, עמ' 138-139 נפסק: "לדעתי, שגו שתי הערכאות הקודמות כשסירבו לבקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדי. הנני סבור, שקיומו של שבר בעצם מהווה ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה רפואי. ככלל, אין לבית-המשפט ידע רפואי מספיק להכריע בשאלת תוצאתו של שבר עקב תאונה. כדי להכריע בשאלה זו, יש צורך במינוי מומחה רפואי. כידוע, בתביעות על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, הדרך להוכחת קיומה של נכות עקב תאונת דרכים או כל נושא רפואי אחר שאינו נכות, לרבות דרכי השיקום של התובע, היא באמצעות חוות-דעת של מומחה רפואי אשר ימונה על-ידי בית-המשפט. התובע אינו יכול להביא חוות-דעת רפואיות או עדויות רפואיות מטעמו להוכחת עניינים שברפואה. לפיכך, אי-מינוי של מומחה רפואי על-ידי בית-המשפט יסגור בפני התובע את הדרך להוכחת כל עניין רפואי החשוב לתביעתו. אכן, בשל חשש זה ובשל העוול העלול להיגרם לתובע בעקבות סירוב למנות מומחה רפואי, נקבע בפסיקה שדי בראשית ראיה בדבר קיום נכות רפואית בתחום מסוים כדי להצדיק מינויו של מומחה רפואי באותו תחום". 18. בע"א 1338/90 (לעיל) התייחס בית המשפט העליון לפרקטיקה לפיה מומחה בתחום מסויים מחווה דעתו ביחס לצורך למנות מומחה בתחום אחר : "לא אחת קורה, שבית המשפט מתקשה בקביעה, אם יש צורך במינוי מומחה רפואי, כבקשת הנפגע. לעתים, קריאת המסמכים קשה עליו, לעתים מדובר בהם במונחים רפואיים, אשר אינם נהירים לבית המשפט, ולעתים החסר בידיעה בשטחי הרפואה השונים מקשה אף הוא להכריע, אם אמנם יש חשש לפגיעה של ממש בנפגע, המצדיקה מינוי מומחה רפואי. לעתים גם קורה, שלשופט ברור שיש צורך במינוי מומחה רפואי בשטח מסוים, למשל אורתופדי, אך לא ברור אם יש צורך במינוי מומחה בשטח רפואי נוסף. במקרה אחרון זה קיימת פרקטיקה מקובלת בבתי-משפט, על פיה מתבקש המומחה הרפואי בשטח האורתופדי גם לחוות-דעתו, ולהדריך את בית המשפט, אם יש צורך במינוי מומחה רפואי בשטח אחר, שטח בו אין הוא מומחה. במקרה כזה מבקש בית המשפט את סיועו של המומחה שהוא ממנה ואת עצתו, גם לעניין מינוי מומחה בשטח הנותר. המינוח הרפואי והידע הרפואי הכללי, שאינם נחלתו של בית המשפט, הינם נחלתו של אותו מומחה, ויש בחוות-דעתו לצורך זה כדי לסייע לבית המשפט. על-ידי כך ייתכן שיימנעו מקרים של מינוי מומחה רפואי, רק משום שבית המשפט אינו בקיא דיו בנושא הרפואי המתעורר, ובכך ייחסכו זמן והוצאות מיוחדים הכרוכים במינוי מומחה רפואי נוסף שלא לצורך." במקרה זה אף החליט בית המשפט העליון על מינוי מומחה נוסף בניגוד לחוות דעתו של המומחה הראשון. בית המשפט העליון חזר על העיקרון ברע"א 219/91 : "ברע"א 1338/90 (טרם פורסם) הצדיק בית המשפט זה, מפי השופט אור, את הפרקטיקה הקיימת על פיה מתבקש המומחה האורטופד לחוות את דעתו ולהדריך את בית המשפט אם יש מקום למנות מומחה רפואי בשטח אחר". רע"א 219/91 אבנר הראל נ' סהר חב' לבטוח בע"מ (1991) לא פורסם. 19. לצד החובה לנהוג זהירות מתייחס בית המשפט בע"א 1338/90 גם למקרים בהם יש לדחות בקשה למינוי מומחה: "אין בדברי אלה כדי לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט. ואולם כשהדברים אינם כה ברורים, ייזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על-ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו". ע"א 1338/90, שם, בעמ' 220. 20. ביחס להמלצת מומחה אחד על מינוי מומחה אחר ראה ספרו של כב' המשנה לנשיאה השופט א. ריבלין בספרו תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, בעמ' 558 "המלצתו של המומחה במקרים אלה תשמש, אפוא, ראשית ראיה, או השלמה לראשית הראיה, הנדרשת לצורך ההחלטה למנות מומחה, אם בכלל". וראה בעמ' 559 – 558: "בנוהג זה יש, כאמור, תועלת של ממש, אך ראוי להפעילו בזהירות כפולה : ראשית, בדרך כלל יש תועלת בהפניית שאלה זו למומחה בתחום רפואי קרוב דווקא. למשל, לבקש מן המומחה הנוירולוג שיחווה את דעתו אם יש צורך במינוי של מומחה לפסיכיאטרייה, או להפנות שאלה לאורטופד, אם ראוי למנות גם נוירולוג. ... ... שנית, ובכלל, בית המשפט חייב להשאיר בידיו בכל מקרה את ההחלטה הסופית, אם למנות מומחה בשטח רפואי מסוים, ואל לו להתנער מאחריותו זו כליל, גם כאשר הוא מפנה שאלה בעניין, כאמור, למומחה שכבר מונה". ברע"א 1338/90 מתייחס בית המשפט העליון גם לאפשרות שהתייחסות של מומחה אחד לענין מינוי מומחה אחר תחסוך זמן והוצאות מיותרים הכרוכים במינוי מומחה שלא לצורך. ראה הציטוט לעיל. ברע"א 296/97 אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי אשר דחה בקשה למינוי מומחים בתחומי הנוירולוגיה והפלסטיקה, לאור עמדתו של המומחה הרפואי בתחום האורטופדי. "למבקשת הראשונה מינה בית המשפט מומחים בתחום האורטופדיה והפסיכיאטריה. בקשת המבקשת הראשונה היתה למינוי מומחים נוספים בתחומי הנוירולוגיה, הפלסטיקה והשיקום. בית המשפט מינה מומחה בתחום השיקום, אך דחה את הבקשה למינוי מומחה רפואי בשני התחומים האחרים. החלטת בית המשפט על נימוקיה מקובלת עלי. לנוכח עמדתו של המומחה הרפואי בתחום האורטופדי, לפיה אין צורך במינוי מומחים בתחום הנוירולוגי ובתחום הפלסטי, לנוכח התיחסות האורטופד לענין הצלקות של המבקשת, ובהתחשב במסמכים הרפואיים אשר היו בפני בית המשפט, אין עילה להתערב בהחלטתו." רע"א 296/97 עזו אורלי נ' כלל חברה לביטוח (1997), לא פורסם. ביחס למבקשת השניה, הסתמך בית המשפט על חוות דעת פסיכיאטרית בהימנעו ממינוי מומחה בתחום הנוירולוגי : "המבקשת השניה ביקשה מינוי בתחום הנוירולוגי, לאחר שקודם לכן מינה בית המשפט מומחית רפואית בתחום הפסיכיאטרי. לנוכח התיחסותה של הפסיכיאטרית לעיקר התלונות אשר לשמן נתבקש המומחה בתחום הנוירולוגי, ולאור המסמכים הרפואיים אשר היו בפני בית המשפט, רשאי היה בית המשפט להגיע למסקנה שאין מקום למנות מומחה בתחום הנוירולוגי." 21. כאמור לעיל, המבחן אשר נקבע בפסיקה הינו "ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות כתוצאה מהתאונה". ביישום מבחן זה, אין לבחון בחינה טכנית ומילולית בלבד של המסמכים הרפואיים ותוכנם. בפרט במקרים בהם קיימים כמה תחומים רפואיים משיקים, כפי שבעניננו, קיימת חשיבות לבחינה מהותית של הבקשה, המסמכים ועמדת מומחה אחד ביחס למינוי מומחה אחר. שיקול הדעת המופעל בשאלת מינוי מומחה איננו טכני, והמבחן כאמור הינו ליברלי במובן זה שדי בראשית ראיה על מנת שלא למנוע מתובע מינוי מומחה, אולם מנגד אין לאפשר שימוש חסר בקרה באפשרות מינוי מומחים. 22. מבחן "ראשית הראיה" לצורך מינוי מומחה אינו "מבצר" אשר יש "לכובשו" בעזרת מסמכים. מבחן זה יש ליישם תוך הישענות על מכלול הנתונים, חוות הדעת והמסמכים שבפני בית המשפט, בשים לב לחשש מעיוות דין אשר יכול להיגרם מחסימת תובעים מהוכחת נזקם מחד, ולחשש למינויי סרק מנגד. (ראה ע"פ 787/79 חיים מזרחי נ' מדינת ישראל, פד' לה' (4) 421, בעמ' 427, בהתייחסות לפרשנות חקיקה). 23. בחינת המסמכים וחוות הדעת באספקלריה של המבחנים דלעיל, מביאה למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. 24. מן המפורסמות הוא כי לתחומי הנוירולוגיה והאורטופדיה נקודות השקה. לענין התייחסות מומחה בתחום אחד מתחומים אלו למינוי מומחה בתחום אחר, ראה האסמכתאות לעיל - רע"א 296/97 בו בית המשפט דחה בקשה למינוי נוירולוג על בסיס חוו"ד אורטופד, והדוגמא מא. ריבלין, תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים, שם, והדגשת העובדה שיש תועלת בהפניה לתחום קרוב, וכך הוא בעניננו. 25. הנוירולוג בעניננו משיב באופן ברור, מנומק, ותוך הסתמכות הן על המסמכים הרפואיים ותוצאות בדיקות (ביניהן האחרונה מ - 25.1.09) והן על בדיקתו שלו. הנוירולוג עקבי בתשובתו, ולא רק שבחוות דעתו ניתנת תשובתו כאמור, אלא גם בתשובות לשאלות ההבהרה, גם בהתייחסותו בתאריך 25.3.2009 לתגובת ב"כ המבקשת, וגם בתשובתו האחרונה מיום 1.6.2009 לאחר תוצאת הבדיקה האמורה. 26. המומחה קובע היעדר כל הגבלה בתנועת הצוואר. כפי העולה מתשובתו מיום 25.3.2009, מסקנתו אינה נשענת רק על תוצאת בדיקת הדמיה. המומחה מאשר כי בדיקת הדמיה אינה שוללת באופן מוחלט פגיעה במבנה גרמי, והוא אינו מסתמך רק על תוצאתה. המומחה אומר במפורש כי תשובותיו לשאלות בדבר טווח התנועה של התובעת ביחס לעמוד השידרה המותני והצווארי (שאלות 4 ו – 6) ניתנו הואיל ובמקרה של התובעת "לא היתה כל הגבלה בתנועה לא בגלל פגיעה במבנה גרמי או כל סיבה אחרת". 27. לא בכדי התבקש הנוירולוג מלכתחילה לחוות דעתו ביחס לצורך במינוי אורטופד. מדובר בתחומים בעלי נקודות השקה, וזהו המקרה בו כמפורט לעיל רצוי לקבל חוות דעת של מומחה בתחום אחד על מנת להכריע בשאלת המינוי של מומחה בתחום אחר. משהתקבלה חוות דעת כאמור, אין בית המשפט פטור מהפעלת שיקול דעתו שלו, וכפי שתואר לעיל, לא תמיד בית המשפט מקבל את המלצת המומחה. 28. בעניננו, אינני רואה מקום למנות מומחה בתחום האורטופדיה. אני מוצא את נימוקי המומחה נשענים על ממצאים של ממש, ולאחר בדיקה, ואינני רואה מקום למינוי בניגוד למסקנתו. 29. כפי שפורט לעיל מבחן ראשית הראיה איננו מבחן טכני. יכול ומסמך רפואי מסויים יהווה ראשית ראיה למינוי של שני מומחים בתחומים משיקים. אין משמעות הדבר כי באופן אוטומאטי יש למנות מומחים בשני התחומים. 30. עיינתי במסמכים הרפואיים. לא ניתן לומר כי אין מסמכים המקימים ראשית ראיה גם לתחום האורטופדי. כך, העובדה שעל פי תעודת חדר מיון מיום 31.12.03 נמצאה רגישות בצוואר והתובעת שוחררה עם המלצה לצווארון, יכולה לשמש ראשית ראיה הן למינוי נוירולוג והן למינוי אורטופד (יש לציין כי לא היתה עדות לשברים). בדומה ראה תעודת חדר מיון מיום 21.10.2004 שם שוחררה התובעת עם המלצה בדבר צווארון רך – ללא כל ממצא. ראה גם גליון איבחון ומיון מיום 12.11.2006 בו התובעת מתלוננת על כאבים בעורף ובצוואר. ככל שיש באלו ראשית ראיה, הרי שאין משמעותה מינוי אורטופד דווקא. 31. כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטה בערר, מדובר בעניננו בתחומי רפואה משיקים, והגם שהמלצת מומחה בתחום אחר אינה מחייבת את בית המשפט, יש לה משקל. בעניננו אני סבור כי יש לתת משקל של ממש למסקנת הנוירולוג בדבר אי מינוי אורטופד - מדובר בתחומים משיקים, וחוות דעת הנוירולוג ותשובותיו הנוספות מנומקות ומבוססות על בדיקות ומסמכים. 32. לאור כל האמור, הבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורטופדיה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות כל אחת מהמשיבות בסך 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ. ההוצאות ישולמו 15 יום לאחר מתן פסק דין סופי בתובענה. מומחהרפואהתאונת דרכיםמינוי מומחהמומחה רפואי