מתיחה בגב בזמן פתיחת דלת הרכב - האם תאונת דרכים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מתיחה בגב בזמן פתיחת דלת הרכב - האם תאונת דרכים: 1. התובע, יליד 1948, הגיש תביעתו בנוגע לתאונת דרכים שארעה לטענתו ביום 17.12.93. בכתב התביעה נטען כי בתאריך הנ"ל נפגע התובע בשעת עבודתו שעה שנהג במוניתו. תיאור התאונה מופיע בסעיף 4 לכתב התביעה בו נאמר: "התאונה ארעה בעת שהתובע הסתובב במוניתו על מנת לפתוח את הדלת הימנית האחורית. התובע מתח את גבו וכתוצאה מכך נגרם לו נזק בעמוד השדרה". טענת הנתבעת היא כי הארוע כפי שנטען ע"י התובע לא התרחש והוא לא נפגע כלל בארוע המהווה תאונת דרכים. 2. בעדותו סיפר התובע כי נסע ברחוב יפו: "איזה גברת עם תינוק עצרה אותי... מכיוון שהיא היתה עם תינוק פתחתי לה את הדלת האחורית הימנית, דהיינו לא הדלת שמאחורי, שעשיתי את התנועה הזאת שמעתי את הקליק בגב שלי. הסתובבתי בשביל לפתוח לה, עשיתי חצי סיבוב, הספקתי לפתוח את הדלת, הגעתי לידית... הרגשתי כאב חד בעמוד השדרה התחתון... זה כאב לי מאוד, אח"כ המשכתי את הנסיעה עם הגברת, ניסיתי להמשיך לעבוד ולא הצלחתי. דברים דומים מסר התובע בתשובותיו לשאלון, נ1/". לדבריו, הוא קיווה כי לאחר יום יומיים התחושות יעברו, אלא שהכאב הלך והחמיר, עד כדי כך שאפילו לא יכול היה ללכת לשירותים. עוד אמר בעדותו כי ניגש לרופא רק לאחר מספר שבועות. התובע לא הזכיר כי גם בעבר הוא סבל מבעיות גב ובחקירתו הנגדית הסתבר כי הוא סבל מבעיות בגבו מזה שנים רבות. 3. בהודעתו לביטוח הלאומי (חלק מהמסמך נ6/), הודעה שנמסרה ביום 24.5.94, מסר התובע גרסה שונה באשר לאופן התרחשות התאונה. באותה הודעה אמר התובע כלהלן: "בתאריך 7.12.93 עבדתי על המונית כרגיל, במרכז העיר עצרתי לנוסע. הסתובבתי לפתוח לו את הדלת ימנית אחורית, זה נעילה מרכזית אבל הנוסע משך את הידית ולכן לא נפתחה לו הדלת, אז הסתובבתי לפתוח לו בפתיחה ידנית, ואז כאשר הסתובבתי תוך כדי סיבוב נשמע קליק... המשכתי לעבוד... המשכתי לעבוד עד ה20- לחודש". לדבריו באותה הודעה הוא פנה לטיפול רפואי לראשונה ב7.1.94-. הוא שב ואמר בהודעתו כי הוא עבד עד ה20- לחודש (דהיינו 20.12.93) ולאחר מכן שכב בביתו. כאשר נחקר התובע על נוסח הודעתו לחוקר הביטוח הלאומי ועל כך שגרסתו זו שונה מהגרסה אותה מסר בבית המשפט בעת מתן עדותו, כמפורט לעיל, השיב: "לא. אולי כתב את זה מהדמיון שלו, זכור לי שזו היתה נוסעת עם תינוק...". גם באשר לדבריו בהודעה נ6/ לפיהם הוא המשיך לעבוד עד ה20.12.93- הוא הכחיש דברים אלה ולדבריו הוא לא עבד מיום התאונה. עוד יש לציין כי גם במסמכים הרפואיים, החל מה7.1.94-, הוא המועד שבו פנה התובע לראשונה לטיפול רפואי, נרשם מפיו כי הוא סובל מכאבי גב אך לא נרשמה גרסה כיצד ארע הדבר. אשתו של התובע (שהעידה מטעם הנתבעת) אמרה בהודעתה לביטוח הלאומי, נ9/, כי למחרת הארוע הלך התובע לעבודתו. כאשר עומת התובע עם גרסה זו אמר בעדותו: "יכול להיות, אני לא זוכר בדיוק". 4. אשתו של התובע העידה גם היא על הבעיות שסבל התובע בגבו עובר לארוע, והיא, כמו התובע, טענה כי עוצמת הכאבים בארועים האחרים היתה פחותה מאשר זו של התאונה הנטענת. גם היא העידה על תאונה קודמת שארעה לתובע בשנת 1983 בה נפגע התובע בגבו. 5. מהאמור לעיל עולה כי התובע מסר גרסאות סותרות באשר לנסיבות ארוע התאונה. לפי הגרסה האחת הוא נפגע שעה שפתח את הדלת לנוסעת שהיתה עם תינוקת, ולפי הגרסה האחרת הוא פתח את הדלת לנוסע שהתקשה בפתיחת הדלת תוך שהוא מפרט את פרטי התקלה שנוצרה עקב הנעילה המרכזית. כן באו גרסאות סותרות באשר לשאלה האם התובע שב לעבודה ביום שלאחר התאונה אם לאו, כאשר סתירות אלה קמות מפי התובע ואשתו עצמם. בנסיבות אלה המסקנה היא כי לא ניתן לראות בגרסה אותה מסר התובע בבית המשפט כגרסה אמינה ומהימנה וכתשתית ראייתית לכך שניתן לקבוע ע"פ עדותו, שהיא למעשה עדות יחידה, כי התובע אכן נפגע באופן ובנסיבות כפי שהעיד בבית המשפט. אמנם, לפי שתי הגרסאות המדובר בארוע שאם התרחש ניתן לראות בו תאונת דרכים כהגדרתו של מונח זה בסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 (ולענין זה איני מקבל את גרסת הנתבעת בסיכומיה), אולם המדובר בסתירות משמעותיות הפוגעות באמינות ומהימנות התובע ובאפשרות לקבלת גרסתו. ההסבר אותו מנסה ב"כ התובע ליתן בסיכומיו (בסע' 5) להבדלים שבין שתי הגרסאות אינו מקהה את השוני הבסיסי שבין שתי הגרסאות ואת העובדה שהמדובר בשני תיאורים שונים, מקבילים, שאינם יכולים להפגש. כמו כן אין להתעלם מכך כי בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה (נ6/) נאמר: "ב20.12.93- קיבל כאבים חזקים בע"ש מותני..." ובתעודת חדר מיון מיום 11.1.94 נאמר: "מזה מספר שנים התקפות חוזרות של כאבי גב תחתון עם הקרנה... מזה כשבועיים התקף חוזר, הפעם חזק מהרגיל...", וברישום של קופ"ח מיום 13.1.94 נאמר: "סובל מL.B.P.- בא לקחת תרופות לאחר שהגב נתפס השבוע חזק". באותם מסמכים, לא רק שלא נזכרה גרסתו של התובע לעניין האופן בו נולדו הכאבים אלא גם אין חפיפה בין התאריכים בהם "נולדו" או החריפו אותם כאבים. התוצאה היא שהתביעה נדחית. התובע ישלם הוצאות הנתבעת וכן שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח בצירוף מע"מ. נזק לרכבפתיחת דלת רכבתאונת דרכיםכאבי גב / בעיות גבדלת רכבעמוד השדרה