פינוי ארונות תקשורת ממקרקעין

##האם פירוק ארונות תקשורת במושכר מהווה פגיעה במקרקעין?## סוגיית מעמדם של ארונות תקשורת, תשתיות שירות וציוד נלווה במושכר מעוררת שאלות מורכבות של פיצויים, חזקה וסילוק יד בעת סיום יחסי שכירות או במהלך ניהולם. על פי המתואר בפסיקת בתי המשפט, ארון תקשורת נחשב ככלל לחלק מן המקרקעין שאליהם חובר, ונטילתו ללא זכות כדין עשויה להקים חובת פיצוי. לצד זאת, שימוש בלתי מורשה בשטחי שירות ובארונות מסדרון, או חסימת מעברי חירום באמצעות ארונות תשתית, מהווים עילה לתביעות סילוק יד ולסעדי פינוי מושכר. ##מעמדו המשפטי של ארון תקשורת כחלק בלתי נפרד מן המקרקעין## במסגרת תביעות כספיות המוגשות בתום תקופת שכירות, עולה לא אחת הדרישה לחייב שוכרים בפיצוי בגין נטילה או הסרה של מתקנים שחוברו למבנה. במקרה שנדון במסגרת ##ת"א 16029-10-15 (שלום חיפה)##, נבחנה שאלת חיוב שוכרת בפיצוי עקב הסרת ארונות תקשורת ומתקנים נוספים מתוך המושכר לאחר סיומה של תקופת השכירות. באותו הליך נסמך הדיון על חוות דעת מקצועית, שבה סעיף 2.90 עסק בארון תקשורת שנטען לגביו כי הוסר, וסעיף 2.105 ג' התייחס פעם נוספת לקיומה ולהסרתה של ארונית תקשורת. על פי המתואר בתיק זה, ארון תקשורת נחשב, ככלל, חלק מן המקרקעין שאליהם הוא חובר. לצורך ביסוס עמדה זו צוין כי ניתן לבצע היקש מהקביעה לעניין מעמדו של לוח חשמל, כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 71 לפסק הדין במסגרת ##ת"א 44993-06-14 (שלום ירושלים)## מיום 23.11.2016. ההיקש בין לוחות חשמל לבין ארונות תקשורת מלמד כי מתקני תשתית המחוברים פיזית למבנה מקבלים מעמד של חלק בלתי נפרד מן הנכס עצמו. כפועל יוצא מכך, פעולה חד-צדדית של פירוק או הסרת ארונות תקשורת על ידי השוכר עם עזיבתו אינה נתפסת כהוצאת מיטלטלין אישיים גרידא, אלא כגריעת רכיב מובנה מן המקרקעין המקימה עילת תביעה כספית לפיצויים. ##מחלוקות שימוש בארונות ואביזרי תקשורת בשטחים שמחוץ למושכר## החיכוך סביב מתקני תשתית וארונות אינו מתמצה רק בהסרתם הפיזית בסיום החוזה, אלא נוגע גם לאופן החזקתם והשימוש בהם בשטחים משותפים או שטחי מעבר במהלך חיי השכירות. מקרה שבו עלתה השאלה של שימוש בארונות המצויים במסדרון מחוץ לשטח המושכר נדון במסגרת ##ת"א 9172-11-17 (שלום ירושלים)##. באותו עניין נדחתה בקשת נתבע להורות לתובע להשיב קלסרים ותכולה לארונות שהיו מצויים במסדרון מחוץ למושכר. המסכת העובדתית באותו תיק הדגישה טענות הדדיות חריפות: 1. הנתבע טען כי התובע נטל קלסרים מתוך ארונות שבשימושו אשר עמדו במסדרון מחוץ למשרדו והניח אותם בתוך המשרד, התקין מנעול על גבי הארונות, נכנס לשטח המושכר ללא קבלת רשות, ניתק את המזגנים במשרד, ביצע חבלה בציוד התקשורת של המשרד ואף חדל מאספקת שירותי ניקיון. 2. מנגד, טען התובע כי מדובר בארונות הממוקמים פיזית במסדרון שמחוץ למושכר. לטענתו, השימוש הותר לנתבע אך ורק באחד מן הארונות, ומשנתגלה כי הנתבע החל לעשות שימוש בשני ארונות נוספים, הוצאה תכולתם של אלו והונחה בתוך משרדו של הנתבע. 3. במסגרת ההכרעה הובהר כי יתאפשר לנתבע להמשיך ולהשתמש בארון הימני בלבד, ואילו לגבי שני הארונות הנוספים (הארון האמצעי והארון השמאלי), שבהם החל הנתבע להשתמש לאחרונה, עמד התובע בסירובו להתיר את השימוש, ובית המשפט לא כפה עליו לאפשר זאת. סכסוך זה ממחיש כי תשתיות אחסון ותקשורת הנמצאות מחוץ לגבולות הפיזיים המוגדרים של המושכר נתונות למשטר הרשאות קפדני. שוכר אינו רוכש זכויות חזקה בארונות נוספים במסדרון ללא הסכמה מפורשת, ופגיעה או שינוי בהסדרי השימוש בציוד תקשורת ובארונות אחסון עשויים להוביל להתערבות שיפוטית מהירה. ##חזקה, ידיעת הבעלים ושימוש בשטחי שירות ובארונות חשמל ותקשורת## שאלת מעמדם של ארונות תקשורת מתעוררת גם בהקשרים של תביעות לסילוק יד ולפינוי שטחים שאינם נכללים בהסכמי שכירות ברורים. במקרה שבו נדונה תביעה לסילוק יד של מחזיקים מנכס המצוי בשטח מחלוקת, במסגרת ##ת"א 31200-10-18 (שלום תל אביב - יפו)##, נבחנה החזקה בשטחי שירות הכוללים ארונות חשמל ותקשורת. בפסק הדין צוינה עדותו של עד מטעם ההגנה, לפיה נמסרה הסכמה לשימוש בשטחי שירות הכוללים, בין היתר, ארונות חשמל ותקשורת המצויים בשטח שבמחלוקת. על פי המתואר בתיק, בית המשפט ציין כי בנסיבות התובענה לא היה זה משנה באופן מכריע אם ניתנה או לא ניתנה הסכמה פוזיטיבית לשימוש באותם שטחים המכילים את הנכס, אולם היה בנתון זה כדי להעיד שהתובעת ידעה על שימושים בפועל הנעשים בשטח שבמחלוקת, וייתכן שאף על השימוש שנעשה בנכס גופו. מועד ידיעת הבעלים וקיומם של ארונות חשמל ותקשורת בשטחי מחלוקת מהווים אפוא נדבך ראייתי משמעותי לבחינת שאלת ההסכמה, הרשות מכללא, או ההחזקה הבלתי מורשית בנכסים ובשטחי שירות סמוכים. ##הפרות בטיחותיות, חסימת מעברי חירום באמצעות ארונות ופינוי מושכר## חיבור והצבה של ארונות תשתית אינם רק עניין קנייני, אלא טומנים בחובם היבטים רגולטוריים ובטיחותיים העשויים לעלות כדי הפרה יסודית של הסכם השכירות. מקרה מובהק שבו הורה בית המשפט על פינוי מושכר עקב שורת הפרות חוזיות ובטיחותיות נדון במסגרת ##ת"א 16708-05-19 (שלום תל אביב - יפו)##. באותו עניין נכרת ביום 22.5.2017 הסכם שכירות, שמכוחו נשכר חלק ניכר מקומה רביעית בנכס – כאשר חדר התקשורת הוחרג מפורשות משטח המושכר – לתקופה בת חמש שנים עם שתי תקופות אופציה בנות חמש שנים כל אחת. בהליך זה נטען כי השוכרת ביצעה שורה ארוכה של הפרות יסודיות: * ביצוע עבודות חציבה בקירות חיצוניים ללא אישור ובניגוד להודעת סירוב מפורשת. * התקנת מנעול במעליות הבניין שמנע גישה לקומה. * הסרת דלת אש כפולה בטיחותית והחלפתה בדלת דקה בלתי תקנית. * אי-תשלום דמי שכירות לארבעה חודשים (דצמבר 2017 עד מרץ 2018) וחילול שיקים תחת הוראת ביטול. * אי-המצאת אישורי ביטוח, סירוב לשאת בעלויות כיבוי אש, הימנעות מהתקנת מפסק ניתוק אוטומטי בלוח החשמל, גרימת נזילות ונזקים לדלת הלובי, והצבת מצלמה בחניון. פן מרכזי שהוביל לקבלת תביעת הפינוי נגע לחסימת דרכי מילוט: מצילומים שנערכו במהלך ניהול ההליך (בחודש אוקטובר 2019) והוגשו בהסכמה, עלה בבירור כי חלקים ניכרים ממעבר החירום נחסמו בארון חשמל. חסימה זו בוצעה בניגוד מוחלט לחוות דעתו המקצועית של המומחה מטעם הנתבעת עצמה. הצבת ארונות חשמל ותשתית באופן הפוגע במעברי חירום הוכרה כהפרה חמורה המצדיקה את ביטול ההסכם ופינוי השוכר מהנכס. בנוסף, במסגרת סכסוכי החזקה במקרקעין המשמשים גופי תקשורת, נדונה במסגרת ##רע"א 2272/11 (עליון)## תביעה לפינוי ולסילוק יד של מחזיקים שנטען לגביהם כי פלשו למקרקעין שהוחזקו על ידי חברת תקשורת, ובסיומה נקבע כי עליהם לפנות את המקרקעין. יש לציין כי בכל הנוגע לאזכורים נוספים שהועלו ברצף ללא תשתית עובדתית, כגון ##ת"א 22267/06 (שלום תל אביב - יפו)##, לא הובאו נתונים עובדתיים מפורטים בגוף המידע, ולפיכך הדיון המשפטי מתמקד בהכרעות שפורטו לעיל. ##צעדים מעשיים לניהול והסדרת ארונות תקשורת ותשתיות במושכר## 1. עיגון מפורש בהסכם השכירות: יש להגדיר בחוזה באופן מדויק האם ארונות התקשורת, ארוניות התקשורת ולוחות התשתית נשארים בבעלות המשכיר ומהווים חלק מהמקרקעין, ולציין במפורש האם חל איסור על פירוקם בעת הפינוי. 2. הסדרת שימוש בשטחים משותפים: בעת מתן הרשאה לשימוש בארונות המצויים במסדרונות או בשטחי שירות שמחוץ למושכר, יש לתחם בכתב את הארון המדויק (למשל: "הארון הימני בלבד") כדי למנוע טענות להרחבת חזקה בלתי מורשית. 3. בדיקת דרכי מילוט ובטיחות: חל איסור להציב ארונות חשמל, ארונות תקשורת או מתקני אחסון בתוך מעברי חירום ופתחי מילוט. יש לוודא התאמה מלאה להנחיות הבטיחות ולחוות דעת מומחים על מנת למנוע עילות לפינוי מושכר. 4. תיעוד מצב קיים בעת הכניסה והעזיבה: מומלץ לערוך פרוטוקול מסירה הכולל צילום של ארונות התקשורת והחיבורים הקבועים, כדי לבסס ראיות במקרה של פירוק והסרה המקימים דרישה לפיצוי כספי. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם שוכר רשאי לפרק ולקחת עמו ארון תקשורת שהותקן במושכר בסיום תקופת השכירות? ##ת:## על פי המתואר בפסיקה, ארון תקשורת נחשב ככלל לחלק מן המקרקעין שאליהם חובר (בהיקש מהדין החל על לוחות חשמל). לפיכך, הסרתו של ארון תקשורת או ארונית תקשורת מהמושכר ללא זכות מפורשת עלולה להוביל לחיוב כספי בפיצויים לטובת בעל הנכס בגין גריעת רכיב מהמקרקעין. ##ש:## מה הדין כאשר שוכר משתמש בארונות אחסון ותקשורת הממוקמים במסדרון מחוץ למושכר? ##ת:## שימוש בארונות המצויים במסדרון מחוץ לשטח המושכר מותנה בהסכמת הבעלים. מקום שבו הותר שימוש בארון מסוים והשוכר החל לעשות שימוש בארונות נוספים ללא היתר, רשאי בעל הנכס להתנגד לכך ואף לפנות את תכולתם, ובית המשפט לא יחייבו לאפשר שימוש מעבר למה שהוסכם. ##ש:## האם הצבת ארונות חשמל ותקשורת במעברי חירום יכולה להביא לפינוי שוכר? ##ת:## כן. חסימת מעברי חירום באמצעות הצבת ארונות חשמל או מתקני תשתית, בניגוד לחוות דעת מקצועיות ולהוראות הבטיחות, הוכרה כהפרה יסודית המצדיקה את ביטול חוזה השכירות ומתן צו שיפוטי לפינוי המושכר.מקרקעיןרהיטים (תביעות)פינוי מקרקעיןפינוי