בחירות במושב

עתירתו העיקרית של העותר שלפנינו היא, כי בג"צ יכריז עליו כעל מי שנבחר מטעם המושב כציר למועצה האזורית לכיש, וזאת משום שנבחר לשמש בתור שכזה בבחירות שנערכו באסיפה הכללית של האגודה השיתופית של המושב, לחלופין, עתירתו היא להורות לוועד המקומי של המושב לאמץ את בחירתה האמורה של האסיפה הכללית. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בחירות במושב: המשנה לנשיא מ' אלון: .1שמיעת העתירה שלפנינו נסתיימה לפני זמן ניכר. בעלי הדין נתבקשו להגיש תצהירים נוספים בעניין פרסום תוצאות הבחירות. התצהירים הוגשו כעבור זמן, ומטעמים טכניים נתעכב מתן פסק הדין למעלה מן הזמן הדרוש. .2שניים אוחזין בכתר הנציגות של מושב שחר במועצה האזורית לכיש - שהמושב מהווה אחד מן היישובים הכלולים בתחום שיפוטה - והמה העותר והמשיב הראשון. בטרם נעמוד על פרטי העובדות ועל הצו-על-תנאי שניתן בעתירה, מן הראוי לומר דברים אחדים על הרקע החקיקתי, המשמש יסוד לדין ודברים שלפנינו, ועל השינויים החקיקתיים, שחלו לאחר תום שמיעת העתירה. פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] מסמיכה את שר הפנים להכריז בצו (להלן - צו הכינון), כי קבוצת כפרים ויישובים יתנהלו על-ידי מועצה מקומית; למועצה זו יוחד שם "מועצה אזורית". צו הכינון מסדיר את תקופת כהונתה של המועצה, מינויה או בחירתה, והוראות אחרות כיוצא באלה, וכן כולל הוא הוראות בדבר הקמתם של ועדים מקומיים בכל אחד מהכפרים והיישובים הכלולים בתחום המועצה האזורית, סמכות השר לקבוע דרכי הקמתם של הוועדים והוראות מהוראות שונות האמורות בפקודה (ראה סעיפים 1- 3לפקודה הנ"ל; סעיף 1לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958). בסעיף 90לצו האמור נאמר, כי כל יישוב שבתחומי המועצה האזורית יתנהל על-ידי ועד מקומי, ובסעיף 91(א) - כפי שתוקן בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (תיקון), תשכ"ג- 1963נקבע, כי "חברי הועד המקומי בישוב שיתופי יהיו האנשים שם באותה שעה, על פי תקנותיו, חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית להתיישבות של אותו ישוב" (ההדגשות שלי - מ' א'). וזאת לדעת, כי המושב שחר, אשר בו מדובר בעתירה שלפנינו, ממוין כישוב שיתופי. אין הצו קובע דבר באשר לשיטת הבחירות, שלפיה נבחר הוועד המקומי ביישוב שיתופי, וממילא לא נאמר בצו, למי הזכות להשתתף בבחירות אלה. כלל עניינים אלה מוסדרים איפוא על-פי תקנות האגודה השיתופית להתיישבות, שאליה שייך יישוב פלוני, ומאליו מובן, שבבחירת ועד ההנהלה של האגודה השיתופית משתתפים חברי האגודה השיתופית ואלה בלבד (ראה תקנות 23(א) ו-26(א)(8) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975). לפי המצב החוקי שהיה קיים בעת שמיעת העתירה, המועצה האזורית, כשהיא נבחרת, מורכבת מצירים הנבחרים על-ידי כל יישוב ויישוב שבתחומה (סעיף 5לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)), ולפי סעיף 9(א) לאותו צו - "צירים של ישוב למועצה ייבחרו על ידי הועד המקומי של אותו ישוב". מאחר שהוועד הקומי שביישוב שיתופי הוא ועד ההנהלה של האגודה השיתופית של אותו יישוב, ועד הנהלה נבחר, כאמור לעיל, רק על-ידי אלה שהם חברים באגודה השיתופית של אותו יישוב. התוצאה הייתה איפוא, שכל אותם תושבים, המתגוררים ביישוב שיתופי ושאינם חברים באגודה השיתופית של אותו יישוב (וישנם רבים כאלה), לא היו מיוצגים בוועד המקומי, וממילא גם לא במועצה האזורית, שהצירים אליה נבחרים על-ידי הוועד המקומי. על מצב דברים זה - שחלק ניכר מתושבי המקום אינם מיוצגים לא בגוף המנהל את ענייני המקום, היינו הוועד המקומי, ולא בגוף המנהל את כלל ענייני האזור שאותו יישוב מצוי בתחומו, היינו המועצה האזורית נמתחה ביקורת בפסיקתו של בית-משפט זה (ראה בג"צ 230/78, 96/79[1]) ובספרות המשפטית (ראה ס' אוטולנגי, "ועד יישוב שיתופי המכהן גם כרשות מקומית" מחקרי משפט ד (תשמ"ו) 22). בשנת 1978, בעקבות פנייה של אחד מתושבי מושב פטיש שבנגב לבג"צ (ראה בג"צ 641/78 [2]) הציע משרד הפנים הקמת ועדה, שתשקוד על מציאת דרכים ליתן ייצג הולם לתושבים במועצה אזורית שאינם חברים בישובים שיתופיים. ועדה זו (ועדת בר סלע) הגישה ביום 21.6.83המלצותיה בנדון. בין היתר המליצה הוועדה להסדיר בחוק של הכנסת את זכויות הבחירה של אותם תושבים, ולתקופת הביניים, עד לחקיקתו של החוק, המליצה לשר להוציא צו חדש ובו שינויים מספר בהתאם להמלצותיה. ביום 11.10.86נכנס לתוקפו הצו המתקן על-פי המלצות הוועדה (ראה צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (תיקון מס' 2), תשמ"ו-1986), שעיקרו מתן ייצוג לכל תושבי האזור בבחירות למועצה (ראה סעיף 1לצו, סעיף 5, וכן סעיף 11(3)). בצדה של הרחבת מעגל הבוחרים הועלה גיל הבחירה למועצה האזורית מ- 18ל- 23(ראה סעיף 6(א) לצו). שינוי זה של גיל בחירה, שהיה בו פגם חוקתי חמור, בא על תיקונו בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (תיקון מס' 5), תשמ"ז-1987, בו נקבע בסעיף 1שגיל הבחירה שב להיות 18שנים. מובן ואין צריך לומר, כי פתרונה של העתירה שלפנינו הוא לפי המצב החוקי שהיה קיים בעת אירוע הדברים שבעתיר. רק זאת נציין, כי השאלות העולות בעתירתנו עומדות הן, בעיקרן, גם לאחר השינויים המשפטיים שחלו בצו המועצות המקומיות, כמפורט לעיל. .3וזהו תיאור עיקרה של פרשת הדברים העולה בעתירה שלפנינו. מועד הבחירות של צירי היישובים למועצה האזורית לכיש, שנקבע לכתחילה ליום 27.3.84, נדחה על-ידי מנכ"ל משרד הפנים (לפי סמכות שהוענקה לו כדין על-ידי שר הפנים) ליום 3.7.84, ולאחר דחייה נוספת נקבעו הבחירות ליום .6.5.85ביום 3.7.84, הוא התאריך שבו אמורות היו הבחירות להיערך, התקיימה במושב שחר אסיפה כללית של חברי האגודה השיתופית של המושב, ובה הוחלט, כי הנציג של המושב למועצה האזורית ייבחר בהצבעה בקלפי של חברי האגודה, ובהצבעה שהתקימה ביום 15.7.84באסיפה הכללית של חברי האגודה נבחר העותר, ברוב קולות, לשמש כנציג המושב במועצה האזורית. כאמור לעיל, סעיף 9לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) קבע אותו זמן, שהוועד המקומי בוחר את הנציג של המושב למועצה האזורית. ואכן, ביום 6.5.85, הוא התארך שנקבע כיום הבחירות למועצה האזורית, התכנס הוועד המקומי של המושב שחר כדי לבחור את נציג המושב למועצה האזורית לכיש. בישיבה זו של הוועד המקומי השתתפו העותר והמשיבים 1עד 6, כולם חברי הוועד, והמשיב השביעי, שהוא פקיד הבחירות, ניהל את ישיבת הבחירות. .4על אשר אירע בישיבה זו של הוועד המקומי מצויות לפנינו שתי גירסאות. גירסת העותר היא, כי בתחילה הוצגו רק מועמדותו שלו לשמש כציר במועצה האזורית, וגם לאחר שפקיד הבחירות חזר ושאל שלוש פעמים, אם מצויים מועמדים נוספים, לא הוצעו כאלה. התקיימה הצבעה, בה השתתפו שלושה מחברי הוועד, ואלה הצביעו בעד מועמדותו של העותר, והארבעה האחרים לא הצביעו כלל. לאחר סיום ההצבעה, כך טוען העותר, ביקש המשיב הראשון לקיים הצבעה חוזרת. העותר התנגד לכך, אך פקיד הבחירות נענה לבקשה וערך הצבעה חוזרת, ובה זכו העותר והמשיב הראשון בשלושה קולות כל אחד, כאשר אחד מחברי הוועד נמנע בהצבעה. לפי גירסה אחרת, הנתמכת על-ידי פקיד הבחירות, אמנם שאל פקיד הבחירות פעמים אחדות, אם ישנם מועמדים נוספים על העותר, ולא נענה, אך כשביקש להתחיל בהצבעה ואחד מחברי הוועד הרים את ידו כדי להצביע בעד מועמדות העותר, ביקש המשיב הראשון, כי גם מועמדותו שלו תוצג. איש לא התנגד לכך, ולאחר מכן נערכה הצבעה חשאית, ובה הייתה תוצאת השויון בין העותר למשיב הראשון, כאמור לעיל. בתום האסיפה ביקש העותר לרשום השגה בפרוטוקול, כי הוא נבחר לשמש כציר במועצה האזורית לכיש בהחלטת האסיפה הכללית של האגודה השיתופית מיום 15.7.84, והוא דורש מהוועד המקומי לאשר מינוי זה, מאחר שהוועד כפוף להחלטות האסיפה הכללית. לעומתו רשם המשיב הראשון השגה בפרוטוקול, שלפי החוק נבחרים הצירים למועצה האזורית על-ידי הוועד המקומי ולא עלידי האסיפה הכללית, ואשר-על-כן החלטת האסיפה הכללית מיום 15.7.84 הינה בטלה ומבוטלת. כבר בשלב זה מן הראוי לציין, כי טענות אלה הועלו בפרוטוקול לאחר שנסתיימה ההצבעה, וזכרן לא עלה במשך כל הישיבה לפני כן. כמו כן, לא נרשמה בפרוטוקול כל טענה או הערה בדבר אופן ניהול ההצבעה לפי שתי הגירסאות שפורטו לעיל, אלא אך ורק חילוקי הדעות בדבר הצורך בהצבעה בוועד המקומי, לאחר שכבר לפני כן נתקיימה הצבעה באסיפה הכללית של האגודה השיתופית. לאור התוצאה השקולה בהצבעה שנערכה בוועד המקומי ביום 6.5.85, זימן פקיד הבחירות ישיבה נוספת של הוועד המקומי ליום 13.5.85כדי לערוך בחירות חוזרות (סעיף 23(ב) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)). בטרם הגיע מועד הישיבה הנוספת, פנה העותר בעתירה שלפנינו ובה ביקש, כי יינתן צו ובו ייאמר, כי העותר נבחר כדין לשמש נציג של המושב שחר במועצה האזורית לכיש, ולחלופין - להורות לוועד המקומי לאמץ את החלטת האסיפה הכללית של האגודה השיתופית מיום 15.7.84, שבחרה בעותר לשמש כנציג המושב למועצה המקומית. כן ביקש העותר להוציא צו ביניים, שיאסור על קיום אסיפה הבחירות החוזרת שנקבעה ליום .13.5.85בית המשפט נענה לבקשת עותר והוציא צו-על-תנאי כמבוקש, אך סירב להוציא את צו הביניים. מאחר שלא ניתן צו ביניים, נתקימה אסיפת הבחירות החוזרות של הוועד המקומית ביום .29.5.85בישיבה זו נכחו רק 4מחברי הוועד, ובה נבחר המשיב הראשון כנציג המושב למועצה האזורית לכיש. .5בא-כוחם המלומד של המשיבים 8ו- 10(מנכ"ל משרד הפנים והמפקח הארצי של הבחירות), מר מנחם מזוז, פתח וטען לפנינו, כי דין עתירה זו לידחות, בלי ליכנס לגופן של הבעיות המתעוררות בה. וזאת על שום מה? על שום שבינתיים, לאחר הגשת העתירה ולפני קיום הדיון בה, נערכו הבחירות החוזרות בוועד המקומי, ובהן נבחר המשיב הראשון לתפקיד ציר במועצה האזורית, כאמור לעיל. בסעיף 29לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) נאמר, כי ניתן לערער על תוצאות הבחירות למועצה האזורית תוך 14יום מפרסום ההודעה בדבר תוצאות הבחירות, והערעור צריך להיות מוגש לבית המשפט המחוזי, באזור שיפוטו מצוי תחום המועצה. מאחר שכך, הרי הלכה פסוקה היא שאין בית-משפט זה מעניק סעד, כאשר קיימת תרופה חלופית בחוק (בג"צ 591/77 [3]). זאת ועוד, כאמור לעיל, המועד להגשת ערעור לבית המשפט מחוזי הוא ארבעה-עשר יום, ומאחר שתקופה זו חלפה עברה מזמן (הדיון בעתירה התקיים ביום 15.7.85), מקובלנו, משעבר הזמן הקבוע בחוק להגשת ערעור לערכאה פלונית, אין להביא טענות אלה לפני כל פורום אחר, כי - "מקום שנמנע אדם מלערער על דרישת המינהל, והזמן להגשת ערעור עבר, אין ולא כלום אחר מעשה המינהל; מעשה המינהל כמוהו כמעשהבית-דין. זו היא מסקנה הגיונית הנובעת מהענקת זכות ערעור, בה יכול אדם להשתמש תוך מועד קצוב; עבר המועד ולא עירער... החבות שרירה וקיימת והיא סופית" (ע"א 461/69 [4], בעמ' 53). על טענה זו השיב בא-כוחו המלומד של העותר, עורך הדין דן פון וייזל, כי ההודעה בדבר פרסום תוצאות הבחירות לא פורסמה מעולם, וממילא לא יכול היה העותר לפעול על-פי סעיף 29ולפנות לבית המשפט המחוזי. לביסוס טענתו זו הוגשו לנו מספר תצהירים של אנשי המושב, שהם לא ראו כל מודעה בלוחות המודעות של המושב בדבר תוצאות הבחירות שנתקיימו ביום .29.5.85לעומתם הגישו המשיבים מספר תצירים, ובהם נאמר, שכן ראו מודעות כנ"ל על לוח המודעות. ואף הובא לפנינו תצהיר של מר ליאון בן זקן, שהוא בכבודו ובעצמו הדביק מודעות כנ"ל על לוח המודעות ואף מסרן באופן אישי בביתו של העותר. לא מצאנו לנכון ליכנס ולהכריע ב"מלחמת" תצהירים זו, אם כי הדעת נותנת, על-פי הכלל ש"לא ראינו אינה ראיה" (עדויות, ב, ב [א]; כתובות, כג, א [ב]; זבחים, קג, ב [ג], שיש להעדיף את דבריהם של אלה שכן ראו מודעה מודבקת כזו, ובמיוחד שהמדביק עצמו הצהיר על כך. נדון איפוא בגופן של הטענות העולות בעתירה שלפנינו. .6עתירתו העיקרית של העותר שלפנינו היא, כי נכריז עליו כעל מי שנבחר מטעם מושב שחר כציר למועצה האזורית לכיש, וזאת משום שנבחר לשמש בתור שכזה בבחירות שנערכו באסיפה הכללית של האגודה השיתופית של מושב שחר ביום .15.7.84לחלופין, עתירתו היא להורות לוועד המקומי של המושב שחר לאמץ את בחירתה האמורה של האסיפה הכללית. .7ואף כאן קיימת טענה מקדמית, ושלא לגוף הבעיה, שתשיב את פני העותר ריקם. כאמור לעיל, קיים הוועד המקומי ביום 6.5.85ישיבת בחירות, שנוהלה על-ידי פקיד הבחירות של משרד הפנים, והעותר נטל בה חלק, והצביע, וכל אותה עת לא השמיע אף טענה, ולו ברמז, כי כל הישיבה וההצבעה מיותרות ובטלות משום שהוא כבר נבחר לתפקיד ציר במועצה האזורית על-ידי האסיפה הכללית של האגודה השיתופית של המושב, שהתקיימה ביום 15.7.84, היינו כעשרה חודשים לפני קיום הישיבה של ועדת הבחירות; ורק משנתברר לעותר לאחר ההצבעה ומניין הקולות, כי הוא לא נבחר לתפקיד, רק אז ביקש לרשום לפרוטוקול את טענותיו, כי הוא כבר נבחר באסיפה הכללית של האגודה השיתופית. וכלל בידינו, כי הטוען לפנינו לבטלותם של הליכים מסוימים, לא יישמע בטענה זו, אם הוא עצמו, הטוען, נטל תחילה חלק בהליכים אלה, כשהוא מודע למהותם ולטיבם, ורק לאחר שמבוקשו לא עלה בידו במסגרת ההליכים האמורים, בא הוא לנסות מזלו בבית-משפט זה, כשטענת אי-חוקיות ההליכים בגרונו והשתתפות בפועל בהם בידו (ראה בג"צ 778/79 [5], בעמ' 363; בג"צ 126/82 [6], בע' 47-48). אך , כפי שכבר אמרנו לעיל, מן הראוי לדון בעתירתו של העותר לגופה, מבחינת עניינה וחשיבותה. .8טענת העותר - כי החלטת האסיפה הכללית של האגודה השיתופית לבחור בו כציר המושב למועצה האזורית החלטה תקפה ומחייבת היא - בטעות יסודה, נוגדת היא את הוראות החוק ומתעלמת היא ממהותו של הוועד המקומי, המהווה, מכוח החוק, חלק ממערכת השלטון המקומי. אמנם כן, לפי הוראת סעיף 91(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) משמשים, ביישוב שיתופי, חברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית כחברי הוועד המקומי של המקום, וועד ההנהלה נבחר על-ידי האסיפה הכללית של האגודה השיתופית (ראה דברינו לעיל), אך בכך - בהרכב החברים המכהנים בשני הגופים - מסתיימת זהות הוועדים. פרט לזהות "אנושית" זו הרי שני גופים אלה - ועד ההנהלה והוועד המקומי - משמשים כשני אורגנים משפטיים שונים ונפרדים, הן מבחינת התפקידים, במהותם ובהיקפם, המוטלים על כל אחד מהם, והן מבחינת מיקומו של כל אחד משני גופים אלה במערכת הנורמות המשפטיות המקובלות. לשון אחרת וקונקרטית יותר: כאשר מכהן ועד ההנהלה כוועד מקומי על-פי סעיף 91לצו, הריהו משמש כאורגן משפטי שונה ונפרד, המנותק מהאסיפה הכללית של האגודה ובוודאי שאיננו כפוף לה, וכל כוחו ופעילותו באים מכוח הוראות הצו כפי שנקבעו על ידי שר הפנים, ומכוחן בלבד. אסביר את הדברים. יפה נאמר על השוני שבתפקידים ובסמכויות של "שני" גופים משפטיים אלה: "תפקידיו, סמכויותיו, כפיפויותיו של הוועד הן כפולות: בהיותו הוועד של האגודה עליו לדאוג לחברי האגודה ולנהל את ענייני האגודה; ובהיותו הוועד המקומי מוטל עליו לדאוג לכל תושבי המקום ולנהל את ענייני היישוב בכללותו" (ההדגשות שלי - מ' א') (אוטולנגי, במאמרה הנ"ל, בעמ' 23). הבחנה זו כבר מצאה את ביטויה בפסיקתו של בית-משפט זה. כך הוחלט, כי ועד המושב בתור רשות חינוך מקומית, לפי סעיף 1לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949, הינו רשות חינוך כזו לא רק לגבי החברים המאוגדים באותו מושב אלא גם לגבי אנשים הגרים בשטח המושב ואינם חברים באגודה השיתופית של המושב (בג"צ 153/69 [7], בעמ' 42). כן נפסק, כי על מזכירות הקיבוץ מוטלת החובה לטפל, לפי חוק לימוד חובה, בענייני החינוך של כל מי שמתגורר בתחום השיפוט של הקיבוץ, אף אם אינו חבר בקיבוץ (קיבוץ אף הוא מוגדר כ"ישוב שיתופי", ומזכירות הקיבוץ דינה כדין ועד המושב במושב השיתופי: צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), סעיף 1, חוק לימוד חובה, סעיף 1). אשר-על-כן, חובה זו של מזכירות הקיבוץ בתור רשות חינוך מקומית מוטלת עליה גם לגבי ילדיהם של הורים שהאסיפה הכללית של הקיבוץ (היינו של האגודה) החליטה על הפסקת חברותם בקיבוץ והוצאתם ממנו (על רקע אי- מסירת דמי שילומים שקיבלו מגרמניה לרשות הקיבוץ), כל עוד ילדים אלה מתגוררים בתחום הקיבוץ: "...יש להבדיל בין הקיבוץ כגוף משפטי-כלכלי-משקי-חברתי לבין הקיבוץ כרשות חינוך מקומית שחוקי החינוך של המדינה מטילים עליה חובות מסויימות כלפי האנשים המתגוררים בתחומה. הקיבוץ בתור גוף משפטי פרטי רשאי להתנער מחוב הכל-שהיא כלפי חבר שהוצא משורותיו וכלפי משפחתו, שאינה נובעת מהתקנונים וההסדרים המקשרים את הקיבוץ ואת חבריו או את חבריו לשעבר. אבל כרשות חינוך מקומית, על הקיבוץ למלא את חובותיו החוקיות כלפי האנשים המתגוררים בתחומו, אחת היא אם הם חברים או לא חברים ואם מבחינתו כקיבוץ מגוריהם בו הם חוקיים ואם לאו" (בג"צ 619/75 [8], בעמ' 461). כללו של דבר: בפועלו כוועד המקומי של המושב משמש הוא כאורגן מתחום המשפט הציבורי, שתפקידיו וחובותיו נקבעים בדין. הוא משמש כרשות המוניציפאלית של היישוב, וסמכותו פרושה על כל תושביו. לעומת זאת, בפועלו כוועד ההנהלה של האגודה השיתופית משמש הוא כאורגן מתחום המשפט הפרטי, שחובותיו ותפקידיו מוגדרים בחוזה, הוא תקנון האגודה, ומצודתו פרוסה על חברי האגודה בלבד. .9משבאנו לכאן, ברור, כי החלטתה של האסיפה הכללית של האגודה השיתופית לבחור בעותר כציר המושב למועצה האזורית נטולת תוקף ואינה מחיבת לא כשהיא לעצמה ומכל שכן שלא את הוועד המקומי של המושב בבואו לבחור ציר מטעמו למועצה האזורית. וכמה טעמים לדבר: א. אין זה עולה על הדעת, ונוגד הוא תפיסות יסוד של מינהל תקין, שגוף הממוין כגוף פרטי ינחה הנחיות ויורה הוראות לגוף שהוא חלק מהמשפט הציבורי-שלטוני באשר לדרך פעולתו. וכבר נפסק בבג"צ 24/56 [9], בעמ' 1211, לאמור: "...הרשות המוסמכת אינה ממלאת את תפקידה הציבורי כראוי, כשהיא מסכימה להפוך את עצמה לעושה דברם של אחרים, תחת לשקול כל ענין המובא בפניה לגופו, ולפי מיטב הבנתה היא". ב. גם אם נאמר, שבגלל ה"קרבה היתרה" וזהות האינטרסים מדרכו של הוועד המקומי לפעול בעניינים רבים על-פי החלטות האסיפה הכללית של האגודה, אין הוועד המקומי רשאי לנהוג כן, כאשר החוק העניק לו - לוועד המקומי - את הסמכות הייחודית לבחור את נציג היישוב כציר למועצה. סמכות כזו ניתנה לוועד המקומי בסעיף 9האמור לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), אשר אף קבע הוראות מפורטות באשר להליכי הבחירה. ג. ואם עדיין זקוקים אנו לראיה, נימצא למדים על כך מתוך עיון בנוסחו של סעיף 9האמור, בנוסח שנתנסח בשני שלביו הראשונים. בנוסח המקורי של סעיף 9, נאמר בסעיף-קטן (ב) לאמור: "בישוב שתופי רשאי הועד המקומי להחליט כי הצירים ייבחרו באסיפה כללית שתיקרא במיוחד למטרה זו; הוחלט כך, יקרא מנהל הבחירות לאסיפה וינהל אותה, הכל בהתאם לתקנות אותו ישוב". לפי סעיף זה אין לאסיפה הכללית סמכות לבחור ציר למועצה האזורית, אלא אם וכאשר הוועד המקומי החליט כך, היינו מכוחו של הוועד המקומי ועל-פי הסמכתו. בשנת תשכ"ג בוטל סעיף-קטן (ב) הנ"ל (סעיף 1לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (תיקון)), ומאז לא קיימת כל אפשרות, שהאסיפה הכללית של האגודה תבחר את הציר למועצה האזורית, אף לא לפי הרשאת הוועד המקומי. .10המסקנה העולה מדברינו היא, כי בחירתו של העותר כציר המועצה האזורית באסיפה הכללית של חברי האגודה השיתופית של המושב היא מחוסרת תוקף ובטלה, והבחירה החוקית היא זו שהתקיימה בוועד המקומי של המושב. מאחר שבחירות שנתקיימו בוועד המקומי ביום 6.5.85זכו העותר והמשיב הראשון למספר שווה של קולות, נקבעה ישיבת בחירות נוספת של הוועד המקומי לתאריך 29.5.85, לפי הוראת צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) כמפורט לעיל, ובישיבה זו נבחר המשיב הראשון כדין לנציג המושב במועצה האזורית לכיש. אשר-על-כן אנו מחליטים לדחות את העתירה. על העותר לשלם למשיב הראשון הוצאות בסכום של 000, 1(אלף) ש"ח; למשיבים 2עד 6, ביחד, הוצאות בסכום של 000, 1(אלף) ש"ח; ולמשיבים 7עד 10, ביחד, הוצאות בסכום של 000, 1(אלף) ש"ח. כל הסכומים הנ"ל צמודים ונושאי ריבית מהיום ועד לתשלומם בפועל. השופטת ש' נתניהו: מסכימה אני. השופט א' חלימה: מסכים אני. הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה לנשיא. בחירותמושבים נחלות ומשקים