בית המשפט ציין כי התופעה של סירוב נהגים לציית להוראות שוטרים, ובריחה מאנשי החוק תוך כדי נסיעה מהירה ברכב, קיבלה בשנים האחרונות ממדים מדאיגים. חמורה במיוחד היא העובדה שרבים חוטאים בכך אף שנהיר להם כי מעשיהם עלולים להסתיים בקיפוח חיי אדם או בפציעתם של נוסעים ונהגים תמימים הנקלעים, לרוע מזלם, לכבישים בהם מתנהלים מרדפים מסוג זה. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בריחה משוטר תנועה: בפני בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים בגין ביצוע לכאורה עבירות של הכשלת שוטר, נהיגה בפזיזות, מהירות בלתי סבירה וניסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות. 1. האישום הטענה העובדתית היא כי בתאריך 13.7.2010 בשעה 10:00 או בסמוך לה, נהג המשיב ברכב פרטי מסוג 5456718 (להלן: "הרכב") בכביש מכיוון כללי אלמוג לכיוון כללי מצפה יריחו. שוטר שאכף מהירות במקום, קלט במכשיר המדידה כי המשיב נוהג במהירות של 171 קמ"ש. השוטר שלבש מדים, אפוד זוהר, חבש כובע ונשא נשק, סימן למשיב לעצור, תוך שזיהה כי המשיב מבחין בו. המשיב לא ציית להוראת השוטר והמשיך בנסיעה. לפיכך נכנס השוטר נכנס לניידת הסמויה ופתח אחריו במרדף. בהגיעו לתחנת הדלק הישנה בצומת מצפה יריחו, עצר המשיב את הרכב. השוטר עצר את הניידת בסמוך לרכב וקרא למשיב לדומם את הרכב ולצאת ממנו. המשיב בתגובה נסע לאחור ואילץ את השוטר לסגת לצד על מנת שלא יפגע. השוטר הוסיף לקרוא למשיב תוך שהוא מרים נשק לכיוונו ונעמד בקדמת הרכב, אך זה המשיך בנהיגתו הפרועה ונמלט מהמקום תוך סיכון השוטר שנאלץ לקפוץ לאחור כדי להמנע מפגיעה בו. באותה עת שוטרת שהיתה בניידת דיווחה את מספר הרכב בקשר ושוטר אחר חסם את התנועה הנוסעת לכיוון ירושלים במחלף מעלה אדומים. רכב המשיב הגיע למחסום בנסיעה מהירה בו עמדו אותה עת שני שוטרים שלבשו אפוד זוהר, חבשו כובע ונשאו נשק. אחד השוטרים, שמעון בן חמו, סימן למשיב לעצור אך זה בתגובה נהג במהירות לכיוון השוטרים, עקף את כלי הרכב שהיו במחסום כשהוא נוסע על השול הימני ואילץ את השוטר בן חמו לקפוץ לצד על מנת שלא יפגע. המשיב המשיך בנסיעה מהירה והשוטרים פתחו במרדף אחריו תוך שמירת קשר עין רצוף. במהלך מנוסתו איבד המשיב שליטה על הרכב ונתקע בתעלה. 2. טענות המבקשת לטענת המבקשת כתב האישום מייחס למשיב ביצוע עבירות חמורות. המדובר בעבירות המעידות על מסוכנותו, שכן המשיב נמלט מהשוטרים ותוך כד ניסה פעמיים לדרוס את השוטרים שניסו לעצרו. כל זאת תוך שהוא נוסע במהירות מופרזת ומסכן את חיי המשתמשים האחרים בדרך. לחובתו עוד 4 הרשעות קודמות, האחרונה משנת 2009. מסוכנות המשיב מקימה עילה למעצרו. חלופת מעצר מחייבת מתן אמון במשיב, אך מעשיו שוללים מתן אמון זה. 3. טענות המשיב ב"כ המשיב טען כי המדובר בבחור צעיר, ללא עבר פלילי, שבעת האירוע החזיק ברישיון נהיגה, רישיון רכב ותעודת ביטוח תקפים. כל טעותו בשיקול הדעת, עת לא ציית להוראת השוטר לאחר שנמדד נוהג במהירות העולה על המותר. בעניין זה טען כי המשיב לא שם לב לשוטר אשר אכף את המהירות. ההגנה הסכימה לעילת המעצר, אך לטענתו יש חלופת מעצר ראויה. ב"כ המשיב הציע כי המשיב ישוחרר למעצר בית מלא בבית אביו. והוסיף כי בכך יש לאיין את מסוכנותו. 4. דיון: עילת מעצר אין צורך להכביר מילים על המסוכנות הנלמדת מהמעשים לכאורה המתוארים, בניסיון להימלט מהשוטרים לא בחל המשיב באמצעים וסיכן את חייהם ואת חיי המשתמשים האחרים בדרך עת נהג במהירות מופרזת. ב"כ המשיב הסכים כי קיימת במקרה זה עילת מעצר. המעשים המיוחסים למשיב מעידים על מסוכנותו ואף על חשש משיבוש הליכי משפט זאת בשל הימלטות מהשוטרים. למרות הסכמת ב"כ המשיב כי מתקיימת עילת מעצר בקשתי לבחון את תיק הראיות. לאחר שבחנתי את התיק, מבלי להביע עמדה על אמינות הראיות בשלב זה, אציין כי כלל הראיות בתיק מצביעות לכאורה על ביצוע המעשים המיוחסים לו. זאת אף על-ידי הנוסעים שנסעו עימו ברכב, ואף הוא עצמו הודה בביצוע חלק מהמעשים. אציין כי ניכרות סתירות רבות בין גרסאות המשיב, כשבאחת טוען כי כלל לא הבחין בשוטרים (דו"ח מעצר, תגובת העצור, הודעת המשיב מיום 13.7.10 שעה 11:30 ש' 11, 14) ובמקום אחר - כי הבחין אך חשש לעצור כיוון שכיוונו נגדו נשק (הודעה מיום 13.7.10 שעה 11:30 ש' 23, 26, 30-31, 38. הודעה מיום 13.7.10 שעה 15:05 ש' 8-9, 23-24). עוד אציין כי שני הנוסעים שהיו עם המשיב ברכב ציינו כי הבחינו בשוטר שעמד בצד הדרך והורה לו לעצור מבלי לכוון נשק לפני שהחל אחריו מרדף וכי הנוסעים בקשו מהמשיב לעצור, אך הוא המשיך לנסוע זאהדה גלאל ש' 3-5, זאהדה געפר ש' 4-7). מהודעותיו של אחד הנוסעים אף עולה כי המשיב כמעט פגע באחד השוטרים שנאלץ לקפוץ הצידה כדי לא להפגע (זאהדה געפר, ש' 29) עברו הפלילי של המשיב אמנם נקי, אך יש לציין כי קיים מב"ד נוסף פתוח כנגדו, מינואר 2010 בגין החזקת סכין או אגרופן. בנוסף מתוך ארבע העבירות התעבורה הקודמות, שתי עבירות חמורות: ביצוע פניית פרסה תוך סיכון עוברי דרך ואי עצירה בתמרור עצור. תסקיר המעצר מצביע על מסוכנות גבוהה להישנות המעשים בשל הקושי של המשיב ליטול על עצמו את האחריות למעשיו. חלופת המעצר באשר לחלופת מעצר הוצע כי המשיב ישהה במעצר בית בהשגחת אחד מהוריו. עם זאת בתסקיר צויין כי האם היא זו שנמצאת בבית והאב עובד בחניון המשפחתי. ואילו בדיון ציין ב"כ המשיב כי אבי המשיב הינו פנסיונר ויכול להשגיח על המשיב.מכאן שאין תמימות דעים באשר למי שבידו להשגיח על המשיב. זאת ועוד לא צויין בתסקיר כי נבדקה שאלת הסמכות ההורית והאם הוריו מסוגלים לרסן את התנהגותו. לא הוכח כי מעצר הבית יהיה אפקטיבי דיו כדי להגן על שלום הציבור ממסוכנות המשיב ולמנוע הימלטות ושיבוש הליכי משפט. המעשים בהם הואשם המשיב הינם מעשים חמורים ומצויים ברף העליון של המסוכנות - לפי חומר הראיות המשיב ניסה לדרוס את השוטרים פעמיים, וברח ממחסומים ומשוטרים חמושים, תוך שאינו שועה אף לדברי היושבים עמו ברכב שהפצירו בו לדבריהם להאט ולעצור (לפי הודעותיהם של זאהדה גלאל ש' 9-11, וזאהדה געפר ש' 5-6, 10-12). בפסיקה מקובל ככלל כי בריחה משוטרים מעידה על מסוכנות ועל חשש משיבוש הליכי משפט ואין מקום לתת אמון במי שבצע עבירות מסוג זה ולשחררו לחלופת מעצר. כך למשל נקבע בבש"פ 2613/06 עלי סראיעה נ' מדינת ישראל, (לא פורסם) מיום 2.4.06: "התופעה של סירוב נהגים לציית להוראות שוטרים, ובריחה מאנשי החוק תוך כדי נסיעה מהירה ברכב, קיבלה בשנים האחרונות ממדים מדאיגים. חמורה במיוחד היא העובדה שרבים חוטאים בכך אף שנהיר להם כי מעשיהם עלולים להסתיים בקיפוח חיי אדם או בפציעתם של נוסעים ונהגים תמימים הנקלעים, לרוע מזלם, לכבישים בהם מתנהלים מרדפים מסוג זה. להשקפתי, מי שכך נוהג חושף לעיני כל עד כמה מופלגת היא הסכנה הטמונה בו, ועל כן אין בחלופה המוצעת (=למעצר בית, י.ר.) כדי לאיין סכנה זו." (וראה מקרים רבים ונוספים בהם עקב המלטות במרדף משטרתי נקבע כי אין מקום לחלופות למעצר כדוגמת מעצר בית. כדוגמת: ב"ש (מחוזי חי') 2828/07 גזאוני באסל נ' מדינת ישראל (לא פורסם) מיום 20.6.07; ב"ש (מחוזי, י-ם) 9203/07 מדינת ישראל נ' לואי יגמור (לא פורסם) מיום 23.2.07;) שומה על בית המשפט לשקול בצד זכויותיו של המשיב את זכיותיו של כלל הציבור לביטחון ולחיים. ולודא כי הציבור לא ייחשף לסכנות כדוגמת אלו שהמשיב הביא להן לכאורה במקרה דנן. אמנם על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו, אך לא התרשמתי כי במקרה דנן ישנה חלופה אפקטיבית למעצר. אני סבור כי אין אימת הדין על המשיב והוא עלול לשוב ולנהוג ולסכן עוברי דרך במידה ולא ייעצר. עוד אציין כי התיק קבוע בפני כב' השופט טננבוים לדיון עוד במהלך הפגרה לישיבת הקראה. אשר על כן ולנוכח כל האמור לעיל אני מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו. זכות ערר כחוק.משטרהשוטר