זכותו של אדם להליך ראוי והוגן (Due process) הינה אחת מזכויות היסוד של כל אדם במדינתנו (א' ברק, פרשנות חוקתית, שם, בעמ' 432; א' ברק, כבוד האדם כזכות חוקתית, הפרקליט מא (תשנ"ד) 271, 280). הזכות להליך הוגן כוללת את זכותו של כל אדם שעניינו ישמע באופן צודק, פומבי, ובזמן סביר, על-ידי ערכאה עצמאית ובלתי תלויה, שנתכוננה לפי חוק, ואשר תכריע לפי הטענות שהועלו בפניה. תפקידו של בית המשפט הוא ליישם את אותם עקרונות מופשטים למקרה שבפניו - לבחון האם במקרה ספציפי ההליך שנקבע מתיישב עם העקרונות החוקתיים שביסוד השיטה, אם לאו (ראו: פרופ' א' ברק, על החשיבה הקונסטיטוציונית, המשפט א' ( תשנ"ג-1993) 45, 48). על חובת הביקורת של בית המשפט כלפי מעשי השלטון נוכח זכויות היסוד עמד כב' השופט חשין בע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3), 577 ,עמ' 631-632: "באין רשות שופטת, באין ביקורת על מעשי הפרט והשלטון, ייפרע עם ותאבד ממלכה. באין ביקורת שיפוטית יאבד שלטון החוק ותיעלמנה זכויות -היסוד...חוקי-היסוד הם החוקים הנעלים במירקם החקיקה והמשפט במדינה; כך מבחינת מהותם, ובחלקם גם מבחינת עוצמתם הפורמלית. ...ואולם גם חוקי-היסוד אינם בפיסגת הפירמידה, שמא נאמר: בתשתית-התשתיות. נעלים עליהם עקרונות -יסוד בחיינו, עקרונות שאף חוקי-היסוד יונקים מהם את חיותם. עקרונות אלה הם עיקרים במשפט הטבע ועיקרים בתורת הדמוקרטיה היהודית. אלה הם ה"גבוה מעל גבוה שומר" אלה הם הגנים היוצרים את חיינו..." עוד יש להתחשב בעיקרון של הגינות ההליך ושמירת זכויות הפרט של הנאשם או הנאשם בכח. פסילה מינהלית של רישיון נהיגה כמו הגשת כתב אישום, נעשית ע"י המדינה, בעשותה כן על המשיבה לשקול מיגוון רחב של שיקולים אך בין היתר על המשיבה לפעול באמינות וכפי שציין כב' השופט א' ברק בבג"צ 218/85 ארביב נ' פרקליטות מחוז תל-אביב, פ"ד מ(2), 393 ,עמ' 403-404: "אכן, אינטרס הציבור אינו רק בהעמדת עבריינים לדין. אינטרס הציבור הוא גם באמינות השלטון ורשויות התביעה. אינטרס הציבור הוא גם בשמירה על אינטרס הנאשם." בהקשר זה יש לזכור כי רשויות השלטון בכלל ורשויות אכיפת החוק בפרט, לרבות המשטרה, חייבות חובות הגינות כלפי הציבור (ראו למשל: בג"ץ 142/70 שפירא נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה"ד, ירושלים, פ"ד כה (1) 325, 331; בג"ץ 262/62 פרץ נ' המועצה המקומית כפר שמריהו, פ"ד טז 2110, 2115; בג"ץ 840/79 מרכז הקבלנים והבונים בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד לד (3) 729, 745). אמון הציבור ברשויות הוא מאבני היסוד של משפט דמוקרטי. ראו בג"ץ 6136/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מז(2) 229, 262 מול ד'. שם נאמר (בעמ' 266): "אמון הציבור ברשויות השלטון הוא מנכסיה החשובים של הרשות השלטונית, ושל המדינה. כאשר הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון, הוא מאבד את אמונו באמנה החברתית המשמשת בסיס לחיים משותפים. יש ליתן משקל נכבד לשיקולים הבאים לקיים, לשמר ולפתח את תחושת הציבור, כי משרתיו אינם אדוניו וכי הם עושים את מלאכתם למען הציבור, מתוך יושר ונקיון-כפיים". (עוד ראו: בג"ץ 4267/93 אמיתי - אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד מז(5) 441; בג"ץ 1993/03 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה, פ"ד נז(6) 817, 843 מול ד'-ה'; ע"א (י-ם) 5526/04 עיריית מעלה אדומים נ' סאסי קבלני בניין בע"מ (ניתן ביום 26.6.05, טרם פורסם ), בפיסקה 31 לפסק הדין). הזכות להליך הוגן / עיוות דין