קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סירוב להיבדק ע''י מומחה רפואי מטעם בית המשפט: בקדם המשפט עותר המבקש, בבקשה נתמכת בתצהיר, לקבוע, שיש הצדק סביר לאי-היענותו לדרישה להיבדק ע"י מומחים מטעם המשיבה, שהיא מבטחת הרכב שפגע בו, עפ"י התקנה 128(א) לתקנות סדר-הדין האזרחי, התשמ"ד 1984. המבקש לא נדרש להחקר על תצהירו ומכאן שאין מחלוקת על העובדות הדרושות להכרעה בבקשה. המבקש נפגע בתאונת דרכים ב- 4.7.80 ונגרמו לו נזקים בתחום האורטופדי והפסיכיאטרי. על התאונה חל חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975. המבקש נבדק מטעמו על-ידי מומחה בתחום האורטופדי, שקבע לו 30 אחוזי נכות לצמיתות, ומומחה בתחום הפסיכיאטרי, שקבע 10 אחוזי נכות צמיתים עקב התאונה. הבדיקות נערכו, האחת בפברואר 1981, והשניה בפברואר 1982(ראה נספחים א' ו-ז' לבקשה). בין בעלי הדין נפתחו הליכים על-פי סעיף 5(א) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ובמסגרת הליכים אלה (ראה נספח ב' לבקשה) הומצאו למשיבה שתי חוות-הדעת הרפואיות. כמו-כן קבלה המשיבה ב- 28.3.82 טיוטת כתב תביעה, שעמד התובע להגיש לבית-המשפט. המשיבה קבעה למבקש מועדי בדיקה על-ידי מומחים מטעמה בתחומים שבהם נפגע. המבקש נאות לדרישה להיבדק על-ידי ד"ר ז'טלני בתחום האורטופדי (נספח ה'), וד"ר שפרינגמן בתחום הפסיכיאטרי (נספח ו'). המומחים מטעם המשיבה הגיעו למסקנות כמעט זהות לאלה של עמיתיהם מטעם המבקש. החלפת חוות-הדעת התנהלה במשך כשנה ומחצה, אך למרות העדר מחלוקת בין המומחים הנכבדים (תקנה 130(א) לקנות סדר-הדין האזרחי וע"א 371/81 נוריאל נ' אלשיך ואח’, בעמ' 608), לא הגיעו בעלי-הדין להסדר מחוץ לכתלי בית-משפט, והתובע נאלץ להגיש תביעת נזיקין ב-19.10.82, שנקבעה לקדם משפט בפני. לכתב התביעה צורפו (תקנה 127) חוות-דעת של המומחים מטעם המבקש והמשיבה בתחום האורטופדי (נספחים ב', ג' לתובענה) ובתחום הפסיכיאטרי של המומחה מטעם המבקש בלבד. המשיבה דרשה בדיקת המבקש על-ידי מומחים מטעמה (תקנה 128(א)), אך נתקלה בסירובו של המבקש, הסבור, שכבר נבדק לפי דרישתה. המשיבה אף כללה חוות-דעתם של המומחים ז'יטלני שופרינגמן בין מוצגיה (תקנה 75חלה על תיק המוצגים מטעם הנתבעת). לטענת המבקש, אין מקום לחייבו להעמיד עצמו לבדיקות מומחים נוספים ומבקש הוא להצהיר, שהנסיבות, שעליהן התעכבתי, מהוות "הצדק סביר" במובן התקנה 137(ב), שלא להיענות לדרישת המשיבה. בבית-המשפט הודיע ב"כ המבקש, שמרשו יהא מוכן לחזור ולהבדק על-ידי אותם המומחים מטעם המשיבה, אך לא על-ידי מומחים נוספים. טענות המבקש בקצרה: המבקש מזמין את בית-המשפט להעביר את דרישת המשיבה במבחן תום הלב, שנקבע בסעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 וכבר הופעל בתחום הדיוני (בר"ע 305/80 רפאל שילה ואח' נ' שלמה רצקובסקי ואח’, בעמ' 461). כמו-כן סבור הוא, שחוות-הדעת, שניתנו על-ידי מומחים מטעם המשיבה, מחייבות אותה, ואין היא רשאית לחזור ולדרוש בדיקה אצל מומחים אחרים בהעדר מחלוקת של ממש בין כל המומחים הנכבדים. עיקר טענות המשיבה: המשיבה עומדת על זכותה על-פי התקנה 128(א) בצאתה מנקודת הראות, שהבדיקות וחוות-הדעת, שנתקבלו לפני הגשת התובענה, אין בכוחן לשנות את זכותה עפ"י תקנה זאת. הנמקה עניינית לצורך בדיקה נוספת על-ידי מומחים אחרים, לפי שיקול דעתה הבלעדי, אין היא מציעה, דוחה היא על הסף את הצעת המבקש לחזור ולהיבדק אצל אותם מומחים מטעמה. הצדק סביר: נושא הבקשה מתמקד במשמעות הביטוי "הצדק סביר" במובן התקנה 137(ב): "בעל-דין, שלא נענה לדרישה לפי תקנה 128(א), או 132, או להוראה של בית-המשפט או הרשם לפי התקנה 135, או שלא נענה במידה מספקת ואי-ההיענות היתה ללא הצדק סביר, לא ייזקק בית-המשפט להוכחה של ענין שברפואה מטעמו לענין הנדון". בשיטתנו, שבה אין חוקה, פתחו בתי-המשפט רגישות רבה לשמירה על כבוד האדם וזכות הפרט להיות אדון על גופו. גישה זו, שאליה מצטרפת אנוכי בכל הכבוד, מצאה ביטוי מופלא בתחום המעמד האישי (ע"א 548/78 אלמונית ואח' נ' פלוני, שבו נדחתה בקשה לכוף בדיקת דם לצורך קביעת אבהות), בתחום הפלילים (ע"פ 663/81 חורי נ' מדינת ישראל, ובג"צ 370/79, 355, 373, 391קטלן נ' שירות בתי-הסוהר, בעמ' 298), ובתחום הדיוני (בר"ע 305/80 שם, בחוות-הדעת של כל אחד משופטי הערכאה). בתחום הנזיקין מתעורר הצורך בתביעות לנזקי גוף, לאפשר בדיקת התובע על-ידי הנתבעים. אין חולקין, שבית-המשפט אינו רשאי לכוף בעל דין להעמיד את גופו לבדיקה זו או אחרת על-ידי מתן צו עשה, שהליכי בזיון בית-משפט חלים עליו. מאידך, הוכר הצורך בשיטות המשפט השונות לאזן בין שמירת זכויות הפרט של קרבן התאונה לבין זכות הנתבע להתגונן בפני התביעה ולאפשר לו בחירת דרכי ההוכחה. במשפט האנגלי, שממנו נשאבו דיני הנזיקין שלנו, הוענק לבתי-המשפט, מכוח סמכות טבועה, שיקול דעת להעמיד הדיון בתובענה, עקב סירוב בלתי-מוצדק של התובע להעמיד עצמו לבדיקה רפואית מטעם הנתבעים. This court has ample jurisdiction to grant a stay whenever" ,it is just and reasonable so to do. It can, therefore A reasonable request is such as to prevent the just order a stay if the conduct of the plaintiff in refusing Edmeades v. Thames board mills ltd) .". Determination of the cause ( 129, .127All e.r 2(1969) (ראה סקירה ומראי מקום ב- 1, 1982the supreme court practice 483 . P 25/6/2order). Part סמכות גורפת זו מופעלת בארצות-הברית מאותם שיקולים המנחים את בתי-המשפט האנגליים: Of course, the court cannot order a plaintiff to submit" to such an ordeal against his will, but it can, and, when The ends of justice so require, should, refuse to permit ."a case to proceed until the plaintiff undergoes an examination Atlaintic 95,.cohen v. Philadelphia rapid transit co) .(316, 315reporter (ראה סקירה ב- . 45, P . 60S . 17Vol(1938) ,american jurisprudence 50- 49יצויין, כי במספר מדינות בארצות-הברית קיימת סמכות לכפות בדיקה רפואית בתביעת נזק גוף a.l.r 108,annotation). אצלנו התקין מחוקק המשנה את פרק י"א לתקנות סדר-הדין האזרחי, הדן במומחים, ובמסגרתן התווה אמצעי כפיה עקיפים, מתונים מאלה שבשיטה האנגלו-אמריקאית: "לא ייזקק בית-המשפט להוכחה של ענין שברפואה" מטעמו של בעל-דין המסרב להיבדק. הצדק סביר פוטר מחובה זו (תקנה 137). המונח ,הצדק סביר' נדון בהרחבה בפרשת שילה נ' רצקובסקי, שבה בחן בית-המשפט סירוב להעמיד קטין ירושלמי לבדיקה אצל מומחה פסיכיאטרי בתל-אביב. המבחן, שהציבה המשנה לנשיא, השופטת בן-פורת, הינו מבחן כפול: האם סביר סירובו של הנתבע והאם הוא עלול לפגוע בהכרעה הצודקת במשפט (שם, בעמ' 453). מבחן זה מבוסס על אמות-מידה של האדם הסביר כפי שהתפתחו במשפט האנגלי . Lame v) Starr v. National; 437, 433, . 430All e.r 1 [1972] willis 251, .243All e.r 1וראה שם - edmeades). [1977] coal board כבוד השופט ברק מציב מבחן, המבוסס על עקרון הדרך המקובלת ותום הלב, שנשאב מהקונטיננט (סעיף 242ל- .b.g.b) וקבל ביטוי בסעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973. מכוח הסעיף 61(ב) לחוק החוזים, נפרשה הנורמה הקבועה בסעיף 39על השימוש בזכויות דיוניות, דגמת הזכות הנשלטת על-ידי תקנה 128(ד"ר ד' פלפל, "סעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973והזיקה לדין הגרמני" הפרקליט לו(א) 53, 62- 63). המבחן האובייקטיבי, שאליו הגיע כבוד השופט ברק, על-פי דרכו, הינו האם בנסיבות כל מקרה התנהגות בעל-הדין הגונה וסבירה (שם בעמ' 461). סבורה אנוכי, כי על-פי כל אחד משני המבחנים יש לבדוק סבירות ההצדק תוך שמירה קפדנית על זכויות הפרט, כל עוד לא יהא בכך משום חשש לעיוות-דין במשפט. במדינתנו, שבה רב מספר תאונות הדרכים, ופיצוי הקרבנות מסור בשלב מוקדם בידי המבטח (ס' 3(א)(2) לפקודת ביטוח רכב מנועי (סיכון צד שלישי) [נוסח חדש], וחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975), יש למנוע שימוש שלא בתום לב בזכות הדיונית, המוענקת לנתבע מכוח התקנה .128מה עוד, שלעתים נאלצים תובעים, שנפגעו קשה, להעמיד גופם לבדיקות רפואיות, הן לצורך קבלת תשלומים תכופים (סעיף 5לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) והן במסגרת התביעה עצמה, תוך פרק זמן קצר יחסית. בהעבירנו את עובדות המקרה במבחנים שעליהם התעכבתי, נגיע לידי המסקנה, כי סירובו של המבקש להעמיד את גופו לבדיקה אצל מומחים אחרים מאלה שנבחרו בזמנו על-ידי המשיבה, סביר הינו. מה עוד שהוא מוכן לחזור ולהבדק אצל אותם מומחים, גם עתה. מאידך, יש בהתנהגות המשיבה, האוחזת בקרנות התקנה 128, אף שבידה חוות-דעת של מומחים נכבדים מטעמה, התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. המשיבה לא הצביעה על חשש לעיוות-דין, אם תידחה דרישתה, ואף לא הטריחה עצמה לנמק עניינית הצורך בבדיקה חוזרת אצל מומחים אחרים: Such affidavit... Shuld show the probability that the" proposed examination will result in a material discovery .(50,. 67american jurisprudence s) ."or disclosure מתעורר החשש, שכוונתה לעשות שימוש בזכות הדיונית, ...In the hope of securing some medical expert, who" . Might agree with some theory, character of disease, or"injure contended for by the defendant על כגון דא אמר בית-המשפט בפרשת Murphy v. Southern) ."there is a limit to everything" .( 311, . 322P. 101p. Co התוצאה הינה כי טענת המשיבה לזכות בלתי-מסוייגת לדרוש בדיקת התובע לאחר הגשת התביעה - נדחית. אשר לטענה כי הבדיקות נעשו במסגרת משא ומתן, אין לה תימוכין. חוות-הדעת ערוכות על-פי פקודת הראיות [נוסח חדש] לצורך הגשתן לבית המשפט ונספח ב' לבקשה סותר טענה זו מיניה וביה, שכן עולה ממנו כי חוות-הדעת הוחלפה לצורך דרישת התשלום התכוף. הגעתי לידי המסקנה, כי תיתכנה נסיבות, שבהן יהא מוצדק לראות בחוות-דעת של מומחים מטעם הנתבע - לפני הגשת התובענה, משום מיצוי הזכות על-פי תקנה 128 המקרה שפנינו מצוי בגדרן. אשר לטענה, שהבדיקות נערכו לפני זמן רב, הרי היא נדחית משני טעמים: (1) לא נטען שחל שינוי במצבו הרפואי של המבקש. (2) המבקש מוכן להבדק בכל מועד שיקבע לו על-ידי מומחי המשיבה, כאמור. התוצאה הינה כי עתירה (א) לבקשה מתקבלת. מומחהרפואהמומחה רפואי מטעם בית משפטמומחה רפואימומחה מטעם בית המשפט