##האם תניית שיפוט זרה שוללת סמכות בינלאומית בישראל?## תניית שיפוט זרה הקבועה בחוזה אינה מפקיעה באופן אוטומטי את סמכותו הבינלאומית של בית המשפט בישראל, אלא מהווה התחייבות במישור החוזי הנבחנת לפי נסיבות העניין. כפי שעולה מהפסיקה, אף שקיים תוקף להסכמות מסחריות, הערכאה השיפוטית שומרת על שיקול דעתה ומאזנת בין אכיפת התניה לבין טענות עובדתיות, טעמים מיוחדים ושיקולי פורום לא נאות. ##המעמד החוזי של תניות שיפוט ושאלת הפקעת הסמכות## במסגרת הדיון בתיק ##בר"ע 39266-01-26 (הארצי לעבודה)## עלתה במישרין שאלת אכיפתה של תניית שיפוט זרה בהסכם התקשרות והשפעתה על הסמכות הבינלאומית. באותו עניין נדון הסכם שבו צוין מפורשות כי הוא יפורש על פי חוקי יוון ללא התחשבות בכללי ברירת הדין שלה, תוך שנקבע מנגנון ליישוב סכסוכים המחייב הכרעה בידידות תוך 60 ימים, וככל שהמהלך לא יצלח, הוסכם כי הסכסוך ייפתר אך ורק על ידי בתי המשפט המוסמכים של אתונה. בית הדין הבהיר במסגרת התיק האמור כי תניית שיפוט זרה אינה מפקיעה את סמכותו הבינלאומית של בית הדין. התניה ממוקמת במישור החוזי, ומשכך עולה שאלת מידת אכיפותה בראי נסיבות העניין. בנוסף, באותו מקרה נבחן ייפוי כוח רחב, ובהיעדר עוגנים ראייתיים לאופיו המוגבל של הייצוג, נדחתה בקשת רשות הערעור המיידית בסוגיה זו. ההבחנה בין סמכות השיפוט הבינלאומית לבין האכיפה החוזית ממחישה כי תניית שיפוט אינה חוסמת בהכרח הגשת תביעה בישראל. ##ייחודיות תניית השיפוט ונטל השכנוע להשתחרר ממנה## סוגיית ההבחנה בין תניה ייחודית לתניה מקבילה נדונה בהרחבה בתיק ##ת"א 9278-05-15 (שלום חיפה)##. במסגרת זו אוזכרה ההלכה מתוך ##ע"א 465/85##, שם נקבע כי תניית שיפוט תתפרש כתניה ייחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסויגת המעניקה סמכות שיפוט לבית משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי המשפט האחרים. לצד זאת, באותו עניין הובאו דברי בית המשפט במסגרת ##רע"א 8135/12##, לפיהם אין בעצם קיומה של תניית שיפוט זר כדי להפקיע את סמכותו של בית המשפט המקומי. עם זאת, נקבע כי הערכאה המקומית תיטה לכבד הסכמים שבין הצדדים, ועל בעל הדין המבקש להשתחרר מהוראות ההסכם שבו נקשר לשכנע את בית המשפט בקיומם של טעמים המצדיקים את בירור התובענה בישראל. בנסיבות אותו מקרה בשלום חיפה, הבקשה לסילוק על הסף נדחתה למרות שמדובר היה לכאורה בתניה ייחודית, משום שטענת התובע – לפיה התניה כלל לא הובאה לידיעתו – גובתה בתצהיר וחייבה ליבון ראייתי שאינו מתאים לשלב הסילוק על הסף. ##ההתמודדות עם תניות שיפוט בפוליסות ביטוח וסילוק על הסף## מקרה שבו יושמה תניית שיפוט ייחודית שהובילה למחיקת תביעה על הסף מופיע בתיק ##ת"א 47061-12-21 (שלום ירושלים)##. באותו הליך נדונה בקשה לסילוק על הסף בטענות של חוסר סמכות בינלאומית, היעדר המצאה כדין, קיומה של תניית שיפוט ייחודית ופורום לא נאות. השאלה העובדתית והמשפטית נסבה סביב סעיף 13 לפרק הרביעי בפוליסת ביטוח, אשר נוסח בלשון מחייבת וברורה לפיה מובן ומוסכם כי כל תביעה משפטית העולה בהתאם למסמך זה יש להגיש לבתי המשפט הפלסטיניים בעלי הסמכות בלבד. לנוכח נוסחה המפורש והייחודי של התניה שאינו משתמע לשתי פנים, מצא בית המשפט להורות על מחיקת התובענה על הסף. המקרה ממחיש כי כאשר לשון התניה שוללת במפורש סמכויות אחרות ואין מחלוקת עובדתית על תוקפה, קיים סיכוי ממשי לסילוק התביעה בישראל. תניית שיפוט זר יכול שתהיה ייחודית ויכול שתהיה מקבילה, ומהותה של תניית השיפוט מבחינה זו נמדדת על-פי לשונה של ההוראה (ע"א 9/79 קרפול נ' הורביץ הנ"ל, שם, בעמוד 296). אם תניית השיפוט היא מקבילה, אין התניה מצדיקה עיכוב הדיון בתביעה שהוגשה בארץ, (ע"א 433/64 הנ"ל, בעמוד 165כפי שאומץ בע"א 9/79 הנ"ל בעמוד 265). ##שילוב בין תניות שיפוט זרות, ברירת דין וטענת פורום לא נאות## במקרים רבים שבהם מועלית טענה לקיומה של תניית שיפוט זרה, נלוות אליה טענות בדבר תניית ברירת דין וטענה של פורום לא נאות. בתיק ##סע"ש 41789-03-16 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## נדונה בקשת סילוק על הסף שהתבססה על שתי טענות מרכזיות: קיומן של תניות שיפוט ודין זר, והיעדר סמכות עניינית ופורום לא נאות. הנתבעות באותו הליך טענו כי בטיוטת ההסכמים ובהסכמי הקצאת המניות קיימת תניית שיפוט זר המקנה סמכות ייחודית לבתי המשפט המוסמכים במדינת דלוואר שבארצות הברית, וכן תניית ברירת דין המחילה את הדין המקומי שם, השוללת לכאורה את הסמכות מהערכאות בישראל. בית הדין קבע כי בנסיבות שהובאו לפניו, נכון יהיה שלא לייחס את מלוא המשקל לקיומה של תניית השיפוט הזר כשלעצמה, אלא לבחון את השלכותיה במשולב עם טענת הנתבעות להיות הערכאה הישראלית פורום לא נאות. הקשר הדוק זה בין היקף התחולה של התניה, זהות הצדדים והיות המקום פורום נאות בא לידי ביטוי גם במסגרת ##ע"א 6207/08 (עליון)##. באותו מקרה נדחתה בבית משפט השלום בקשה לסילוק על הסף או עיכוב הליכים שהתבססה על תניית שיפוט ייחודית לבית המשפט בסקוטלנד לפי הדין הסקוטי. דחיית הבקשה נשענה על הקביעה כי התניה אינה ייחודית, אינה חלה על התביעה של אחד הגורמים, וכי בית המשפט בישראל מחזיק בסמכות בינלאומית ומהווה פורום נאות לדון בתביעה. בהתאם לכללי הטיפול באזכורים עוקבים, בתיק ##ת"א 336-09-13 (שלום תל אביב - יפו)##, המהווה את האזכור הראשון ברצף, עלו שאלות דומות של סמכות, בעוד שמשאר האזכורים העוקבים שהופיעו אחריו ללא פירוט טקסטואלי יש להתעלם. ##פעולות מקדימות לניהול תביעה הכוללת תניית שיפוט זרה## 1. ניתוח מדוקדק של נוסח התניה החוזית: יש לבחון האם התניה מנוסחת בלשון בלתי מסויגת השוללת במפורש ערכאות אחרות (תניה ייחודית) או שמא מדובר בתניה מקבילה בלבד. 2. איסוף תשתית ראייתית לשלב ההתקשרות: כאשר תובע טוען כי התניה לא הובאה לידיעתו או נכללה ללא הסכמתו, חובה לגבות טענה זו בתצהיר עובדתי מפורט לצורך מניעת סילוק על הסף. 3. בחינת תחולת התניה על עילות התביעה והצדדים: יש לוודא כי נוסח התניה חל על הסכסוך הקונקרטי וכי כל הצדדים לתביעה כפופים לאותה התחייבות חוזית. 4. גיבוש נימוקים כנגד טענת פורום לא נאות: מאחר שבתי המשפט בוחנים תניות שיפוט במשולב עם זיקות הפורום, יש להיערך עם טעמים כבדי משקל המצדיקים את ניהול ההליך בישראל. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם קיומה של תניית שיפוט זרה בהסכם שולל אוטומטית את סמכות בתי המשפט בישראל? ##ת:## לא. כפי שנקבע בפסיקה, תניית שיפוט זרה היא תניה במישור החוזי שאינה מפקיעה באופן אוטומטי את סמכותו הבינלאומית של בית המשפט המקומי, והיא נבחנת בהתאם לנסיבות העניין ולשיקול דעת הערכאה. ##ש:## מתי תיחשב תניית שיפוט כייחודית השוללת התדיינות בישראל? ##ת:## תניית שיפוט תתפרש כייחודית רק אם היא כוללת לשון מפורשת, ברורה ובלתי מסויגת המעניקה סמכות שיפוט לבית משפט מסוים ונוקטת לשון השוללת את סמכותם של בתי משפט אחרים. ##ש:## מה הנטל המוטל על בעל דין המבקש לנהל תביעה בישראל חרף קיומה של תניית שיפוט זרה? ##ת:## מאחר שבתי המשפט נוטים לכבד הסכמים בין צדדים, על בעל הדין המבקש להשתחרר מהוראות התניה החוזית לשכנע את בית המשפט בקיומם של טעמים המצדיקים את בירור התובענה בישראל. ##ש:## האם טענה לפיה תניית השיפוט לא הובאה לידיעת התובע יכולה למנוע סילוק על הסף? ##ת:## כן. טענה עובדתית המגובה בתצהיר, לפיה תניית השיפוט הזרה כלל לא הובאה לידיעת הצד המתקשר, עשויה לדרוש ליבון ראייתי שאינו מתאים להכרעה בשלב המקדמי, ובכך להוביל לדחיית הבקשה לסילוק על הסף. תניית שיפוטתניות בחוזהסמכות בינלאומיתחוזה