מהו עקרון חוקיות המנהל ?

מהו עקרון חוקיות המנהל ? עקרון חוקיות המנהל קובע כי רשות מנהלית מוחזקת כמי שפעלה כדין כל עוד לא הוכח אחרת, כפופה לעקרונות היסוד של המשפט המנהלי, וביניהם, עקרון העל בדבר חוקיות המינהל, הקובע כי אין סמכות לרשות מנהלית אלא זו שהוענקה לה על פי חוק. "זהו הכלל הבסיסי בדיני המינהל הציבורי: הוא משמש לביקורת החוקיות של כל החלטה מינהלית ללא יוצא מן הכלל". (י. זמיר. הסמכות המנהלית, ע' 49) "העקרון בדבר חוקיות המינהל נובע באופן הכרחי מעצם המהות של הדמוקרטיה. הדמוקרטיה מקנה את הריבונות לעם. העם הוא שמקנה לממשלה ולכל רשות מינהלית אחרת, באמצעות חוקים, את כל הסמכויות שבידיהן. ואין בידיהן אלא הסמכויות שהחוק הקנה להן. החוק אם כך, הוא המקור, כמו גם הגבול, של כל תפקיד וכל סמכות של כל רשות" (שם, עמ' 50) "שלטון החוק במובנו הפורמאלי משמעותו, שכל הגורמים במדינה, בין הפרטים כיחידים וכהתאגדויות ובין זרועות המדינה, חייבים לפעול על-פי החוק... בכל הנוגע לרשות המבצעת, שלטון החוק משמעו חוקיות המינהל. הרשות המבצעת כפופה לחוק. ליחידיה אין זכויות, כוחות או חסינויות, אלא אם כן החוק מעניק זאת להם. " (בג"צ 428/86 יצחק ברזילי נ' ממשלת ישראל פ"ד מ(3), 505) על הרשות לפעול בהתאם להסמכה מפורשת בחוק. שתיקת החוק בנושא מסויים כמוה כהעדר סמכות לפעול. ראו: "בבואנו לשקול אם דבר מסויים חורג מסמכויות המועצה אם לא, המבחן אינו, אם פקודת העיריות אוסרת את הדבר, בפירוש או מכללא, אלא אם הדבר מותר לפיה. לשון אחרת, לא די בכך שהדבר אינו אסור; הוא צריך להיות מותר, כדי להיות כשר בעיני החוק. החוק אינו משאיר, כביכול, חלל ריק, שמותר למלאותו לפי הרצון". (בג"צ 36/51, פ"ד ה' 1553). שמא תאמר כי לרשות "סמכות טבועה" לפעול ככל הדרוש לגביית החובות מסרבני מס הנאחזים בעיקרון הפרדת האשויות המשפטית, הרי שבעניין זה נקבע כי הרשות המינהלית אינה נהנית מ"סמכות טבועה" השמורה לבית המשפט בלבד (ע"א 417/74 מנהל מס שבח מקרקעין נתניה נ. פאלח, פ"ד כט1) 681, 685). כן ראו: "לדעתי הדברים על סמכות טבועה של רשויות מנהליות סותרים את העיקרון של חוקיות המינהל. הם יוצרים בעקרון זה פרצה מסוכנת, המאיימת להתרחב ולהתפשט מבית הדין והמשרד הממשלתי לרשויות מנהליות אחרות. אם אפשר שלמשרד ממשלתי יהיו רשויות טבועות, שאין להן יסוד בחוק, מדוע לא לשר? לעירייה? לראש עיר? למפכ"ל המשטרה ? לרמטכ"ל הצבא? הסמכות הטבועה אינה נמנית על המקורות הרשמיים של המשפט בישראל. אין לה מסגרת. היא מעורפלת; שמה מכשול מפני הרשות המנהלית; עשויה לכסות על שרירות ועוול. שומר נפשו ירחק מהסמכות הטבועה." (שם,עמ' 53) הדברים אמורים בנוגע לכל רשות מינהלית ובכלל זה לגבי גוף מעין שיפוטי, החייב לפעול על פי הסמכויות שהוקנו לו בחוק. ראו: ע"א 3786/90 ד"ר יעקב ברון נ' שר הבריאות, פ"ד מו(1), 661 , 672-673 (1992) "איפיון זה של הועדה כגוף מעין שיפוטי אינו מוציא אותה מ-ד' אמותיו של המינהל הציבורי (ב. ברכה, משפט מינהלי (תשמ"ז), 108) וככזו אף היא כפופה לעיקרון חוקיות המינהל אותו הדגשנו לא אחת: הווי אומר, פעולה שלטונית הפוגעת ואף נוגעת בזכויותיו, חובותיו או חרויותיו של הפרט, מן הדין שתושתת על הסמכה העולה מן החוק" עקרון חוקיות המנהלשאלות משפטיות