ערעור על החלטת רשם בית דין לעבודה - תיקון כתבי טענות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטת רשם בית דין לעבודה - תיקון כתבי טענות: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור, לאחר נטילת רשות (דב"ע מט/14-9), על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופט אזולאי; תב"ע מח/2-11) אשר קיבל ערעור על החלטת הרשמת של אותו בית-דין, שלא להתיר תיקון כתב טענות. רשות הערעור ניתנת בנושא אחד והוא - הארכת המועד להגשת הבקשה. .2לענייננו דרושות העובדות כדלקמן: א) המשיבה (להלן - העובדת) ביקשה לתקן את כתב תביעתה; (תב"ע מו/1170-2; מז/253-12), רשמת בית-הדין האזורי (ע. גלר) דחתה את הבקשה משום שבאה ב"איחור בלתי-סביר" ותגרום לנתבעת (המערערת) נזק שאינו ניתן לתיקון"; ב) החלטת הרשמת ניתנה ביום 14.7.1987; ביום 8.9.1987הגישה העובדת ערעור לבית-הדין האזורי על אותה החלטה; ג) המערערת טענה כי אין להיזקק לערעור מאחר שהוגש באיחור. המועד האחרון להגשתו של הערעור היה, לגרסתה, ה-7.9.1987; ד) בית-הדין האזורי קבע כי המועד להגשת הערעור הוא אכן 7ימים ממתן ההחלטה, אך מצא כי נסיבות העניין מצדיקות היענות לבקשת העובדת להארכת המועד. .3בית-הדין האזורי קבע כי המועד של 7ימים מעוגן בתקנה 66לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט- 1969(להלן - תקנות בית-הדין לעבודה). בית-הדין האזורי צדק בתוצאה אך טעה בהנמקה: א) נעלם מעיני השופט המלומד כי תקנה 66מצויה בפרק ג' של תקנות בית-הדין לעבודה, שעניינו ערעור בבית-הדין הארצי, והיא עוסקת בערעור על החלטת רשם בית-הדין הארצי בפני בית-הדין הארצי; ב) אין בתקנות בית-הדין לעבודה כל הוראה בדבר המועד להגשת ערעור על החלטת רשם בית-דין אזורי, שניתנה מכוח סעיף 27(א) לחוק בית-הדין, דהיינו - מכוח הוראות חוק בית-המשפט שהוחלו על בתי-הדין; ג) תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984(להלן - תקנות סדר הדין האזרחי), קובעות (תקנה 400) כי ערעור על החלטת רשם בעניינים אלה יוגש תוך 7ימים ממתן ההחלטה. .4הטעם לכך שהמועד להגשת ערעור כאמור הוא 7ימים, הינו אימוצה של תקנה 400לתקנות סדר הדין האזרחי, מכוח סעיף 33לחוק בית-הדין לעבודה התשכ"ט- .1969 טעם נוסף - המועד להגשת ערעורים על החלטת ביניים לבית-הדין הארצי הוא 7 ימים, ואין היגיון בקביעת מועד ארוך יותר להגשת ערעור, באותו נושא, על החלטת רשם המוגשת לאותו בית-דין בו מכהן אותו רשם. .5ומכאן להארכת המועד. המועד להגשת ערעור נקבע, כאמור, בחיקוק, אך לא בחיקוק החל מכוח עצמו על בית-הדין, אלא מכוח אימוץ. עד כמה שידיעתנו מגעת, לא דן עד כה בית-דין זה בשאלה מהו המועד להגשת ערעור מעין זה, נשוא הערעור שלפנינו; זאת ועוד בתקנות בית-הדין לעבודה נקבע מועד "להגשת ערעור על החלטת רשם בתובענה לתשלום שכ מולן או קצבה מולנת" (תקנה 61) והוא של 15יום. טענתו של הפרקליט, על-פיה חלה ההוראה אף על החלטת ביניים באותו נושא, נראית על פניה סבירה, אך כאמור אין היא מקובלת עלינו. אי לכך אין זאת "טעות" רגילה של פרקליט, אלא אם לנקוט במונח מחוק הגנת השכר, "טעות כנה". .6ומכאן לטענת הנזק. טענה זו מופנית כלפי התיישנות פיצויי הלנת שכר. התביעה כל כולה - אי-תשלום לקופת גמל; בתביעה המקורית - נתבע כי הסכום ישולם לידי המשיבה; בתביעה המתוקנת - התביעה היא להעברת הסכום לקופה ו"לחילופין - פיצויים בגין הפרת הסכם עבודה". על פיצויים בגין הפרת הסכם - אין כל פיצויי הלנה; ואשר לתביעה להעברת כספים לקופת גמל, חלקם התיישנו ממילא, באשר החיוב קם מידי חודש בחודשו. לגבי חלקם האחר - ספק (ואין צורך לקבוע בשלב זה מעבר לכך), אם התביעה, כפי שתוקנה, מקנה למשיבה זכות לתבוע פיצויי הלנה שישולמו לקרן, מאחר שמדובר, למעשה, בתשלום לידי צד שלישי. זאת ועוד - פיצויי הלנה נתבעו בכתב התביעה המקורי, שהתייחס לאותה תקופת עבודה, והמערערת העלתה בהגנתה טענות בסוגיה זו, טענות, שאם הן נכונות, יעמדו לה אף לאחר תיקון כתב התביעה. .7מכל האמור וביחוד מהטעם שסוגיה זו עולה לראשונה בבית-דין זה, עולה כי דין הערעור להידחות. בהתחשב בנסיבות - אין צו להוצאות.כתבי טענות / כתבי בי דיןבית הדין לעבודהערעוררשםמסמכיםתיקון כתבי טענותערעור על החלטת רשם