##דוגמא לכתב תביעה:## ## א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובעת, גב' _______, ת.ז. _________, מורה בהכשרתה, אשר עבדה כמורה וכמחנכת בבית הספר "______" באשקלון (להלן: "בית הספר"), החל מחודש ספטמבר 2004 ועד לאמצע חודש אוגוסט 2010. 2. הנתבעת, עמותת _______, ע.ר. _________, היא הבעלים והמפעילה של בית הספר "______" באשקלון. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים בסך של 18,858 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.2010. 4. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בתשלום דמי הבראה בסך של 5,110 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.2010. 5. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. התובעת הועסקה כמורה וכמחנכת בבית הספר "______" באשקלון, המופעל על ידי הנתבעת, החל מחודש ספטמבר 2004 ועד לאמצע חודש אוגוסט 2010, תקופה של כ-73 חודשים. 7. במהלך תקופת העסקתה, הנתבעת הפעילה את בית הספר ללא רישיון כדין ממשרד החינוך, עובדה שלא הייתה ידועה לתובעת. 8. הנתבעת לא מסרה לתובעת הודעה בכתב על תנאי העסקתה, כמתחייב בחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002. 9. הנתבעת עיכבה באופן שיטתי את תשלום שכר העבודה לתובעת לאורך תקופת העסקתה, ובפרט לא שילמה את שכר חודשים יוני ויולי 2010. 10. הנתבעת לא שילמה לתובעת דמי הבראה כרכיב נפרד בשכר, וטענתה כי השכר כלל רכיב זה נדחתה. 11. התובעת דרשה את זכויותיה במכתבים מיום _______ 2010 ומיום _______ 2010, והודיעה כי אם לא ישולמו זכויותיה, תסיים את עבודתה בדין מפוטרת. 12. הנתבעת לא נענתה לדרישות התובעת במלואן, ובפרט דחתה את הדרישה לדמי הבראה ועיכבה את העברת כספי הפנסיה. 13. ביום _______ 2010, הודיעה התובעת באמצעות בא כוחה כי תסיים את עבודתה ביום _______ 2010, כאשר כל הזכויות בגין פיטורים יעמדו לה. 14. התובעת התפטרה בפועל בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים, עקב הפרות יסודיות של תנאי העסקתה וזכויותיה על ידי הנתבעת. 15. עילות התביעה נולדו עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים, בחודש אוגוסט 2010, ועם אי-תשלום הזכויות המגיעות לתובעת. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 16. עניינה של תביעה זו הוא סכסוך עבודה בין עובדת למעבידתה לשעבר, הנוגע לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הבראה ושכר עבודה. 17. בהתאם לסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, לבית הדין האזורי לעבודה קיימת סמכות עניינית לדון בתביעות מסוג זה. 18. מקום העבודה של התובעת היה בבית הספר "______" באשקלון, ועל כן לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיימת סמכות מקומית לדון בתביעה. ## ה. פירוט הטענות ## ## התפטרות בדין פיטורים ## 19. התובעת תטען כי התפטרותה נכנסת לגדרי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, הקובע כי התפטרות בנסיבות שבהן אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו, דינה כפיטורים המזכים בפיצויי פיטורים מלאים. 20. התנהלותה של הנתבעת, אשר כללה הפעלת בית ספר ללא רישיון כדין, אי-מתן הודעה על תנאי העסקה, עיכובים חוזרים ונשנים בתשלום שכר, ואי-הפרשה כספי פנסיה במועד, יצרה סביבת עבודה בלתי נסבלת שאינה מאפשרת המשך העסקה. 21. התובעת פעלה בתום לב ובאופן סביר, כאשר דרשה את זכויותיה במכתבים רשמיים והעניקה לנתבעת הזדמנות לתקן את ההפרות, אך הנתבעת בחרה להתעלם מחלק ניכר מהדרישות ולהמשיך בהתנהלותה הפוגענית. 22. העובדה שהתובעת מצאה מקום עבודה חלופי עוד בטרם נכנסה התפטרותה לתוקף אינה גורעת מזכותה לפיצויי פיטורים, שכן הפסיקה הכירה בכך שעובד אינו חייב להישאר במקום עבודה פוגעני עד לרגע האחרון ללא אופק תעסוקתי. 23. לאור מכלול הנסיבות, ובפרט הפגיעה המתמשכת בזכויותיה הבסיסיות של התובעת כעובדת, התפטרותה הייתה מוצדקת ומהווה "התפטרות בדין פיטורים" המזכה אותה במלוא פיצויי הפיטורים. ## אי-תשלום דמי הבראה ## 24. התובעת תטען כי הנתבעת לא שילמה לה דמי הבראה כרכיב נפרד בשכר לאורך כל תקופת העסקתה, בניגוד לצו הרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש. 25. בהיעדר חוזה עבודה בכתב או הודעה בכתב על תנאי העסקה המפרטים כי רכיב ההבראה כלול בשכר הכולל, אין הנתבעת יכולה לטעון כי השכר ששולם לתובעת כלל בתוכו את דמי ההבראה. 26. הפסיקה קבעה כי על מנת שמעסיק יוכל לטעון כי דמי הבראה כלולים בשכר, עליו להוכיח זאת באופן מפורש וברור, ונטל ההוכחה בעניין זה מוטל עליו, נטל שהנתבעת לא עמדה בו. 27. התובעת זכאית לדמי הבראה עבור השנתיים האחרונות להעסקתה, בהתאם להוראות הדין והפסיקה, בסכום כולל של 5,110 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 28. אי-תשלום דמי הבראה מהווה הפרה נוספת של זכויות התובעת, ומחזק את הטענה כי הנתבעת פעלה באופן שיטתי בניגוד לדין ובפגיעה בזכויות עובדיה. ## עיכובים בתשלום שכר והלנת שכר ## 29. התובעת תטען כי הנתבעת עיכבה באופן שיטתי את תשלום שכר העבודה לאורך תקופת העסקתה, ובכך הפרה את חובתה הבסיסית כמעסיק לשלם שכר במועד הקבוע בחוק. 30. עיכובים אלו גרמו לתובעת נזקים כלכליים משמעותיים, לרבות הגבלת חשבונה הפרטי ותשלום עמלות גבוהות, כפי שהעידה בפני בית הדין. 31. אי-תשלום שכר חודש יוני 2010, בטענה כי הכספים יועדו להפרשות פנסיה, כאשר בפועל ההפרשות בוצעו רק בחודש פברואר 2011, מהווה הלנת שכר חמורה ושימוש פסול בכספי התובעת. 32. הפסיקה קבעה כי הלנת שכר מהווה הפרה יסודית של יחסי העבודה, וכי עובד זכאי לפיצויי הלנת שכר בגין עיכובים אלו, בנוסף לתשלום השכר עצמו. 33. התנהלות הנתבעת בעניין תשלום השכר משקפת זלזול בזכויות התובעת ובחובותיה כמעסיק, ומצדיקה את דרישת התובעת לפיצויי פיטורים בגין התפטרותה. ## אי-הפרשה לקרן פנסיה במועד ## 34. התובעת תטען כי הנתבעת לא העבירה את כספי הפנסיה שנוכו משכרה, כמו גם את חלקה כמעסיק, לקרן הפנסיה במועדים הקבועים בחוק, ובכך פגעה בזכויותיה הסוציאליות. 35. העובדה כי כספי הפנסיה עבור חודש יוני 2010, אשר בגינם קוזז שכר התובעת, הועברו לקרן הפנסיה רק בחודש פברואר 2011, מהווה הפרה חמורה של חובות הנתבעת כמעסיק. 36. אי-הפרשה לקרן פנסיה במועד פוגעת ברציפות הביטוח הפנסיוני של העובד, עלולה לגרום לאובדן זכויות וותק, ומסכנת את עתידו הכלכלי של העובד. 37. הפסיקה רואה באי-הפרשה לקרן פנסיה במועד כהפרה יסודית של יחסי העבודה, המצדיקה התפטרות בדין פיטורים ומזכה את העובד בפיצויי פיטורים. 38. התנהלות הנתבעת בעניין הפנסיה מלמדת על חוסר אחריות וזלזול בזכויותיה הסוציאליות של התובעת, ומחזקת את טענתה כי לא ניתן היה לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה. ## הפעלת בית ספר ללא רישיון ## 39. התובעת תטען כי הנתבעת הפעילה את בית הספר ללא רישיון כדין ממשרד החינוך, עובדה שהוסתרה מהתובעת ופגעה בזכויותיה המקצועיות והכלכליות. 40. הפעלת מוסד חינוכי ללא רישיון מונעת מהמורים העובדים בו לצבור ותק מקצועי מוכר, אשר מתבטא בהעלאות שכר וקידום מקצועי במערכת החינוך הרשמית. 41. הנתבעת, באמצעות מנהלה, הודתה כי מוסד שאינו פועל ברישיון אינו מאפשר למורים ליהנות מזכויות המוקנות למורים במוסדות מוכרים, ובכך פגעה ביכולת התובעת לפתח קריירה מקצועית. 42. הסתרת עובדה מהותית זו מהתובעת מהווה חוסר תום לב מובהק מצד הנתבעת, ופוגעת באמון הבסיסי הנדרש ביחסי עובד-מעביד. 43. הפגיעה בוותק המקצועי ובאפשרויות הקידום של התובעת, כתוצאה מהפעלת בית הספר ללא רישיון, מהווה נסיבה נוספת המצדיקה את התפטרותה בדין פיטורים. ## אי-מתן הודעה על תנאי העסקה ## 44. התובעת תטען כי הנתבעת לא מסרה לה הודעה בכתב על תנאי העסקתה, כמתחייב בחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002, ובכך הפרה חובה חקוקה. 45. אי-מתן הודעה בכתב מנע מהתובעת לדעת באופן ברור ומפורש את זכויותיה וחובותיה, ובכך פגע ביכולתה לעמוד על זכויותיה ולדרוש את קיומן. 46. חוק הודעה לעובד נועד להבטיח שקיפות והוגנות ביחסי עבודה, ואי-קיומו על ידי הנתבעת מלמד על התנהלות רשלנית ופוגענית כלפי התובעת. 47. הפסיקה קבעה כי אי-מתן הודעה על תנאי העסקה מהווה הפרה של חובה חקוקה, וכי במקרים מסוימים יכולה להוות נסיבה המצדיקה התפטרות בדין פיטורים. 48. הפרה זו, יחד עם שאר ההפרות, מצביעה על דפוס התנהלות של הנתבעת אשר פגע בזכויותיה הבסיסיות של התובעת כעובדת, ועל כן התפטרותה הייתה מוצדקת. ## דחיית התביעה שכנגד ## 49. התובעת תטען כי התביעה שכנגד שהגישה הנתבעת, בגין נזקים שנגרמו כביכול עקב עזיבת תלמידים, חסרת בסיס עובדתי ומשפטי. 50. הנתבעת לא הציגה כל עדות מהימנה, למעט עדות שמיעה בעלמא, שיש בה כדי ללמד כי התובעת פנתה להורי תלמידים וגרמה להוצאת ילדיהם מבית הספר. 51. בהיעדר הוכחה לפעולות כלשהן מצד התובעת שהביאו לעזיבת תלמידים, יש לדחות את טענות הנתבעת לפיצויים בגין נזקים אלו. 52. כמו כן, התובעת תטען כי לאור הפגיעה המתמשכת בזכויותיה כעובדת, אין הנתבעת זכאית לדמי הודעה מוקדמת, בהתאם לסעיף 10(1) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001. 53. הפסיקה קבעה כי כאשר עובד מתפטר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים, אין המעסיק זכאי לדמי הודעה מוקדמת, שכן ההתפטרות נבעה מהפרות המעסיק. ## זכאות לפיצויי פיטורים ## 54. התובעת עבדה בשירות הנתבעת במשך 73 חודשים, החל מספטמבר 2004 ועד יולי 2010 (כולל), ובכך צברה ותק המזכה אותה בפיצויי פיטורים. 55. שכרה האחרון של התובעת עמד על סך של 3,100 ₪, כפי שעולה מתלושי השכר שהוצגו. 56. בהתאם לוותק ולשכר האחרון, התובעת זכאית לפיצויי פיטורים בסכום של 18,858 ₪ (3,100 ₪ 73/12 חודשים). 57. סכום זה ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.2010, מועד סיום יחסי העבודה. 58. הזכאות לפיצויי פיטורים נובעת ישירות מהתפטרותה של התובעת בדין פיטורים, כפי שפורט לעיל, עקב הפרות הנתבעת. ## זכאות לשכר עבודה עבור יוני ויולי 2010 ## 59. התובעת תטען כי הנתבעת לא שילמה לה שכר עבודה עבור חודש יוני 2010, וכי טענת הקיזוז בגין הפרשות פנסיה אינה עומדת במבחן המציאות, שכן הכספים הועברו באיחור ניכר. 60. הנתבעת הודתה כי היו עיכובים בתשלום השכר, וכי טענתה לקיזוז שכר יוני 2010 לטובת הפרשות פנסיה אינה תקפה, שכן ההפרשות בוצעו רק בפברואר 2011. 61. אשר לשכר חודש יולי 2010, התובעת עבדה יום אחד בחודש זה, ועל כן זכאית לתשלום יחסי עבור יום עבודה זה, ככל שלא קוזז כדין. 62. טענת הנתבעת כי חלק העובד שהופרש לקרן הפנסיה עולה על חוב השכר לחודשים יוני ויולי 2010 אינה רלוונטית, שכן ההפרשה בוצעה באיחור ניכר ואינה מצדיקה הלנת שכר. 63. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בתשלום שכר העבודה עבור חודש יוני 2010 ועבור יום העבודה בחודש יולי 2010, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. ## הפרת חובת תום הלב ## 64. התובעת תטען כי הנתבעת הפרה את חובת תום הלב המוטלת עליה כמעסיק, הן בשלב המשא ומתן לכריתת הסכם העבודה והן במהלך תקופת ההעסקה. 65. הסתרת העובדה כי בית הספר פועל ללא רישיון, אי-מתן הודעה על תנאי העסקה, ועיכובים שיטתיים בתשלום שכר והפרשות פנסיה, מהווים כולם ביטוי לחוסר תום לב מובהק. 66. חובת תום הלב מחייבת מעסיק לנהוג בהגינות, בשקיפות ובאחריות כלפי עובדיו, ולקיים את הוראות הדין וההסכמים, חובות שהנתבעת הפרה באופן שיטתי. 67. הפסיקה קבעה כי הפרת חובת תום הלב על ידי מעסיק יכולה להוות עילה להתפטרות בדין פיטורים, ולזכות את העובד בפיצויי פיטורים. 68. התנהלות הנתבעת, אשר פגעה בזכויותיה הבסיסיות של התובעת וביצרה את מעמדה המקצועי והכלכלי, מהווה הפרה חמורה של חובת תום הלב. ## הוצאות משפט ושכר טרחה ## 69. התובעת תטען כי לאור קבלת תביעתה בחלקה הגדול ודחיית התביעה שכנגד במלואה, היא זכאית לפסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. 70. פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחה נועדה לפצות את התובעת על ההוצאות שנגרמו לה בניהול ההליך המשפטי, אשר נכפה עליה עקב הפרות הנתבעת. 71. גובה ההוצאות ושכר הטרחה ייקבע בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, ובשים לב למורכבות התיק ולזמן שהושקע בו. 72. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק, על מנת להשיב לה את ההוצאות שנגרמו לה. 73. פסיקת הוצאות תהווה גם מסר לנתבעת ולמעסיקים אחרים כי הפרת זכויות עובדים אינה משתלמת, וכי עליהם לקיים את חובותיהם על פי דין. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה של מורה נגד עמותה שמפעילה בית ספר:## מבוא: פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' התובעת בחודש אוגוסט 2010, נגד מעבידתה לשעבר עמותת אוהלי משה (להלן: "הנתבעת"). בתביעה ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים, שכר עבודה ודמי הבראה, סה"כ ביקשה התובעת במסגרת התביעה נשוא פסק הדין, לחייב את הנתבעת בסכום של 43,000 ₪. בעקבות הגשת כתב התביעה הגישה הנתבעת תביעה שכנגד; ובמסגרתה טענה לנזקים שגרמה התובעת במעמד עזיבת מקום העבודה בסדר גודל של 66,000 ₪ ולדמי הודעה מוקדמת בגובה השכר החודשי בסך 3,109 ₪ - הנתבעים במסגרת התביעה שכנגד. את הדיון בתביעה ובתביעה שכנגד נפתח בהצגת הצדדים; משם נפנה להצגת תביעת התובעת וטענות הנתבעת במסגרת התביעה שכנגד. בסיום שלב הצגת טענות הצדדים, ניגש לבירור העובדות ולאחריו נדרש לתביעות השונות לגופן. הצדדים: 1. התובעת מורה בהכשרתה עבדה כמורה וכמחנכת בבית הספר "אוהלי משה" באשקלון (להלן: "בית הספר"), מחודש ספטמבר 2004 ועד לאמצע חודש אוגוסט 2010. 2. הנתבעת, עמותת אוהלי משה, היא הבעלים והמפעיל של בית הספר. התביעה: 3. בחודש אוגוסט 2010 הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה. התביעה מורכבת מהרכיבים הבאים: תביעה לשכר עבודה המתייחסת לחודשים יוני ויולי 2010 בסכום של 7,000 ₪; תביעה לדמי הבראה בסך של 15,000 ₪; ותביעה לפיצויי פיטורים בסכום של 21,000 ₪ הנתבעים מכוח הטענה כי התובעת התפטרה בנסיבות המזכות בתשלום פיצויי פיטורים. התביעה שכנגד: 4. בתביעה שכנגד טענה הנתבעת, כי בסיום העסקתה של התובעת בשירותה פנתה האחרונה להורי התלמידים והביאה לעזיבתם של 12 מתלמידי בית הספר. כפועל יוצא נמנע מהנתבעת תקציב עבור אותם תלמידים לשנת הלימודים תשע"א בסכום כולל של 66,000 ₪ הנתבעים במסגרת התביעה שכנגד. בנוסף ולחילופין ביקשה הנתבעת לחייב את התובעת בתשלום דמי הודעה מוקדמת בגובה השכר החודשי, אשר עמד נכון למועד סיום העסקת התובעת על סכום של 3,109 ₪. העובדות: 5. מהעדויות ששמע בית הדין והמסמכים שהוגשו עולות העובדות הבאות. 6. הנתבעת היא מפעילת בית ספר "אוהלי משה" באשקלון. בתקופה הרלוונטית לענייננו, תקופת העסקתה של התובעת כמורה - את בית הספר הפעילה הנתבעת ללא רישיון ממשרד החינוך (ראה: עדותו של מר איתמר כהן מנהל הנתבעת בעמ' 12 לפרוטוקול מיום 4.10.2011 שורות 30-31). 7. התובעת התקבלה כמורה בבית הספר, בחודש ספטמבר 2004. על תנאי העסקתה לא קיבלה התובעת הודעה בכתב, כמתחייב מכוח חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב - 2002, עובדה שאיננה יכולה להיות במחלוקת, מקום שהודעה כאמור לא הוצגה. 8. לתובעת שולם שכר המקבל ביטוי בתלושי השכר שהוצגו בפנינו. אלה מלמדים כי לתובעת לא שולמו דמי הבראה כרכיב נפרד בשכר. אין מחלוקת כי במהלך תקופת העבודה של התובעת בשירות הנתבעת חלו עיכובים בתשלום השכר לתובעת (ראה: עדות התובעת עמ' 11 לפרוטוקול מיום 4.10.2011 שם בתשובה לשאלת ב"כ הנתבעת השיבה: "... שלושה חודשים לא הייתי מקבלת משכורות, הייתי מקבלת משכורות באיחורים, החשבון הפרטי שלי הוגבל, עמלות שילמתי בלי סוף" שורות 32-33; עדותו של מנכ"ל הנתבעת, מר איתמר כהן, אשר נשאל והשיב: "ש. בסעיף 31 אתה מודה שהמשכורות לא ניתנו בזמן ויש הלנה. ת. הלנה אין עיכובים של ימים אכן היו. התובעת עובדת אצל משה שנים והיא יודעת שזה אופי המוסד והיו בפניה שש שנים אם רצתה לעזוב" עמ' 17 לפרוטוקול מיום 4.10.2011 שורות 24-26). 9. במכתב מחודש מאי 2010 דרשה התובעת את זכויותיה, לרבות תשלום דמי הבראה והחזר הוצאות בסכום של 3,504 ₪ (המצורף ד' לתצהיר התובעת). על האמור במכתב הדרישה מחודש מאי 2010, חזרה התובעת במכתבה מיום 23.6.2010 ובו דרישה לתשלום קצובת הבראה, דמי חופשה והחזר הוצאות (המכתב המצורף ה לתצהיר התובעת). 10. את המכתב מיום 23.6.2010 מסיים ב"כ התובעת בהודעה לפיה אם לא ישולמו זכויותיה של התובעת - תסיים התובעת את עבודתה "בדין מפוטרת על כל הזכויות הכרוכות בזאת על פי דין". 11. במכתב תשובה מחודש יולי 2010, דחה ב"כ הנתבעת את מקצת מטענות התובעת במכתבו של בא כוחה מיוני 2010 ונעתר לחלקן האחר. כך אין חולק כי הנתבעת שילמה לתובעת את החזר ההוצאות המבוקש ודחתה את הטענה לעניין זכותה של התובעת לדמי הבראה, מהנימוק כי השכר ששולם כולל את רכיב דמי ההבראה. 12. במכתב מיום 13.7.2010 חזר ב"כ התובעת על טענות ממכתבו מיום 23.6.2010 והוסיף כי: "כמו כן מתלוש המשכורת ניתן ללמוד כי אינכם עומדים בתשלום פנסיה הנדרש על פי דין" סעיף 5 למכתב מיום 13.7.2010, המצורף כנספח ו' לתצהירה של התובעת. במכתב חזר ב"כ התובעת על איום ההתפטרות כדלקמן: "אבקשך לשוב ולבדוק האמור מעלה, עד ליום 13.8.2010 שאם לא כן, הריני להודיעך כי מרשתי תסיים את העסקתה במקום, כאשר כל הזכויות בגין מפוטרת תעמודנה לה. 13. דוחות הנוכחות מלמדים כי התובעת לא התייצבה לעבודה החל מתחילת חודש יולי 2010 (ראה: כרטיס העבודה מחודש יולי 2010, המלמד כי התובעת התייצבה בחודש האמור ביום 2.7.2010 בלבד, מהשעה 09:47 ועד 12:01, כרטיס הנוכחות צורף כנספח לתצהירו של מר איתמר כהן). 14. מקובלת עלינו גרסת הנתבעת המספרת כי מיד בתום שנת הלימודים תש"ע (יולי 2010), סיכמה התובעת על עבודתה בשנת הלימודים תשע"א בבית הספר "מעיין חיים ושלום". בהקשר זה נשאלה התובעת והשיבה: "ש. מתי התחלת לעבוד במעיין חיים ושלום? ת. לאחר ה-15 לאוגוסט. ש. לא הגעת בבוקר אחד והתחלת ללמד, אם סיכמת קודם לכן? ת. סיכמנו בעל פה, הוא לא יכל להתחייב לי, הוא היה צריך לקבל אישור מרשת החינוך התורנית לבדוק את העסקה שלי, לא היה הסכם כתוב" עמ' 6 לפרוטוקול מיום 4.10.2011 שורות 15-19. 15. בהקשר זה רק נוסיף, כי התובעת נדרשה להמציא מסמכים המעידים על תחילת עבודתה בבית הספר "מעיין חיים ושלום", ובכלל זה תלוש שכר המתייחס לחודש אוגוסט 2010 - ונמנעה מלעשות כן. בכך יש כדי לחזק את טענתה של הנתבעת האומרת כי התובעת לא המתינה למועד שננקב במכתבו של בא כוחה (13.8.2010) למצוא לעצמה מקום עבודה חלופי לשנת הלימודים תשע"א. 16. בפועל לא שולם לתובעת שכר לחודשים יוני ויולי 2010. בהקשר זה טענה הנתבעת, כי מלוא שכר חודש יוני קוזז לטובת הפרשות לקרן פנסיה; והתובעת לא הייתה זכאית לשכר בחודש יולי 2010, משלא התייצבה לעבודה בחודש האמור. כאן המקום לציין, כי מאישורי חברת הביטוח עולה כי הכספים לחב' הביטוח הועברו לחברת הביטוח רק בחודש פברואר 2011. 17. אין בפנינו כל עדות (להוציא עדות שמיעה הנטענת בעלמא), שיש בה כדי ללמד כי התובעת פנתה להורי תלמידים וגרמה להוצאת ילדיהם מהמסגרת החינוכית שמפעילה הנתבעת. אשר על כן, אין לנו אלא לדחות את אותן טענות עובדתיות אשר מקבלות ביטוי בכתב התביעה שכנגד ועניינן פעולות שביצעה התובעת להעברת תלמידים מבית הספר שמפעילה הנתבעת למסגרת חינוכית אחרת. 18. על רקע העובדות לעיל, נפנה לבחינת תביעות התובעת ונתחיל בתביעה לפיצויי פיטורים. התביעה לפיצויי פיטורים: 19. את הדיון בתביעת התובעת לפיצויי פיטורים נפתח בציון העובדה שאין מחלוקת והעולה מכתב התביעה עצמו ולפיה יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו ביוזמת התובעת, דהיינו, בהתפטרותה. 20. נזכיר עוד כי לטענת התובעת, היא זכאית לפיצויי פיטורים על אף שיחסי העבודה הסתיימו ביוזמתה, מקום שהתקיימה בעניינה הוראת סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים - תשכ"ג 1963 (להלן "חוק פיצויי פיטורים"), האומרת כי עובד שהתפטר בנסיבות בהן אין לבקש מהעובד להמשיך בעבודתו בשירות המעביד, רואים את ההתפטרות כפיטורים. 21. לטעמנו העובדות המפורטות בפרק העובדות המתייחסות לדרך בה התנהלה הנתבעת מול התובעת לאורך תקופת הקשר ובסיומה, משקפות מציאות של פגיעה מתמשכת בזכויות התובעת כעובדת; כמפורט להן. 22. נפתח ונזכיר את העובדה כי הנתבעת הפעילה בית ספר ללא קבלת רישיון כדין (וזאת ללא ידיעתה של התובעת) ובכך מנעה מהתובעת ליהנות מוותק מקצועי המתבטא בשכר על השנים בהם עבדה בשירותה של הנתבעת. בהקשר זה נפנה לעדותו של מר איתמר כהן, מנכ"ל הנתבעת, אשר נשאל והשיב: "ש. אתה אומר שהיא עבדה משנת 2004 ועד 2009 ולא צברה שום ותק? ת. אמרתי שהיא עבדה אצלנו באותם שנים. מה שהחוק או המחוקק מחליט בעניין הזה, זה בסדר. ש. האם אתה מסכים איתי שמורים מקבלים העלאה בשכר לפני שנת וותק? ת. אני מסכים איתך שכל מוסד שפועל על פי הקריטריונים שאנחנו פועלים, יש לו את אופי העבודה והסכמי השכר משלו ויכולה המורה לבוא ולתבוע העלאה בהתאם לשנת וותק או בהתאם לאיזה שהן תביעות שהם בהתאם לחוק, בתנאי שהמוסד הוא מוסד שפועל ברישיון ומוכר במדינת ישראל אך ורק בהתאם לזה..." עמוד 13 לפרוטוקול מיום 4.11.11 שורות 8-12. 23. כמצוין בפרק העובדות, העסקתה של התובעת בשירות הנתבעת נעשתה ללא הסכם בכתב ומבלי שניתנה לה הודעה על תנאי העסקתה כמתחייב בחוק; כך שתוכל התובעת לעמוד על זכויותיה כעובדת. 24. כאמור בפרק העובדות עיכבה הנתבעת את תשלום השכר לתובעת בנקודות זמן שונות לאורך תקופת הקשר. חמורה במיוחד העובדה כי על אף שהנתבעת לא שילמה לתובעת שכר עבור חודש יוני 2010, בנימוק כי הכסף יועד לתשלום חלק העובד לקרן פנסיה - התשלום לקרן הפנסיה הועבר בפועל רק בחודש אפריל 2011. עובדה שיש בה כדי ללמד כי הנתבעת עשתה בשכרה של התובעת - כבשלה. 25. משהעובדות שלפנינו משקפות מציאות של מעביד הפועל בצד ובניגוד לדין ובכך פוגע בזכויותיו של העובד התובעת בפנינו, יש לראות בהתפטרות הנכנסת לגדרי הוראת סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, לפיה רואים בהתפטרותה כפיטורים. 26. לא נעלמה מאיתנו העובדה כי התובעת פעלה למצוא מקום עבודה חילופי עוד במהלך חודש יולי 2010, טרם נכנסה הודעת ההתפטרות לתוקף. בעובדה זו אין כדי לשנות מזכותה של התובעת לקבלת פיצויי פיטורים כעובדת אשר התפטרה בנסיבות בהן אין לדרוש מעובד כי ימשיך בהתקשרות עם מעבידו. 26. בהתאם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים כדלקמן: התובעת עבדה בשירות הנתבעת סה"כ תקופה של 73 חודשים (מחודש ספטמבר 2004 ועד לחודש יולי 2010 כולל). השכר האחרון של התובעת עמד על סך של 3,100 ₪ (כמפורט בתלושי השכר שצורפו לכתב התביעה). מכאן שזכאית התובעת לפיצויי פיטורים בסכום של 18,858 ₪. 27. לסיומו של פרק זה, הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך של 18,858 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק החל מיום 1.9.2010. התביעה לשכר: 28. בכתב התביעה תבעה התובעת תביעה לשכר עבודה בסכום של 7,000 ₪ המתייחס להעסקתה בחודשים יוני ויולי 2010. נאמר מיד - כפי שנמצא בפרק העובדות, התובעת עבדה בחודש יולי 2010 יום אחד בלבד. אשר על כן, בהעדר טענה לפיה זכאית התובעת לשכר עבודה בחודש יולי 2010, על ימים בהם לא עבדה (טענה שלא נטענה על ידי התובעת), דינה של תביעת השכר המתייחסת לחודש יולי 2010 (למעט יום אחד) להידחות. 30. ביחס לתביעה של שכר המתייחסת לחודש יוני 2010 ויום העבודה בחודש יולי 2010 - רשאית הייתה הנתבעת לקזז את חוב השכר מההפרשות לזכות התובעת בקרן הפנסיה ולעניין זה נציין כי בחודש פברואר 2011 העבירה הנתבעת לקרן הפנסיה סכום בסך של 4,704 ₪ תגמולים חלק עובד לצורך רכישת זכויות לתובעת בקרן פנסיה החל מחודש ספטמבר 2007 (ראה: נספח ב' לתצהיר התובעת, אישור סוכנות הביטוח שלהבת על קבלת סכום בסך 17,242 ₪ לקרן הפנסיה ע"ש התובעת מתוכם סכום של 4,704 ₪ כספי תגמולים חלק עובד; וסעיף 13 לתצהירו של מר איתמר כהן). 31. משנמצא כי חלק העובד שהפרישה הנתבעת לקרן הפנסיה לזכות התובעת עולה על חוב השכר התובעת לחודש יוני ויולי 2010 - התביעה לשכר עבודה נדחית. התביעה לתשלום הבראה: 32. משאין מחלוקת כי לתובעת לא שולמו דמי הבראה כרכיב נפרד בשכר ובהעדר חוזה בכתב ולחילופין הודעה בכתב על תנאי ההעסקה ולפיהם נכללת קצובת ההבראה בשכר המשולם לעובד - אין לשמוע הנתבעת בטענה כי השכר כולל בתוכו את קצובת ההבראה. 33. לא יכולה להיות כי התביעה לתשלום קצובת הבראה הוגשה לבית הדין לאחר שהסתיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים ולפיכך זכאית התובעת לתשלום קצובת הבראה לשנתיים האחרונות להעסקתה בסכום כולל של 5,110 ₪. 34. לקצובת ההבראה שנפסקה לזכות התובעת יתווספו הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.9.2010. התביעה שכנגד: 35. התביעה שכנגד מתייחסת לנזקים שנגרמו לנתבעת, כך לטענתה, בשל פעולות שעשתה התובעת בקרב תלמידי בית הספר אשר הביאו להוצאתם של שנים-עשר תלמידים מבית הספר. לחילופין ביקשה הנתבעת, במסגרת התביעה שכנגד, לחייב את התובעת בדמי הודעה מוקדמת של חודש. 36. כאמור בפרק העובדות אין בידינו לקבל את טענותיה של הנתבעת לעניין פעולות שעשתה התובעת אשר הביאו להוצאתם של תלמידים מהמסגרת החינוכית שמפעילה הנתבעת. די בכך כדי להביא לדחיית התביעה שכנגד, ככל שהיא נוגעת לפיצויים הנתבעים בשל נזקים שנגרמו לנתבעת כתוצאה מהוצאתם של אותם תלמידים מבית הספר. 37. על רקע הפגיעה המתמשכת בזכויותיה של התובעת כעובדת, אין הנתבעת זכאית לתשלום דמי הודעה מוקדמת, לאור האמור בסעיף 10(1) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א - 2001. 38. לאור האמור, התביעה שכנגד, על כל חלקיה - נדחית. בטרם סיום: 39. קודם שנחתום פסק דין זה נוסיף כי במסגרת סיכומי הצדדים העלה כל אחד מהצדדים טענות ותביעות החורגות מכתבי הטענות, כך לדוגמה טענה הנתבעת, במסגרת התביעה שכנגד, להשבת כספים שהעבירה חלק עובד, לקצובת קרן הפנסיה בסכום בסך 2,052 ₪ (סעיף 36 לסיכומי הנתבעת). במקביל ביקשה התובעת, בסיכומים שהגישה מטעמה, אישור על תקופת העסקתה כמורה לשנים 2004-2010. משטענות אלה לא קיבלו ביטוי בכתבי הטענות, אין בכוונתנו להידרש להם במסגרת פסק דין זה. סוף דבר: 40. לאור האמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת פיצויי פיטורים בסכום של 18,858 ₪ ודמי הבראה בסך של 5,110 ₪. לסכומים האמורים יתווספו הפרשי הצמדה ורבית כחוק החל מיום 1.10.2010. 41. משהתקבלה תביעת התובעת בחלקה הגדול ונדחתה התביעה שכנגד תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות בסך 5,000 ₪. 42. האמור בפסק הדין הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. דיני חינוךכתב תביעהמסמכיםבית ספרמורים