##איחוד דיון לפי תקנות סד"א החדשות 2018:## תקנה 40 תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (התקנות החדשות) קובעת: (א) בית המשפט רשאי להורות על איחוד הדיון בתובענה הנדונה לפניו עם תובענה התלויה ועומדת באותו בית משפט, אם סבר שיש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת תוצאות סותרות; החל שופט אחר לדון בתובענה שמבקשים לאחדה, ניתן לאחדה רק בהסכמתו. (ב) הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי משפט אחדים של אותה דרגה במחוזות שיפוט שונים, יחליט נשיא בית המשפט העליון, או שופט אחר של בית המשפט שעליון שהוא הסמיך לכך, למי מבתי משפט אלה יהיה שיפוט ייחודי והתובענות שבשאר בתי המשפט יועברו לבית המשפט האמור ויידונו בו במאוחד. ##איחוד דיון לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ?## תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת בזו הלשון: "עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו." תקנה 520 לתקנות מסמיכה את בית המשפט בעניינים התלויים ועומדים באותו בית משפט, ואשר כרוכות בהם שאלות דומות, משפטיות או עובדתיות, בהתאם לשיקול דעתו, להורות על איחודם. ##איחוד דיון - דוגמאות מהפסיקה ## הפסיקה דנה בסוגיית איחוד דיון של הליכים תלויים ועומדים, כאשר קבעה כי יש לבחון כל מקרה לגופו, בהינתן נקודת המוצא, כי בשני ההליכים כרוכות שאלות דומות של משפט או של עובדה. כמו כן, הפסיקה שמה דגש על השלב הדיוני בו מצוי כל אחד מההליכים. הרציונל של איחוד דיון בתובענות הוסבר במסגרת ת"ק |(ת"א) 20936-08-15 א.ג.ש ייעוץ פיננסי בע"מ נ' עדי הוניקסבלום (החלטה מיום 09.11.15): "תקנה 520 מסמיכה את בית המשפט להורות על צירוף תביעות שיעיל שיתבררו יחדיו בקבעה: "ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו". מעבר לכך מוסמך נשיא של בית משפט, לבקשת מי מהצדדים, לאחד דיון בתובענות שהוגשו בבתי משפט שונים באותה ערכאה ובאותו מחוז ( סעיף 49 ל חוק בתי המשפט); ונשיא בית משפט המשפט העליון או שופט שמינה לכך מוסמך לאחד דיון בתובענות שהוגשו בבתי משפט באותה ערכאה אך במחוזות שונים (סעיף 78 לחוק בתי המשפט ותקנה 7 ל תקנות סדר הדין האזרחי). כללי הצירוף נועדו לשרת את יעילות הדיון. מטרתם לחסוך בעלויות לצדדים ובמשאבי שיפוט באמצעות מניעת התדיינות כפולה – שעלולה להוביל להכרעות סותרות – בסוגיות עובדתיות או משפטיות, ובלבד שהצירוף אינו פוגע יתר על המידה במי מבעלי הדין. לשם כך קובעים כללי הצירוף אמת מידה ליברלית לצירוף של תובעים ושל נתבעים בתובענה אחת, ובד בבד מקנים לבית המשפט שיקול דעת רחב לבטל את הצירוף כשהדבר דרוש לייעול הבירור ולמניעת פגיעה במי מבעלי הדין." במסגרת רע"א 210/00 שלומוביץ נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד נד(2) 69 (אליה אף הפנו המשיבים 2-8) נידונה שאלת האיחוד, כאשר מדובר היה בתביעה שכנגד ובתביעה עיקרית ובשאלה ההפוכה - האם יש להפריד בין שניהם. יפים הדברים שנאמרו שם לענייננו: "אחד המקרים שבהם ראוי להפריד את הדיון בתביעה שכנגד מהדיון בתביעה העיקרית הוא כאשר יגרום האיחוד לסרבול ההליכים ולעיכוב בירור התביעה העיקרית יתר על המידה. כך, למשל, קבע השופט זוסמן בע"א 96/74 רון נ' חזן, כי יש להפריד את הדיון בתביעה ובתביעה שכנגד, שכן "הדבר מתקבל על הדעת, שאם בשלב זה תצורף התביעה שכנגד יסתבכו העניינים נוספות". ראו גם ע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קו. "ירדן" נ' גרץ פרטרבסגזלשפט מן פורצהיים, שבו נקבע כי יש צורך להפריד את הדיון, משום שהתובע בתביעה העיקרית זכאי לכך שבירור תביעתו לא יימשך למעלה מן הדרוש. בענייננו, יש אמנם טעם בבקשת המשיבה לאחד את הדיון לאור העובדה שבשתי התביעות מדובר באותם בעלי-דין ובאותו הסכם. ברם, המשיבה לא הגישה את התביעה שכנגד אלא ארבע שנים לאחר הגשת התביעה העיקרית, והתביעות מצויות, כאמור, בשלבים דיוניים שונים. בנסיבות אלה, צודקים המבקשים בטענתם, כי לא יהיה זה הוגן כלפיהם לאחד את הדיון, באשר איחוד הדיון יעכב את בירור התביעה העיקרית ויאריכו ללא צורך.". נושא השלב הדיוני בו מצויה כל תובענה הודגש אף במסגרת ת"א (מחוזי- ת"א) 60709-12-12 גורן נ' וקנין ואח': "אמנם לא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר באותה מסכת עובדתית; כמו כן מדובר ברובן באותן טענות משפטיות; מן הסתם מדובר באותם עדים שידרשו להעיד בשני ההליכים. אזכיר כי התובע עצמו בקש לצרף את רון לתביעה הראשונה ואין אלא להפנות לנימוקיו שם, היפים לכאורה גם לענייננו. מדוע רק לכאורה? ומדוע, על אף שמדובר באותה מסכת אירועים, לא תאוחד השמיעה של התיקים? שכן כאשר מונחית בקשת איחוד תיקים, על בית המשפט לשקול, בנוסף, את השלב הדיוני בו מצויה כל תובענה וכן את התנהלות הצדדים. יש להביא את דברי עב' השופט עמית בתיק בר"ע (חי) 1781/07 קדמני נ' שואח, שנזכר בתגובת התובע: "מעבר לנדרש אומר, כי אחד השיקולים שרשאי בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לאיחוד עניינים, הוא השלב הדיוני בו נמצאת כל אחת מהתביעות, והאם האיחוד ביניהן עשוי לגרום לסרבול ולעיכוב הדיון בתביעה המתקדמת - רע"א 210/00 שלומוביץ נ' שיכון עובדים בע"מ" ##להלן דוגמא לבקשה לאיחוד דיון:## בקשה לאיחוד דיון בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לעשות שימוש בסמכותו הקבועה בתקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 ולהורות על איחוד התיקים . ואלו נימוקי הבקשה : ביום_____________הוגש כתב תביעה בתיק_____________ ** רצ"ב עותק מכתב התביעה ביום_______________הוגש כתב תביעה בתיק_____________ ** רצ"ב עותק מכתב התביעה על כן, קיימות כיום שתי תביעות, שתיהן בבית משפט_______________ המבקש יטען כי אין כל הצדקה ו/או סיבה עניינית שתביעתן של המשיבות תידון בשתי תביעות נפרדות, בפני שני שופטים שונים שעה שעניינן זהה לחלוטין. אשר על כן, ועל מנת לייעל ולקצר את ההליכים המשפטיים הצפויים, ולהקל על העומס הקיים בבית המשפט הנכבד, מתבקש בזאת מבית המשפט הנכבד להורות על איחוד הדיון בתיק. מן הדין ומן הצדק להעתר לבקשה. עו"ד____________ ב"כ המבקש/תאיחוד דיוןדיון