##(1) להלן דוגמא לבקשה## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להאריך את המועד להגשת הודעה מטעם התובע ליום 20.07.2024. ##ואלו נימוקי הבקשה:## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. התובע בתיק זה הוא מר אלירן כהן, ת.ז. _________, המתגורר ב_________, תל אביב. 2. הנתבעת בתיק זה היא חברת "בנייה ופיתוח נדל"ן בע"מ", ח.פ. _________, אשר כתובתה הרשומה היא _________, ירושלים. ## ב. מסכת העובדות ## 3. בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 20.05.2024, התבקש התובע להגיש הודעה מטעמו עד ליום 20.06.2024. 4. התובע פועל במרץ לקבלת תשובה מהגורם הרלוונטי, חברת "שירותי ייעוץ וניהול פרויקטים בע"מ", ח.פ. _________, אשר מעורבת בהיבטים טכניים ומשפטיים של המחלוקת. 5. קבלת התשובה מחברת "שירותי ייעוץ וניהול פרויקטים בע"מ" חיונית להשלמת ההודעה המבוקשת על ידי בית המשפט, שכן היא כוללת נתונים מהותיים וחוות דעת מקצועית הנדרשים לגיבוש עמדת התובע באופן מלא ומפורט. 6. למרות פניות חוזרות ונשנות מצד התובע ובא כוחו, טרם התקבלה התשובה המלאה והמפורטת מחברת "שירותי ייעוץ וניהול פרויקטים בע"מ", וזאת בשל מורכבות הנתונים הנדרשים והצורך בבדיקות מעמיקות מצידם. 7. יש לציין כי התיק קבוע לדיון ליום 01.08.2024, והארכת המועד המבוקשת לא תפגע בלוח הזמנים שנקבע לדיון ולא תגרום לעיכובים מיותרים בהתנהלות התיק. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## סמכות בית המשפט להארכת מועדים ## 8. לבית המשפט סמכות רחבה להאריך מועדים שנקבעו על ידו, מכוח תקנה 102 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, המאפשרת גמישות דיונית לשם עשיית צדק והבטחת ניהול הוגן ויעיל של ההליך המשפטי, תוך התחשבות בנסיבות המיוחדות של כל מקרה לגופו. 9. הפסיקה קבעה כי סמכות זו נועדה לאפשר לבית המשפט להתאים את לוחות הזמנים הדיוניים למציאות המשתנה ולצרכים האמיתיים של הצדדים, במיוחד כאשר קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מהמועד המקורי שנקבע, וזאת על מנת למנוע פגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות. 10. הענקת הארכת מועד במקרים מתאימים תורמת לניהול יעיל של ההליך, שכן היא מאפשרת לצדדים להשלים את ההכנות הנדרשות ולהציג את עמדתם באופן מלא ומבוסס, ובכך למנוע הגשת בקשות נוספות או עיכובים עתידיים הנובעים מחוסר מוכנות. 11. בית המשפט נדרש לאזן בין הצורך ביעילות דיונית לבין זכותו של בעל דין להציג את מלוא טענותיו, כאשר במקרה דנן, הארכת המועד המבוקשת היא קצרה ונקודתית, ונועדה לאפשר לתובע להשלים פעולה חיונית לגיבוש עמדתו. 12. אי-הארכת המועד עלולה לפגוע בזכותו של התובע להציג את מלוא הנתונים והטענות בפני בית המשפט, שכן ההודעה המבוקשת תוגש ללא מידע מהותי שטרם התקבל, ובכך עלולה להיווצר תמונה חלקית ולא מדויקת של המצב העובדתי והמשפטי. ## טעמים מיוחדים להארכה ## 13. קבלת תשובה מחברת "שירותי ייעוץ וניהול פרויקטים בע"מ" מהווה טעם מיוחד להארכת המועד, שכן מדובר בגורם חיצוני שאינו בשליטתו המלאה של התובע, וקבלת המידע ממנו חיונית להשלמת ההודעה באופן מקצועי ומקיף, ובלעדיו לא ניתן להגיש הודעה שלמה. 14. מורכבות הנתונים הנדרשים מחברת "שירותי ייעוץ וניהול פרויקטים בע"מ", הכוללים ניתוח טכני ומשפטי מורכב, מצדיקה את העיכוב בקבלת התשובה, ואינה נובעת מרשלנות או סחבת מצד התובע, אלא מנסיבות אובייקטיביות הקשורות לאופי המידע. 15. התובע פעל בשקידה ראויה ובזמן סביר לפנות לחברת "שירותי ייעוץ וניהול פרויקטים בע"מ" ולזרז את קבלת התשובה, אך למרות מאמציו, התהליך אורך זמן רב מהצפוי בשל היקף העבודה הנדרש מהגורם החיצוני. 16. אי-קבלת המידע המבוקש עלולה להוביל להגשת הודעה חלקית ובלתי מספקת, אשר לא תשרת את מטרות בית המשפט ולא תאפשר לו לקבל החלטה מושכלת ומבוססת על מלוא הנתונים הרלוונטיים, ובכך תפגע ביעילות ההליך. 17. הארכת המועד המבוקשת היא קצרה וסבירה, ונועדה לאפשר השלמת פעולה מהותית אחת בלבד, ואין בה כדי להעיד על ניסיון לגרור רגליים או לעכב את ההליך המשפטי, אלא על רצון כן ואמיתי להגיש הודעה מקיפה ומדויקת. ## חובת תום הלב הדיוני ## 18. התובע פועל בתום לב דיוני מלא, מתוך רצון לשתף פעולה עם בית המשפט ולהגיש את ההודעה הנדרשת באופן המיטבי, ואינו מנסה לעכב את ההליך או להכשיל אותו, אלא מבקש להתמודד עם קושי אובייקטיבי בקבלת מידע חיוני. 19. חובת תום הלב הדיוני מחייבת את הצדדים לנהוג בהגינות ובשקיפות, ובמקרה זה, התובע מציג בפני בית המשפט את הסיבה האמיתית והכנה לבקשה להארכת מועד, ואינו מסתיר מידע או מנסה להטעות. 20. הפסיקה מדגישה את חשיבות עקרון תום הלב בהליכים משפטיים, וקובעת כי יש לפרש את תקנות סדר הדין באופן המקדם את עשיית הצדק ומאפשר לבעלי הדין לממש את זכויותיהם הדיוניות באופן הוגן, תוך התחשבות בנסיבות המקרה. 21. סירוב לבקשה להארכת מועד, כאשר קיימים טעמים ענייניים ואובייקטיביים, עלול להתפרש כפגיעה בעקרון תום הלב הדיוני, שכן הוא ימנע מהתובע להציג את מלוא עמדתו באופן ראוי ומבוסס, ובכך יפגע ביכולתו להתמודד עם המחלוקת. 22. התובע מודע לחשיבות ניהול הליך יעיל ומהיר, ולכן הבקשה להארכת מועד היא מידתית ומוגבלת בזמן, ונועדה לאפשר השלמת פעולה הכרחית מבלי לפגוע באופן בלתי סביר בלוח הזמנים הכללי של התיק. ## איזון אינטרסים ## 23. בית המשפט נדרש לאזן בין האינטרס של הנתבעת לניהול הליך מהיר ויעיל לבין האינטרס של התובע להציג את מלוא טענותיו באופן מבוסס, כאשר במקרה זה, הארכת המועד המבוקשת היא קצרה ואינה צפויה לגרום נזק ממשי לנתבעת. 24. האינטרס הציבורי מחייב ניהול הליכים משפטיים באופן המאפשר בירור עובדתי ומשפטי יסודי, וזאת על מנת להגיע לתוצאה צודקת ונכונה, ואי-הארכת המועד עלולה לפגוע באינטרס זה על ידי הגשת הודעה חסרה. 25. הפסיקה קבעה כי יש לבחון כל בקשה להארכת מועד לגופה, תוך שקילת מכלול הנסיבות, ובכלל זה את מידת הפגיעה בצד שכנגד, את הסיבה לבקשה ואת חשיבות הפעולה הנדרשת להמשך ההליך, כאשר במקרה זה, היתרונות עולים על החסרונות. 26. הארכת המועד המבוקשת לא תפגע בלוח הזמנים שנקבע לדיון, שכן הדיון קבוע למועד מאוחר יותר, ובכך נשמר האיזון בין הצורך ביעילות לבין הצורך במתן הזדמנות הוגנת לכל צד להציג את עמדתו. 27. סירוב לבקשה עלול להוביל להגשת בקשות נוספות בעתיד, כגון בקשה להגשת ראיות נוספות או לתיקון ההודעה, ובכך לגרום לעיכובים גדולים יותר מאשר הארכת המועד המבוקשת כעת, ולכן הארכה זו משרתת את יעילות ההליך. ## חשיבות המידע החסר ## 28. המידע שטרם התקבל מחברת "שירותי ייעוץ וניהול פרויקטים בע"מ" הוא בעל חשיבות מהותית לגיבוש עמדת התובע ולהצגתה בפני בית המשפט, שכן הוא נוגע לליבת המחלוקת וכולל נתונים טכניים ומשפטיים קריטיים. 29. הגשת ההודעה ללא המידע המבוקש עלולה להוביל להגשת הודעה חלקית, אשר לא תאפשר לבית המשפט להבין את מלוא התמונה העובדתית והמשפטית, ובכך תפגע ביכולתו להכריע בסוגיות שבמחלוקת באופן מושכל. 30. הפסיקה מכירה בחשיבות קבלת מידע רלוונטי לצורך ניהול הליך משפטי הוגן, וקובעת כי יש לאפשר לצדדים להשלים את איסוף הראיות והנתונים הנדרשים, במיוחד כאשר מדובר במידע חיוני שאינו בשליטתם המלאה. 31. המידע המבוקש אינו מידע שולי או טפל, אלא מהווה נדבך מרכזי בבניית הטיעון של התובע, ובלעדיו, ההודעה שתוגש תהיה חסרה ותפגע ביכולתו של התובע להציג את עמדתו באופן אפקטיבי. 32. מתן הארכה יאפשר לתובע להגיש הודעה מקיפה ומפורטת, אשר תכלול את כל הנתונים הרלוונטיים ותסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת ולפסוק באופן צודק ומבוסס, ובכך ישרת את מטרות הצדק. ## היעדר נזק לנתבעת ## 33. הארכת המועד המבוקשת היא קצרה ומוגבלת בזמן, ואינה צפויה לגרום נזק ממשי או בלתי הפיך לנתבעת, שכן הדיון בתיק קבוע למועד מאוחר יותר, ואין בה כדי לשנות את לוח הזמנים הכללי של ההליך. 34. הנתבעת לא תיפגע מהארכת המועד, שכן היא תקבל את ההודעה המלאה והמפורטת של התובע זמן סביר לפני הדיון, ובכך תוכל להתכונן כראוי ולהגיב לטענותיו באופן מושכל. 35. הפסיקה קבעה כי בבחינת בקשה להארכת מועד, יש לשקול את מידת הנזק שעלול להיגרם לצד שכנגד, ובמקרה זה, הנזק לנתבעת הוא אפסי או בלתי קיים, בעוד שהתועלת לתובע ולבירור האמת היא משמעותית. 36. אי-הארכת המועד עלולה לגרום נזק לתובע, שכן הוא ייאלץ להגיש הודעה חסרה, אשר עלולה לפגוע בסיכוייו בתיק, בעוד שהנתבעת לא תיפגע באופן מהותי מהארכה קצרה זו. 37. מתן הארכה יאפשר לכל הצדדים להתכונן באופן מיטבי לדיון, שכן ההודעה שתוגש תהיה שלמה ומפורטת, ובכך ימנעו הפתעות או צורך בהגשת בקשות נוספות במהלך הדיון, דבר שישרת את יעילות ההליך. ## עקרון היעילות הדיונית ## 38. עקרון היעילות הדיונית מחייב ניהול הליכים משפטיים באופן המאפשר בירור מהיר ויעיל של המחלוקות, אך אין בכך כדי לפגוע בזכותו של בעל דין להציג את מלוא טענותיו באופן ראוי ומבוסס. 39. הארכת המועד המבוקשת, למרות שהיא דוחה את מועד הגשת ההודעה, תורמת בסופו של דבר ליעילות הדיונית, שכן היא תאפשר הגשת הודעה שלמה ומקיפה, ובכך תמנע צורך בהגשת בקשות נוספות או בירורים חוזרים ונשנים. 40. הפסיקה קבעה כי יעילות דיונית אינה רק מהירות, אלא גם איכות הבירור המשפטי, וכי יש לאפשר לצדדים להשלים את ההכנות הנדרשות על מנת להציג את עמדתם באופן הטוב ביותר, גם אם הדבר כרוך בהארכת מועד קצרה. 41. סירוב לבקשה עלול להוביל להגשת הודעה חסרה, אשר תדרוש השלמות או הבהרות בהמשך הדרך, ובכך תגרום לעיכובים גדולים יותר מאשר הארכת המועד המבוקשת כעת, ולכן הארכה זו משרתת את יעילות ההליך לטווח הארוך. 42. התובע פועל מתוך רצון לקדם את התיק באופן יעיל, ולכן הבקשה להארכת מועד היא מידתית ונועדה לאפשר השלמת פעולה חיונית מבלי לפגוע באופן בלתי סביר בלוח הזמנים הכללי של התיק. ## זכות הגישה לערכאות ## 43. זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד חוקתית, המבטיחה לכל אדם את הזכות להביא את עניינו בפני בית המשפט ולקבל הכרעה שיפוטית הוגנת, וזכות זו כוללת גם את הזכות להציג את מלוא הטענות והראיות באופן ראוי. 44. אי-הארכת המועד עלולה לפגוע בזכותו של התובע לגישה לערכאות, שכן היא תמנע ממנו להציג את מלוא עמדתו באופן מבוסס, ובכך תפגע ביכולתו לממש את זכותו לבירור משפטי הוגן. 45. הפסיקה מדגישה את חשיבות זכות הגישה לערכאות, וקובעת כי יש לפרש את תקנות סדר הדין באופן המאפשר מימוש זכות זו, תוך הימנעות מפרשנות דווקנית המונעת מבעל דין להציג את עניינו. 46. מתן הארכה יאפשר לתובע לממש את זכותו לגישה לערכאות באופן מלא, שכן הוא יוכל להגיש הודעה מקיפה ומפורטת, אשר תכלול את כל הנתונים הרלוונטיים ותסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת. 47. סירוב לבקשה, כאשר קיימים טעמים ענייניים ואובייקטיביים, עלול להתפרש כפגיעה בזכותו של התובע לבירור משפטי הוגן, שכן הוא יאלץ להגיש הודעה חסרה, ובכך יפגע ביכולתו להתמודד עם המחלוקת. ## עקרון השוויון בין בעלי הדין ## 48. עקרון השוויון בין בעלי הדין מחייב את בית המשפט להתייחס באופן שווה לכל הצדדים להליך, ולאפשר לכל אחד מהם להציג את עמדתו באופן הוגן ושוויוני, תוך התחשבות בנסיבות המיוחדות של כל מקרה. 49. מתן הארכה לתובע, כאשר קיימים טעמים ענייניים, אינו פוגע בעקרון השוויון, אלא דווקא מקדם אותו, שכן הוא מאפשר לתובע להתמודד עם קושי אובייקטיבי בקבלת מידע חיוני, ובכך להשוות את מעמדו לזה של הנתבעת. 50. הפסיקה קבעה כי עקרון השוויון אינו מחייב זהות מוחלטת, אלא מתן הזדמנות שווה לכל צד להציג את עניינו, וכי יש לאפשר גמישות דיונית במקרים מתאימים על מנת להבטיח שוויון מהותי. 51. סירוב לבקשה עלול לפגוע בעקרון השוויון, שכן הוא יאלץ את התובע להגיש הודעה חסרה, בעוד שהנתבעת תוכל להציג את מלוא טענותיה, ובכך ייווצר חוסר איזון בין הצדדים. 52. מתן הארכה יאפשר לתובע להגיש הודעה מקיפה ומפורטת, אשר תכלול את כל הנתונים הרלוונטיים, ובכך יבטיח שוויון מהותי בין הצדדים ויאפשר לבית המשפט להגיע להכרעה צודקת ומבוססת. ## מניעת התדיינויות מיותרות ## 53. הארכת המועד המבוקשת תמנע התדיינויות מיותרות בעתיד, כגון בקשות להגשת ראיות נוספות או לתיקון ההודעה, שכן היא תאפשר לתובע להגיש הודעה שלמה ומקיפה כבר בשלב זה. 54. הגשת הודעה חסרה עלולה להוביל לצורך בהשלמות ובהבהרות בהמשך הדרך, ובכך לגרום לעיכובים נוספים ולבזבוז זמן שיפוטי יקר, בעוד שהארכה קצרה כעת תמנע זאת. 55. הפסיקה מעודדת ניהול הליכים משפטיים באופן המונע התדיינויות מיותרות ומקדם את סיום המחלוקת במהירות וביעילות, ומתן הארכה במקרה זה משרת מטרה זו. 56. התובע מעוניין לסיים את ההליך במהירות האפשרית, ולכן הבקשה להארכת מועד היא מידתית ונועדה לאפשר השלמת פעולה חיונית מבלי לפגוע באופן בלתי סביר בלוח הזמנים הכללי של התיק. 57. מתן הארכה יאפשר לבית המשפט לדון בתיק על בסיס תמונה עובדתית ומשפטית מלאה, ובכך ימנע צורך בהשלמות או בירורים נוספים, דבר שישרת את יעילות ההליך ואת מטרות הצדק. ## שיקולי צדק והגינות ## 58. שיקולי צדק והגינות מחייבים את בית המשפט להיעתר לבקשה להארכת מועד, כאשר קיימים טעמים ענייניים ואובייקטיביים המצדיקים זאת, וזאת על מנת למנוע פגיעה בזכויותיו של בעל דין. 59. אי-הארכת המועד עלולה לגרום עוול לתובע, שכן הוא ייאלץ להגיש הודעה חסרה, אשר עלולה לפגוע בסיכוייו בתיק, וזאת למרות שפעל בשקידה ראויה ובזמן סביר. 60. הפסיקה קבעה כי יש לפרש את תקנות סדר הדין באופן המקדם את עשיית הצדק ומאפשר לבעלי הדין לממש את זכויותיהם הדיוניות באופן הוגן, תוך התחשבות בנסיבות המקרה. 61. מתן הארכה יאפשר לתובע להגיש הודעה מקיפה ומפורטת, אשר תכלול את כל הנתונים הרלוונטיים, ובכך יבטיח בירור משפטי הוגן וצודק של המחלוקת. 62. סירוב לבקשה, כאשר קיימים טעמים ענייניים ואובייקטיביים, עלול להתפרש כפגיעה בעקרונות הצדק וההגינות, שכן הוא ימנע מהתובע להציג את מלוא עמדתו באופן ראוי ומבוסס. ## ד. סיכום הסעד ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על הארכת המועד להגשת הודעה מטעם התובע ליום 20.07.2024. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. ##(2) להלן דוגמא לבקשה להארכת מועד להגשת הודעה לבית משפט:## בקשה להארכת מועד להגשת הודעה מטעם התובע. בית-המשפט הנכבד מתבקש להאריך את המועד להגשת הודעה מטעם התובע ליום ואלה נמוקי הבקשה: בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד, מיום התובע פועל לקבלת תשובה מ 3. יש לציין כי התיק קבוע לדיון ליום 4. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט הנכבד להורות כמבוקש ברישא לבקשה זו ולהאריך את המועד להגשת ההודעה מטעם בהתובע ליום 5. יהא זה מן הדין ומן הצדק להעתר לבקשה. הארכת מועד