בקשה להחזרת אגרת בית משפט

##להלן דוגמא לבקשה להחזרת אגרה:## ##בקשה להחזרת אגרה ## 1. ביום________ 2. ביום_______ 3. משנמחקה ההודעה לצדדים השלישיים טרם התקיימה בתיק ישיבת קדם משפט ראשונה, מתבקש כב' בית המשפט להורות על החזרת האגרה לנתבעעים בשלמותה, בהתאם לתקנה 15 לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987. ##החזר אגרת בית משפט:## תכלית ההוראה בדבר החזר האגרה היא ליצור תמריץ מסוים לסיום הליכים שלא בדרך של התדיינות בפני בית המשפט; וכן לבטא בדרך של החזר אגרה את החיסכון במשאבי המערכת ובזמן השיפוטי עקב סיום הליך ללא התדיינות בפני בית המשפט וללא צורך בהכרעה שיפוטית מנומקת ( ראו: גברי כב' השופטת דורנר ברע"א 6176/99 מודעות עד חצות- פרסום במטרה תחילה בע"מ נ' מדינת ישראל וכן דברי כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 9493/04 קפון נ' מדינת ישראל. החזר האגרה בנסיבות אלו מבטא שני עקרונות השלובים זה בזה: האחד הינו כספי בעיקרו, והוא החיסכון בממון ובזמן שיפוטי שהביא בעל-הדין בסיום מוקדם של ההליך, חיסכון שראוי הוא כי יבוא לידי ביטוי בשיעור ההשתתפות הנגבה ממנו על דרך האגרה; השני הינו הצורך בעידוד פשרות והסכמות של בעלי-דין והעדפת אלו על פני פסק-דין החותך את הדין לכאן או לכאן ( ראו בש"א 3813/03 מקובר 24 [1995] בע"מ נ' מדינת ישראל). מכאן, שהחזר האגרה בא ליתן תמריץ, ולו מסוים, לסיום הליכים שלא בדרך של התדיינות בבית-המשפט ומתן פסק-דין מנומק. סיום הליכים באופן זה הינו אינטרס לא רק של בעלי-הדין אלא של הציבור בכללותו, שמשאביו נחסכים ומופנים לאותם הליכים שאין דרך לסיימם בלא צורך בקיום דיון לגופו של עניין. ##החזר חלקי של האגרה:## ההכרה בצורך להחזיר לעתים את האגרה ששולמה, מטעמי פשרה או חזרה של בעל-דין מן ההליך שנקט, אינה הכרה מוחלטת. כחוט השני עובר בתקנות העיקרון כי אפילו נסתיים ההליך סמוך לאחר הגשתו, ועוד בטרם החל הדיון, לא יזכה בעל-הדין למלוא החזר האגרה ששולמה. בהליך שעניינו תביעה לסכום קצוב, כאשר חזר בו בעל-הדין לפני שהחל הדיון, יחויב הוא במחצית האגרה ( תקנה 7( ג)(2) לתקנות). מחוקק המשנה מצא לנכון לקבוע כי אף שההליך לא הגיע לדיון שיפוטי או לפסק-דין סופי יחויב בעל-הדין הלכה למעשה בשיעור חלקי של האגרה, שכן בעצם פתיחת ההליך מקבל בעל-הדין שירות ממערכת בתי-המשפט שלו עלות כלכלית. למרות הצורך בתמריץ לבעל-דין שימשוך עתירתו לפני הכרעה בה לגופה תוך חיסכון במשאבי הציבור, נראה כי אין זה מוצדק כי בעל-דין לא יישא בשום עלות מן העלויות שלהן גרם בעצם פתיחת ההליך. לבסוף, בכפליה של חובת הניכוי של חלק מן האגרה המוחזרת עומדת תכלית שעניינה מניעת הגשתם של הליכי סרק שכל תכליתם היא הטרחת בית-המשפט או בעל-הדין שכנגד. על-כן לניכוי חלק מן האגרה יש תפקיד במסגרת עידוד בעלי-דין לשקול את הגשת ההליך מלכתחילה שקול היטב ולהימנע מהליכים שכל עילתם מניפולציה של בעל-הדין כלפי בעל-הדין שכנגד ( ראו ע"א 10537/03 מדינת ישראל נ' יש-גד תעשיות לתשתיות (1993) בע"מ; רע"א 2623/02 סיס עיצוב ריהוט ציבורי בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ). אכן, נקודת האיזון שנבחרה על-ידי מחוקק המשנה היא כזו שלפיה ניתן תמריץ למי שמסיים את ההליך טרם בירורו, אולם בה בעת נשמר העיקרון שלפיו על בעל-דין לשקול את צעדיו טרם הגשת ההליך, ואם הגישו – עליו לשאת בעלות מסוימת מן השירות שזכה לו. העיקרון של עידוד פשרות וסיום הליכים חשוב הוא, ויש לעודד בעלי-דין הנוהגים בדרך זו וחוסכים במשאבי הציבור, אולם אין זה שיקול המושל לבדו בכיפה. לצדו שיקולים אחרים – ובהם מניעתה של הגשת הליכי סרק והשתתפותו של בעל-הדין בעלות ההליך – ויש להביא בחשבון גם שיקולים אלו. על כך ניתן להוסיף כי באופן עקרוני התמריץ לסיום מוקדם של ההליך מצוי בעצם קבלת הסעד ובהקטנת ההוצאות שעלולות להיפסק אם יתקיים דיון לגופו. אכן, האיזון הראוי בין השיקולים השונים בא לידי ביטוי בכך שהאגרה מושבת לבעל-דין שסיים את ההליך קודם זמנו, אולם בה בעת שיעור האגרה המוחזר אינו מלא. איזון זה ראוי הוא. מחוקק המשנה ראה, אפוא, להורות על החזר ( חלקי) של האגרה במקרים בהם ההליך בוטל או נמחק על ידי יוזם ההליך; הסתיים בפשרה; הוכרע בבוררות; או נסתיים בהסדר גישור. זאת, כחלק מעידוד סיומם של הליכים שלא בדרך של התדיינות בבית-המשפט, ותוך מתן ביטוי לחסכון בעלוּיות במסגרת שיעור ההשתתפות של הפרט בהליך אותו יזם.אגרת בית משפטאגרה