החלטת ועדה לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב התשנ"ה - 1995. בדב"ע נג/01-19 ויקטור גולד נ' המוסד לבטוח לאומי פד"ע כו 147 נקבע - "הוועדה לעררים", בדומה ל"וועדות הרפואיות לעררים", ולמרות שהיא פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה (דב"ע שם/01-1318, עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ט"ו, 60, 62), פועלת אף היא כגוף "מעין-שיפוטי", מאחר ופעולתה היא "פעולה פוסקת" להבדיל מפעולת ביצוע ומינהל (דב"ע ל/0-6, אלחטיב - הוועדה הרפואית לעררים ואח', פד"י א', 157, 161). כמו כן, גם הוועדה לעררים חייבת לנמק את החלטותיה (דב"ע שם/01-1318 הנ"ל). אופייה המעין-שיפוטי של הוועדה לעררים מחייב את חבריה לפעול על פי הכללים השוללים משוא פנים וניגוד עניינים (השווה ל-דב"ע נב/01-22, עזרא חבשה - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם)). בפעילותה ובסבירות החלטותיה נתונה הוועדה לעררים לביקורת שיפוטית של בית הדין לעבודה (ראה סעיף 127לד לחוק). סמכויות "ועדה לעררים" נקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות), כדלקמן: "5. (א) ועדה לעררים מוסמכת לתת כל החלטה שפקיד תביעות היה מוסמך לתת, למעט החלטה בענין ההשתכרות בפועל. (ב) לצורך מתן החלטה לפי תקנת משנה (א) רשאית ועדה לעררים לאשר החלטה כאמור של פקיד התביעות, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות כן ובין שלא נתבקשה. 7. לצורך מתן החלטה רשאית... ועדה לעררים לבקש מיועץ שיגיש לה חוות דעת על סמך מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות אחרות שהובאו בפניו. 8. ... ועדה לעררים רשאית לדרוש מהתובע להיבדק גם בידי יועץ רפואי או בידי מומחה אחר ולעבור בדיקות נוספות אחרות הדרושות, לדעתה, לקביעת אחוזי הנכות הרפואית או לקביעת אי הכושר להשתכר" קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ועדה לעררים - - ביטוח לאומי: 1. המערערת הגישה ערעור על החלטת הוועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר השתכרות מיום 16.2.04 אשר דחתה את הערר שהגישה המערערת על החלטת פקיד התביעות. רקע עובדתי 2. המערערת, מזכירה רפואית במקצועה, חלתה בלימפומה משנת 1997. למערערת נקבעה דרגת אי כושר זמנית בשיעור 75% וזאת עד ליום 1.8.03. רופא מוסמך העניק ביום 1.8.03 למערערת 64% נכות רפואית. ופקיד תביעות קבע כי המערערת מסוגלת לעבוד במקצועה, ולכן דחה את תביעתה. 3. המערערת הגישה ערר על החלטה זו, וועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר שהתכנסה ביום 11.12.03 ביקשה כי בטרם תחליט יומצאו לה חוות דעת אורטופדית ומכתב מההמטולוג המטפל אודות מצבה העדכני. 4. המערערת זומנה על ידי המשיב לועדה רפואית מדרג ראשון בתחום האורטופדי והופיעה בפני האורטופד ביום 6.1.04. האורטופד מילא טופס חוות דעת ובה צויין כי "התובעת אינה מביעה רצון להבדק על ידי האורטופד". 5. ועדת הערר לקביעת דרגת אי כושר שהתכנסה שנית ביום 16.2.04 החליטה לאור הסירוב להיבדק אצל האורטופד, ולאור העובדה כי לא הומצא לה מכתב מההמטולוג המטפל כמבוקש לדחות את הערר. על החלטה זו נסוב הערעור שלפני. טענות הצדדים 6. המערערת טענה, כי טעתה הוועדה כאשר שלחה אותה לוועדה רפואית מדרג ראשון, כאשר ערעורה היה על קביעת דרגת אי הכושר בלבד, בכך טוענת המערערת חרגה הוועדה מסמכותה. המערערת מוסיפה וטוענת, כי הוועדה לא נימקה כלל מדוע דחתה את עררה. עוד טוענת המערערת, כי טעתה הוועדה כאשר שלחה אותה להביא מכתב מהמטולוג וזאת כאשר מכתב כזה היה מונח לפניה. 7. לטענת המשיב, המערערת לא שיתפה פעולה עם הוועדה. לטענתו, לוועדה לעררים לעניין אי כושר יש סמכות לדרוש חוות דעת נוספות אשר יועברו לפקיד השקום ולרופא המוסמך לענין אי כושר לפני ההחלטה. עם זאת, המשיב מסכים להחזיר את עניינה של המערערת לוועדת העררים לעניין אי כושר. וזאת לאחר שהמערערת תפעל לפי הוראות הוועדה לעררים הן לעניין חוות הדעת האורטופדית והן לעניין המצאת המכתב מההמטולוג. המצב המשפטי 8. החלטת הוועדה לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב התשנ"ה - 1995. בדב"ע נג/01-19 ויקטור גולד נ' המוסד לבטוח לאומי פד"ע כו 147 נקבע - "הוועדה לעררים", בדומה ל"וועדות הרפואיות לעררים", ולמרות שהיא פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה (דב"ע שם/01-1318, עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ט"ו, 60, 62), פועלת אף היא כגוף "מעין-שיפוטי", מאחר ופעולתה היא "פעולה פוסקת" להבדיל מפעולת ביצוע ומינהל (דב"ע ל/0-6, אלחטיב - הוועדה הרפואית לעררים ואח', פד"י א', 157, 161). כמו כן, גם הוועדה לעררים חייבת לנמק את החלטותיה (דב"ע שם/01-1318 הנ"ל). אופייה המעין-שיפוטי של הוועדה לעררים מחייב את חבריה לפעול על פי הכללים השוללים משוא פנים וניגוד עניינים (השווה ל-דב"ע נב/01-22, עזרא חבשה - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם)). בפעילותה ובסבירות החלטותיה נתונה הוועדה לעררים לביקורת שיפוטית של בית הדין לעבודה (ראה סעיף 127לד לחוק). 9. סמכויות "ועדה לעררים" נקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות), כדלקמן: "5. (א) ועדה לעררים מוסמכת לתת כל החלטה שפקיד תביעות היה מוסמך לתת, למעט החלטה בענין ההשתכרות בפועל. (ב) לצורך מתן החלטה לפי תקנת משנה (א) רשאית ועדה לעררים לאשר החלטה כאמור של פקיד התביעות, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות כן ובין שלא נתבקשה. 7. לצורך מתן החלטה רשאית... ועדה לעררים לבקש מיועץ שיגיש לה חוות דעת על סמך מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות אחרות שהובאו בפניו. 8. ... ועדה לעררים רשאית לדרוש מהתובע להיבדק גם בידי יועץ רפואי או בידי מומחה אחר ולעבור בדיקות נוספות אחרות הדרושות, לדעתה, לקביעת אחוזי הנכות הרפואית או לקביעת אי הכושר להשתכר" ההכרעה 10. עיון בפרוטוקול הועדה נשואת דיון זה מדיונה הראשון ביום 11.12.03 מעלה כי הוועדה פעלה בהתאם לסמכותה הן כאשר ביקשה חוות דעת אורטופדית, והן כאשר ביקשה מכתב מההמטולוג המטפל. לעניין המכתב מההמטולוג- הועדה מנמקת את בקשתה לקבלת המכתב מההמטולוג בכך שהרופא המוסמך שקבע את אחוזי הנכות הרפואית מציין בסעיף ח' לפרוטוקול-דרישה למידע רפואי נוסף, "סיכום עדכני מיחידת לימפומה המטולוגית הדסה כולל בדיקת P.E.T". משלא הוכח כי אכן הונח בפני הוועדה מכתב רפואי הכולל את הבדיקה הנ"ל, הרי שדרישתה של הועדה לקבלת מכתב שכזה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 7 וסעיף 8 לתקנות. לעניין חוות הדעת האורטופדית- עיון בפרוטוקול הועדה מיום 11.12.03 מעלה, כי הוועדה ביקשה חוות דעת אורטופדית משום שסברה כי עניין זה לא בא לידי ביטוי באבחון הרפואי. בקשה זו, אף היא עולה בקנה אחד עם סעיף 8 לתקנות ואף מסייעת בידי המערערת. אולם עיון במכתב המשיבה למערערת מיום 31/12/03 מעלה כי זו הזמינה את המערערת ל"ועדה רפואית" ולא לרופא יועץ למטרת חוות דעת. טעות זו של המשיבה גרמה למערערת לחשוב כי היא מוזמנת שנית שלא כדין לועדה רפואית מדרג ראשון. (הגם שהרופא מילא טופס חוות דעת ולא טופס ועדה רפואית) משכך, אין לבוא בטרוניה למערערת על כי סירבה לשתף פעולה עם האורטופד, ודין הערעור להתקבל. עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לעררים לעניין אי כושר כדי שתדון ותקבע את דרגת אי הכושר של המערערת. הועדה תנמק את החלטתה. 11. הצדדים חלקו באשר להוראות אשר יש להפנות לועדה והאם יש לחייב את המערערת בבדיקות אותן מבקשת לבצע הועדה. כפי שצויין לעיל, הועדה רשאית לדרוש מהמערערת לבצע את הבדיקות או להמציא מסמכים מעודכנים. יתרה מזו, אם מצבה של המערערת הוא כמתואר על ידה, הרי שדווקא היא אמורה להיות מעוניינת שכל השיקולים יובאו בחשבון לעניין קביעת כושרה להשתכר. לפיכך, קודם לזימון המערערת לוועדה תזמן המשיבה את המערערת לרופא יועץ בתחום האורטופדי אשר יחווה דעתו באשר למצבה. המערערת תתייצב בפני הוועדה כאשר בידיה מכתב מרופא המטולוג המתאר את מצבה העדכני וזאת לאחר שעברה צילום PET. המערערת תזומן לועדה תוך 60 יום. המשיבה תשא בהוצאות משפט של המערערת בסך של 750 ₪. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. ועדה לערריםערר