האם ניתן לטעון טענת קיזוז בטענת פרעתי ? למי הסמכות לדון בטענת קיזוז בטענת פרעתי ? מה ההבדל בין זכות קיזוז "נטענת" לזכות קיזוז "קיימת" במסגרת טענת פרעתי ? האם ניתן לטעון טענת קיזוז מע"מ וניכוי מס במקור בטענת פרעתי ? על מי מוטל נטל השכנוע ? ##(1) טענת קיזוז במסגרת טענת פרעתי - הקדמה:## לפי ההלכה הפסוקה, כי מטרתה של הודעת הקיזוז היא לאפשר לצד שכנגד לתכנן מהלכיו. אם כן, אין הכרח כי תהיה הצהרה המפרטת את הקיזוז או מציינת את המושג " קיזוז" באופן מפורש. מספיקה בהחלט הודעת קיזוז מכללא ובלבד שהצד האחר יידע על כוונותיו של מבקש הקיזוז. הסמכות לדון בטענת קיזוז לא נקבעה במפורש בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, אך נפסק זה מכבר כי במסגרת טענת פרעתי ניתן להוכיח טענת קיזוז שקיומה אינו שנוי במחלוקת. (ראו רע"א 191/87 רבין נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ). על פי סעיף 19 לחוק, חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, יכול לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לקבוע אם ובאיזה שיעור עדיין מוטלת עליו החובה למלא אחר פסק הדין. ##(2) הסמכות לדון בטענת קיזוז בטענת פרעתי:## הסמכות לדון בטענת קיזוז לא נקבעה במפורש בסעיף 19 האמור, אולם ההלכה הפסוקה קבעה כי במסגרת טענת 'פרעתי' ניתן לטעון ולהוכיח גם טענת קיזוז. יחד עם זאת, הקביעה האמורה מוגבלת רק לזכות קיזוז קיימת, במאובחן מזכות קיזוז נטענת. זכות קיזוז קיימת פירושה זכות שקיומה אינו שנוי במחלוקת, אשר הזוכה הודה במפורש בקיומה או שהמדובר בזכות חלוטה שאין הזוכה יכול לטעון כנגדה. להבדיל, זכות קיזוז נטענת הינה זכות קיזוז השנויה במחלוקת שבירורה חורג מגדר סמכותו של רשם ההוצאה לפועל הדן בבקשה בטענת 'פרעתי' (רע"א 9120/07 ישראלה רוזנצוויג ואח' נ' אהרון חיים ואח'). ##(3) ההבדל בין זכות קיזוז "קיימת" לבין זכות קיזוז "נטענת":## יש להבחין בין זכות קיזוז קיימת לבין זכות קיזוז נטענת, וכך נקבע בהקשר זה ברע"א 5336/06 עו"ד גיל פרמינגר נ' עיריית חיפה ( 25.3.07): זכות קיזוז קיימת: "פירושה זכות שקיומה אינו שנוי במחלוקת, כאשר הזוכה הודה במפורש בקיומה או שזו זכות חלוטה ושוב אין הזוכה יכול להלין על קיומה. זכות קיזוז קיימת תיתכן גם "כאשר ניתן פסק דין סופי במחלוקת אחרת שהייתה בין הזוכה לחייב". טענה כזו ניתן לטעון במסגרת טענת "פרעתי" . זכות קיזוז נטענת : "שהינה זכות קיזוז השנויה במחלוקת. טענה כזו אמורה להעמיד לטוען עילת הגנה בפני תביעת יריבו ובירורה של טענה כזו חורגת מגדר סמכותו של ראש ההוצאה לפועל הדן בטענת "פרעתי". הרציונאל העומד ביסוד ההתייחסות השונה לסוגי טענת "פרעתי" השונים מתבסס על הגדרת תפקידו של ראש ההוצל"פ, שהוא בעיקר ביצוע פסקי דין וחיובים מוחלטים אחרים, מבלי לקבוע זכויות של בעלי הדין, אלא במקרים מסוימים ומיוחדים בלבד ואין לראש ההוצל"פ סמכות לדון בתביעות שיש לחייב כנגד יריבו. ##(4) טענת קיזוז בטענת פרעתי על פסק דין הצהרתי:## לא ניתן להעלות טענת קיזוז במסגרת טענת פרעתי הנשענת על קביעה בפסק דין הצהרתי. (ראו עש"א (ת"א) 1874-08‏ ‏ קשת ניקוי יבש בע"מ נ' אומגה טיפולי טקסטיל תעשייתיים (1978) בע"מ). יוצא איפוא שזכות קיזוז שנויה במחלוקת לא תעמיד לחייב טענת הגנה כטענת פרעתי. (ראו גם: רע"צ (נת') 28600-07-16 נציגות הבית המשותף היו"ר הנה וייצר נ' הדר בוכריץ). ##(5) קיזוז בחוזה:## הקיזוז החוזי מותנה על פי הוראת סעיף 53(א) בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 בקיומם של חיובים כספיים שהגיע מועד לקיומם , וכשאינם מתוך עסקה אחת -עליהם להיות קצובים. כמו כן "תנאי שבלעדיו אין" לביצוע קיזוז הוא שמתקיימת דרישת ההדדיות (שלום לרנר, קיזוז חיובים ( 2009 ) עמ' 54-53 מנחם מאוטנר,"קיזוז" דיני חיובים – חלק כללי ( 1994) עמ' 537 ) וכי ניתנה הודעת קיזוז. (ראו גם ע"א 1232/12 צלאח ובניו בע"מ נ' איתן ארז (בתוקף תפקידו כמפרק חברת קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ). התנאים להפעלת זכות הקיזוז החוזית אינם זהים לאלו המזכים בהפעלתה במסגרת דינים אחרים כמו דיני חדלות הפרעון ( ראה ע"א 7170/13 ‏ נכסים יזום ופיתוח (נ.י.פ) בע"מ נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (‏12.8.15) ]. ##(6) טענת קיזוז מע"מ בהוצאה לפועל:## בעש"א 36034-06-16 נפסק לגבי קיזוזי מע"מ – מדובר בטענה שאמורה הייתה להתברר בהליך המשפטי ולהיות מוכרעת בפסק הדין. בפסק הדין נקבע סכום לקיזוז ואין לרשם ההוצל"פ סמכות להוסיף לפסק הדין מה שאין בו גם אם סבור שנפלה טעות בפסק הדין. ככל שטענת המע"מ מתייחסת לקיזוז נטען ממילא אין זו טענה לבירור בהוצל"פ. ככל שטוען המערער לקיזוז של סכומים נוספים שלא צויינו בפסק הדין של בית המשפט, יתכבד ויגיש תביעה בנדון שכן לא ניתן לבחון הטענות במסגרת תיק ההוצל"פ. ##(7) קיזוז חוב היטל השבחה בטענת פרעתי:## בע"א (ת"א 1639/06 בוכריץ שלומי נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב), אשר עסקה בערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ שנעתרה לבקשה בטענת פרעתי והורתה על קיזוז חובם של המערערים שם בגין היטל השבחה, מסכום הפסק המבוצע, בתיק ההוצאה לפועל. שם קבע בית המשפט המחוזי כי "אין ענייננו בכלל הידוע, לפיו, 'מקומה ושעתה של טענת תשלום ששולמה לפני פסק הדין, בבית המשפט בו מתנהל המשפט'... כטענת המערערים. בענייננו, טוענת המשיבה לקיומו של חיוב נוגד כלפיה, ולא בביצועו של תשלום לפני מועד מתן פסק הדין...". ##(8) קיזוז ניכוי מס במקור בטענת פרעתי:## האם ניכוי מס במקור הינה טענה המגלה עילה לקיזוז שאותה יש להעלות במסגרת בקשה בטענת פרעתי ? אמנם על פי ההלכה הפסוקה מי שמחוייב בניכוי מס במקור רשאי לקזז את סכום החוב של המס מסכום החוב שהוא חב לזוכה והוא רשאי אף להעלות טענת קיזוז כזו בבקשה בטענת פרעתי לפי הוראות סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967 (ראו לענין זה ע"א 370/80 מרכז הדירות ברחובות חברה לבנין נ' ז'ק פחימה פ"ד לה(2) 148). ואולם , כדי שניתן יהיה לקזז את סכום המס מסכום החוב לזוכה , יש צורך בקיום 2 תנאים שאינם מתקיימים בנדון דנן. האחד, הזוכה שמסכום זכייתו מבקשים לקזז את סכום המס מקבל -במקביל לקיזוז או קודם לכן- את זכייתו שבגינה מבקשים לקזז את המס. השני, הזכות לקזז סכום המס שהיא כאמור זכות שהוכרה בפסיקה (אילו היה הפרס ניתן לזוכה במלואו) מותנית בכך שהמס שמבקשים לקזז ישולם על ידי החייב לפקיד השומה. ##(9) טענת קיזוז בטענת פרעתי - נטל השכנוע:## סמכות רשם ההוצאה לפועל לדון בטענת "פרעתי" נבחנת קיומה של טענה בדבר פירעון החוב שהתגבשה לאחר מתן פסק הדין בלבד כאשר נטל השכנוע בעניין זה מוטל על החייב. יחד עם זאת, כאשר הזוכה מעלה טענות מהותיות בעלות חשיבות לעמדתו המשפטית כמשיב בבקשה במטרה לסתור את טענת הפירעון של החייב - יעבור נטל השכנוע להוכחת העובדות לביסוס טענותיו לפתחו (ר' ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות , 270 (מהדורה שביעית, 2012). הנטל המשני להביא ראיות לסתור יכול לעבור במהלך הדיון אל הזוכה, לדוגמא כאשר החייב מציג מסמכים אשר תומכים לכאורה בטענותיו או כאשר עובדה מהותית כלשהי שהחייב נדרש להוכיח את קיומה נמצאת דווקא בידיעתו המיוחדת של הזוכה (ר' ד. בר אופיר, עמ' 269). ##(10) טענת קיזוז בטענת פרעתי - סיכום:## במסגרת דיון בטענת "פרעתי", בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, מוסמך רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי החייב מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו. בהתאם נפסק, כי גם טענה לקיזוז של חוב שחייב הזוכה לחייב היא טענה שרשם ההוצאה לפועל מוסמך לדון בה בגדרי סעיף 19, אלא שטענות מעין אלו מוגבלות לטענות בדבר זכות קיזוז קיימת, להבדיל מטענות המקימות לחייב עילת תביעה עצמאית כלפי הזוכה, כאשר הכרעה באלו אינה בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל. במסגרת טענת "פרעתי" יכול חייב להעלות טענת קיזוז העומדת לו כלפי הזוכה. יחד עם זאת, רשם הוצאה לפועל יכול לדון בטענת פרעתי הנסמכת על זכות קיזוז, כל עוד מדובר בזכות קיזוז שאינה שנויה במחלוקת, הקרויה גם "זכות קיזוז קיימת", להבדיל מזכות קיזוז שנויה במחלוקת, הקרויה גם "זכות קיזוז נטענת". אבחנה זו בין סוגי טענות הקיזוז בהן יכול רשם ההוצאה לפועל לדון, מבוססת על הרציונל עליו עמדת י לעיל, ולפיו רשם הוצאה לפועל אינו רשאי לדון ולהכריע בעצם קיומן של זכויות מהותיות של החייב כלפי הזוכה. טענת קיזוזקיזוזטענת פרעתי