קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכירת חנות בדמי מפתח: 1. התובעת הגישה תביעה כספית על סך 97,280 ₪ כנגד הנתבעים וזאת ביום 22.12.99. התביעה הוגשה במקורה לביהמ"ש השלום ברמלה והועברה לאחר מכן לדיון, בבית משפט זה. 2. בהתאם לנטען בתביעה, התובעת הינה דיירת מוגנת ומחזיקה בחנות בדמי מפתח בהוד השרון (להלן: "החנות"), וכשבמסגרת הסכם פשרה מיום 15.10.79 בין בעלי החנות דאז לבין התובעת במסגרת תיק אזרחי 111/74 אשר קיבל תוקף של פס"ד, הוסכם, כי אם התובעת תבקש לעזוב את החנות "תהא זכאית לקבל מחצית מדמי המפתח והמוניטין בלבד וזאת לפי הערכת שמאי מוסמך... ובשום מקרה לא תהא זכאית להעביר זכותה לצד ג'". הנתבעים רכשו את זכויות הבעלות בחנות עוד בשנת 1981. לטענת התובעת, ביקשה היא לממש זכותה עוד בסוף שנת 1998, ובהתאם להצעת בעל חנות סמוכה, אשר היה נכון לשלם דמי מפתח, בסכום של 45,000 דולר. הנתבעים לא נכונו לכך ועל כן שכרה התובעת שירותיו של שמאי מקרקעין מוסמך, אשר העריך את שווי הזכויות בסכום כולל של 38,000 דולר ובהתאם להסכם הפשרה, זכאית התובעת לסכום של 19,000 דולר. יחד עם זאת טוענת התובעת, כי היא זכאית לאשר הוצע ע"י השכן. 3. הנתבעים בכתב הגנתם חולקים על חוות הדעת מטעם התובעת, וכשלטענתם שווי הזכויות הינו 18,750 דולר, וחלקה של התובעת 9,375 דולר. כן מציינית הנתבעים, כי הם מוכנים לשלם אשר יקבע שמאי אשר ימונה ע"י ביהמ"ש. 4. בהסכמה מונה מומחה - שמאי, ע"י ביהמ"ש, אשר העריך את שווי דמי המפתח המלאים בסך השווה ל- 25,000 דולר נכון ליום 3.10.00. 5. אין למעשה מחלוקת בין הצדדים, כי יש לפעול ולפסוק בהתאם לחוות הדעת האמורה, אולם חלוקים הם בשאלת ההוצאות. 6. בשאלת ההוצאות יש לקחת בחשבון את השיקולים כדלקמן: א. התובעת בתביעתה מחד הסתמכה על הסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, אולם מאידך, תבעה לקבל את אשר הוצע כביכול ע"י צד שלישי. ב. הנתבעים עצמם בתשובתם לב"כ התובעת דאז, לא הציעו סכום זה או אחר, לכאורה רק בכתב ההגנה ציינו הסכמתם האמורה. ג. עם זאת, לפחות לאחר הגשת כתב ההגנה ניתן היה להגיע להסכמה ללא צורך בדיון משפטי למינוי שמאי מוסכם. ד. אשר קבע השמאי מטעם ביהמ"ש קרוב יותר לשיעור שווי הזכויות כפי שטענו הנתבעים. ה. אם אכן היו פועלים הצדדים מלכתחילה בהתאם לאמור בהסכם הפשרה, בכל מקרה היו נדרשים לשאת בהוצאות אותו שמאי מוסמך. ו. התובעת עצמה בפניותיה לנתבעים, לכאורה, ביקשה לפעול כאמור בניגוד להסדר הפשרה, במקום שתציע, כי הצדדים יפעלו בהתאם לו. דהיינו התובעת ניסתה ומנסה גם בתביעתה וכאמור, להתבסס על הצעת צד שלישי במקום להיזקק ל"הערכת שמאי מוסמך" כפי שנקבע בהסדר הפשרה. אם הצדדים היו מבקשים לפעול בדרך האמורה, ניתן היה לציין בהסדר הפשרה את הדרך האמורה ולא להיזקק להערכת שמאי. ודוק, לא בכדי צויין לעיל, כי נשללה זכותה של התובעת להעביר את הזכויות לצד שלישי. 7. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 51,563 ₪, וזאת כנגד פינוי החנות ומסירת החזקה בחנות לנתבעים . הסכום האמור, נכון למועד פסה"ד וככל שהתובעת אכן תפנה את החנות מיידית ואשר נקבע ישולם לה, לא יתווספו לסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית. מאידך, אם האמור לא ישולם ע"י הנתבעים חרף העמדת החנות לרשותם, ישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. בנסיבות העניין ולאור המפורט לעיל, כל צד ישא בהוצאותיו ובהוצאות שכ"ט עורך דינו. דמי מפתח