קיים הכלל של חזקת גילוי כללי של מסמכים ועיון בהם, אפילו ומסמכים אלו מזיקים. לעיתים במקרה של תצהירי חוקרים פרטיים, בית המשפט רשאי לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת. בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור יתן בית המשפט את דעתו למחלוקת, יש להניח שהוא יטה יותר לעשות שימוש בשיקול דעת זה כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נשוא התביעה, מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות. ((רע"א 4249/98 סוויסה נגד הכשרת היישוב, חברת ביטוח בע"מ) קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תצהיר חוקר פרטי: 1. המבקשת עותרת להרשות לה לערער על החלטת בית משפט קמא, לפיה הוחלט במסגרת התובענה המתנהלת בין הצדדים, שרק לאחר חקירת המבקשת- התובעת- בבית המשפט, ינתן תצהיר החוקר מטעם המשיבה - הפניקס חברת הביטוח, וכן שהלה רשאית להזמין את העדים, שהם עובדי איתוראן, בהזמנת עד, ללא תצהיר. 2. על פי כתב התביעה, המבקשת הנה בעלת זכויות ומחזיקה ברכב המבוטח על ידי המשיבה. קרוב משפחה של המבקשת החנה את הרכב בחניון וכשחזר למקום גילה שהרכב נגנב. ברכב הותקן איתוראן והנהג הודיע לחברת איתוראן ולמשטרה על הגניבה. המשיבה אינה נותנת אמון בגרסת המבקשת. המבקשת דרשה מהמשיבה להעביר לעיונה "הדו"ח או ההודעה מאת איתוראן". בתגובה מסרה המשיבה כי מסמך כזה אינו קיים. המשיבה עתרה לבית משפט קמא למתן פטור מהגשת תצהיר חוקר מטעמה ומהגשת תצהיר עובדי חברת איתוראן ולאפשר העדתם מבלי להציג בפני המבקשת את המסמכים הרלוונטים. בית משפט קמא נעתר לבקשה זו תוך קבלת טענת המשיבה, שיש להעדיף את אינטרס גילוי האמת על פני אינטרסים אחרים של המבקשת. תצהיר החוקר מטעם המשיבה יוגש כאמור רק לאחר חקירת המבקשת. הוסיף בית משפט קמא שלא השתכנע שאנשי איתוראן מצויים בשליטת המשיבה לצורך קבלת תצהיר, ולכן היא רשאית להעיד עדים אלו ללא תצהיר. עולה מהחלטת בית משפט קמא כי הוא קיבל את עמדת המשיבה, שאין לגלות את הכל טרם העדת המבקשת וזאת בכדי להגיע לחקר האמת, לבחון את אמינות דבריה מבלי שתקבל לידיה את חומר החקירה שנאסף על ידי המשיבה, ושיש בו אולי לערער את גרסת המבקשת. 3. לאחר עיון בתגובות הצדדים, החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, וזאת בנושא חלקי בלבד, כפי שיובהר בהמשך. בית משפט העליון נדרש לסוגיה המשפטית הכללית המתעוררת כאן, בעניין סוויסה (רעא 4249/98 סוויסה נגד הכשרת היישוב, חברת ביטוח בע"מ ואחרים- טרם פורסם). כבוד המשנה לנשיא ש. לוין קבע מספר עקרונות הרלוונטים עד מאד לענייננו. צוין הכלל של חזקת גילוי כללי של מסמכים ועיון בהם, אפילו ומסמכים אלו מזיקים. "רשאי בית המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת. בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור יתן בית המשפט את דעתו למחלוקת... יש להניח שהוא יטה יותר לעשות שימוש בשיקול דעת זה כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נשוא התביעה, מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות." (עמוד 13 לפסק דין סוויסה). כפי שצויין, בענייננו קיימת מחלוקת בין הצדדים על עצם התרחשותה של הגניבה. רואים אנו כי ההלכה הפסוקה העניקה שיקול דעת רחב בכגון דא לבית המשפט אשר בפניו מתנהל הדיון. ובאשר לערכאת הערעור נקבע "החלטת בית משפט של ערכאה ראשונה בשאלה אם לדחות את העיון במסמך למועד אחר אם לאו נתונה לשיקול דעתו ובית המשפט לערעורים לא ייטה להתערב בה, אלא במקרים נדירים." (שם עמוד 14). שיקול הדעת של הערכאה הדיונית רחב ביותר, ואילו שיקול הדעת של ערכאה זו מוגבל. על פני הדברים, סלע המחלוקת בין הצדדים תומך באפשרות של הפעלת שיקול הדעת של בית משפט קמא כפי שהפעיל. החלטתו העיקרית הנה שהמבקשת תעיד מבלי שתהא מודעת לתוכן החומר שמצוי באמתחתו של הצד שכנגד. בשל האמור, אין מקום לקבל את הבקשה. בא כוח המבקשת מציין נקודות מספר, שאף אם יש בהן ממש, הן נוגעות בשוליים ולא בעיקר, שהוא הפעלת שיקול הדעת של בית משפט קמא בנושא המתואר. 4. המבקשת עתרה במסגרת הליכי גילוי, לדו"ח ו/או הודעה מאת איתוראן בעקבות האירוע. המשיבה מסרה כי אין מסמך כזה. ואולם, בהמשך עתרה המשיבה לפטור אותה מהגשת תצהירי עובדי חברת איתוראן ומהגשת מסמכים נוספים. עולה כי המשיבה לא היתה צריכה לרשום, בתגובתה לבקשת הגילוי, שאין כל מסמך דוגמת דו"ח או הודעה מאת איתוראן. ניסיון המשיבה להיצמד למילות הדרישה- דו"ח או הודעה- בצורה טכנית וכמעט פורמלית, איננו ראוי (ראה למשל סעיף 12, פיסקה 6 בתגובת המשיבה בהליך דנן). כוונת המבקשת בבקשתה רחבה יותר, ונראה לי שהיה על המשיבה להבין זאת. אולם, כאמור אין זה העיקר בחלטת בית משפט קמא. במסגרת בקשה זו עליי לבחון את החלטת בית משפט קמא ולא את התנהגות המשיבה לפרטיה. טענה נוספת של המבקשת היא שהמשיבה לא הגישה תצהיר בדבר אי שליטתה בעובדי איתוראן. על הרקע המתואר, רצוי היה שהמשיבה תבסס את טענתה בצורה טובה יותר. אף בית משפט קמא בהחלטתו ציין "לא שוכנעתי כי אנשי איתוראן אכן מצויים בשליטת המבקשת (המשיבה לענייננו) לצורך קבלת תצהירים." משתמע מכך כי גם בית משפט קמא סבר שלא היה בפניו מידע די הצורך בכדי לקבוע ממצא. נוסף על כן, בעניין סוויסה, בית משפט עליון התערב בהחלטת בית המשפט המחוזי באופן שהעיון נדחה רק לאחר הגשת תצהירי המערער והעדים מטעמו לבית משפט. המשיבה בבקשתה לפטור מהגשת תצהירים ביקשה לחילופין לאפשר הצגת הראיות לאחר סיום עדות התביעה. אין זה ברור שהמשיבה איננה יכולה לעמוד באפשרות זו. לכן סבורני כי ניתן להתערב בהחלטה בתיק זה ולהורות למשיבה להגיש תצהירי עובדי חברת איתוראן לאחר סיום מסירת עדות התביעה, ולא כפי שנקבע היתר גורף, לפיו ניתן להזמין את עובדי איתוראן ללא תצהיר כלל. אם המשיבה לא תוכל לעמוד בכך, בשל חוסר שליטה על עובדי חברת איתוראן, או חוסר שיתוף פעולה מטעמם, תהא רשאית להגיש בקשה בעניין בפני בית משפט קמא אשר יוסמך לדון בה לגופה. 5. סוף דבר החלטתי לדחות את הבקשה פרט לעניין אשר פורט לעיל. בנושא זה אני מקבל את הערעור ומתקן את החלטת בית משפט קמא באופן שעל המשיבה להגיש תצהירי עובדי איתוראן ונספחיו לאחר חקירת המבקשת בבית משפט, וזאת בכפוף לאמור לעיל. לנוכח התוצאה אליה הגעתי, על נימוקיה, הייתי מחייב את המשיבה בהוצאות המבקשת בערעור בסך 1,000 ₪ להיום. תצהיר חוקרחוקר פרטימסמכים