למונח "סכסוך עבודה" ניתנה פרשנות מרחיבה על ידי בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה, הכוללת גם את סכסוך היחיד ולא רק סכסוך עבודה כמשמעותו בחוק ישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 [ראה: ע"א 683/80 לעיל; דב"ע נא/156-3 סימס יעקב - בנימין יוחננוף, פד"ע כד,19]. סעיף 24 (א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן - חוק בית הדין) קובע כי לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון - "(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1ב) בתובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה". סעיף 62 לפקודת הנזיקין שכותרתו "גרם הפרת חוזה שלא כדין" קובע לאמור:- "מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם כן סבל על ידי כך נזק ממון". על פי ההלכה שיצאה מבית הדין הארצי לעבודה, העילה הניזקית של "גרם הפרת חוזה" שבסמכות בית הדין לעבודה, אינה מחייבת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים [ראה: דב"ע לה/51-3 סקוריטס חברה לביטוח בע"מ ואח' - קפלן, פד"ע ז, 13; ע"א 683/80 כהן נ' קולומבוס ואח', פ"ד לז(4) 16]. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגדרת סכסוך עבודה:## 1. זוהי בקשתו של המבקש, הוא הנתבע בתביעה העיקרית בתיק זה (להלן - הנתבע), להורות על סילוקה על הסף של התובענה שהוגשה כנגדו על ידי המשיבה 2 היא התובעת 2 בתביעה העיקרית שבנדון (להלן - התובעת 2) ביחד עם התובעת 1, בהעדר יריבות ובהעדר סמכות, וכפעל יוצא מכך על מחיקת הסעדים שנתבעו על ידי התובעת 2 בכתב התביעה, שהם רוב רובה של התביעה. 2. לטענת הנתבע, מכתב התביעה עצמו עולה כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הנתבע לתובעת 2, ואף עולה כי אין כל קשר חוזי אחר בין הנתבע לבין התובעת 2. מוסיף הנתבע וטוען כי כתב התביעה אינו מפרט מהי עילת התביעה הנטענת של התובעת 2 כנגד הנתבע, ולפיכך מן הטעמים כאמור לעיל במצטבר, דין תביעתה של התובעת 2 להיות מסולקת על הסף כבר בשלב זה. 3. התובעת 2 מתנגדת לבקשה. לטענתה לבית הדין סמכות לדון בתביעה, מן הטעם שטענות התובעת 2 כלפי הנתבע מתבססות על העילה של גרם הפרת חוזה, שכן לטענתה בהתנהגותו נשוא התביעה גרם הנתבע לתובעת 2 להפר את החוזה שבינה לבין חברת ווטנפס בע"מ. לטענתה על פי סעיף 24 1(ב) לחוק בית הדין לעבודה, עילה זו מצוייה בסמכותו הייחודית של בית דין זה. זאת ועוד, לדבריה על פי הפסיקה, ניתן פירוש מרחיב למונח "סכסוך עבודה" וכן נקבע כי במסגרת עילה זו אין חובה כי יתקיימו יחסי עובד ומעביד בין המעוול לנפגע. עוד מוסיפה התובעת 2 כי לא יהיה זה נכון להפריד בין תביעת התובעת 1 כנגד הנתבע לבין תביעת התובעת 2 כנגד הנתבע בהינתן כי עסקינן בשאלות משותפות של עובדה וחוק, ופיצול הדיון יביא להתדיינות כפולה בין הצדדים, ואף מעורר חשש לפסיקה סותרת. תגובת התובעת 2 נתמכה בתצהיר מנהל התובעת 2. 4. לאחר קבלת תגובת התובעת 2, הגיש התובע תגובה לתגובה, ואף התקבלה תגובת התובעת 2 לתגובתו. 5. בכתב התביעה נטען, כי התובעת 1 הינה חברה העוסקת במתן שירותי כח אדם, והתובעת 2 הינה חברה המספקת שירותי "אאוטסורסינג" לתובעת 1. נטען כי הנתבע הועסק על ידי התובעת 1 בגופים שונים בתקופה הרלוונטית לתביעה ובין היתר בחברת ווטנפס בע"מ, החל מחודש 8/03. לטענת הנתבעות בכתב התביעה, בחודש 9/03 התפטר הנתבע מעבודתו בתובעת 1 והחל לעבוד במישרין עם חברת ווטנפס הנ"ל, תוך שימוש פסול במידע סודי ופנימי של התובעות. בסעיף 5 לכתב התביעה נטען כי החל מחודש 3/03, התובעת 1 ביצעה עבודות אריזה בחברת ווטנפס הנ"ל באמצעות התקשרות חוזית משולשת, אשר כללה את התובעת 1, התובעת 2 וחברת ווטנפס, ובסעיף 21 לכתב התביעה נטען כי עקב התנהגות הנתבע הופסקה ההתקשרות שבין התובעת 2 לבין ווטנפס בע"מ, וכתוצאה מכך נגרמו לתובעת 2 נזקים כנטען בכתב התביעה. בתגובתה ובתצהיר התומך בה הבהירה התובעת 2 באשר להתקשרות המשולשת, כי הנתבע כעובד התובעת 1 הופנה לעבודה בווטנפס באמצעות התובעת 2. 5. סעיף 24 (א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן - חוק בית הדין) קובע כי לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון - "(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; ... ... (1ב) בתובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה". סעיף 62 לפקודת הנזיקין שכותרתו "גרם הפרת חוזה שלא כדין" קובע לאמור:- "מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם כן סבל על ידי כך נזק ממון". 6. אכן, על פי ההלכה שיצאה מבית הדין הארצי, העילה הניזקית של "גרם הפרת חוזה" שבסמכות בית דין זה, אינה מחייבת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים [ראה: דב"ע לה/51-3 סקוריטס חברה לביטוח בע"מ ואח' - קפלן, פד"ע ז, 13; ע"א 683/80 כהן נ' קולומבוס ואח', פ"ד לז(4) 16], ואף כפי שנטען על ידי התובעת למונח "סכסוך עבודה" כאמור בסעיף זה לחוק, ניתנה פרשנות מרחיבה על ידי בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה, הכוללת גם את סכסוך היחיד ולא רק סכסוך עבודה כמשמעותו בחוק ישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 [ראה: ע"א 683/80 לעיל; דב"ע נא/156-3 סימס יעקב - בנימין יוחננוף, פד"ע כד,19], אלא שבכך לא סגי. 7. כתב התביעה צריך שיניח את כל היסודות העובדתיים המקימים לתובע עילת תביעה, ובענייננו נדרשה מלאכת הסברים והבהרות בשתי תגובות, כדי לנסות ולהסביר מהי עילת התביעה של התובעת 2 כלפי הנתבע בנסיבות שבנדון. מעיון בתגובות התובעת 2, ניתן להבין והגם שבדוחק כי ככל הנראה, כוונת הנתבעת היא ל"סכסוך עבודה" שהוא הסכסוך שבין הנתבע לתובעת 1, כאשר התובעת 2 היתה צד לחוזה "משולש" ביחד עם התובעת 1 למול צד שלישי, ואותו צד שלישי הפר חוזה מול התובעת 2, בשל הפרת הנתבע את חובותיו כלפי התובעת 1. נציין, כי כבר במלאכת הסברים והבהרות שהתפרסה על שתי תגובות, מצאנו פגם, הגם שלא כזה שיצדיק מחיקת התביעה על הסף. 8. על כך נוסיף, כי ספק בליבנו, האם הביטוי "בקשר לסכסוך עבודה" שבסעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין, כולל בחובו גם את "הנפגע" שבאמצעותו התקשר המעביד בחוזה עם צד שלישי (ווטנפס בע"מ), והחוזה שנטען כי הופר הוא החוזה שבין ה"נפגע" ואותו צד שלישי. ואולם אף אם לא נדרש להכרעה בשאלה זו, הרי שגם אז לא שוכנענו כי כתב התביעה כולל את כל היסודות הנדרשים להקמת העילה שבנדון לנתבעת 2, ונבאר. 9. די לעיין בכתב התביעה ובתגובות התובעת לבקשה, כדי להשתכנע שבענייננו לא הונחו היסודות העובדתיים הנדרשים לביסוס עילת גרם הפרת חוזה. לא מצאנו כל טענה, ודוק גם לא בתגובות התובעת כי הנתבע "ביודעין ובלי צידוק מספיק", גרם לחברת ווטנפס שתפר חוזה מחייב כדין שבינה לבין התובעת 2, ודוק בנסיבות שבנדון, יסוד זה הינו מהותי לעילה, בהינתן כי המדובר במערכת התקשרויות מורכבת. 10. אכן ההלכה היא שסעד של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר. ובהקשר לכך אף נפסק בדב"ע נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ- אברהם חלפון, פד"ע כב, 518), כי: "על מנת שכתב התביעה יימחק על הסף חייב בית-הדין להיות בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר הוא טוען בכתב תביעתו, לא יהיה לו הדבר למועיל מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה". אלא שבענייננו שוכנענו כי גם אם תוכיח התובעת 2 את כל אשר היא טוענת לו בכתב תביעתה, לא יהיה לה הדבר למועיל מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור לה עילת תביעה כנגד הנתבע, ודוק בענייננו לא הוגשה בקשה כל בקשה מטעם התובעת 2 לתיקון כתב התביעה. 11. אשר על כן, אנו נעתרים לבקשה ומורים על מחיקת תביעת התובעת 2 מכתצב התביעה שבנדון בהעדר עילה, וכפעל יוצא מכך נמחקים הסעדים שתבעה התובעת 2 מכתב התביעה. התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך של 1,500 ₪ לתשלום תוך 30 יום. הגדרות משפטיותסכסוך עבודהסכסוך