הלכת נניקשווילי

ההלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון היא, כי שיתוף בנכסים כולל בתוכו שיתוף בחובות הנתפסים כנכסים שליליים. חריגים לחזקה זו הם חובות בעלי אופי אישי. אומר הנשיא שמגר: "חזקת השיתוף בחובות משלימה את חזקת השיתוף בנכסים. בן הזוג הנהנה מפירות השותפות עם בן-זוגו, חייב לשאת בעול החובות שנוצרו במהלך החיים המשותפים. שתי החזקות הללו משקפות את תמציתו של משק הבית המשותף - ההנאה מרווחי השותפות לצד הנשיאה המשותפת בהוצאות ובהפסדים... נטל ההוכחה הוא על הצד הטוען כי חוב מסויים איננו משותף. יש להדגיש כי הלכת השיתוף בחובות קורלטיבית להלכת השיתוף בנכסים... חריגים לחזקה זו הינם חובות בעלי אופי אישי" (ע"א 5598/94נטלה נניקשווילי נ' דניאל דוד נניקשווילי, מט'(5,) עמ' 166, בעמ' 169). במקרה נניקשווילי היה מדובר בחוב שנוצר ע"י הלוואה שהבעל נטל. במשך תקופה ארוכה התנהלה נגד הבעל תביעה בה נתבע לשלם את החוב. בסופו של דבר ניתן נגדו פס"ד. לאחר פסה"ד היה הבעל במגעים עם הנושים להסדירו. לפי הראיות שם, נטלה המערערת חלק במגעים אלה ודבר החוב היה ידוע לה. הלכת נניקשווילי פורשה בהמשך ע"י בתי המשפט המחוזיים לסוגיהם, כמיישמת את הלכת השיתוף "החיצונית" גם ביחסים בין הצדדים השותפים לבין צד ג', או במלים אחרות: ניתן לגבות משני הצדדים לשיתוף חוב שנוצר ע"י אחד מהם בלבד, כלפי צד ג'.