התנגשות רכב בעמוד טלפון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגשות רכב בעמוד טלפון:   1. חברת "בזק" תבעה את הנתבעות בגין נזקים שנגרמו לכבל טלפון ולעמודי טלפון שהחזיקו את הכבל, באירוע שהתרחש ביום 31.1.99 ליד שכונת רמת בית הכרם בירושלים.   2. הנתבעת מס. 1 (להלן: הנתבעת) ביצעה באיזור בתקופה הרלוונטית עבודות תשתית עבור חברת החשמל. הנתבעת מס. 2 (להלן: ליגד) ביצעה באיזור בתקופה הרלוונטית פרויקט בניה של הקמת יחידות דיור.   3. בפתח הדיון שהתקיים ביום 24.11.02, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה התביעה תדחה כנגד הנתבעת מס. 2. לאחר מכן, הגיעו התובעת והנתבעת להסכמה לפיה הועמד סכום הנזק שנגרם לתובעת על סך 5,000 ש"ח נכון למועד האירוע.   4. לטענת התובעת, נהג מטעם הנתבעת פגע עם רכב הנתבעת בכבל ובעמודים. לעומת זאת, טענה הנתבעת כי רכב מטעמה כלל לא נכח במועד האירוע במקום.   5. מטעם התובעת, העיד מפקח ששמו צבי כהן. מר כהן העיד כי הגיע למקום לאחר גרימת הנזק, ומצא במקום את מר הדר קנטור, אחראי מטעם חברת ליגד, אשר מסר לו כי טרקטור מטעם הנתבעת פגע בעמודים ובכבל הטלפון. בדו"ח שמילא ביום 3.5.99 (כשלושה חודשים לאחר האירוע), כתב מר כהן כי הנזק נגרם "כתוצאה מחפירה במקום", תוך הפנייה למכתב שכתב קנטור לחברת החשמל ביום האירוע על נסיבות המקרה. מחקירתו הנגדית של מר כהן נוצר הרושם כי העד אינו זוכר היטב את פרטי האירוע. לדוגמא, העד לא זכר כי בשל עבודות התשתית שהתנהלו במקום, העמודים שנפלו היו מוצבים בחביות, עובדה המוסכמת על העדים האחרים. ממילא, לא היה מר כהן עד להתרחשות האירוע כך שלעדותו יחסתי משקל נמוך.   6. התובעת התבססה בעיקר על עדותו של מר קנטור, שהיה מנהל הפרויקט מטעם ליגד, ושדיווח לתובעת על האירוע ביום האירוע. קנטור העיד כי קיבל דיווח על כך שנותקו קווי הטלפון באתר. הוא יצא מהקרוואן שלו, והבחין בעמודים של התובעת שוכבים על הצד כאשר טרקטור, עליו מדבקה של הנתבעת, חופר תעלה. לדבריו, עמודים נפלו לתוך התעלה שנחפרה. העד ראה את הטרקטור מזיז עם הכף עמוד שנפל לתעלה. כתוצאה מכך, נפלו שאר העומדים, שהיו קשורים בכבל טלפון, לאותו עמוד ראשון שנפל. קנטור העיד שצילם את האירוע במצלמה דיגיטלית, אך לאחר מכן לא נמצאו התמונות במחשב.   7. עדותו של מר קנטור היתה מהימנה עלי. אלה נימוקי: א. העד הצהיר, בתצהיר העדות הראשית הראשונה שהגיש, כי ליגד כלל לא הפעילה כלים כבדים בפרויקט. עדות זו לא נסתרה. מכאן, שלא יכול להיות ספק שליגד אינה אחראית לנזק. לאור זאת, הופכת עדותו של העד קנטור לעדות אוביקטיבית. ב. ב"כ הנתבעת הפנה בסיכומים לכך שעדותו של העד בחלקה היתה עדות כבושה. בתצהיר העדות הראשון שמסר, לא הסביר קנטור כיצד ידע כי טרקטור של הנתבעת הוא שהפיל את העמודים. עדותו לענין המדבקה של הנתבעת שראה על הטרקטור נמסרה רק בתצהיר משלים שמסר, בעקבות קדם המשפט שהתקיים ביום 12.11.01. כמו-כן, העד סיפר, לראשונה בחקירתו הנגדית, על הפלת העמודים הנוספים על ידי נהג הטרקטור במהלך נסיון להוציא מחפירה את עמוד הראשון שהפיל. אמנם יכולה גירסה כבושה להצביע על חוסר מהימנותו של עד. אולם במקרה הנדון, קיים הסבר הגיוני לדרך שבה נמסרה העדות. קנטור עצמו איננו צד להליכים. הוא איננו עובד של ליגד, מאז פרש והקים חברה משלו. לא הוכח שקנטור ידע, או היה צריך לדעת, בעת שנערך תצהירו הראשון, שהנתבעת מכחישה שטרקטור שלה היה מעורב באירוע. תצהיריו הוכנו, לא כעדות ראשית מטעם התובעת, אלא כעדות מטעם ליגד על מנת להוכיח את העדר האחריות שלה לקרות האירוע. כפי שהעד בעצמו אמר בעדותו, הוא התיחס לפרטים שעל פיהם זהה את בעלות על הטרקטור, רק בתצהירו השני, "כי ביקשו לרשום בפירוש מאיפה ידעת יש (צריך להיות 'ש' - הערה שלי - ש.פ.) זה הכלי של הנתבעת 1" (עמ' 8 ש' 11). אותה סיבה תקפה לעניין הפרטים שמסר לראשונה בחקירתו הנגדית. לא הוכח כי התבקש קודם לכן להסביר בצורה מפורטת על השתלשלות האירוע. ג. ב"כ הנתבעת גם התיחס להודאתו של קנטור שהוא כתב את מכתבו לבזק, לבקשתו של הפקח כהן. עובדה זו אינה מעלה ואינה מורידה. קנטור העיד כי כתב את המכתב על מנת שיתוקנו העמודים (ועמם קווי הטלפון שנותקו - עמ' 10 ש' 4), וההסבר הינו הגיוני. ד. אחד העדים מטעם הנתבע, מר חיים כרמלי, העיד על ויכוח בין קנטור לבין מנהל העבודה מטעם הנתבעת, מר ארז קופלה לפני האירוע (עמ' 13 ש' 19-20) . לא יחסתי משקל לעדות זו, שנמסרה לראשונה בסוף החקירה הנגדית של העד. מר כרמלי לא מסר בעדותו את הרקע לויכוח. לא הונחה התשתית הראיתית לבסס טענה שלפיה בשל אותו ויכוח כביכול, היה מוכן מר קנטור למסור עדות שקרית בבית המשפט. יתרה מכך, מר קופלה בעצמו לא העיד על כל ויכוח בינו לבין קנטור. גם קנטור לא נשאל על כך בחקירתו הנגדית. ה. עדותו של קנטור מקבלת חיזוק מהעובדה שבאותה תקופה, ביצעה הנתבעת עבודות חפירה בסמוך לעמודי הטלפון. המחלוקת היא רק אם בוצעה עבודה במקום גם במועד האירוע. 8. באשר לעדי הנתבעת, אמנם מסרו שני העדים, ה"ה כרמלי וקופלה, גירסה אחת לפיה לא עבדו הטרקטורים של הנתבעת באותו זמן באתר. אולם נמצאו סתירות ותמיהות בעדויותיהם אשר פגעו במהימנות העדויות.   א. בסעיף 1 פיסקה 3 לכתב ההגנה מטעם הנתבעת, נאמר כי, "עוד תטען הנתבעת כי בסמוך לאחר קרות הנזק נערכה פגישה בשטח בנוכחות נציג מוריה, נציג חברת החשמל, נציג בזק…וכי בפגישה זו הובהר לנוכחים כי אכן התובעת (צריך להיות הנתבעת - ההערה שלי - ש.פ.) אינה אחראית לנזק שנגרם לתובעת." על הפגישה הזאת, שמענו עדויות סותרות משני עדי הנתבעת. העד כרמלי העיד כי הוא וקופלה מצאו באתר את הפקח צבי כהן בלבד (עמ' 12). לעומתו, העיד קופלה כי היו במקום גם פקחים מחברת החשמל ומחברת מוריה ומר קנטור. מכל מקום, לא שמענו משני העדים הכיצד הובהר לנוכחים כי הנתבעת אינה אחראית. כמו-כן, לא נשאלו העדים כהן וקנטור דבר על הפגישה הזאת בחקירותיהם הנגדיות.   ב. הנתבעת נמנעה להזמין לעדות עדים ולהגיש ראיות שיכלו לתמוך בגירסתה. לא הוזמנו הנציגים מחברת החשמל ומחברת מוריה שלפי הנטען השתתפו בפגישה בסמוך לאחר האירוע. באשר לנציג חברת מוריה, מר לאוריצה, נטען בתצהירו הראשון של מר קופלה, כי מר לאוריצה אמר לו כי הוא יודע שהנתבעת אינה קשורה כלל לנסיבות נפילת העמודים. בתצהירו השני, הצהיר מר קופלה כי לאוריצה אמר לו כי משאית של אחת מחברות הבניה באתר היא שפגעה בכבל הטלפון וגרמה לנפילת העמודים. קופלה הוסיף באותו תצהיר כי למרות מאמצי הנתבעת, לא הצליחה הנתבעת לאתר את העד. הגירסה, באשר לנסיונות לאתר את העד, התנפצה בחקירתו הנגדית של העד, שם העיד קיפלה כי הוא אינו יודע אם הנתבעת נסתה לאתר את לאוריצה (עמ' 15 ש' 22). הימנעות הנתבעת להזמין את העדים היתה בעוכריה.   ג. הנתבעת יכלה להביא ראיות מיומני העבודה שלה על מנת להראות כי טרקטור מטעמה לא עבד באותו יום באתר. כמו-כן, יכלה הנתבעת להביא עדות מהשירות המטרולוגי על מנת לתמוך בגירסתה (שהועלתה לראשונה בתצהיר משלים מטעם מר קופלה) כי באותו יום ירד גשם לכן לא יכלו הכלים הכבדים של הנתבעת לעבוד.   ד. מהימנות גירסתה של הנתבעת נפגמה גם מנסיונותיה הלא משכנעים להטיל את האשמה על ליגד. במכתב שכתבה הנתבעת לתובעת ביום 7.11.99 (ת/ 1), טענה הנתבעת כי הנזק נגרם כתוצאה מפגיעה של משאית שהועסקה על ידי ליגד. בקדם המשפט שהתקיים ביום 12.11.01, הצהיר נציג הנתבעת, מר דוד כרמלי, כי המכתב ת/ 1 נחתם על ידי חיים כרמלי. אולם, בחקירתו הנגדית, טען חיים כרמלי כי הוא אינו זוכר מי כתב את המכתב וכי יתכן ופקידה במשרד חתומה עליו. בסופו של דבר, רככה הנתבעת את הטענה באומרה כי "יתכן" שהמשאית שפגעה בקו הטלפון היתה של ליגל (סעיף 6 לתצהירו המשלים של מר קופלה). הטענה שמשאית פגעה בקו, כאמור, לא הוכחה.   9. לאור כל האמור, אני מעדיף את עדותו של העד קנטור על פני עדויותיהם של עדי הנתבעת, וקובע כי טרקטור של הנתבעת פגעה בעמודים בכבל הטלפון, כפי שמתואר בעודתו של קנטור.   10. אשר על כן, אני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבעת מס. 1 לשלם לתובעת סך של 5,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 31.1.99. בנוסף, אני מחייב את הנתבעת מס. 1 לשלם לתובעת הוצאות משפט (לרבות ההוצאות שנפסקו לעד קנטור, שעל הנתבעת מס. 1 לשלם לב"כ הנתבעת 2 עבור העד), וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח + מע"מ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום פסק-הדין.  רכבכבל טלפוןעמוד טלפוןטלפוןהתנגשות