מיופה כוח בחשבון בנק - חריגה מהרשאה

חשבון העו"ש איפשר מתן הרשאה על ידי הלקוח למיופה כח אשר יפעל בחשבון. בית המשפט פסק כי טענת המערערת, כי בעלה חרג מכתב ההרשאה שניתן לו, אין בה כדי לשנות את התוצאה. אף אם אכן היתה חריגה מההרשאה, הרי שהיריבות היא בין המערערת לבין בעלה ואין בכך כדי להשפיע על חבותו של הבנק אשר פעל בהתאם ליפוי הכוח אשר העניק לבעלה של המערערת סמכות בלתי מוגבלת לפעול בחשבון. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מיופה כוח בחשבון בנק - חריגה מהרשאה: ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל - אביב - יפו (כב' השופטת ד' קרת - מאיר) (ת.א. 065540/96 ות.א. 20093/99) אשר חייב את המערערת לשלם למשיב, בנק דיסקונט, את הסכום שנתבע על ידו. בינואר 1994 פתחה המערערת חשבון בנק אצל המשיב. החשבון נפתח על שמה של המערערת שכן כך יכולה היתה ליהנות מזכויות של עולה חדשה. לבעלה של המערערת ניתן ייפוי כח לפעול בחשבון. בסמוך לפתיחת החשבון קיימו המערערת ובעלה כמה פגישות עם נציגי המשיב. באותן פגישות הוסכם כי בחשבון יבוצעו עסקאות פורוורד באמצעות בעלה של המערערת אשר ינהל את החשבון באמצעות ייפוי כוח שיינתן לו. עוד הוסכם, כי הפיקדון הכספי אשר יופקד בחשבון יהווה כ - 10% ממסגרת האשראי לשם ביצוע עסקת הפורוורד. כן, הוסבר למערערת כי הכסף שיופקד בחשבון ישמש בטוחה לביצוע העסקאות, וכי הרווח או ההפסד המינימליים יכולים לנוע בין 2% ל - 3%. עת נפתח החשבון הפקידה בו המערערת סכום של 107,000 ₪ ופיקדון דולרי בסך של 35,000$. לשם ביצוע עסקאות הפורוורד ניתן בחשבון עם פתיחתו אשראי של כ - 750,000$. אשראי זה שונה בהמשך הדברים על ידי בעלה של המערערת לאשראי בהיקף של כ - 3 מיליון$. לאחר תקופה נוצרה בחשבון, בעקבות עסקאות הפורוורד, יתרת חובה. ביום 18.01.96 הגישה המערערת תובענה למתן סעד הצהרתי כי איננה חייבת למשיב כספים. כן תבעה המערערת כי המשיב ישלם לה כספים אשר הפקידה בחשבונה עם פתיחתו, סך השווה בשקלים ל - 80,000$. המערערת הגישה את התביעה הן כנגד המשיב והן כנגד בעלה, אשר לטענתה חרג מההרשאה שניתנה לו במסגרת יפוי הכוח . מספר חודשים לאחר מכן, ביום 05.09.96, הגיש המשיב תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום יתרת החוב שנוצרה בחשבונה של המערערת (סכום של 428,248.40 ₪ נכון ליום הגשת התביעה). המערערת טענה בכתב התביעה ובבקשת הרשות להגן בתביעת המשיב, כי המשיב הגדיל את האשראי בחשבונה, מאשראי בהיקף של כ - 750,000$ לאשראי בהיקף של כ - 3 מיליון$, בלא שקיבל את הסכמתה לכך. כתוצאה מהגדלת האשראי, הגיע חשבונה להפסד מצטבר של כ- 200,000 $ . לתמיכה בטענתה, הציגה המערערת מכתב שכתב מנהל מחלקת מט"ח של המשיב, בסיום פגישתו עם המערערת ועם בעלה, למנהל איזור הדרום של הבנק. באותו מכתב נאמר כי הלקוח עשוי לבצע פעולות פורוורד בסכום של 750,000 $ עד מיליון דולר, כאשר על עסקאות לא יומיות לתקופה של 3 חודשים תהיה רמת הבטחונות בשיעור 10%. עוד טענה המערערת, כי הסכימה להאריך את עסקת הפורוורד, לאחר שגילתה את דבר הגדלת האשראי, בשל מצג מוטעה של המשיב. כן, הועלו טענות על החלטת המשיב לא לאפשר למערערת להמשיך בעיסקות הפורוורד. אלמלא סגר המשיב את עסקת הפורוורד באופן מיידי, כך הטענה, היה הרווח עולה על ההפסד שנגרם למערערת. 3. בית המשפט קמא נעתר לתביעת הבנק במלואה וחייב את המערערת לשלם למשיב את סכום התביעה. תביעת המערערת כלפי המשיב נדחתה. תביעת המערערת כלפי בעלה התקבלה. נקבע, כי בעלה של המערערת יחוב בתשלום סכום תביעת המשיב ביחד ולחוד עם המערערת (יוער במאמר מוסגר, כי בעלה המערערת ערער על פסק הדין, אך קודם לדיון ביקש למוחקו). בנימוקי פסק הדין קבע בית המשפט, כי על פי מסמך ייפוי הכח עליו חתמה המערערת לטובת בעלה, רשאי היה האחרון לשנות את האשראי בחשבון בשמה של המערערת. המסמך אינו כולל הגבלה כלשהי באשר להיקף פעילותו של מיופה הכוח בחשבון. בית המשפט הוסיף וקבע כי אף אם חרג בעלה של המערערת מההרשאה שנתנה לו המערערת, אין בכך כדי להוות חריגה כלשהי ביחסים שבין המערערת למשיב. בית המשפט עומד על התנהגותו של המשיב במתן האשראי למערערת וקובע כי מתוך עדויות המשיב עולה כי אכן היו אי סדרים בבנק באשר למתן האשראי למערערת. האשראי ניתן למערערת ללא זהירות ראויה ולא ביקורת של ממש. ואולם, אין בכך כדי להקנות למערערת עילת תביעה כלפי הבנק שכן הפעולות בוצעו על ידי בעלה במסגרת ייפוי הכוח שניתן לו. במתן האשראי ללא בטחונות מתאימים חשף המשיב את עצמו לסיכונים, אך אין הפעולה מהווה משום הפרת הסכם שבין הבנק לבין הלקוח הפוטר את המערערת מהפעולות שבוצעו בשמה ללא בטחונות מתאימים. המכתב שהופנה למנהל אזור הדרום של הבנק בדבר גובה האשראי בחשבון, רלוונטי ליחסי הסניף וההנהלה האיזורית ולא ליחסי הבנק והלקוח שקיבל את האשראי. אין לראות במכתב זה משום התחייבות כלשהי של הבנק כלפי המערערת שלא לאפשר ביצוע עסקאות בסכום העולה על 750,000$. עוד נקבע, כי אף לאחר שגילתה המערערת על ההפסד שנוצר בחשבון (בסך של 200,000$) המשיכה לפעול בחשבון מבלי להעלות טענה כלשהי כלפי הבנק בדבר חריגה מהרשאה. המערערת הסכימה להאריך את עיסקת הפורוורד ב - שלושה חודשים, מתוך מטרה להקטין את ההפסד שנוצר בחשבון. המערערת אף חתמה על בקשה להאריך את עיסקת הפורוורד בשנה, תוך קבלת הלוואה מאת הבנק בסכום של 200,000 $. בנסיבות אלה אין המערערת יכולה לבוא בטענות כלפי הבנק בדבר מצג כלשהו או הפרת הסכם כלפיה. עוד הודגש, כי בכל אותה תקופה לא ביטלה המערערת את יפוי הכוח שנתנה לבעלה ולא עשתה דבר על מנת לוודא שלא יפעל בחשבון. טענת המערערת כי אלמלא סגר המשיב את עסקת הפורוורד הייתה נוצרת עסקת זכות בחשבון לכיסוי ההלוואה נדחתה מאחר ולא הוכחה כדבעי. 4. בערעור שלפנינו חוזרת המערערת על טענתה כי בניגוד להסכם בינה לבין הבנק על פיו אמור היה האשראי בחשבון להיות בסכום של כ - 750,000$, ניתן למיופה הכוח אשראי של 3 מיליון דולר. באמצעות אשראי זה בוצעו העסקאות אשר גרמו להפסד בסך 200,000 $. משכך מערערת המערערת על קביעת בית המשפט קמא כי אין לראות במכתב שהיפנה מנהל מחלקת מט"ח למנהל אזור הדרום של הבנק, התחייבות כלשהי של הבנק כלפיה שלא לאפשר ביצוע עסקאות בסכום העולה על 750,000$. כן מערערת המערערת על הקביעה כי חריגת בעלה מן ההרשאה שניתנה לו אינה מהווה חריגה כלשהי ביחסים שבין המשיב והמערערת. עוד נטען לטעות בקביעתו של בית המשפט קמא כי בחרה שלא לבטל את יפוי הכוח אשר נתנה לבעלה, למרות שגילתה כי הוא פעל בניגוד להרשאתה. לפי הטענה, בצוק העיתים, לא יכולה היתה לפעול אחרת. המערערת מוסיפה וטוענת כי היה על בית המשפט קמא לקבוע, כי המשיב חב כלפיה בחובת זהירות וחובת נאמנות ובהתנהגותו הפר את החובות דנן. דא עקא שטענה זו לא הועלתה בפני הערכאה הדיונית ומטעם זה לא ראינו להזקק לה. 5. המשיב סומך ידיו על קביעותיה של הערכאה קמא ועל טעמיה לדחיית תביעת המערערת. המשיב מוסיף ומדגיש כי מכתבו של מנהל מחלקת מט"ח באשר לגובה האשראי שיינתן בחשבון הופנה אל מנהל איזור הדרום של המשיב ולא אל המערערת וכי מכתב זה נמסר לפי הטענה למערערת כ - 9 חודשים או יותר לאחר שנכתב. עוד טוען המשיב כי הערכאה קמא קבעה כמימצא שבעובדה כי הארכת עסקת הפורורווד על ידי המערערת לא נעשתה בכפיה. על פי ההלכה הפסוקה ערכאת הערעור לא תראה להתערב במימצא זה. דיון 6. השאלה העומדת בבסיסו של ערעור זה נסבה על מערכת היחסים החוזית בין המערערת ומיופה הכח לבין המשיב, בהתייחס לניהול חשבון הבנק. על מנת ללמוד על אופיה וטיבה של מערכת יחסים זו נפנה לטפסים עליהם חתמה המערערת שעל תוכנם היא אינה מלינה. רלוונטיים לענייננו טופס "פתיחת חשבון עו"ש" וייפוי הכוח. חשבון העו"ש מאפשר מתן הרשאה על ידי הלקוח למיופה כח אשר יפעל בחשבון. במסמך ייפוי הכח נאמר בזו הלשון: "אני/אנו נותן/נים בזה לכב' הוראות, שתחייבנה אותי/אותנו עד אשר תקבלו הוראות אחרות בכתב לחשוב ולהתייחס ל: "שם מיופה הכח גולדפיז יגאל .... כרשאי/ים בלי כל סייג והגבלה לחתום בשמי/נו ובמקומי/נו ולחובת חשבוני/ננו ... ולתת הוראות לכב' בקשר עם חשבוני/נו. " ובהמשך נאמר: "הנ"ל רשאי בשמי/נו: לבקש ולקבל מדי פעם בפעם נכיון, משיכות יתר, הלוואות וכל שירותים בנקאיים או הקלות כולל אשראים בדרך של נכיון שטרות כל סכום או סכומים, עם או בלי בטחונות על חשבוני/ננו, לפי אותם תנאים שתדרשו... כמו כן ... לפתוח או לתקן אשראים ... לתת הוראות בדבר ... השתתפות בהלוואות ו/או בשטרות ו/או בהשקעות, ומטבע זר מכל סוג, בלי כל הגבלה עבור סכום או סכומים, עם או בלי בטחונות על חשבוני/ננו בכל תנאים שתמצאו לנכון ... ובכלל זה לפעול בכל עניין או משא ומתן או עסק שביני/ננו ובין כב' ממש כפי שהייתי/נו יכול/ים לעשות את זה בעצמי/נו לו הייתי/נו נוכחים בעצמי/נו ועוסקים בעניינים ועסקים הנ"ל, ואני/נו מאשר/ים ומקיים/ים מראש כל דהר שיעשה בשמי/נו על ידי בא כחי/נו הנ"ל". [ההדגשות אינן במקור]. רואים אנו אפוא, כי המערערת נתנה לבעלה הרשאה לבצע בשמה בחשבון, קשת רחבה ביותר של פעולות, ובכלל זה הגדלת גובה האשראי. המערערת לא סייגה את זכויותיה וחובותיה הנובעות מפתיחת חשבון אצל המשיב ואף לא קבעה סייגים כלשהם ביפוי הכח שנתנה לבעלה, לרבות ציון גובה האשראי המקסימלי שיינתן בחשבון. בנסיבות אלה, אין בידינו לקבל את הטענה להסכם או להתחייבות בין המערערת לבין המשיב, המגביל את גובה האשראי שיינתן בחשבון. טענת המערערת, כי בעלה חרג מכתב ההרשאה שניתן לו, אין בה כדי לשנות את התוצאה. אף אם אכן היתה חריגה מההרשאה, הרי שהיריבות היא בין המערערת לבין בעלה ואין בכך כדי להשפיע על חבותו של הבנק אשר פעל בהתאם ליפוי הכוח אשר העניק לבעלה של המערערת סמכות בלתי מוגבלת לפעול בחשבון. בהתייחס למכתב שהופנה למנהל אזור הדרום, מסכימים אנו עם הערכאה קמא, מטעמיה, כי אין הוא בבחינת התחייבות כלפי המערערת כי תקרת האשראי בחשבון תהיה סך של750,000 $. אשר על כן אנו דוחים את הערעור. המערערת תשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. הערבות הבנקאית תועבר לב"כ המשיב על חשבון ההוצאות. ייפוי כוחחריגה מהרשאהבנקחשבון בנק