איך מבטלים פסק בוררות ?

מה ההבדל בין פסק בוררות לבין פסק דין ? איך מבטלים פסק בוררות ? תכליתו של הליך הבוררות היא בירור המחלוקת ביעילות ובמהירות, כאשר פסק בוררות בשונה מפסק דין של בית משפט אינו ניתן לערעור, למעט אם הסכימו הצדדים כי ניתן יהיה להגיש ערעור על פסק הבוררות כאשר "נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין;" (סעיף 29ב לחוק הבוררות). בענייננו, סעיף זה אינו רלוונטי, שכן ממילא לא ניתנה הסכמת הצדדים להגשת ערעור. מעבר לאפשרות זו, לא ניתן לערער על פסק בוררות וכידוע עילת ביטול בשל "טעות על פני הפסק", אינה רלוונטית מאחר שלא שולבה במסגרת עילות הביטול בחוק הבוררות (ראו: רע"א 7765/07 קופת חולים מאוחדת נ' ג'נח (לא פורסם 6.11.07). קרי, גם אם שגתה הבוררת בפסק הבוררות ובהחלטתה אין בכך כדי להוות עילה לביטול הפסק, והתערבות בית המשפט תעשה רק במקרים בהם קיימת עילת ביטול בהתאם לסעיף 24 לחוק הבוררות. יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון ברע"א 5991/02 גוירצמן נ' פריד, פ"ד נט(5) 1, 8 (2004): "אמות המידה העיקריות לבחינת השאלה אם יש לבטל פסק בוררות או לאשרו הן עילות הביטול המנויות בסעיף 24 לחוק, שאותן יש לפרש באופן דווקני ומצומצם מתוך רצון לתת תוקף לפסק הבוררות...עוד יודגש כי בית-המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק-דינו של הבורר, ומכאן שטעות על פני הפסק אינה נמנית עם עילות הביטול". נזכיר גם כי גם בהתקיים אחת מעילות הביטול האמורות בסעיף 24 לחוק הבוררות, רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה לביטול, אם הוא סבור שלא נגרם עיוות דין (סעיף 26 לחוק הבוררות). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע איך מבטלים פסק בוררות: זוהי בקשה לביטול פסק בוררות שניתן על ידי הבוררת, גב' עופרה גלבוע (להלן: - "הבוררת") ביום 30.4.09 (להלן: - "פסק הבוררות"). כן מבוקש ביטול החלטת הבוררת מיום 14.5.09 (להלן: - "ההחלטה") שלא לתקן את פסק הבוררות. הבקשה דנן נסמכת על שתי עילות ביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח -1968 (להלו: - "חוק הבוררות"), חריגה מסמכות (סעיף 24(3) לחוק הבוררות( והיותו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור (סעיף 24(9) לחוק הבוררות). לחילופין, מבוקש כי ימונה שמאי מקרקעין מומחה, אשר יגיש חוות דעת בנוגע לתשלום דמי האיזון הראויים במקרה דנן ולאחר עיון בחוות דעתו יינתן פסק דין. 1. הרקע: (א) המבקשת הצטרפה לקבוצת רכישה (להלן: "קבוצת הרכישה") שרכשה קרקע עם זכויות בניה ברח' אלקלעי 4 ברחובות, חלקה 114 בגוש 3694 (להלן: - "הנכס" או "הקרקע") שהמשיבים נמנו עם חבריה. (ב) ביום 27.11.06 חתמו חברי הקבוצה ביניהם לבין עצמם על הסכם שיתוף ונספח (להלן: - "הסכם השיתוף" ו-"הנספח" בהתאמה), בו הסדירו, בין היתר, את מרתף החניות וחלוקת הזכויות, ובו ביום חתמו גם על חוזה לרכישת הקרקע (להלן: - "חוזה הרכישה"). (ג) לאחר חתימת ההסכמים יצא הפרויקט לדרך והוגשו בקשות להיתרים על-פי תוכניות בנין עיר שאושרו. (ד) בשלב כלשהו נתגלעו בין הצדדים חילוקי דעות שהובאו להכרעת הבוררת. התקיימו מספר שלבי בוררות: בשלב הראשון - נדון עניין התשלומים עבור החניות והמרתף. בשלב השני - נדון עניין תוספות ושדרוגים בדירות. בשני השלבים ניתנו פסקי בוררות (נספחים "ט" ו-"י" לבקשה דנן). (ה) בהמשך, נתגלעו חילוקי דעות נוספים שנגעו לסוגיית עדכון תשלומי איזון בשל ההבדלים בשטחי הדירות של החברים השונים בקבוצת הרכישה. ההבדלים נוצרו בשל השינויים בתוכניות. משלא הגיעו הצדדים לפתרון חילוקי הדעות, הסכימו גם על העברתם להליך בוררות, לפני הבוררת. (ו) לצורך קיום הבוררות, נעזרו הצדדים בשמאים מטעמם, ובשלב כלשהו פנתה המבקשת לבוררת והביעה עמדתה שלא יהיה מנוס מלערב בהליך הבוררות שמאי מקרקעין, זאת מאחר שהבוררת עצמה אינה שמאית. (ז) התקיימו מספר מפגשים בין הצדדים והבוררת וביום 29.3.09 נוסח ונחתם הסכם בוררות, בסיועה של הבוררת (להלן: - "הסכם הבוררות"). בהסכם הבוררות הוגדרו המחלוקות הטעונות הכרעה כדלקמן: "1. מהו גובה התשלום לאדיב שפרינצק בגין הקטנת מרפסת הגג בקומה ה' ומי הנושא בתשלום זה. האם התשלום הוא בגין שינוי בעלויות הביצוע בלבד או בגין שינוי בשווי הדירה. 2. גובה תשלומי האיזון בגין השינויים בשטחי כל הדירות שגרמו לשינוי היחסים המופיעים בטבלה המקורית. כל זאת בדירות בבית מגורים משותף הנבנה ברח' אלקלעי 4, רחובות, ע"י צד א' עבור שני הצדדים.". (ח) עוד נקבע בהסכם הבוררות, כי הבוררת רשאית, למנות מומחים מטעמה בנושאים הדרושים לדעתה, להכרעה בשאלות שבמחלוקת, וכן רשאית הבוררת שלא לשמוע עדויות של מומחים אחרים בעניין שנמסר על ידם למומחה (סעיף 6 להסכם הבוררות). בנוסף, נקבע כי על הבוררת לנמק כל החלטה או פסק בוררות שניתן על ידה (סעיף 7 להסכם הבוררות). (ט) יש לציין כי בהסכם הבוררות נפלה טעות בשמות הצדדים, שכן תחת שמה של המבקשת נרשם בטעות, זוהר ברניר שטרנברג ושמעון קנבל. מר זוהר ברניר (להלן: "זוהר"), הוא אביה של המבקשת, שמאי מקרקעין במקצועו, אשר נשכר על ידי בעלי הדירות לצורך פיקוח וניהול על הפרוייקט, והיה מעורב אף בהליך הבוררות מטעם המבקשת. מר שמעון קנבל הוא מהנדס אזרחי, חבר בקבוצת הרכישה ובעליה של הדירה העתידה להיבנות בקומה ד', אשר הופקד על מלאכת הפיקוח, הניהול והביצוע בפועל של הבנייה. (י) המבקשת מתארת בבקשה ובתצהיר התומך בה השתלשלות נוספת של אירועים במהלך מפגשי הבוררות וטוענת כי בישיבת הבוררות מיום 29.3.09 הוסכם מפורשות כי הבוררת תפנה לקבלת חוות-דעת שמאית משמאי נייטרלי בטרם תיתן את פסק הבוררות, בשל העובדה שהיא עצמה אינה שמאית כאמור. (יא) הצדדים שלחו עוד מספר מכתבים לבוררת וזה לזה במהלך חודש אפריל 2009, וביום 30.4.09 ניתן פסק הבוררות, בעניין תשלומי האיזון שלביטולו עותרת המבקשת בהליך דנן. פסק הבוררות קבע בין היתר כי בגין הקטנת המרפסת בקומה ה', ישלמו יתר בעלי הדירות בקבוצת הרכישה סך של 26,320 ₪, וכן נקבע כי על בעלי הדירה בקומה א' , קרי המבקשת, לשלם לבעלי הדירה בקומה ה' סך של 36,636$ בהתאם לטבלת האיזון שצורפה לפסק הבוררות. (יב) ביום 7.5.09 הגיש זוהר לבוררת בקשה לתיקון פסק בוררות, בשל טענותיו לטעויות חישוב שנפלו בפסק הבוררות, תוך שהוא מציין כי פנייתו זו נעשית מבלי לפגוע בטענותיו לגבי תוקפו של פסק הבוררות ובטענותיו בנוגע לחריגה מסמכות. (יג) בהחלטתה בעניין הבקשה לביטול פסק הבוררות, קבעה הבוררת בין היתר כי בקשתו של זוהר אינה מן המקרים הנמנים בסעיף 22(א) לחוק הבוררות, המאפשרים תיקון פסק הבוררות על ידה. עוד ציינה הבוררת בהחלטה כי אין בפסק הבוררות טעות חישובית תוך שהיא מנמקת את חישוביה, וכן הדגישה הבוררת כי אין מדובר בטעות בגישה או טעות חשבונית אלא בהחלטה שלה. (יד) לנוכח האמור, הגישה המבקשת בקשה זו לביטולם של פסק הבוררות ושל ההחלטה. הצדדים הסכימו שיוגשו סיכומים ויינתן פסק דין על סמך החומר הקיים בתיק, משהוגשו הסיכומים על פי המוסכם- ניתן פסק הדין. 2. טענות הצדדים טענות המבקשת (א) המבקשת טוענת לקיומם של פגמים מהותיים, קשים, היורדים לשורשו של עניין כתוצאה מאי הבנת הבעיה השמאית שהיוותה את סלע המחלוקת בין הצדדים ומאי היוועצות בשמאי נייטרלי, טרם מתן פסק הבוררות, וזאת למרות ההסכמה הברורה שלטענתה חייבה את הבוררת לעשות כן. על פי גישתה חרגה הבוררת במעשיה כאמור מהסמכות שהעניקו לה הצדדים ולפיכך יש לבטל את פסק הבוררות. (ב) עוד טוענת המבקשת שהבוררת חרגה מסמכותה גם בפוסקה למשיב 2 פיצוי כפול (הבוררת פסקה פיצוי בגין ירידת ערך הנובעת מהקטנת שטח המרפסת וגם פיצוי על הקטנת עלויות בניית המרפסת, בעוד שהיה עליה לקזז את עלויות הבניה שהמבקשת שילמה עבור הגדלת שטח דירתה שלה מהסכומים שנפסקו למשיב 2). המבקשת טוענת עוד שפסק הבוררות יצר עיוות דין קשה במיוחד המעשיר את המשיבים שלא במשפט, בשל העובדה שנקבע בו כי הנישות הן חלק בלתי נפרד משטח דירת המבקשת, בניגוד לתכניות הבנייה שאושרו. סיפוח הנישות לדירת המבקשת מהווה עבירה על חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: - "חוק התכנון והבנייה") ומשכך תוכנו של פסק הבוררות סותר את תקנת הציבור וגם מטעם זה יש לבטלו. טענות המשיבים (א) אין ממש בטענת החריגה מסמכות. הבוררת פעלה על-פי סמכותה. היא עצמה אמנם אינה שמאית כחוק אולם היא למדה שמאות מקרקעין מעבר להיותה מהנדסת בנין עתירת ניסיון. בנוסף, טוענים המשיבים כי בהתאם לסמכויותיה בהסכם הבוררות, לא היתה הבוררת מחוייבת להיוועץ בשמאי מקרקעין טרם מתן פסק הבוררות וטענת המבקשת שלפיה הסכימו ביניהם הצדדים ואף הסמיכו את הבוררת להתייעץ עם שמאי מקרקעין במסגרת הליך הבוררות אינה נכונה. (ב) המחלוקות שהוצגו לבוררת היו ברורות וממוקדות, והבוררת הכריעה על-סמך כל הנתונים שהיו לפניה, לאחר ששמעה את טענות הצדדים. טענות המבקשת הן טענות ערעוריות ואין להן מקום בהליך זה. המבקשים טוענים כי יש לאשר את פסק הבוררות שאינו נוגד את תקנת הציבור, מאחר שבניגוד לטענת המבקשת אין בהחלטת הבוררת משום עבירה על חוק התכנון והבנייה. 3. דיון והכרעה: סעיף 24 לחוק הבוררות קובע כי: "בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל דין (בחוק זה - בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה: ... (3) הבורר פעל ללא-סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות; ... (9) תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור...". תכליתו של הליך הבוררות היא בירור המחלוקת ביעילות ובמהירות, כאשר פסק בוררות בשונה מפסק דין של בית משפט אינו ניתן לערעור, למעט אם הסכימו הצדדים כי ניתן יהיה להגיש ערעור על פסק הבוררות כאשר "נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין;" (סעיף 29ב לחוק הבוררות). בענייננו, סעיף זה אינו רלוונטי, שכן ממילא לא ניתנה הסכמת הצדדים להגשת ערעור. מעבר לאפשרות זו, לא ניתן לערער על פסק בוררות וכידוע עילת ביטול בשל "טעות על פני הפסק", אינה רלוונטית מאחר שלא שולבה במסגרת עילות הביטול בחוק הבוררות (ראו: רע"א 7765/07 קופת חולים מאוחדת נ' ג'נח (לא פורסם, 6.11.07). קרי, גם אם שגתה הבוררת בפסק הבוררות ובהחלטתה אין בכך כדי להוות עילה לביטול הפסק, והתערבות בית המשפט תעשה רק במקרים בהם קיימת עילת ביטול בהתאם לסעיף 24 לחוק הבוררות. יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון ברע"א 5991/02 גוירצמן נ' פריד, פ"ד נט(5) 1, 8 (2004): "אמות המידה העיקריות לבחינת השאלה אם יש לבטל פסק בוררות או לאשרו הן עילות הביטול המנויות בסעיף 24 לחוק, שאותן יש לפרש באופן דווקני ומצומצם מתוך רצון לתת תוקף לפסק הבוררות...עוד יודגש כי בית-המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק-דינו של הבורר, ומכאן שטעות על פני הפסק אינה נמנית עם עילות הביטול". (ההדגשות שלי-ה.ג). נזכיר גם כי גם בהתקיים אחת מעילות הביטול האמורות בסעיף 24 לחוק הבוררות, רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה לביטול, אם הוא סבור שלא נגרם עיוות דין (סעיף 26 לחוק הבוררות). לנוכח ההלכות הברורות כאמור לעיל, אבחן כעת את המקרה שלפני. (א) חריגה מסמכות סמכות הבורר נגזרת מהאמור בהסכם הבוררות, כאשר ההוראה הקבועה בסעיף 24(3) לחוק הבוררות, פורשה בפסיקה בצורה מצמצמת, ונקבע כי, בדיני הבוררות אין מקום להרחיב את משמעות הביטוי "סמכות", שכן המגמה היא לצמצם ככל הניתן את התערבותו של בית המשפט בהליך הבוררות, וכאשר ישנו ספק באשר לכוונתם של הצדדים באשר לסכסוך יש לתת פרשנות מרחיבה לסמכות הבורר (ע"א 823/87, דניה סיקוס חברה לבניין בע"מ נ' ס.ע. רינגל בע"מ, פ"ד מב (4) 605 (1989)). בענייננו, סמכויות הבוררת נקבעו בהסכם הבוררות. אין חולק כי במסגרת הסכם הבוררות לא נקבע כי הבוררת מחוייבת להיוועץ בשמאי מקרקעין. כל שנקבע בהסכם הבוררות הוא שהבוררת רשאית למנות מומחה מטעמה, באם הדבר נחוץ לדעתה, ואף נכתב במפורש כי היא רשאית שלא לשמוע עדויות של מומחים אחרים בעניין שנמסר על ידי הצדדים למומחים (סעיף 6 להסכם הבוררות). בסעיף 3 להסכם הבוררות ציינו הצדדים כי : "הוראות התוספת לחוק הבוררות תשכ"ח- 1968 יחולו על הבוררות, אם לא נקבע במפורש אחרת בהסכם זה". מבדיקת סעיף י"ב לתוספת לחוק הבוררות עולה כי הוא תואם לקביעת הצדדים בעניין מינוי המומחים כאמור לעיל. לנוכח האמור, מעיון בהסכם הבוררות ובהוראות חוק הבוררות, עולה כי הבוררת פעלה על פי הסמכויות שהקנו לה הצדדים בהסכם הבוררות ולא חרגה מהן. המבקשת טענה כי על אף האמור בהסכם הבוררות, הצדדים הסכימו ביניהם במסגרת הליך הבוררות עצמו כי ימונה שמאי מקרקעין נייטרלי. להוכחת טענתה בעניין זה, הפנתה המבקשת לפרוטוקול הדיון מיום 17.2.09 (נספח "ב" לתגובת המבקשת לתגובת המשיבים) שנכתב בכתב יד על ידי הבוררת בו נרשם כך: "עלי לפנות לשמאי לברר לגבי צורת האיזון של עלות הקרקע לכל דייר בהתחשב בכך שמחיר הדירה מתחשב בקומה אבל עלות הבניה שווה". לטענת המבקשת יש בכך כדי להוכיח כי הוסכם על פנייה לשמאי חיצוני. ברם, טענתה זו של המבקשת אינה מתיישבת עם מכתבה מיום 2.3.09, (נספח "יב" לבקשה דנן) שנשלח לאחר ישיבת הבוררות האמורה לעיל, בו ציינה המבקשת בסעיף 6 כדלקמן : "לגבי המשך ההליך: נראה כי לא יהיה מנוס מלערב בהליך הבוררות שמאי מקרקעין שיוסכם ע"י הצדדים...". קרי, גם לגרסתה של המבקשת, נכון לאותו מועד לא היה ברור כי אכן תיעשה פנייה כאמור לשמאי מקרקעין, אמנם הנושא נשקל על ידי הבוררת באותו שלב, אך לא היה מדובר בהסכמה שאין בלתה. ואכן,מעיון בפרוטוקול ישיבת הבוררות מיום 29.3.09 (נספח "יז" לבקשה דנן) עולה כי לא ניתנה החלטה שלפיה ימונה שמאי נייטרלי, וכל שנאמר על ידי הבוררת הוא: "...אוציא פרוטוקול חתום כולל החלטה האם אני מוצאת צורך להעזר בייעוץ שמאי ניטרלי או לא". על אף דברי הבוררת כאמור, לא הוצגה לי על ידי המבקשת החלטה שלפיה נקבע על ידי הבוררת לבסוף כי אכן יש לפנות ולהיוועץ בשמאי מקרקעין נייטרלי. ההיפך הוא הנכון, במכתבה של הבוררת מיום 6.4.09, (נספח "א" לתגובת המשיבים לבקשה דנן), בנוגע לפרוטוקול מיום 29.3.09, ציינה הבוררת בסעיף 4 כי בחרה שלא להיעזר בשמאי, ולדבריה: "לדעתי, איני חושבת שעלי להעזר בשמאי מקרקעין נוסף כדי להכין את טבלת האיזון החדשה, המעודכנת למצב הנוכחי בבניין. נראה לי כי פתיחת הנושא תסרבל את הליך הבוררות ותייקר אותו. איני חושבת שהתוצאה הסופית תהיה שונה באופן מהותי.". (ההדגשות שלי- ה.ג.). המבקשת בסיכומיה טענה כי מעולם לא ראתה את המכתב הנ"ל וכי לו היה מגיע לידיה היתה מעמידה את הבוררת על טעותה. המבקשת אף גורסת שמהמכתב עולה כי הבוררת החליטה החלטה שמאית בניגוד למקצועה. אף אם אכן המכתב האמור לא הגיע לידי המבקשת במועד (יש לציין כי הבוררת השיבה לפניית ב"כ המבקשת לאחר שהוגשה התובענה דנן כי שלחה את המסמך בפקס אך אין לה אסמכתה לעניין אך כמקובל אצלה וידאה טלפונית שהפקס אכן הגיע (ראו: נספח ד' לסיכומי המבקשת)), אני סבורה שהמבקשת כשלה בהוכחת טענתה שלפיה הוסכם כי הבוררת תיוועץ בשמאי מקרקעין נייטרלי. לא הוכח לי כי ניתנה החלטה מפורשת של הבוררת שקובעת כי כך יעשה, ואף לא שוכנעתי כי היתה הסכמה מצד המשיבים למינוי כאמור. מעיון בכל החומר שהוצג לפני עולה כי הבוררת דווקא בחרה שלא להיעתר לבקשה זו להיוועצות בשמאי נייטרלי, הנתונה לשיקול דעתה בהתאם להסכם הבוררות. הבוררת החליטה כאמור שלא להיוועץ בשמאי מקרקעין חיצוני והתבססה על חוות הדעת שהגישו לה הצדדים, ועל עדויות השמאים מטעמם ולא מצאתי כי יש בכך משום חריגה מסמכות. מעבר לנדרש אציין כי הבוררת אמנם אינה שמאית מקרקעין, אולם היא מהנדסת אזרחית, בוגרת הטכניון בחיפה ועוסקת בתחום הנדסת הבניין, ואף לקחה קורס בשמאות מקרקעין של המדור ללימודי חוץ של הטכניון. הצדדים הם אלו שבחרו את הבוררת, שככל הנראה נראתה להם באותה עת כמתאימה לפסוק במחלוקת ביניהם, כאשר ממילא חוק הבוררות אינו מחייב שהבורר יהא בעל מומחיות מסויימת, והכל תלוי בהסכמת הצדדים. הצדדים כאמור לעיל, הסתפקו במינוי בוררת אשר אינה שמאית מקרקעין מוסמכת. אמשיך ואדון בטענת המבקשת שלפיה, חרגה הבוררת מסמכותה גם בפוסקה למשיב 2 פיצוי כפול, כפי שפורט לעיל בפרק 2 בטענות המבקשת. לטענתה, בהסכם הבוררות נקבע כי הבוררת תכריע מהו גובה התשלום למשיב 2 בגין הקטנת מרפסת הגג בקומה ה' ומי הנושא בתשלום זה, וכן, האם התשלום הוא בגין שינוי בעלויות הביצוע בלבד או בגין שינוי בשווי הדירה. לטענת המבקשת בפועל, פסקה הבוררת לגבי שני הרכיבים בחריגה מסמכותה. גם טענות אלו נדחות על - ידי. לאחר שקראתי את פסק הבוררות בעיון, איני מוצאת שיש בו משום פיצוי כפול. הבוררת פסקה בשני נושאים בנפרד כפי שהוגדרו בהסכם הבוררות. ראשית פסקה מהו התשלום שישולם בגין הקטנת שטח המרפסת בקומה ה', ושנית, פסקה הבוררת בעניין תשלומי האיזון בשל השינויים בשטח דירה ה'. זו היתה מטרת הבוררות, כפי שנוסחה, לקבוע את גובה תשלומי האיזון בשל השינויים בשטחי הדירות ובנוסף תשלום למשיב 2 בגין הקטנת שטח המרפסת של דירתו. גם אם שגתה הבוררת בהחלטה זו, הרי שאין מדובר בחריגה מהסמכות שניתנה לה בפסק הבוררות ולפיכך אין מקום לבטל את פסק הבוררות מטעם זה. כעולה מהפרוטוקולים שצירפו הצדדים, שמעה הבוררת את טענות הצדדים, לרבות חוות דעת שמאית של מר זוהר מטעם המבקשת וחוות דעת שמאית של אילנית ציבין מטעם המשיב 2, ואף עולה כי ערכה ביקור במקום, ונראה כי אין מקום לומר כי חרגה מסמכותה או פעלה שלא כדין, אלא בהתאם לסמכויות שניתנו לה בהסכם הבוררות. עוד טוענת המבקשת בעניין חריגה מסמכות כי הבוררת לא הביאה בחשבון את הנחיות לשכת שמאי המקרקעין, על אף שהוצגו בפניה, ולא קבעה בהתאם לאמור בהם כי במקום בו יש קונה אחד בלבד לזכויות במקרקעין, יש לקחת בחשבון ששוויין של הזכויות יכול להגיע גם לאפס. כאשר המבקשת היא היחידה שיכולה לרכוש את הזכויות שהתוספו אזי היה על הבוררת לקבוע כי שווי הזכויות נמוך באופן ניכר משווי השוק. גם טענות אלו אינן מקובלות עלי. הבוררת מונתה על ידי הצדדים בהסכמה לא נקבעה שעליה לפסוק בהתאם לדין או בהתאם להנחיות מסויימות, והיא פסקה בהתאם להבנתה ושיקול דעתה, ואיני מוצאת מקום להתערב בכך. אף אם שגתה הבוררת (ואיני קובעת כי אכן כך הדבר), הרי שכאמור לעיל אין בכך כדי לסייע למבקשת בבקשה דנן. לבסוף, טוענת המבקשת בעניין חריגת הבוררת מסמכות כי מאחר שהשמאית של המשיבים חזרה בה מגישתה בחוות הדעת השמאית, וישרה קו עם הגישה שלפיה יש לשום את תשלומי האיזון על פי זכויות הבנייה, היה על הבוררת, שאינה שמאית, לקבל את העמדה הנ"ל וליתן החלטה בהתאם. יתר על כן, לטענת המבקשת גם בטבלת האיזון לוקה פסק הבוררות בעיוותים וטעויות, כפי שמפרטת המבקשת בבקשתה לביטול פסק הבוררות. טענה זו שלפיה חזרה בה השמאית של המשיבים מעמדתה אף אם היא נכונה, גם היא אינה מסייעת למבקשת. הבוררת שמעה את חקירתה של השמאית וקראה את שתי חוות הדעת השמאיות שהוגשו לה, ובחרה לאמץ את הגישה שלפיה השינויים שחלו בשטחי הדירות, יחייבו שינויים במחירי הדירות שתוצאתו תשלומי איזון למשיב 2, על ידי כל אחד מרוכשי הדירות בקבוצת הרכישה, ואין בכך כל פסול. טרם סיום חלק זה אציין כי, על אף טענתה של המבקשת כי נפלה טעות ושמה נשמט מהסכם הבוררות כאמור לעיל, לא נטען על ידי המבקשת בשום מקום כי לא היא זו שחתמה על הסכם הבוררות וכי אין לו תוקף כלפיה, ומשכך משהוגדרו סמכויות הבוררת במפורש בהסכם הבוררות ומשלא הוכח כי היתה לה חובה להיוועץ בשמאי מקרקעין נייטרלי, או שחרגה מסמכותה כנטען על ידי המבקשת, הרי שאין מקום לביטול פסק הבוררות, וכל יתר הטענות הנוגעות לטעויות שנפלו בפסק הבוררות אינן רלוונטיות להליך דנן ומשום כך הן נדחות. תקנת הציבור לתקנת הציבור אין הגדרה מדוייקת, מדובר במושג עמום, שבתי המשפט יוצקים לו תוכן. בשל אותה עמימות, לא יתערבו בתי המשפט בקלות בתוכנו של פסק בוררות בטענה שהוא מנוגד לתקנת הציבור (רע"א 403/05 המועצה הדתית יהוד נ' חברת פאר מהנדסים בע"מ (לא פורסם, 12.9.06)). לנוכח הלכה זו, אבחן כעת את טענות הצדדים בעניין זה. לטענת המבקשת, פסקה הבוררת בניגוד לתקנת הציבור בכל הנוגע לנישות בכך שהחליטה שהנישות יסופחו לדירת המבקשת אשר תשלם לשכניה עבורן וזאת על אף ששטח הנישות אינו מותר לשימוש למגורים והשימוש בו מהווה עבירה פלילית. המשיבים הסבירו כי בשלב מסויים התברר ששטח דירתה של המבקשת חורג מן השטח שניתן לבנות על פי התב"ע הנקודתית, ובשל כך לא ניתן היה לקבל היתר בניה, ולכן, כדי להימנע מהריסת חלק מדירת המבקשת, נמצא פתרון שהתקבל על ידי עיריית רחובות ואיפשר מתן היתר הבנייה, כאשר באחד מחדרי המבקשת נבנו גומחות (נישות) בבניה קלה ופריקה (גבס), אשר מחד גיסא הקטינו את החדר ומאידך גיסא השאירו את כל החלונות במקומם, קרי המעטפת החיצונית של החדר נשארה במידותיה המקוריות והגומחות מהוות שינוי פנימי בלבד. המבקשת אמנם הצהירה כי אין בכוונתה לבטל ולפרק את הנישות הללו, אך לטענת המשיבים אפשרות זו קיימת ואם אכן תעשה כך המבקשת, יגדל שטח דירתה. כמו כן, טענו המשיבים, כי בנישות עצמן ניתן להשתמש לאחסון, שימוש רגיל וסביר בדירת המגורים. לטענת המשיבים, פסקה הבוררת כי הנישות הללו מהוות חלק בלתי נפרד משטח דירת המבקשת, כאשר העובדה כי פירוק הנישות עלולה להוות עבירה על פי חוק התכנון והבנייה אינה נוגעת למחלוקת בין הצדדים בדבר תשלומי איזון. יתרה מכך, לטענתם, תוכל המבקשת לפעול במספר דרכים על פי הוראות חוק התכנון והבניה כדי "להכשיר" בעתיד את שטחי הנישות הללו. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים אין בידי לקבל גם טענה זו של המבקשת ואני סבורה כי פסק הבוררות בעניין זה אינו סותר את תקנת הציבור ולפיכך אין מקום לבטל או לתקן את פסק הבוררות כפי שיובהר להלן. הבוררת התייחסה לעניין הנישות בסעיף 2 לפסק הבוררות, כדלקמן: "שטחי הדירות מחושבים כמופיע בתכנית ההגשה השלישית (שהוגשה ולא אושרה). בתכנית זו מופיע שטח הדירה בקומה הראשונה, ללא ההקטנה שבוצעה בה לאחרונה, ע"י בניית מחיצות גבס בתוכה. השטח שהופחת (מסיבות רישוי בלבד, לא על פי רצונה של ענת), קיים למעשה בבנין ועלות בנייתו חייבת להילקח בחשבון בס"ה עלויות הבניין כולו. גם אם ענת מבטיחה כיום לא להשתמש בשטח זה, הרי האופציה לניצולו נשארת שלה בלבד. במקרה והדירה תימכר, ניתן תמיד להציג שטח זה כשייך לדירה בלבד.". איני רואה פסול בקביעתה של הבוררת שלפיה הנישות מהוות חלק משטח דירת המבקשת. כפי שציינה הבוררת שטח זה קיים בבניין ועלותו חייבת להילקח בחשבון עלויות הבנייה. גם אם פירוקן של הנישות מהווה עבירה על חוק התכנון והבנייה, הרי שהבוררת לא קבעה כי על המבקשת לפרק את הנישות, כל שנקבע הוא שעלויות השטח של הנישות יוטלו על המבקשת, שכן, היא זו שתוכל לנצלו, ומשום כך סברה הבוררת כי על המבקשת לשאת בעלות זו. הבוררת לא קבעה כי בשלב זה יכולה המבקשת לנצל את הנישות או לפרקן כאמור לעיל ומשום כך איני מוצאת שהחלטתה זו נוגדת את תקנת הציבור, וזאת בהתחשב בכך שבית המשפט אינו מהווה ערכאת ערעור על החלטות הבוררת ואיני נדרשת לבדוק את נכונותה של ההחלטה. משקבעתי כך, הרי שלא ניתן לומר כי תוכנו של פסק הבוררות סותר את תקנת הציבור ולא נתקיימה עילה לביטולו מחמת היותו מנוגד לתקנת הציבור. טרם סיום אציין כי טענות המבקשת שלפיהן הליך הבוררות לא היה הוגן והצדדים לא היו שווי כוחות, לא נטענו בבקשה דנן ולפיכך איני מוצאת מקום להתייחס אליהן. לו סברה המבקשת כאמור היה עליה לטעון זאת במסגרת הבקשה דנן. במאמר מוסגר אציין כי אף לא שוכנעתי כי אכן היה בין הצדדים חוסר שוויון כנטען. המבקשת הסתייעה בהליך הבוררת באביה, מר זוהר אשר הוא שמאי מקרקעין והיה בקיא בכל ההליכים שהתנהלו, והוא זה שאף ערך את טבלאות האיזון ומשכך ממילא איני סבורה שיש ממש בטענה זו. לנוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי כי מתקיימות עילות הביטול הנטענות, ומכל מקום, אף לא מצאתי כי נגרם למי מהצדדים עיוות דין בהשארת פסק הבוררות על כנו ומשכך הבקשה נדחית. 4. סוף דבר אשר על כן התובענה לביטול פסק הבוררות נדחית, ובהתאם לסעיף 28 לחוק הבוררות אני מאשרת את פסק הבוררות. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. בוררותשאלות משפטיותיישוב סכסוכים