איסור כניסה לישראל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החלטת משרד הפנים על איסור כניסה לישראל: 1. עניינה של עתירה זו בהחלטת משרד הפנים שלא להתיר כניסתה לישראל של המבקשת, אזרחית אמריקאית, שטיסתה נחתה בנמל התעופה בן גוריון (להלן - נתב"ג) ביום 15.6.04. ההחלטה ניתנה על סמך המלצת גורמי הבטחון. 2. בידי גורמי הבטחון קיים מידע חסוי לפיו המבקשת הינה פעילה בארגון ה- I.S.M ׁ(להלן - הארגון). פעילותם של אנשי ארגון זה בשטחים משבשת, לפי הטענה, את מלאכתם של גורמי הבטחון בשטחים ואף מקשה על מילוי משימותיהם. במסגרת פעילות הארגון ניתן להצביע על עימותים עם חיילי צה"ל, התבצרות בבתים של מחבלים למניעת הריסתם, הובלת פלסטינים באזורים שונים בתקופות של סגר ופעילות במטרה לשבש את בניית גדר ההפרדה. הפעילות, שנעשית לא אחת תוך הפרת צווים של הרשויות המוסמכות, מפריעה לפעילות הבטחונית של צה"ל ולעתים אף מסכנת את שלומם של חיילי צה"ל. רובם של הפעילים בארגון הינם זרים המגיעים מחו"ל לצורך השתלבות בפעילות הארגון בשטחים. הערכת גורמי הבטחון, על יסוד מידע חסוי המצוי בידיהם, הינה כי למבקשת קשר עם הארגון בישראל ומטרת הגעתה הינה לשם נטילת חלק בפעילות הארגון באזור יהודה והשומרון. בתשאול שנערך למבקשת עם הגעתה לנתב"ג, הכחישה כל קשר לארגון. 3. באת כחה המלומדת טענה כי המבקשת עובדת כמנהלת משרד באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. למבקשת חברים בישראל ואף שהתה בעבר בתחומי המדינה. מטרת הגעתה הינה השתתפות בפרוייקט של ארגון פלסטיני לא ממשלתי בשם הולילנד טרסט. הארגון הינו בעל תפיסת עולם של אי אלימות, על פי מורשתו של מהטמה גנדי. אין למבקשת עבר פלילי, היא אינה מהווה סיכון ומעולם לא נתקלה בבעיה מול הרשויות. עוד נטען כי ההחלטה היא שרירותית וכי אין כל קסם במלים "טעמי בטחון". 4. העקרון, המקובל במדינות הדמוקרטיות המודרניות, הינו כי למדינה שיקול דעת רחב בנושא כניסתם של זרים לתחומיה, ואין לו לזר זכות לבוא לארץ אם כתייר ואם כתושב. בג"צ 482/71 קלרק נ' שר הפנים, פ"ד כז(1) 113, וראו לאחרונה בג"צ 4156/01 דימיטרוב נ' שר הפנים, פ"ד נו(6) 289. כפועל יוצא של מהות הסמכות כאמור,שיקול דעת של שר הפנים בנושאים כגון אלה הוא שיקול דעת רחב. יש לזכור, עם זאת, כי שיקול דעת זה נתון לביקורתו של בית המשפט כשיקול דעתה של כל רשות אחרת, במסגרת עילות הביקורת "הרגילות" שחלות על כל הפעלת שיקול דעת מינהלי. עת"מ (תל-אביב-יפו) 1518/02 קריסטיאן גילמן נ' הממונה על ביקורת הגבולות, תק-מח 2002(3) 8545. 5. על פי אמות מידה אלה תבחן החלטתו של המשיב. הלכה פסוקה היא כי המשיב רשאי לסמוך את החלטתו גם על מידע מודיעיני [השווה בג"צ 1227/98 מלבסקי נ' שר הפנים, פ"ד נב (4) 690, 714- 716 ]. הן המבקשת והן והמשיבים הסכימו כי בית המשפט יעיין במידע המודיעיני לצורך בחינת החלטת הרשות. במקרה דנן, סבור המשיב כי כניסת העותרת לישראל הינה לצורך פעילות בארגון, שעל אפיונה המשבש את פעולת גורמי הבטחון עמדנו לעיל. בעוד שבתשאול בנתב"ג, הכחישה המבקשת זיקה לארגון, בפני נמנעה מלענות על שאלתי האם יש לה זיקה לארגון. המנעות זו מתשובה, מהווה תימוכין של ממש לטענת המשיבים בדבר השתייכותה לארגון. לא הסתפקתי בכך, וראיתי לבחון את החומר המודיעיני וקבלת הסברים מהמכונה "איתמר" בשרות הבטחון הכללי. מצאתי כי קביעת המשיבים עומדת במבחן הראיה המינהלית. בהתחשב בהיקפו הרחב של שיקול הדעת הנתון למשיבים בנושא הנדון כמפורט לעיל, ועל יסוד הראיות המנהליות שהיו בפניהם, החלטתם אינה חורגת ממתחם הסבירות במידה המצדיקה התערבות של בית משפט זה על פי כללי הביקורת השיפוטית. 6. אשר על כן, בהעדר עילה להתערבותו של בית המשפט, החלטתי לדחות את העתירה.כניסה לישראלמשרד הפנים