##מתי התקף פסיכוטי עקב סמים פוטר מאחריות פלילית?## האם התקף פסיכוטי שהתפתח על רקע צריכת חומרים משני תודעה שולל אחריות פלילית של מבצע העבירה? בשורה התחתונה, הפסיקה מבחינה באופן חד בין התקף פסיכוטי הנובע ישירות ובאופן בלעדי משימוש רצוני בסמים אשר אינו פוטר מאחריות פלילית, לבין מצב שבו קיים ספק סביר שהפסיכוזה פרצה עקב מחלת נפש כרונית עצמאית במסגרת תחלואה כפולה, מצב המאפשר תחולה של סייג אי שפיות הדעת וזיכוי בהליך הפלילי. ##ההבחנה בין מחלת נפש לבין שימוש בסמים במסגרת סייג אי שפיות הדעת## בבוא בית המשפט להכריע בדבר התקיימותו של סייג אי שפיות הדעת, מושם דגש מכריע על מקורו של המצב הפסיכוטי שבו היה שרוי עושה המעשה. במסגרת ##ת"פ 72184-12-18 (שלום ירושלים)##, נדונה שאלת אחריותו הפלילית של נאשם שביצע מעשים בעת שהיה שרוי במצב פסיכוטי חריף עם פגיעה בכושר השיפוט, כאשר נטען כי המצב נבע משימוש ממושך ומסיבי בסמים. במקרה זה, השאלה המרכזית שבמחלוקת הוגדרה כהבחנה האם ההתקף הפסיכוטי בא עקב צריכת סמים – שאז נושא הנאשם באחריות פלילית על מעשיו – או שמא ההתקף נבע ממחלה נפשית כרונית ממנה הוא סובל, ואז חל הסייג של ##אי שפיות הדעת לפי סעיף 34ח' בחוק העונשין##. בית המשפט קבע באותו עניין כי לא ניתן לשלול כלל את האפשרות הסבירה לפיה ביצע הנאשם את המיוחס לו עת היה שרוי במצב פסיכוטי עקב מחלה נפשית במסגרת של ##תחלואה כפולה##, קרי קיומה של מחלה נפשית לצד רקע של שימוש בסמים. הכרה זו באפשרות קיומה של מחלת נפש עצמאית ברקע הדברים הובילה לקביעה כי קיים ספק סביר באשר למקור המצב הפסיכוטי, והביאה לזיכויו של הנאשם מן העבירות שיוחסו לו נוכח תחולת סייג אי שפיות הדעת. התיחום בין השפעה פיזיולוגית ישירה של צריכת סם לבין מנגנון פתולוגי של מחלה פסיכיאטרית מהווה אפוא את ציר ההכרעה המרכזי בשאלת הפטור מאחריות. ##פסיכוזה ישירה כתוצאה משימוש בסמי הזיה ואחריות פלילית בעבירות אלימות## כאשר חוות הדעת המקצועיות מלמדות כי המצב הפסיכוטי אינו נובע ממחלה פנימית אלא הופק במישרין עקב נטילה אינטנסיבית של חומרים פסיכואקטיביים, מערכת המשפט נוטה לשלול את הסייג לאחריות. בתיק ##תפ"ח 38491-12-20 (המחוזי ירושלים)##, נבחנה שאלת אחריותו הפלילית של נאשם שביצע עבירות אלימות חמורות בעת התקף פסיכוטי, שנטען כי נגרם משילוב של הפרעת דחק פוסט-טראומטית ושימוש בחומרים אסורים. באותו הליך לא היה חולק על כך שמעשי הנאשם בוצעו בהיותו במצב פסיכוטי פרנואידי חריף, ואף לא הייתה מחלוקת כי הנאשם נטל סמים מסוג ל.ס.ד בימים שקדמו לאשפוזו במוסד הפסיכיאטרי באיתנים. ואולם, ממצאי הבדיקה העלו כי המעשים מושא כתב האישום בוצעו על רקע מצב פסיכוטי שנגרם ישירות על ידי שימוש ב-##LSD במשך כשבוע ימים על בסיס יומי##. הממצאים הרפואיים שהצביעו על הסם כמחולל הבלעדי או המרכזי של ההתקף מנעו את ניתוק הקשר הסיבתי שבין הבחירה לצרוך סמים לבין התוצאה העבריינית. ##סכיזופרניה שהתפרצה בעקבות שימוש בסמים והשלכותיה בשלב גזירת הדין## ההשפעה ההרסנית של צריכת סמים אינה מתמצה רק בהתקף רגעי, אלא עשויה להוות זרז להתפרצותן של מחלות נפש כרוניות. בתיק ##ת"פ 43756-04-23 (שלום תל אביב - יפו)##, נדון עניינו של נאשם שהורשע בעבירה של החזקת סמים מסוכנים לאחר שחווה בעבר התקף פסיכוטי כתוצאה משימוש בהם. במסגרת ההליך הוצגו מסמכים פסיכיאטריים המעידים כי הנאשם אובחן בשנת 2021 כסובל מ-##סכיזופרניה אשר התפרצה כתוצאה משימוש בסמים##, ובעקבות התקף זה אושפז פעמיים בחודש יוני 2021. באותו עניין צוין כי הנאשם נתון במעקב פסיכיאטרי ומטופל תרופתית, והביע בפני שירות המבחן הבנה מלאה לקשר שבין צריכת חומרים מסוכנים לבין החמרה במצבו הנפשי, תוך שלילת רצון לחזור לצריכת סמים. ממקרה זה עולה כי גם כאשר מחלת הנפש התפרצה במקורה בעקבות צריכת סמים, ההתנהלות הטיפולית, ההכרה בתחלואה וההתמדה בטיפול התרופתי מקבלות משקל ממשי בשיקולי בית המשפט בשלב גזירת הדין. ##פער הזמנים בין התקף פסיכוטי למועד ביצוע העבירה וקביעת מתחם הענישה## סוגיה ראייתית ומשפטית מכרעת היא סמיכות הזמנים שבין האירוע הפסיכוטי לבין מועד ביצוע המעשים הפליליים. במסגרת ##ת"פ 63990-05-22 (שלום תל אביב - יפו)##, נבחנה השפעתם של התקפים פסיכוטיים על רקע שימוש בסמים על מידת אחריותו של נאשם ועל קביעת מתחם הענישה בעניינו. חוות הדעת הפסיכיאטרית לימדה כי בעברו נרשמו ארבעה אשפוזים – בשנים 2011, 2014 ושני אשפוזים בשנת 2022 – עקב החמרות פסיכוטיות על רקע שימוש בסמים החל מגיל 16, שימוש אשר גרם להשפעה הרסנית על בריאותו הנפשית. אשפוזו האחרון של הנאשם בגין מצב מניפורמי פסיכוטי הסתיים ביום 1.3.2022, כאשר שוחרר במצב יציב, ללא עדות למצב פסיכוטי או אפקטיבי מאג'ורי, וללא אמירות תוקפניות, למעט קווי אישיות רגזניים ודרשניים. בית המשפט הדגיש את העובדה כי ההתקף הפסיכוטי שידע הנאשם אירע ##כשלושה חודשים לפני מועד ביצוע העבירות מושא האישום הראשון## (17.5.2022), וכחודשיים לפני מועד עבירות האיומים באישום השני. נוכח פער זמנים זה, נשלל קשר סיבתי ישיר בין המצב הפסיכוטי לבין ביצוע העבירות, בשונה ממקרים שבהם ההתקף הפסיכוטי שכלל פרנויה ורדיפה התרחש ימים ספורים בלבד לפני ביצוע המעשים (כפי שצוין ביחס לעניין ##ע"פ 1094/07 (עליון)##). ##אחריות נזיקית בגין מחדלי פיקוח וטיפול בהתקף פסיכוטי שנגרם מסמים## השלכותיו של התקף פסיכוטי עקב שימוש בחומרים משכרים חורגות מן התחום הפלילי ומשתרעות גם אל דיני הנזיקין, בפרט כאשר גורמים מקצועיים נוטלים על עצמם את הטיפול או החילוץ של אדם הלוקה במצב זה. בתיק ##ת"א 22821-03-19 (המחוזי תל אביב - יפו)##, הוגשה תביעת נזיקין בעילת רשלנות נגד גוף חילוץ בעקבות אירוע פסיכוטי של מטייל בחו"ל על רקע שימוש בסמים, אירוע שהוביל לנפילתו מחלון דירה בקומה הרביעית בעת שהותו בברזיל. בתביעה זו נטענו טענות רשלנות חמורות בנוגע להתנהלות הנתבעים, אשר הציגו מצגים בדבר ניסיונם ומיומנותם המקצועית בטיפול במצבים מסוג זה. בין המחדלים שנטענו: מניעת הגעתו של אבי המטייל למקום, הנחיית חבריו של המטייל שלא לפנותו לבית החולים, הנחיה להשיג תרופות שרק גורם רפואי מוסמך רשאי לספקן, והתעלמות מוחלטת מניסיון קודם של המטייל לקפוץ מן החלון לצד מגוריו בקומה גבוהה. לתביעה צורפה חוות דעת פסיכיאטרית מפורשת, שקבעה כי מצבו של הנפגע עובר לאירוע היווה מצב פסיכוטי שחייב פינוי דחוף לבית חולים לצורך מתן טיפול רפואי והשגחה צמודה לשמירה על חייו. ##פעולות מומלצות לבחינת כשירות משפטית במצבי פסיכוזה על רקע שימוש בחומרים## 1. ##תיעוד היסטוריה רפואית ונפשית עצמאית##: יש לאסוף בהקדם את מלוא המסמכים הרפואיים הנוגעים לאשפוזים פסיכיאטריים קודמים, אבחונים של מחלות כרוניות (כגון סכיזופרניה או הפרעות מצב רוח) ומעקבים תרופתיים, במטרה לבסס תשתית לקיומה של מחלת נפש ללא תלות ישירה בצריכת הסמים. 2. ##מיפוי סמיכות הזמנים בין השימוש לחוויה הפסיכוטית##: יש לבחון באופן מדויק מתי נצרך הסם לאחרונה, באיזה מינון וסוג, ומהו פער הזמנים המדויק שחלף מרגע השימוש ועד לאירוע הפסיכוטי ולביצוע המעשים המיוחסים. 3. ##הצטיידות בחוות דעת פסיכיאטרית מומחית וממוקדת תחלואה כפולה##: מומלץ לפנות למומחה פסיכיאטרי לשם בדיקת שאלת הקשר הסיבתי, במטרה לבחון האם ניתן לקבוע כי ההתקף הפסיכוטי התפרץ עקב מחלה רפואית-נפשית ברקע, ולא כתוצאה בלעדית של השפעת הסם בזמן אמת. 4. ##בירור תיעוד טיפולי בקרב גורמי סיוע ומערכי חילוץ##: במקרים שבהם התרחש האירוע תחת חסותם של גורמים מקצועיים או חברות חילוץ, יש לדרוש ולשמר את כלל ההנחיות, ההתכתבויות ויומני המבצעים כדי לבחון האם ניתנו הנחיות רפואיות רשלניות או שנמנע פינוי חיוני למוסד רפואי. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם התקף פסיכוטי שנגרם משימוש בסמים מזכה תמיד מפלילים בטענת אי שפיות? ##ת:## לא. ככלל, מצב פסיכוטי שנגרם ישירות ובאופן בלעדי כתוצאה משימוש יזום בסמים אינו פוטר מאחריות פלילית. רק במקרים שבהם קיים ספק סביר שההתקף נבע ממחלת נפש כרונית ברקע התחלואה הכפולה, עשוי לחול סייג אי שפיות הדעת. ##ש:## מה המשמעות של התפרצות סכיזופרניה עקב שימוש בסמים לפי הפסיקה? ##ת:## גם כאשר מחלת נפש פורצת בעקבות שימוש בחומרים אסורים, עצם קיומה של אבחנה מוכרת ומעקב תרופתי שוטף עשויים לקבל משקל ממשי בשיקולי בית המשפט ובבחינת מצבו השיקומי והנפשי של הנאשם. ##ש:## כיצד משפיע פער הזמנים שבין האשפוז הפסיכוטי לביצוע העבירה? ##ת:## פער זמנים משמעותי, כגון חודשיים או שלושה שבהם שוחרר האדם מבית החולים במצב יציב וללא סימנים פסיכוטיים, מקשה על הוכחת קשר סיבתי ישיר בין המצב הנפשי לביצוע העבירה ושולל את זיקת ההתקף למעשה. ##ש:## האם חברת חילוץ עלולה לחוב ברשלנות אם מטייל חווה פסיכוזה מסמים בחו"ל ונפגע? ##ת:## כן. כאשר חברה המציגה מומחיות מונעת פינוי דחוף של אדם במצב פסיכוטי לבית חולים, נותנת הנחיות להשגת תרופות ללא סמכות רפואית, או מתעלמת מסיכוני פגיעה עצמית ידועים, קמה עילה לתביעת רשלנות נזיקית בגין נזקיו.התחום הנפשיפסיכוזהסמים