זיכוי בעבירת חציית קו הפרדה רצוף

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חציית קו הפרדה רצוף: המאשימה האשימה את הנאשם בכך שבהיותו נהג רכב פרטי חצה קו הפרדה רצוף - הכל כמפורט בכתב האישום. המאשימה טוענת כי הנאשם ביצע עקיפה בציר 60 בין היישוב אלעזר ליישוב אפרת תוך חציית קו הפרדה רצוף שלא נמצא לצידו הימני קו מקוטע. גדר המחלוקת בין הצדדים הינו בשאלה - היכן בוצעה העבירה הנאשם כפר באשמה בישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 9.3.04 והתיק נקבע להוכחות. דיון ההוכחות התקיים ביום 14.6.04 נשמע והסתיים בו ביום. התביעה סיכמה בעל פה והנאשם הגיש סיכומיו בכתב. מטעם המאשימה העידה השוטרת דניאל מזרחי (להלן: "השוטרת"), עורכת הדוח שהוגש וסומן ת/1 ותרשים שסומן ת/2. מטעם ההגנה העיד הנאשם אשר אף הגיש 6 צילומים שסומנו נ/1 - נ/6. הצילומים מתארים את הכביש המצוין בכתב האישום ומנגד את הכביש בו טוען הנאשם כי ביצע את העקיפה. החלטתי לזכות את הנאשם ולהלן נימוקי: אין חולק כי בתאריך ובמועד המיוחס לנאשם הוא ביצע עקיפה. אין חולק כי הנאשם לא נעצר על ידי הניידת במקום ביצוע העבירה אלא רק במרחק של כ- 300 מטר, לאחר הפניה לאלון שבות. עוד אין חולק כי בקטע הכביש שבין אלעזר לדניאל ישנו קו הפרדה מקוטע ובקטע הכביש שבין אלעזר לאפרת ישנו קו הפרדה רצוף. לטענת השוטרת דניאל מזרחי (להלן: "השוטרת") הנאשם ביצע עקיפה בקטע הכביש שבין היישוב אלעזר לפניה לאפרת. ואילו לטענת הנאשם, העקיפה בוצעה בקטע הכביש שבין אלעזר ליישוב דניאל. בכתב האישום צוין כי העבירה בוצעה בציר 60 בין היישוב אלעזר ליישוב אפרת. אולם אין חולק כי בצידו האחורי של כתב האישום בפרק "תיאור נסיבות המקרה" נעשה תיקון בדיעבד בתחנת המשטרה. בפרק "תיאור נסיבות המקרה" שבדוח נרשם תחילה כי העבירה בוצעה בקטע הכביש שבין אלעזר לדניאל, ורק לאחר מכן כאשר השוטרת הגיעה לתחנה היא תיקנה ורשמה כי העקיפה בוצעה בקטע הכביש שבין אלעזר לאפרת. למען הבהירות אציין כי ביחס ליישובים אפרת ואלעזר היישוב דניאל נמצא יישוב אחד לפני היישוב אלעזר. מהמפורט לעיל עולה כי מדובר בגרסה מול גרסה. ב"כ המאשימה טוען כי השוטרת איננה בעלת אינטרס בעדותה ולעומת זאת לנאשם יש אינטרס להרחיק אשמה ועל כן יש לקבל את גירסת השוטרת. 1. השינוי בדוח שלא כפי שציין ב"כ הנאשם, השינוי שנעשה, בוצע בתיאור נסיבות המקרה אשר בגב הדוח ולא בכתב האישום. לעיתים תיאור הנסיבות אינו מוצג בפני הנהג ולפעמים הוא נרשם לאחר שהנאשם עוזב את המקום. איזו משמעות יש ליתן לעובדה כי תיאור מקום ביצוע העבירה שונה לאחר שהדוח נמסר לנאשם ובתחנת המשטרה. עובדה זו אין בה כדי להפוך את הדוח ל- void, אולם יש בה כדי להעיד על כך, כי היה בלבול לגבי מקום ביצוע העבירה והכתוב בדוח מאבד ממשקלו הראיתי. אם טוענת השוטרת כי התבלבלה בתיאור נסיבות האירוע, שמא נאמר כי הבלבול הוא בפרטי כתב האישום ולא בתיאור נסיבות המקרה. ב"כ הנאשם מעלה טענות שונות בדבר חוסר תום ליבה של השוטרת בשינוי הדוח אשר אין מקומן כאן. יתכן והבלבול נוצר כתוצאה מהעובדה שהנאשם לא נעצר בסמוך למקום ביצוע העבירה. אף אינני קובעת כי בכל מקרה בו יהיה תיקון כלשהו בדוח יהיה בכך כדי לעורר ספק באשמתו של נאשם. אולם, במקרה ספציפי זה נסיבה זו בהצטרף לנסיבות האחרות יש בה כדי להטיל ספק באשמתו של הנאשם. אינני מקבלת את טענת המאשימה לפיה גרסת הנאשם התגבשה רק לאחר שנתברר כי ישנה מחיקה בדוח. ייתכן שהשוטרת טעתה לגבי מקום ביצוע העבירה גם בדבריה אל הנאשם בעל פה. הנאשם מתחילה דבק בגרסתו כי במקום בו חצה ישנו קו הפרדה מקווקו (ר' תגובתו ב- ת/1). הנאשם חזר על גרסתו גם בפני ובהגינותו ציין כי ייתכן והשוטרת לא ראתה היטב מאחר שהיתה חשיכה. הדוח נרשם ביום 11.12.03 בשעה 20:04, מפאת מזג האוויר ולאור תנאי הכביש. הנאשם העיד כי הוא נוסע בכביש זה 30 שנה והוא יודע בדיוק היכן נמצא קו הפרדה רצוף והיכן קו הפרדה מקוטע. ועל כן הוא יודע ובטוח כי במקום בו הוא עקף היה קו הפרדה מקוטע. 2. תאור הכביש ספק נוסף עולה מתיאור הכביש על ידי השוטרת. השוטרת מתארת כי הצבע בכביש בו בוצעה העבירה ברור, וכי מדובר בכביש מישורי ללא עיקולים (פרו' עמ' 2 ש' 4-5). בהמשך מוסיפה השוטרת: "כל קטע הכביש בין הישובים הוא ישר, כשהישוב אלעזר קצת גבוה יותר ” (פרו' עמ' 2 ש' 25). מנגד, מציג ב"כ הנאשם צילומים אשר השוטרת מסכימה כי הם מעידים על היציאה מהישוב אלעזר (נ/1) ועל הכביש מאלעזר עד אפרת (נ/2). מהצילומים עולה במפורש כי אין מדובר בכביש ישר כי אם בכביש ובו עיקולים (ר' למשל נ/3 ו- נ/2). בד בבד מציג הנאשם צילום המתייחס לקטע הכביש בין אלעזר ודניאל וניתן לראות כי מדובר בכביש ישר (ר' נ/6). אומנם צילומים אינם הוכחה חותכת ולעיתים התוצאה המופיעה בצילום תלויה בזווית הצילום ובעוד פרמטרים ויזואליים נוספים. אולם, כפי שציינתי לעיל, כל הנסיבות שתוארו לעיל ובהצטרף לעובדה כי הנאשם נעצר רק במרחק של כמה מאות מטרים אחרי ביצוע העבירה, יש בהן כדי להטיל ספק מבוסס באשמתו של הנאשם. התביעה לא הוכיחה את גירסתה מעל ומעבר לכל ספק. לעומת זאת, גירסתו של הנאשם הגיונית, ותתכן. הנאשם הציג ראיות טובות התומכות בגירסתו. לפיכך לאור המפורט והמוסבר לעיל אני מזכה את הנאשם. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום. חציית קו הפרדה / שטח הפרדהמשפט תעבורה