תאונת דרכים מחפרון | עו"ד לרונן פרידמן

##נפילה ממחפרון כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-ת"א) 86340/97 סולטן נ. "דולב" חב' לביטוח בע"מ ואח', התובע טען כי נפגע בתאונת דרכים שעה שנפל מהרכב עת ביקש להיכנס לתא הנהג על מנת להתחיל בנסיעה וזאת לאחר שסיים להעמיס מטען. פעולת ההעמסה הסתיימה והתובע התכוון לנסוע. הוא נכנס למחפרון, הרים את הכף הקדמית וזאת לשם הנסיעה מפני שלא ניתן להמשיך בנסיעה שעה שהכף הקדמית מונחת על הקרקע. נפסק שגם אם הפעולה הראשונה שמבצע הנהג לאחר כניסתו לתא הנהג הינה הרמת כף, פעולה זו נעשית לצורך נסיעה ולא לצורך טעינה והיא איננה חלק מפעולת "הטעינה" שנסתיימה לפני כניסת התובע לרכב. אשר על כן נקבע כי התאונה הינה תאונת דרכים במובן חוק הפלת"ד. ##תאונה עם מחפרון בלי ביטוח חובה:## בת.א. (שלום-חי') 12286/98 עתמה נ. "קרנית" ו"דולב" חב' לביטוח בע"מ, התובע נהג משאית עסק בהובלת אבנים ממחצבה לכפר סמוך. העמסת האבנים על המשאית נעשתה באמצעות טרקטור-מחפרון בו נהג הנתבע בהגיע התובע למחצבה להעמסת האבנים, כשהמשאית עדיין ריקה, ירד מן המשאית, הגיע לקרקע ופנה למשרד כדי לקבל תעודת משלוח. אותה עת הגיע המחפרון כשכפו עמוסה באבנים. הנתבע הרים את כף המחפרון ובהיותו כמטר לפני המשאית נפלה מן הכף אבן ישירות על כף רגלו של התובע. השאלות הרלבנטיות לענייננו היו: האם המדובר בתאונת-דרכים ועל מי חלה חובת הפיצוי. על מבטחי המשאית או על קרנית שכן למחפרון לא היה ביטוח. נפסק:- אין מחלוקת כי המחפרון הוא בגדר רכב מנועי. נפילת האבן אירעה תוך כדי נסיעת המחפרון לכיוון המשאית, ותוך כדי הרמת כף המחפרון. לאור דרך אירוע התאונה יש לקבוע כי מדובר בתאונת דרכים שאירעה בין "עקב ניצול הכוח המיכני" של המחפרון ליעודו המקורי - הלא תעבורתי ובין עקב נפילה של מטען תוך כדי נסיעת המחפרון, נסיעה שסיומה פריקת המטען. קרי: שימוש ברכב למטרות תחבורה. יודגש כי על פי ההלכה אין מרחיבים את גדרן של פעולות הפריקה והטעינה גם לפעולות של הכנה או הובלה הקודמות להן . ברם, גם אם מדובר היה בפעולה של פריקה, הרי משזו בוצעה באמצעות הכח המיכני של הרכב כחלק מיעודו המקורי של הרכב, כי אז ממילא חלה החזקה החלוטה המרבה בעניין "ניצול הכוח המיכני של הרכב". נפילת האבן היא בתחום הסיכון אשר ניצול הכוח המיכני של הרכב יצר. גם אם פגעה האבן קודם לכן בדופן המשאית, טענה שנדחתה ע"י ביהמ"ש, אין בכך משום ניתוק הקשר הסיבתי משפטי בין פעולות "השימוש" במחפרון לבין הפגיעה שהיא תוצאה מנפילת האבן על התובע והיא עדיין בתחום הסיכון אשר יצרה הפעילות ברכב לרבות ניצול הכוח המיכני של הרכב. בענייננו, היה התובע בגדר נפגע מחוץ לכלי הרכב. הימצאותו של התובע במקום התאונה, היתה מנותקת מן השימוש שעשה קודם לכן ברכבו. אין מדובר בנהג שיצא מרכבו על מנת לבודקו, לתקנו וכיוצא באלה שימושי לוואי לשימוש העיקרי ברכב. התובע לא עשה ולא התכוון לעשות, כל שימוש או שימוש לוואי ברכבו, והנזק שנגרם לו אינו מצוי בתחום הסיכון שהשימוש במשאית יצר. לפיכך נפסק כי חובת הפיצוי חלה על נהג המחפרון וקרנית. ##תאונת מחפרון כתאונת דרכים:## בע"א (חי') 431/95, "דולב" חברה לביטוח בע"מ נ. "סהר" חברה לביטוח בע"מ ואח', המשיב היה בעת התאונה על ארגז של טנדר והוא עסק בחיבור "פטיש" למחפרון נפרק קודם-לכן מהטנדר. נהג המחפרון התניעו וכתוצאה מכך התנתק ה"פטיש" ואצבעותיו של התובע נלכדו בין ה"פטיש" וארגז הטנדר. (הארוע לפני תיקון מס' 8). בית-המשפט קמא פסק כי השימוש בטנדר הסתיים וכי התאונה ארעה במהלך השימוש במחפרון (בא-כוח המערער צימצם הערעור לשאלת השימוש של הטנדר בלבד). מבטחת המחפרון ערערה על חיובה, ובדחותו ערעור זה, פסק בית-המשפט: 1. השימוש בטנדר הסתיים, שכן הסתיימה פריקת המחפרון ממנו. התאונה קרתה בעת תהליך הרכבת הפטיש לזרוע המחפרון, והמשיב נפגע כתוצאה מהשימוש בכוח המיכני של המחפרון. ארגז הטנדר עליו עמד המשיב שימש אותה שעה כזירת ארוע בלבד. 2. היות ולא נעשה בטנדר שימוש, אין במגע הפיזי שנגרם בהילחצות אצבעותיו של המשיב לארגז הטנדר כתוצאה מנפילת ה"פטיש", כדי להפוך את הטנדר לרכב מעורב בתאונה במשמעות סעיף 3 (ב) לחוק. ##נפילה מכף מחפרון:## בת"א (שלום-אשקלון) 1613/95, אלון נ. "אליהו" חברה לביטוח בע"מ ואח', התובע נפגע לאחר שנפל מכף מחפרון בעת שביצע עבודות ריתוך בצנרת. כף המחפרון הורמה לגובה של 2 – 2.5 מ' מעל פני הקרקע והתייצבה. נפילת התובע מהכף נבעה בשל אובדן שיווי משקלו ולא בשל תזוזת הכף. מנוע המחפרון פעל בעת נפילת התובע מהכף. השאלה שעמדה לדיון היתה, מהו הקשר הסיבתי שבין נפילת התובע מהכף לבין ניצול הכוח המיכני של המחפרון, דהיינו: באם "הנפילה" היתה עקב ניצול הכוח המיכני של המחפרון? במקרה דנן התובע נפל, כאמור, בשל אובדן שיווי משקלו. סיבה זו של נפילה אינה נעוצה ואינה קשורה בהפעלת הכוח המיכני של הרכב. המחפרון היה במצב יציב וסטטי מבלי שהיתה תזוזה של הכף, והכוח המיכני לא מילא כל תפקיד בגרימת נפילתו של התובע. למעשה, המחפרון שימש בעת הארוע כסולם בלבד. עצם העלאת התובע לגובה בניצול הכוח המיכני של הרכב אעשר הביא לנפילתו, אין די בה . הנפילה עצמה אינה תוצאה של שימוש בכוח המיכני של הרכב. לאור האמור, השימוש שנעשה במחפרון לא היה במסגרת יעודו המקורי, ועל-כן תחול החזקה הממעטת, המוציאה שימוש זה ממסגרת חוק הפלת"ד, ודין התביעה להידחות. ##תאונה של ילד שניסה לעלות על מחפרון:## בת"א (שלום-חי') 5294/94, חלילה נ. "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח', שעה שניסה התובע, ילד קטין בן 12, לעלות על מחפרון, הוא נפל ממנו ונפגע. נדחתה טענת המבטחת שעל-פי "הלכת פדידה" אין המדובר בתאונת דרכים, שכן עלייתו של התובע למחפרון לא נעשתה ל"מטרות תחבורה" אלא כדי לראות כיצד נהג המחפרון עובד, שכן הקובע לצורך ההכרעה בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים הוא, האם השימוש שנעשה ברכב על-ידי "המשתמש" – מפעיל הרכב במועד הרלוונטי של התאונה – ולא "השימוש" של צד שלישי, הוא ל"מטרות תחבורה". כשם שאין חולק כי פגיעה במכונית העומדת ברמזור אדום על-ידי רץ ברחוב תיחשב לתאונת דרכים כיוון שהשימוש ברכב היה למטרות תחבורה ואין רלוונטיות לשאלה מדוע פגע הרץ במכונית, כך גם בענייננו, הוא הדין במקרה של נוסע באוטובוס שקם במהלך הנסיעה על-מנת לראות כיצד הנהג נוהג או לשאול שאלה, נתקל בכיסא במהלך הליכתו ונופל, אין ספק כי תאונה כזו תיחשב כתאונת דרכים, למרות שמטרת הליכתו של הנפגע באוטובוס לא היתה ל"מטרות תחבורה". התאונה ארעה כאשר נהג המחפרון ביצע תיקון של הזרוע האחורית של המחפרון. הטיפול בוצע בחצר ביתו, בתום יום עבודה, והוא לא נועד להקטין או למנוע את הסיכון התעבורתי שבמחפרון, אלא כדי לאפשר שימוש במחפרון לייעודו הלא-תחבורתי (ביצוע עבודות החפירה). מכאן עולה המסקנה כי אין הטיפול שנעשה במחפרון מהווה "תיקון דרך", ולפיכך התאונה בה נפגע התובע אינה מהווה "תאונת דרכים". ##תאונת עבודה - פגיעה מכף מחפרון ללא ביטוח חובה:## בת.א. (שלום-חי') 8249/00 סראחנה נ. "קרנית", בעת שעבד כקבלן עצמאי בריתוך צינורות, במהלך עבודה, הרים נהג מחפרון שעבד שם באמצעות המחפרון, צינור באורך 12 מ' ועובי 6 צול וזאת על ידי קשירתו באמצעות חגורה לכף של המחפרון שהיא כף נפתחת. לאחר הנחת הצינור הנ"ל בתוך תעלה ותוך כדי ניסיונו של התובע לשחרר את החגורה שהחזיקה את הצינור, נסגרה לפתע הכף של המחפרון ומחצה את ידו הימנית. לפי נסיבות המקרה, הייתה פגיעה תוך כדי ובעיצומה של פעולת פריקה. המחפרון פרק את הצינור שהוביל לתעלה, הצינור היה עדיין כלוא בחגורה שחבקה את הצינור מחד, ואת השן של כף החפירה מאידך, ופעולת סגירת הכף, שממנה נפגע התובע היתה במהלך סימון של נהג המחפרון לתובע במטרה להרפות את אחיזת החגורה, כדי שהתובע יוכל לשחררה מהצינור (סימון שנהג המחפרון הבין אותו כהוראה לסגור את הכף). מדובר איפוא בעיצומה של פעולת הפריקה. בעת התאונה לא הייתה למחפרון אשר פגע בתובע תעודת ביטוח חובה. יעודו המקורי של המחפרון, כמפורט בתעודת עובד הציבור של משרד התחבורה, היה אך ורק ביצוע עבודות עפר ולא כמיתלה לרצועות מאולתרות שתשמשנה להנפת חפצים. לפיכך נדחתה אף הטענה כי המדובר בחזקה החלוטה של "ניצול הכח המיכני", שכן התנאי להפעלת החלוטה האמורה הוא שהרכב לא שינה את ייעודו המקורי. (פורסם בספרו של עו"ד מיכאל צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ##פגיעה מדלת של מחפרון:## בת.א (שלום חיפה) 7486-07 פחאמנה נ' איוב, התובע עומת עם מסמך בית החולים הלל יפה, שם היה כתוב כי נפגע מדלת המחפרון. התובע סיפר לטענתו, לרופא את אשר קרה לו, ואין הוא אחראי לכך שהרופא כתב "דלת" במקום "כף". יתר על כן, בכל שאר המסמכים, הן ההודעה לביטוח הלאומי ב/250- אישור המעביד, והן ההודעה על הפגיעה בעבודה, נרשם כי הפגיעה היא מכף המחפרון ולא מהדלת. האירוע התרחש בחצר העסק של מעסיקו של התובע בכפר פרדיס, כך על פי כתב התביעה. תיאור האירוע: "...תוך כדי עבודה במתן עזרה לנתבע שנהג ברכב, פגעה כף הרכב בידו השמאלית של התובע ופגע בה (להלן: "התאונה")". סעיף 6 לכתב התביעה המתוקן. ב"כ התובע טען, כי התאונה נגרמה עקב ניצול הכח המכני של הרכב, ובעת השימוש לא שינה הרכב את ייעודו המקורי. לא יכולה להיות מחלוקת כי השימוש שנעשה בזמן התאונה, בכף, הוא ייעודו המקורי של המחפרון, שכן הכף נשלטת על ידי הכח המכני המופעל על ידי הנהג. על כן התאונה נופלת להגדרה המרבה בחוק, והתובע זכאי לפיצויים. נפסק כי התובע לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו אף במשפט אזרחי על מנת לקבוע כי אכן נפגע באירוע המהווה תאונת דרכים. הסתירות בינו לבין העד מטעמו לא אפשרו לקבל את גרסתו במלואה, ולקבוע כי מהיימנה דיה, עד כדי הטיית מאזן ההסתברות לטובתו. ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)תאונת דרכיםמחפרון (שופל)