מחפרון תאונת דרכים

התובע עומת עם מסמך בית החולים הלל יפה, שם היה כתוב כי נפגע מדלת המחפרון. התובע סיפר לטענתו, לרופא את אשר קרה לו, ואין הוא אחראי לכך שהרופא כתב "דלת" במקום "כף". יתר על כן, בכל שאר המסמכים, הן ההודעה לביטוח הלאומי ב/250- אישור המעביד, והן ההודעה על הפגיעה בעבודה, נרשם כי הפגיעה היא מכף המחפרון ולא מהדלת. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחפרון תאונת דרכים: תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). התובע יליד 1966, פועל במקצועו (להלן: "התובע"), נפגע לטענתו בתאונת דרכים ביום 23/7/05 בשעות הצהריים. האירוע התרחש בחצר העסק של מעסיקו של התובע בכפר פרדיס, כך על פי כתב התביעה. תיאור האירוע: "...תוך כדי עבודה במתן עזרה לנתבע שנהג ברכב, פגעה כף הרכב בידו השמאלית של התובע ופגע בה (להלן: "התאונה")". סעיף 6 לכתב התביעה המתוקן. בתצהיר מיום 4.2.08, אשר תמך בבקשה לתיקון כתב התביעה פרט התובע את הנסיבות. "3. הנני מכיר את אביו של הנהג, במועד זה עבדתי אצלו כפועל. אביו של נתבע 1 הינו הבעלים של חנות לחומרי בניין וביום הרלוונטי עבדתי בחצר הגדולה שבה הוא מאחסן את חומרי הבניין לצורך בניה. 4. .... 5. איוב עסק בחפירת תעלה לאורך רשת הברזל בעזרת המחפרון, שם היה עלי לבנות גדר ואני סימנתי לו איפה לחפור ומאין להוציא עפר מהתעלה. תוך כדי העבודה ולקראת השעה 15:00, עמדתי בתוך החצר מעבר לרשת הברזל. איוב נהג על המחפרון ועסק בהוצאת העפר. תוך כדי סימון לאיוב על מקום החפירה, ותוך כדי הפעלת כף המחפרון על ידי איוב, לפתע פגעה כף המחפרון בידי השמאלית ונפגעתי ממנה". דברים אלו זהים לדברים שהצהיר התובע בתצהיר נסיבות מיום 16.12.07, וגם בתצהיר עדות ראשית מיום 12.11.08. הנתבעת טוענת, כי האירוע כלל לא קרה, וגם אם קרה אין הוא מהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק, ועל כן לא מגיע לתובע פיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975. נשמעו ראיות הצדדים. מטעם התובע העיד התובע בעצמו ומר איוב איוב. עדותו של התובע, כי הוא ומר איוב עסקו בהכנת גדר אבן על פי דרישתו של האב מר זידאן איוב. לצורך כך עסק המחפרון בחפירת תעלה, כאשר התובע מכוון אותו היות ואין הוא רואה בדיוק היכן לחפור. התובע הניח את ידו על הרשת אשר יש בה חורים גדולים בגודל 25 על 30 ס"מ וכף המחפרון פגעה בו תוך כדי הרמה. הכף אשר פגעה בידו היא הכף האחורית. גרסה זו נתמכה על ידי עדותו של מר איוב איוב אשר גם לקח את התובע לבית החולים מיד לאחר התאונה, לפי גרסת התובע, וכחצי שעה לאחר התאונה לפי גרסת מר איוב איוב. יש לציין, כי מר איוב איוב העיד מבלי שמסר קודם תצהיר עדות ראשית. התובע עומת עם מסמך בית החולים הלל יפה, שם היה כתוב כי נפגע מדלת המחפרון. התובע סיפר לטענתו, לרופא את אשר קרה לו, ואין הוא אחראי לכך שהרופא כתב "דלת" במקום "כף". יתר על כן, בכל שאר המסמכים, הן ההודעה לביטוח הלאומי ב/250- אישור המעביד, והן ההודעה על הפגיעה בעבודה, נרשם כי הפגיעה היא מכף המחפרון ולא מהדלת. בהודעתו במשטרה מיום 24/7/05 אמר התובע כדלקמן: "מחפרון שעבד בתוך החצר יישר אדמה וכאשר אני עומד אחר גדר לפתע המחפרון עם הכף פגע בגדר שפגעה בידי השמאלית כתוצאה נפצעתי...". התובע טען, כי אינו אחראי למה שכתב השוטר, הוא עצמו אמר לו את המילים הנכונות. התובע סבור, כי הוכיח כי נפגע באירוע המהווה תאונת דרכים וזכאי לפיצוי על-פי החוק. ב"כ התובע טען, כי התאונה נגרמה עקב ניצול הכח המכני של הרכב, ובעת השימוש לא שינה הרכב את ייעודו המקורי. לא יכולה להיות מחלוקת כי השימוש שנעשה בזמן התאונה, בכף, הוא ייעודו המקורי של המחפרון, שכן הכף נשלטת על ידי הכח המכני המופעל על ידי הנהג. על כן התאונה נופלת להגדרה המרבה בחוק, והתובע זכאי לפיצויים. מר איוב איוב העיד, כי מה שרצו לעשות הוא בעצם מסלעה ולא גדר, כי התובע עמד מעבר לגדר הרשת וכאשר הושיט את ידו לסמן לו פגע באמצעות הכף. גם מר איוב העיד מיוזמתו, כי ברשת היו חורים בגודל של 25X30 ס"מ. מר איוב איוב העיד, כי אביו לא היה באותו יום במקום. מר איוב לא זכר באיזה רכב הוא לקח את התובע לבית החולים וגם לא זכר כמה זמן היה בבית החולים, והאם נשאר עם התובע או מי בא לקחת אותו מבית החולים. מר איוב מסר אף הוא הודעה במשטרה ואמר כלדקמן: "עבדתי עם המחפרון ניקיתי את השטח וליד המחפרון אחרי הגדר עמד נעים וקרוב למחפרון והמחפרון רעד עקב העבודה ועם הכף פגע בידו של נעים". יש לציין כבר עתה, כי לעומת זאת, התובע העיד כי מר זידאן איוב היה במקום באותו יום, והוא זה אשר נתן לו את ההוראות לחפירת התעלה. הנתבעת טוענת, כי אין לקבל את גרסת התובע. אכן, הוא אמנם נפגע בידו כפי שעולה מהתיעוד הרפואי, אך הוא לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו, ולהוכיח כי הפגיעה הייתה כפי שנטען, דהיינו, מכף מחפרון כאשר הוא עומד מעבר לרשת הברזל בתוך החצר ומכניס ידו לרשת על מנת לסמן לאיוב על מקום החפירה. לדעת הנתבעת, גרסתו של התובע הינה תמוהה ביותר ועומדת בניגוד לכל הגיון ושכל ישר. הרי בינו לבין הטרקטור חצצה רשת מברזל, הכיצד יכלה כף הטרקטור להגיע לכף ידו השמאלית של התובע ולפגוע בו? יתר על כן, במסמך הראשוני ביותר לאחר שהגיע לבית החולים נאמר במפורש, נחבל מדלת של טרקטור. ב"כ הנתבעת מצביע על הסתירות בגרסאות התובע עצמו, בתצהיר הוא אמר שעמד בתוך החצר ואילו בהודעה שמסר למשטרה כתוב שהמחפרון הוא זה שעמד בחצר. קיימות סתירות בינו לבין עדותו של מר איוב איוב. התובע העיד, כי מר זידאן איוב הוא זה אשר נתן הוראות, ואילו מר איוב איוב העיד כי אביו כלל לא היה באותו יום, והוא זה אשר נתן את ההוראות כמנהל העבודה. התובע העיד כי נדרש לבנות גדר מאבן בגובה 2 מטר אשר נועדה כדי למנוע זרימת מים מהכביש, ואילו מר איוב העיד כי מה שהם רצו לעשות זו הייתה מסלעה והם "סידרו קצת אבנים כי היה שטח קצת יותר גבוה". התובע העיד, כי מיד לאחר האירוע הם נסעו לבית החולים, כשהוא זועק מכאבים, ואילו מר איוב העיד, כי חיכו כי התובע אמר תחילה שזה בסדר ורק אחר כך, כעבור חצי שעה, כאשר בכל זאת היד התנפחה, הם נסעו לבית החולים. ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו, כי בעסק של מר זידאן איוב קיימת שיטה של עובדי העסק לטעון לאירועים ותאונות שונות ומשונות במעורבות הטרקטור נשוא התביעה, וזאת על מנת להתפרנס מתגמולי ביטוח. לא היה מקום לטעון טענה זו ללא שמץ של ראייה בצידה. לאחר שבחנתי את הראיות בתיק לעניין חבות הנתבעת, אני מוצאת לנכון לקבוע, כי התובע לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו אף במשפט אזרחי על מנת לקבוע כי אכן נפגע באירוע המהווה תאונת דרכים. הסתירות בינו לבין העד מטעמו אינן מאפשרות לקבל את גרסתו במלואה, ולקבוע כי מהיימנה דיה, עד כדי הטיית מאזן ההסתברות לטובתו. לא שוכנעתי, כי האירוע בו נפגע התובע אירע כפי שהוא טוען. אמנם, גם דברים בלתי הגיוניים ובלתי סבירים מתרחשים, וגם אם אין זה סביר, ומסוכן כי התובע יניח את ידו במקום בו עובד המחפרון, הרי דברים מסוג זה, מתרחשים, ולא מחמת חוסר הגיון בלבד אין לקבל את התביעה. דא עקא, הסתירות בינו לבין מר איוב איוב, פרט לסיפור על אירוע התאונה, אשר נשמע כאילו שניהם למדו אותו בעל פה, ובמיוחד החורים ברשת בגדול של 30X25 ס"מ כאשר מר איוב כלל לא מסר תצהיר, ודווקא פרט זה הוא זוכר, אינן מאפשרות לייחס אמון מלא לעדויות שניהם ולקבוע כי אכן נפגע התובע, כמתואר על ידם, מהכף האחורית של המחפרון תוך כדי עבודתו. תעודת חדר המיון היא המסמך הראשון שנכתב לאחר התאונה. התובע התקבל בשעה - 15:33 בבית החולים "הלל יפה" בחדרה, ונכתב כי סיבת האירוע: תאונת דרכים, אך גם כתוב "לדבריו נחבל בדלת של טרקטור". אכן יתכן ונכתבו דברים לא מדויקים, ורק משום כך לא הייתי קובעת כי גרסת התובע אינה נכונה. אילו הייתי קובעת, כי אכן התובע נפגע בידו כתוצאה ממגע בינו לבין המחפרון בעת פעילות המחפרון. ייתכן והיה מקום לקבוע, כי התובע נפגע בתאונת דרכים. בהערת אגב אומר, כי לא לאירוע מסוג זה התכוון המחוקק כאשר חוקק את החוק . אך זאת בהערת אגב ואין צורך לניתוח רחב יותר של אמירה זו. משכך נקבע, אין יותר צורך לדון בשאלת הנזק. למעלה מן הצורך אעיר, כי לתובע לא נגרם נזק המהווה נכות. את התעודה אשר צירף שלא כדין של פרופ' שטהל יש להוציא מן התיק ולא היה מקום להגישה. התובע טען בתצהירו, כי הוא עבר ניתוח אחד והוא אמור לעבור ניתוח נוסף בכף היד. על פי החלטת הוועדה הרפואית לעררים של המל"ל אין קשר בין הניתוח לחבלה, וגם התלונה של התובע על ירידה בתחושה איננה מוסברת לדעת הוועדה על ידי החבלה. לא הוגשה בקשה להביא ראיות לסתור קביעות אלו של הוועדה. סיכומו של דבר, אינני מקבלת את גרסת התובע לנסיבות פציעתו, ותביעתו על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נדחית. התובע ישא בהוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד תאונות דרכים באופן כולל בסך 4000 ₪. ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)תאונת דרכיםמחפרון (שופל)