ערעור על חקירת יכולת

האם ניתן להגיש ערעור על חקירת יכולת ? רשם ההוצאה לפועל, הוא אשר מופקד על עריכת חקירות יכולת לחייב וערכאת הערעור ללא תתערב בקביעת צו חיוב בתשלומים, אלא במקרים חריגים בלבד (בר"ע (ת"א) 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-מח 2003(1) 988 (2003); בר"ע (י-ם) 3155/07 פריד סרוגי נ' חברת עווד טורס (מאגר נבו, 11.3.2008). הלכה זו עולה בקנה אחד עם ההלכה, לפיה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בממצאים והתרשמות הקשורים במהימנותו של החייב לעניין יכולתו הכלכלית, אלא במקרים חריגים בלבד (בר"ע (י-ם) 956/05 בן חמו יחיאל נ' כולל ברכת שמואל (מאגר נבו, 13.11.2005). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על חקירת יכולת: א. בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 1.1.2009 של ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם אבי כהן), בתיק ההוצאה לפועל 01-40473-08-01 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל"), לפיה חויב המערער, מר אמיר בוקס (להלן: "המבקש" או "המערער") לשלם למשיבה, קבוצת וילנאי לשיווק בע"מ (להלן: "המשיבה") תשלומים, בסכום חודשי בסך של 4,000 ₪, במסגרת צו חיוב בתשלומים. ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן: המשיבה פתחה כנגד המבקש בהליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק דין שניתן בבית המשפט השלום בת"א. ביום 1.1.2009 התקיימה חקירת יכולת של המבקש. לאחריה הורה ראש ההוצאה לפועל, כדלקמן: "החייב/ת [המבקש- י.ש.] ת/ישלם סך של 4,000 ₪ לחודש החל מיום 30.1.09 ובכל 30 לחודש שלאחריו. בנוסף אני מורה לחייב למסור לידי ב"כ הזוכה [המשיבה- י.ש.] בתוך 10 ימים מהיום פרטים מלאים אודות נכס המקרקעין הנ"ל. מאחר שהחייב צבר פיגורים רבים בתיק (היה על החייב לשלם 1000 ₪ בחודש מאז יום 22.4.08 שבו נמסרה לידיו האזהרה בתיק, אך בפועל לא עשה זאת) אני לא מבטל או מעכב הליכים כל שהם בשלב זה בתיק ורק לאחר שהחייב יתחיל להפגין רצינות ויעמוד בשלושה תשלומים חודשיים ברציפות יהיה רשאי לעתור לעיכוב חלק מן ההליכים כמקובל." (עמ' 2 להחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 1.1.2009 -נספח א' לבקשת רשות ערעור). ההחלטה זו היא נשוא בקשת רשות הערעור שבפניי. ג. המבקש טוען, כי המשיבה מנהלת כנגדו הליכים בשני תיקי הוצאה לפועל נוספים, ובאחד מהם נקבע לו צו תשלומים חודשי בסכום של 300 ₪. לטענת המבקש, באותה חקירה התרשם ראש ההוצאה לפועל, כי הינו חייב שהסתבך בחובות ומעוניין להשתקם. באותו הליך הציע ראש ההוצל"פ, לטענת המבקש, להכריז על המבקש כחייב מוגבל באמצעים, אולם המבקש התנגד לכך. המבקש טוען כי ביקש להחיל את צו החיוב בתשלומים האמור בשני תיקי הוצאה לפועל נוספים, באחד מהם התקבלה בקשתו ובתיק ההוצאה לפועל השני, בקשתו נדחתה. משכך, טוען המבקש כי הסתירה בין ההחלטה בה נקבע צו חיוב בתשלומים חודשי בסכום של 300 ₪ ואף יושמה בתיק הוצאה לפועל נוסף, לבין החלטה נשוא בר"ע זו, בה נקבע צו חיוב בתשלומים חודשי בסכום של 4000 ₪, איננה עולה בקנה אחד עם מדיניות שיפוטית ראויה, ומלמדת על כך שראש ההוצאה לפועל טעה בהחלטתו מיום 1.1.2009. עוד טוען המבקש, כי ראש ההוצאה לפועל טעה כשקבע כי המבקש נוהג העדפת נושים אסורה, משהוא משלם לבנקים החזרי הלוואות. לטענת המבקש, הלוואות אלו משולמות על ידי אביו, שהוא ערב להלוואות המבקש. כן טען המבקש, כי ראש ההוצאה לפועל טעה כאשר התייחס למגרש חקלאי של המבקש, הנמצא באיזור תל השומר, כמגרש בגינו משלם המבקש לבנק סכום של 5600 ₪ לחודש. מוסיף המבקש וטוען, כי ראש ההוצאה לפועל טעה כאשר זקף לחובת המבקש את העובדה שמסרב להיות מוכרז "חייב מוגבל באמצעים", לטענת המבקש סירובו להכרזתו כ"חייב מוגבל באמצעים", נבעה דווקא מרצונו להשתקם ולשלם את חובותיו. המבקש טוען עוד, כי צו התשלומים שנקבע לו בהחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 1.1.2009 יהפוך אותו לחסר כול. לסיום טוען המבקש, כי ראש ההוצאה לפועל טעה כשלא עיכב את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל, ולא ביטל את העיקולים שהוטלו לטובת הזוכה. לטענת המשיבה, השוני בצווי החיוב בתשלומים שנקבעו בהחלטות שונות של ראשי ההוצאה לפועל, להן מתייחס המבקש, נבע מנתונים שונים שעמדו לנגד עיני ראשי ההוצאה לפועל. לטענת המשיבה, רק בחקירת היכולת, שנערכה למבקש ביום 1.1.2009, התברר כי המבקש משלם חובות לבנקים שונים, ומשלם סכום חודשי של 5,600 ₪ לבנק הפועלים לשם שחרור המגרש שבבעלותו משעבוד. לטענת המשיבה, לא יתכן שהמבקש ישיב הלוואות לנושים שטרם פתחו כנגדו בהליכי הוצאה לפועל (הבנקים), ומנגד ישלם למשיבה במסגרת תיק ההוצאה לפועל סכומים מזעריים. המשיבה טוענת, כי צו החיוב בתשלומים שנקבע על ידי ראש ההוצאה לפועל הוא סביר, אם לא נמוך מן המתבקש בנסיבות העניין. כן טוענת המשיבה, כי בקשת המבקש שלא להיות מוכרז כ"חייב מוגבל באמצעים" נובעת מרצונו של המשיב להחזיק בחשבון בנק פעיל. לסיום טוענת המשיבה, כי ראש ההוצאה לפועל צדק בכך שהתנה את עיכוב ההליכים בהפגנת רצינות מצד המבקש על ידי כך שישלם שלושה תשלומים חודשיים, שכן במשך תקופה ארוכה התעלם המבקש מצו החיוב בתשלומים הקודם שנקבע לו על סך 1000 ₪ לחודש. יחד עם זאת, לעניין זה, הסכימה המשיבה לבטל את העיקול, לאחר שהמבקש ישלם תשלום אחד על פי צו החיוב בתשלומים שהוטל עליו. ד. ניתנת רשות ערעור ובקשת רשות הערעור תידון כערעור. כידוע, רשם ההוצאה לפועל, הוא אשר מופקד על עריכת חקירות יכולת לחייב וערכאת הערעור ללא תתערב בקביעת צו חיוב בתשלומים, אלא במקרים חריגים בלבד (בר"ע (ת"א) 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-מח 2003(1) 988 (2003); בר"ע (י-ם) 3155/07 פריד סרוגי נ' חברת עווד טורס (מאגר נבו, 11.3.2008). הלכה זו עולה בקנה אחד עם ההלכה, לפיה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בממצאים והתרשמות הקשורים במהימנותו של החייב לעניין יכולתו הכלכלית, אלא במקרים חריגים בלבד (בר"ע (י-ם) 956/05 בן חמו יחיאל נ' כולל ברכת שמואל (מאגר נבו, 13.11.2005). בענייננו אציין, כי יש ממש בטענת המערער, לפיה אין לקבל את מסקנת ראש ההוצאה לפועל, כי המערער נוהג העדפת נושים, בכך שאביו משלם את חובותיו לבנקים. אם אכן אבי המערער הינו ערב לחובותיו של המערער, הרי שהמדובר גם בחובות של האב, ולפיכך, התשלומים שמשלם האב לנושים אלה, הינם בכובעו כ"ערב" לחוב ואינם משולמים עבור המערער. יחד עם זאת, הגעתי למסקנה, כי ענייננו אינו נמנה על המקרים החריגים, אשר ראוי כי בית המשפט יתערב בהם, ויש לדחות את הערעור. החלטת ראש ההוצאה לפועל, נסמכה, בין היתר, על ממצא שהתברר בחקירת היכולת שנערכה למערער, ולפיו התברר כי למערער זכויות בנכס מקרקעין הידוע במגרש באיזור תל השומר. ביום 21.12.2009 הגיש המערער הודעה בדבר מתן פרטים בקשר למגרש זה, והודה כי הוא בעל זכויות במחצית המגרש. המערער טוען כי לא ניתן להפרע מן המגרש לצורך תשלום החובות, מאחר שבשלב זה טרם הסתיימו הליכי הפרצלציה, מוטלים מיסים על הקרקע, חלק מהקרקע שייך לאשתו, ולכן מוטל שעבוד של בנק הפועלים על זכויות המערער ואשתו, בגין חוב העומד על סך 300,000 ₪ (הודעת המערער מיום 21.12.2009). אלא שלטעמי גם אם טענות אלו של המערער ביחס למגרש נכונות, הרי שמכירת המגרש היתה מסייעת, בכל זאת, לקידום תשלום חובותיו של המערער, ולמצער עשויה המכירה לסייע למערער לעמוד בצו החיוב בתשלומים בסך של 4,000₪. בנסיבות אלו, אני סבורה כי החלטת ראש ההוצאה לפועל, כי המערער יוכל לעמוד בצו חיוב בתשלומים חודשי בסך של 4,000 ₪ ניתנה בשיקול דעת ואין להתערב בה. סבורה אני, איפוא, כי יש לדחות את הערעור והערעור נדחה. יחד עם זאת, בשל נסיבות העניין רשאי המערער לפנות לרשם ההוצל"פ, החל מיום 1.5.11 ואילך, בבקשה לדון מחדש בצו החיוב בתשלומים. ה. בכפוף לאמור לעיל הערעור נדחה. אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. ערעורחקירת יכולת