##דוגמא לכתב תביעה:## ## א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובע: מר _______, ת.ז. _________, המתגורר ברחוב _________, _________. התובע היה השוכר של הדירה נשוא התביעה. 2. הנתבע: מר _______, ת.ז. _________, המתגורר ברחוב _________, _________. הנתבע היה המשכיר של הדירה נשוא התביעה. ## ב. הסעד המבוקש ## כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 8,828 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 1. ביום _________ נחתם הסכם שכירות בין התובע לבין הנתבע, לפיו שכר התובע דירת מגורים ברחוב _________, _________ (להלן: "הדירה"), לתקופה של 12 חודשים, עם אופציה לחידוש. 2. הצדדים הסכימו לקצר את תקופת השכירות, והתובע פינה את הדירה בסוף חודש יוני _________. 3. בעת פינוי הדירה, נערכה התחשבנות בין הצדדים, במהלכה טען התובע כי הנתבעים נותרו חייבים לו סכומים ניכרים, אך סירבו להחזירם. 4. עילת התביעה נולדה במועד פינוי הדירה, עת סירב הנתבע להחזיר לתובע את הסכומים המגיעים לו, וקיזז סכומים שלא כדין. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 1. עניינה של תביעה זו הוא בסכום כספי שאינו עולה על 2,500,000 ₪, ועל כן הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית משפט השלום הנכבד. 2. מקום מגוריהם של הצדדים, וכן מקום הימצאה של הדירה נשוא הסכם השכירות, מצויים בתחום שיפוטו של בית משפט השלום ב_________, ועל כן הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית משפט זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת השבה של כספים ## 5. הנתבע הפר את חובתו להשיב לתובע סכומים ששולמו על ידו ביתר, או שקוזזו שלא כדין, ובכך גרם לתובע נזק כספי ישיר ומוכח, אשר יש לחייב את הנתבע לפצות בגינו. 6. התובע שילם מכיסו חשבון חשמל בסך 258 ₪, אשר התייחס לתקופה שקדמה לתקופת השכירות החוזית, ועל כן היה על הנתבע להשיב לו סכום זה במלואו, אך הוא סירב לעשות כן. 7. הנתבע גבה מהתובע סכום מוגזם בסך 700 ₪ בגין ניקוי הדירה, סכום שאינו עומד ביחס סביר לעלות ניקוי סביר של דירה, ומהווה קיזוז בלתי מוצדק מכספי התובע. 8. הנתבע קיזז סכום נוסף בסך 1,160 ₪ ללא כל סיבה או הצדקה, וזאת בניגוד מוחלט להוראות הסכם השכירות ולעקרונות דיני החוזים, המטילים חובה על צד לחוזה לנמק כל קיזוז. 9. הנתבע קיזז סכום בסך 1,980 ₪ בגין ארנונה, וזאת ללא הצדקה, שכן הצדדים הסכימו כי הנתבעים ישלמו את הארנונה ולאחר מכן יתחשבנו עם התובע, אך ההתחשבנות לא בוצעה באופן הוגן. ## קיזוזים שלא כדין ## 10. הנתבע ביצע קיזוזים מכספי התובע באופן חד-צדדי ושלא כדין, מבלי שקיבל את הסכמת התובע לכך, ומבלי שהציג כל אסמכתא או נימוק משפטי תקף לביצוע קיזוזים אלו. 11. הקיזוזים שבוצעו על ידי הנתבע אינם עולים בקנה אחד עם הוראות הסכם השכירות, אשר לא הקנה לנתבע סמכות לבצע קיזוזים כה נרחבים ובלתי מנומקים מכספי התובע. 12. הנתבע לא הציג כל ראיה או אסמכתא המצדיקה את הקיזוזים שבוצעו, ובכך הפר את חובתו להציג שקיפות מלאה בהתחשבנות הכספית בין הצדדים, כפי שמצופה מצד לחוזה. 13. הקיזוזים שבוצעו על ידי הנתבע מהווים הפרה יסודית של הסכם השכירות, שכן הם פוגעים בזכותו הקניינית של התובע לכספיו ומונעים ממנו ליהנות מהם כדין. 14. התנהלות הנתבע בביצוע הקיזוזים שלא כדין מעידה על חוסר תום לב מובהק, ועל ניסיון לנצל את מעמדו כמשכיר על מנת להשיג רווח בלתי הוגן על חשבון התובע. ## הפרת הסכם השכירות ## 15. הנתבע הפר את הסכם השכירות שנחתם בין הצדדים בכך שלא השיב לתובע את הסכומים המגיעים לו, ובכך פגע בזכותו של התובע לקבל את מלוא התמורה המגיעה לו על פי ההסכם. 16. הפרת ההסכם על ידי הנתבע באה לידי ביטוי גם בסירובו לערוך התחשבנות מדויקת והוגנת בעת פינוי הדירה, ובכך מנע מהתובע לדעת את מצבו הכספי האמיתי מול הנתבע. 17. הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו החוזיות להחזיר את כספי התובע, ובכך גרם לתובע נזקים כספיים ישירים ועקיפים, לרבות עוגמת נפש והוצאות משפטיות. 18. התנהלות הנתבע, אשר כללה קיזוזים בלתי מוסברים וסירוב להשיב כספים, מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות, המצדיקה את חיובו בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובע. 19. הפרת ההסכם על ידי הנתבע פגעה באמון שבין הצדדים, וגרמה לתובע תחושה של ניצול וחוסר הגינות, דבר המצדיק פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו. ## עוגמת נפש ## 20. התנהלות הנתבע, אשר כללה סירוב להשיב כספים וביצוע קיזוזים שלא כדין, גרמה לתובע עוגמת נפש רבה, תסכול וטרחה מיותרת, אשר יש לפצותו בגינם. 21. התובע נאלץ להשקיע זמן ומאמץ ניכרים בניסיונות חוזרים ונשנים לקבל את כספו מהנתבע, וזאת ללא הצלחה, דבר שגרם לו למתח נפשי רב ולפגיעה בשגרת חייו. 22. הנתבע ניצל את מצבו של התובע בעת פינוי הדירה, וסירב להחזיר לו את כספיו, ובכך גרם לתובע תחושה של חוסר אונים וחוסר צדק, המצדיקה פיצוי בגין עוגמת נפש. 23. עוגמת הנפש שנגרמה לתובע אינה רק בגין הנזק הכספי הישיר, אלא גם בגין הטרחה, העינוי והצורך לנהל הליך משפטי על מנת לקבל את המגיע לו כדין. 24. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובע פיצוי הולם בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, בסכום שלא יפחת מ-2,500 ₪, וזאת לאור חומרת התנהלות הנתבע והפגיעה בתובע. ## חוסר תום לב ## 25. הנתבע פעל בחוסר תום לב מובהק לאורך כל ההתנהלות מול התובע, ובמיוחד בעת עריכת ההתחשבנות בסיום תקופת השכירות, עת סירב להשיב כספים וביצע קיזוזים בלתי מוסברים. 26. חובת תום הלב חלה על צדדים לחוזה, ובמיוחד בעת סיום ההתקשרות, והנתבע הפר חובה זו בכך שלא פעל בהגינות, בשקיפות וביושר כלפי התובע. 27. התנהלות הנתבע, אשר כללה אי-הצגת אסמכתאות לקיזוזים וסירוב להסביר את מהותם, מהווה הפרה בוטה של עקרון תום הלב, המהווה נדבך מרכזי בדיני החוזים. 28. הנתבע ניצל את מעמדו כמשכיר ואת העובדה שהחזיק בכספי התובע, על מנת להשיג יתרון בלתי הוגן, ובכך פגע בעקרון השוויון וההגינות שבין צדדים לחוזה. 29. כבוד בית המשפט מתבקש לראות בהתנהלות הנתבע כחוסר תום לב קיצוני, ולחייבו בפיצויים הולמים בגין נזקי התובע, לרבות פיצויים עונשיים בגין התנהלותו זו. ## אי-עריכת חשבון מדויק ## 30. הנתבעים החזיקו בכספי התובע והיה עליהם לערוך חשבון מדויק ומפורט בעת פינוי הדירה, אך הם לא עשו כן, ובכך מנעו מהתובע לדעת את מצבו הכספי האמיתי. 31. הוגש לבית המשפט דף שנערך על ידי התובע ועליו רישומים שונים של הנתבע, אשר ניהל את הדיון עמו על הכספים, וניכר הדבר שהנתבע לא זכר את הסכום שאכן הוחזר לתובע. 32. אי-עריכת חשבון מדויק מהווה הפרה של חובת הנאמנות והשקיפות המוטלת על צד המחזיק בכספי צד אחר, ובכך פגע הנתבע בזכותו של התובע למידע מלא ומהימן. 33. כתוצאה מאי-עריכת חשבון מדויק, נאלץ התובע להגיש תביעה זו, וזאת על מנת לברר את זכויותיו ולקבל את המגיע לו, דבר שגרם לו להוצאות וטרחה מיותרות. 34. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי אי-עריכת חשבון מדויק על ידי הנתבע מהווה הפרה של חובותיו, ולחייבו בפיצוי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך. ## אחריות הנתבע ## 35. הנתבע, כמשכיר הדירה, היה אחראי באופן בלעדי לכל ההתנהלות הכספית מול התובע, לרבות עריכת ההתחשבנות והשבת הכספים, ועל כן הוא נושא באחריות מלאה לנזקים שנגרמו. 36. הנתבע לא יכול להתנער מאחריותו בטענה כי פעל כשליח של צד אחר, שכן הוא היה הצד הישיר להסכם השכירות והוא זה שקיבל את הכספים מהתובע. 37. אחריותו של הנתבע נובעת גם מחובתו לנהל את ענייני השכירות בזהירות ובמקצועיות, ובכלל זה לדאוג לעריכת התחשבנות מדויקת והוגנת בסיום תקופת השכירות. 38. הנתבע הפר את חובותיו אלו, ובכך גרם לתובע נזקים כספיים ועוגמת נפש, ועל כן יש לחייבו בפיצוי מלא בגין נזקים אלו. 39. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי הנתבע נושא באחריות מלאה ובלעדית לנזקים שנגרמו לתובע, ולחייבו בתשלום מלוא סכום התביעה. ## דחיית טענות הקיזוז של הנתבע ## 40. הנתבעים טענו לקיזוז סך של 7,000 ₪ בגין הוצאות משפטיות ואחרות, אך טענה זו חסרת כל בסיס ודינה להידחות על ידי כבוד בית המשפט. 41. הנתבעים לא הציגו כל אסמכתא או ראיה המצדיקה את טענת הקיזוז בסכום כה גבוה, וטענתם זו מהווה ניסיון נוסף לנצל את המצב ולגרום נזק לתובע. 42. טענת הקיזוז של הנתבעים אינה עומדת בקנה אחד עם הוראות הדין, אשר קובעות כי קיזוז יכול להתבצע רק בגין חובות קצובים ומוכחים, ולא בגין טענות כלליות ובלתי מבוססות. 43. כבוד בית המשפט מתבקש לדחות את טענת הקיזוז של הנתבעים במלואה, ולקבוע כי אין לה כל בסיס עובדתי או משפטי. 44. דחיית טענת הקיזוז של הנתבעים תאפשר לכבוד בית המשפט להתמקד בטענות התובע ולהכריע בהן על בסיס הראיות והדין. ## הוצאות משפטיות ## 45. התובע נאלץ לשאת בהוצאות משפטיות ניכרות לצורך הגשת תביעה זו וניהולה, וזאת כתוצאה ישירה מהתנהלות הנתבע וסירובו להשיב את כספי התובע. 46. הוצאות אלו כוללות, בין היתר, שכר טרחת עורך דין, אגרות בית משפט, ועלויות נוספות הכרוכות בהליך המשפטי, אשר יש לחייב את הנתבע לשאת בהן. 47. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובע הוצאות משפטיות ריאליות והולמות, אשר ישקפו את הטרחה והעלויות שנגרמו לו כתוצאה מהצורך להגיש תביעה זו. 48. חיוב הנתבע בהוצאות משפטיות יהווה גם מסר מרתיע מפני התנהלות דומה בעתיד, ויבטיח כי צדדים לחוזה יפעלו בהגינות ובתום לב. 49. התובע מעריך את הוצאותיו המשפטיות בסך של 1,000 ₪, וזאת מבלי לגרוע מזכותו לדרוש הוצאות נוספות ככל שיידרשו במהלך ההליך. ## ריבית והצמדה ## 50. על הסכומים שייפסקו לטובת התובע יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. 51. הוספת הפרשי הצמדה וריבית נועדה לשמור על ערכם הריאלי של הכספים שנמנעו מהתובע שלא כדין, ולפצותו על אובדן כוח הקנייה של כספים אלו. 52. הנתבע החזיק בכספי התובע שלא כדין, ועל כן עליו לשאת בעלות השימוש בכספים אלו, כפי שנקבע בחוק פסיקת ריבית והצמדה. 53. אי-פסיקת ריבית והצמדה תפגע בזכותו של התובע לפיצוי מלא, ותאפשר לנתבע ליהנות מהחזקת הכספים שלא כדין. 54. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על הוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על כל הסכומים שייפסקו לטובת התובע, וזאת מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##להלן דוגמא לפסק דין:## בעת הפינוי נערך התחשבנות בין הצדדים והשוכר טוען שהיה על המשכיר להחזיר לידיו סכומים ניכרים אך סירב לעשות זאת ומכאן תביעתו. עיקר תלונות השוכר הן כדלקמן: שילם מכיסוי חשבון חשמל השייך לתקופה שקדמה לתקופה החוזה 258 ₪ המשכיר גבה סכום מוגזם ממנו לניקוי הדירה בשעור של 700 ₪ קיזז סכום ללא סיבה - 1,160 ₪ קיזז סכום בגין ארנונה ללא הצדקה - 1,980 ₪ קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד משכיר דירה: בפני תביעה כספית לסכום של 8,828 ₪ כפיצוי בגין הפרות חוזה שכירות שנחתם בין נתבע 2 לבין התובע בחודש אוגוסט 1999 לתקופה של 12 חודש עם אופציה לחידוש, ואשר לפיו השכיר הנתבע 2 לתובע דירת מגורים. אין מחלוקת שהצדדים הסכימו לקצר תקופת השכירות והתובע פינה את הדירה בסוף חודש יוני 2000. בעת הפינוי נערך התחשבנות בין הצדדים והתובע טוען שהיה על הנתבעים להחזיר לידיו סכומים ניכרים אך סירבו לעשות זאת ומכאן עתירתו. על פי פירוט המופיע בסעיף 19 של כתב התביעה, עיקר תלונות התובע הן כדלקמן: שילם מכיסוי חשבון חשמל השייך לתקופה שקדמה לתקופה החוזה 258 ₪ גבו הנתבעים סכום מוגזם ממנו לניקוי הדירה בשעור של 700 ₪ קיזזו סכום ללא סיבה - 1,160 ₪ קיזזו סכום בגין ארנונה ללא הצדקה - 1,980 ₪ יתרת סכום התביעה מורכב מעוגמת נפש 2,500 ₪, הוצאות משפטיות 1,000 ₪ וריבית. לדברי התובע, הנתבעים החזיקו את כספיו וניצלו את המצב. הנתבעים מכחישים את הטענות. התובע זוכה בסכום חשבון החשמל. בפינוי הדירה התגלה שמצב הדירה התדרדר עד למאוד והם נאלצו להוציא 820 ₪ על מנת לתקן את הנזק ולנקות את הדירה. באשר לארנונה, הצדדים הסכימו שהנתבעים ישלמו את הארנונה ואחר כך יתחשבנו עם התובע, וכך הם עשו. בעת הפינוי, נערך חשבון בין הצדדים והוחזר לתובע החלק היחסי של שכ"ט מ - 13/07/2000 עד סוף התקופה תוך ניכוי עלות התיקונים. התובע לא העיר ולא התלונן על החישובים. הנתבעים סבורים כי דובר בתביעה קנטרנית, הנתבע מס' 1 כלל לא חתום על החוזה, הנתבעים מבקשים לקזז סך של 7,000 ₪ בגין הוצאות משפטיות ואחרות. החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד ולהלן הנימוקים לכך: 1. על פניה התביעה מנופחת, מוגזמת ובעיקר בנוגע לעוגמת נפש, הוצאות משפטיות וריבית. כמו כן אין בסיס לתביעה נגד נתבע 1 אשר פעל כשליח של נתבע 2. 2. למעשה מדובר בחילוקי דעות על עריכת חשבון בסיום תקופת השכירות. בכל הנוגע לחשבון החשמל, התיקונים לדירה וחשבון הארנונה, שוכנעתי שיש לקבל את גירסת הנתבעים. 3. הנתבעים החזיקו בכספי התובע והיה עליהם לערוך חשבון מדויק בעת הפינוי, אך לא עשו כך. הוגש לבית המשפט דף שנערך על ידי התובע ועליו רישומים שונים של הנתבע מס' 1, אשר ניהל את הדיון עמו על הכספים. ניכר הדבר שהנתבע מס' 1 לא זכר את הסכום שאכן הוחזר לתובע. לאחר עיון בדף, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא מצאתי הסבר לניכוי בסך של 1,160 ₪. לכן בנקודה זו התביעה מתקבלת. 4. אין בסיס לטענות הנתבעים לקיזוז של 7,000 ₪. אשר על כן, על הנתבע מס' 2, לשלם לתובע סכום של 1,160 ₪. במידה וסכום זה לא ישולם תוך 30 יום מהיום, יתווספו לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. אני דוחה את כל יתר טענות התבע. כתב תביעהמסמכיםמקרקעיןשכירות