הפרה יסודית

##מהי הגדרת "הפרה יסודית" של חוזה ?## הפרה היא מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה (סעיף 1 בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970). הפרה יסודית הינה הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה (סעיף 6 בחוק התרופות). אדם סביר, אשר מראש מתקשר בהסכם המעניק לצד ג' את שיקול הדעת הבלעדי בעניין מסוים בוודאי לוקח בחשבון אפשרות של החלטה שלא לטובתו. המחוקק הישראלי מבחין בין הפרה יסודית מוסכמת לבין הפרה יסודית מסתברת, אך בכל מקרה ברור כי הפרה יסודית היא הפרה "שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה". ##ההבחנה בין הפרה יסודית:## ההבחנה בין הפרה יסודית לבין כזו שאינה יסודית, כמבססות הזכות לביטול הסכם, מקורה בחוק החוזים ( תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970, הקובע, כי זו הראשונה, מקנה זכות לנפגע לבטל את החוזה בלא מתן ארכה, ואילו השנייה מכפיפה את זכות הביטול למתן ארכה שלא נוצלה על-ידי המפר וכן לשיקולי צדק העשויים לשלול את כוח הביטול מהנפגע [ע"א 8741/01 ‎MICRO BALANCED PRODUCTS נ' תעשיות חלאבין בע"מ). סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 מבחין בין שני סוגים של הפרות יסודיות: מסתברת ומוסכמת. הראשונה - הינה הדרך הפשוטה של צד להבטיח כי הפרתו של חיוב תחשב כהפרה יסודית - והיא קביעה מפורשת בהסכם כי החיוב מהווה חיוב יסודי שהפרתו תחשב כהפרה יסודית ( והכל תוך סייג החל על קביעה גורפת של כלל הוראות ההסכם כיסודיות המוסדר בסיפא לסעיף 6). השנייה- קרי, המסתברת, הינה כזו שלגביה מופעל מבחן היסודיות, שהוא מבחן היפותטי ואובייקטיבי ובהתאם לו, בדיעבד- לאחר שהתרחשה ההפרה - תבחן חומרתה היחסית מנקודת מבטו של המתקשר הסביר בעת כריתת החוזה ועמדתו, לעניין התקשרותו בהסכם, לו ראה את ההפרה ותוצאותיה מראש [כבוד השופט שמגר בד"נ 44/75 ביטון נ' פרץ, פד ל(3), 581 בעמודים 587-588; שלו ואדר בעמוד 584]. נקבע גם כי יש שגם הצטברות של הפרות אשר אינן יסודיות בפני עצמן, תעלה כדי הפרה יסודית של ההסכם וזאת, מקום בו ישקיף בית המשפט על המכלול וישתכנע כי שורת ההפרות - אפילו פעוטות כל אחת כשלעצמה- קעקעה את תשתית האמון שבין הצדדים ואת יכולתו של הנפגע להסתמך על החוזה ##פיצויים על הפרת יסודית:## סעיף 15 (א) בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 מאפשר לצדדים לחוזה להסכים על שיעור פיצויים שבו יחויב צד המפר את ההסכם, זאת מבלי שיצטרך הנפגע להוכיח את נזקו וזו לשונו: "הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים, יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו בראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה". עקרון יסוד בדיני התרופות בשל הפרת חוזה הוא הכרה בחירותו של הנפגע לבחור לעצמו את התרופה או את צירוף התרופות שבהן הוא חפץ. עקרון זה עולה בבירור מסעיף 2 בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 המאפשר לנפגע לתבוע כל סעד או צירוף סעדים שמעמיד לרשותו החוק, על פי בחירתו. עם זאת, יכולתו של הנפגע לתבוע צירוף סעדים על פי רצונו כפופה לשני סייגים עיקריים: האחד, סייג השולל אפשרות לתבוע שני סעדים שיש ביניהם סתירה מהותית והשני, כי לא יינתן כפל פיצוי בגין אותו נזק. הפרת חוזההפרה יסודית