זוטי דברים דיני קניין

העיקרון שלפיו זוטי דברים אינם ראויים להגנת המשפט בכלל ועל אחת כמה וכמה שאינם ראויים להגנה במקום שבו בשל זוטי דברים נפגעת זכות הקניין, הוכרה כאמור, בפסיקה. הרעיון העומד בבסיסו של עיקרון זה הוסבר על-ידי כבוד השופט י' טירקל בע"א 3901/96 הועדה המקומית לתכנון ובניה, רעננה נ' יהודית הורוויץ, פ"ד נו(4), 913 (2002) (בפסקה 8) בדבריו אלו: "כלל עתיק יומין הוא שאין דרכו של בית המשפט לעסוק בעניינים זעירים וקלי ערך, עניינים של מה בכך, 'זוטי דברים' (כמו שנאמר De Minimis non curat lex) כך אין דרכו לעסוק גם בפגיעה מזערית בזכות. כלל זה מקובל בשיטות משפט רבות, וגם בשיטתנו חולש הוא על תחומי משפט שונים, בין מכוח הוראה מפורשת בחוק ובין מכוח הפסיקה: מכוח הוראה מפורשת בחוק: בתחום המשפט הפלילי, לפי הוראת סעיף 34יז לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 בתחום דיני הנזיקין, לפי הוראת סעיף 4 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הגנת זוטי דברים