חיובים שלובים חוק החוזים

בסעיף 43(א)(3) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 נזכרים חיובים שלובים או חיובים מקבילים שמקוימים בד בבד. על ייחודיותם של תנאים כגון אלה עמדו המלומדים פרידמן וכהן בספרם, תוך התייחסם באופן ספציפי לסיטואציה שבפנינו: "קיימת אפשרות שהביצועים של שני הצדדים יהיו מותנים זה בזה . זוהי האפשרות הנזכרת בסעיף 43(א)(3) לחוק החוזים המדבר על המקרה שבו "על הצדדים לקיים חיוביהם בד בבד". מקובל לתאר זאת כחיובים מקבילים או שלובים . למעשה השילוב הוא של הקיום או הביצוע של התחייבות אחת בביצוע או בקיום של החיוב המקביל. בע"א 765/82 אלתר נ' אלעני פ"ד לח(2) 701, התייחסה הפסיקה למהותם ולזיהויים של חיובים שלובים: "המאפיין והמחייב חיובים שלובים בהשוואה לשאר סוגי החיובים, הוא, איפוא, חובת הקיום הבו-זמני של חיובי הצדדים...לצורך בירור השאלה, מה אופיו של החיוב, היינו, אם מדובר על חיוב עצמאי או חיוב מותנה או משולב, פונים לאותם נתונים מדריכים, בהם נעזרים בפרשנותו של החוזה, בדרך-כלל, וזה כולל, בין היתר, את מבנה החוזה וכוונת הצדדים, כפי שהיא מתפרשת מתוך לשונו של החוזה. לפי המקובל עלינו אנו דנים בזיהויה של דעת הצדדים, כביטוי בחוזה ובנסיבות העניין. מדובר על הערכת משמעותם ובירורם של הנתונים החוזיים כביטוי לדעתם ולכוונתם המוסכמת של הצדדים; מכאן ההתייחסות לאומד הדעת, כלשונו של סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), המוליך מן הגלוי אל הכוונה המשוערת. אין, כמובן, מקום להסיק, כי בית המשפט ייתן תוקף ומשמעות לכוונה נסתרת של בעל דין שקיננה בלבו והוסתרה מרעהו ולא באה לידי ביטוי בחוזה; אומד הדעת בכגון דא הוא הסקת מסקנה, מה סוכם בין הצדדים לחוזה עובר לכריתתו ומה היו הכוונות ההדדיות שבבואתן משתקפת בהסכם. בהקשר שלפנינו מן הראוי לשים דגש על כוונת הצדדים, כפי שהיא עולה מלשון החוזה המסוים המונח לפני בית המשפט (ע"א 195/74 [2], בעמ' 666). אך מובן, כי יקל על בית המשפט להכריז על תנאי מסוים בחוזה כ"חיוב שלוב", כאשר הצדדים טרחו והביעו כוונתם זו במפורש. קשה יותר לעשות כן כאשר בית המשפט מתבקש לקרוא לתוך הסכם תנאים שאינם מופיעים בו במפורש ולפרשו מעבר לאמור בו... (עמ' 710-711) ועוד נקבע בפסק הדין: "כפועל יוצא מן האמור לעיל, יש לנהוג זהירות מיוחדת כאשר לשון החוזה אינה תומכת בפרשנות, לפיה חיוב פלוני הוא מותנה או שלוב, ואם הנימוק היחידי למתן פרשנות. כאמור, הוא ראיות ועדויות חיצוניות לחוזה, המובאות לבית המשפט על-ידי אחד הצדדים המתדיינים, ואשר שנויות במחלוקת ביניהם, בחינה בלתי זהירה עלולה להביא ליציקת תוכן חדש ומהות אחרת לחוזה, אשר אליו לא התכוונו מנסחיו "(עמ' 711). נמצאנו למדים, כי הבחינה אם עסקינן בחיובים שלובים אם לאו מתבצעת בדיוק כפי שמתבצעת בדיקה של תנאים אחרים בחוזה תוך פניה ללשון החוזה ולאומד דעת הצדדים עובר לחתימה על החוזה. נעמוד בקצרה על הדרך בה מתפרש חוזה. חוזהחיובים שלוביםחוק החוזים