חתך באצבע תאונת עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חתך באצבע תאונת עבודה: העובדות: זוהי תביעה לתשלום דמי פגיעה לתקופה שבין 1.8.99 - 15.12.99 בגין תאונת עבודה מיום 24.6.99 לפי סעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"). התובע מציין בעדותו כי ארעה לו תאונת עבודה ביום 25.6.99 ונחתכה לו אצבע יד ימין. הוא היה בתקופת אי כושר במשך כשישה עד שבעה חודשים, בגינם קיבל חופשת מחלה. התובע הגיש ביום 7.12.99 תביעה להכרה בנכות ונקבעו לו 5% נכות לצמיתות ו- 10% נכות זמנית לתקופה שבין 1.8.99 - 15.12.99. התובע עבר שני ניתוחים באצבעו. התובע טען בבית הדין, כי לא פנה ביוזמתו לנתבע לקביעת דרגת נכות אלא רק לאחר שקיבל מכתב מאת הנתבע המודיע לו כי באפשרותו להגיש תביעה לנכות. בכתב ההגנה נטען כי אין התובע זכאי לדמי פגיעה מ- 1.8.99 ועד 15.12.99 עקב תאונת העבודה שארעה לו ביום 24.6.99 מאחר וועדה רפואית מיום 27.1.00 קבעה לו 10% נכות זמנית לאותה תקופה. פסק הדין: בסעיף 92 (א) לחוק נאמר: "מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה". ובסעיף קטן (ב) נאמר: "לא ישולמו בקשר לפגיעה אחת יותר מדמי פגיעה בעד עשרים ושישה שבועות". בדיון דב"ע מח/101-0 אביגדור מזרחי נגד המוסד פורסם בפד"ע כ' עמ' 242 נקבע כי אם עמד הנפגע בפני ועדת נכות ונקבעה לו נכות על ידי ועדה רפואית לפני תום התקופה לא יוכל לתבוע דמי פגיעה נוספים אף בתוך אותה תקופה. במקרה דנן הגיש התובע את תעודות אי הכושר בגין התקופה 25.6.99 ועד 15.12.99 עוד טרם נקבעה לו דרגת נכות על ידי הועדה הרפואית, ואת התביעה לנכות הגיש ביום 7.12.99. אכן מוסמכת הועדה לקבוע דרגת נכות "מתאריך מוקדם" לתאריך פעולתה של הועדה עפ"י תקנה 20 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 הקובעת כי "דרגת הנכות אשר נקבעה על ידי הועדה היא מתאריך הגשת הבקשה, אך רשאית הועדה לקבוע דרגת הנכות מתאריך מוקדם מזה..." ואולם בעשותה כן עליה להיות מודעת לכך כי יש ועניינו של הנכה נפגע על ידי כך. (ראה דב"ע לד/78-0 שומליחליל נגד המוסד פד"ע ה' 378). כאמור, בענייננו קבעה הועדה הרפואית הראשונה דרגת נכות זמנית בשיעור של 10% לתקופה שבין 25.6.99 - 15.12.99, תקופה בגינה הגיש התובע תעודת אי כושר. הועדה כלל לא נימקה מדוע בחרה לקבוע לתובע 10% נכות זמנית, ומדוע בחרה להפעיל את תקנה 20 לתקנות, המדברת על חריג לכלל של קביעת דרגת הנכות מיום הגשת הבקשה. יתכן כי מבחינה פורמלית היה על התובע להגיש ערר על החלטת ועדה זו לוועדה רפואית לעררים, ולפנות לבית הדין בהליך של ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים; אולם, התובע אינו מיוצג והפנייתו להליך כזה בשלב הנוכחי תהיה בלתי צודקת, באשר המועד להגשת ערר חלף, ובוודאי שאין הוא יכול לפנות לבית הדין בערעור על ועדה רפואית ראשונה. נוסף על כך, התובע בחר לפעול במסלול "הנכות" רק ביום 5.12.99 ועל כן אין לראותו כמי שבחר במסלול זה קודם לתאריך הנדון, כאשר כמעט תמה כל תקופת דמי הפגיעה. לפיכך ההלכה שנקבעה בדב"ע נב/27-0 חלה לגביו רק ממועד הגשת תביעתו לנכות, דהיינו: 5.12.99. כל תוצאה אחרת תהיה בלתי צודקת בנסיבות הענין. לאור האמור לעיל דין התביעה להתקבל ככל שהיא מתייחסת לתקופה שעד 5.12.99. אין צו להוצאות. נציגי הציבור לא התייצבו למרות שזומנו כדין, לכן הדיון התקיים ב"מותב חסר". זכות ערעור: תוך 30 יום לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים.אצבעותתאונות (חתכים)תאונת עבודה