##סמכות הרשויות והמפקד הצבאי להוצאת והפעלת צווי הריסת מבנים## ##הסמכות להריסת מבנים בלתי חוקיים בשטחי יהודה ושומרון## בסוגיית אכיפת הבנייה הבלתי חוקית באזורי יהודה ושומרון, עולה השאלה בדבר היקף סמכויותיהן של הרשויות והמפקד הצבאי לפעול כנגד מבנים שהוקמו ללא היתר. בתיק ##בג"ץ 2623/20 kryzhanovsky נ' המנהל האזרחי## נדונה טענת עותרים כי למשיבים אין סמכות להורות על הריסת מבנים שהוקמו ללא היתר בנייה, ככל שמדובר במבנים הממוקמים בתחומי שטח B. לטענת העותרים באותו עניין, הגם שבעבר נקבע בתיק ##בג"ץ 1330/18 זרוג נ' ועדת המשנה לפיקוח במינהל האזרחי## כי מוקנית לרשויות סמכות להרוס מבנים שנבנו ללא היתר בשטחי B, סמכות זו מוגבלת אך ורק כלפי תושבים ישראלים. כפי שעלה מן הדיון בתיק ##בג"ץ 2623/20 kryzhanovsky נ' המנהל האזרחי##, הובהר על יסוד הדברים שנקבעו בעניין זרוג, כי האחריות המוטלת על גורמי הביטחון לשמירה על הסדר הציבורי טומנת בחובה גם את הסמכות למנוע הקמה של מבנים ללא רישיון כדין בתחומי שטח B, ככל שהדבר מבוצע בידי תושבים ישראלים ובהחזקתם. נסיבות אלו תקפות גם במקרים שבהם הסמכות למתן רישיונות בנייה באותו תהליך אינה מוקנית למפקד הצבאי אלא מופקדת בידי הרשות הפלסטינית. הסבר זה מעגן את התפיסה כי שמירת הסדר הציבורי כוללת בחובה אמצעי פיקוח ואכיפה ישירים כלפי אזרחים ישראלים הפועלים באותם שטחים. ##הריסת מבנים מטעמים ביטחוניים וצרכים צבאיים דחופים## צד נוסף של סמכות הריסת המבנים נוגע לפעילות מועדפת מטעמי ביטחון וצורך מבצעי דחוף. בתיק ##בג"ץ 51772-12-25 עליאן נ' שר הבטחון## נדונה סמכותו של המפקד הצבאי להורות על הריסת מבנים הממוקמים במחנה פליטים. כפי שצוין באותו מקרה, למפקד הצבאי נתונה הסמכות לבצע הריסת מבנים ככל שהדבר נדרש בשל צרכים צבאיים דחופים, כאשר מקור הסמכות לפעולה זו מעוגן הן בדין המקומי והן בדין הבינלאומי, כפי שצוין גם בתיק ##בג"ץ 2977/02 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון##. על פי המתואר בתיק ##בג"ץ 51772-12-25 עליאן נ' שר הבטחון##, מבחינת תגובת המשיבים והנתונים שהוצגו בפני בית המשפט עלה כי ביסוד ההחלטה הועמד צורך צבאי מובהק ודחוף. לצד זאת, הודגש כי המפקד הצבאי ערך בחינה פרטנית ביחס לכל אחד מהמבנים, ואף הוחלט להחריג מבנה מסוים מהוראת ההריסה לאחר שנמצא כי ניתן להגשים את מטרות הפעילות המבצעית גם ללא הריסתו של אותו מבנה ספציפי. שיקולים דומים נדונו גם בתיק ##בג"ץ 6221-07-25 גביהי נ' שר הבטחון##. באותו עניין הורה המפקד הצבאי במסגרת הודעה ייעודית על הריסת כ-##104 מבנים## המצויים במחנה הפליטים טול-כרם. כפי שעלה מן הדיון, הריסת המבנים נועדה להגשים צורך צבאי מובהק, ועל יסוד עקרונות אלו נדחתה ההשגה כנגד הפעלת הסמכות, תוך אזכור הכלל כי למפקד הצבאי עומדת הסמכות לבצע הריסה בשל צרכים צבאיים דחופים. ##המסגרת המנהלית להוצאת צווי הריסה לפי חוק התכנון והבנייה## במישור האזרחי-מינהלי, מוסדרת סמכות הריסת המבנים באמצעות צווי הריסה מינהליים. בתיק ##בב"נ 30218-08-15 מועתסם נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה שפלת הגליל## נדונה בקשה לביטול צו הריסה מינהלי אשר הוצא בגין בנייה שנערכה ללא היתר. בפתח הדיון צוין כי צו הריסה מינהלי מעניק לרשות סמכות להרוס מבנה שהוקם בקניינו הפרטי של אדם, וזאת ללא מעורבות מוקדמת של בית המשפט. התנאים להפעלת סמכות זו מוסדרים במסגרת סעיף ##238א(א)## לחוק התכנון והבנייה. על פי הוראה זו, במידה והוקם בניין חורג – לרבות בנייה ללא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית – או שהוחל בהקמתו של בניין כאמור, רשאי יושב ראש הוועדה המקומית לצוות בכתב כי הבניין או החלק החורג ממנו ייהרס, יפורק או יסולק. התניה מרכזית להוצאת הצו היא הגשת תצהיר חתום בידי מהנדס הוועדה המקומית, מהנדס הרשות המקומית, מהנדס אחר או אדריכל אשר הוסמך לכך. על פי המפורט בלשון החוק המובאת בתיק ##בב"נ 30218-08-15 מועתסם נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה שפלת הגליל##, על התצהיר המוגש לכלול הצהרה מפורשת המציינת מספר נתונים עובדתיים: 1. לפי ידיעתו של המהנדס או האדריכל, הבניין הוקם ללא היתר או שהבניין חורג, תוך פירוט מהות החריגה. 2. לפי ידיעתו, הקמת הבניין טרם נסתיימה, או לחלופין נסתיימה פרק זמן שאינו עולה על ##60 ימים## לפני יום הגשת התצהיר. 3. ביום הגשת התצהיר, הבניין שלגביו מבוקש הצו אינו מאוכלס, או שהוא מאוכלס לתקופה שאינה עולה על ##30 ימים##. ##חלוף הסמכויות בין יושב ראש ועדה מקומית ליושב ראש ועדה מחוזית## היבטים מורכבים של חלוקת הסמכויות והפיקוח על הוצאת צווי הריסה מינהליים נדונו בתיק ##רע"פ 8655/13 מדינת ישראל נ' חג' יחיא##. במסגרת זו נבחנה הוראת סעיף ##238א## לחוק התכנון והבנייה, המסדירה את סמכויות הדרגים השונים ואת מנגנוני הפיקוח ההדדיים. על פי סעיף ##238א(ב1)(1)## לחוק, ליושב ראש ועדה מחוזית (או למי שהוסמך על ידו) נתונות כלל הסמכויות הנתונות ליושב ראש ועדה מקומית. כמו כן, למתכנן מחוז (או מוסמך מטעמו) מוקנות הסמכויות הנתונות למהנדס ועדה מקומית לעניין מתן צווי הריסה מינהליים בתחום המחוז ובתחום מרחב תכנון מחוזי. עם זאת, החוק קובע סייגים ופרוצדורות מוגדרות להפעלת סמכות מחוזית זו: ##חובת התייעצות##: לפי סעיף ##238א(ב1)(2)##, יושב ראש ועדה מחוזית לא יתן צו הריסה מינהלי, ולא יורה ליושב ראש ועדה מקומית ליתן צו כאמור, אלא לאחר שקוימה התייעצות עם נציג שר המשפטים בוועדה המחוזית. ##דרישה מקדימה לוועדה המקומית##: לפי סעיף ##238א(ב1)(3)##, הפעלת הסמכות על ידי יושב ראש ועדה מחוזית לגבי בנייה בתחום שאיננו מרחב תכנון מחוזי מותנית בכך שהודיע על כך לשר הפנים ודרש בכתב מיושב ראש הוועדה המקומית להוציא צו הריסה מינהלי לגבי אותה בנייה. ##פרקי זמן לפעולה##: יושב ראש הוועדה המחוזית יפעיל את סמכותו רק אם יושב ראש הוועדה המקומית לא הוציא את הצו תוך ##7 ימים## מיום המצאת ההודעה, או במקרה שבו ניתן צו אך הוא לא בוצע תוך ##14 ימים## מיום נתינתו (למעט אם ביצועו נמנע על פי החלטה של בית משפט). נקבע מפורשות כי תקופות אלו לא יבואו במניין ##30 הימים## המנויים בסעיף הקטן הרלוונטי. בנוסף, סעיף ##238א(ב1)(4)## קובע כי יושב ראש ועדה מקומית שקיבל הוראה מיושב ראש הוועדה המחוזית לפעול, פטור מחובת ההתייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות. כמו כן, במרחב תכנון מקומי הוא פטור מחובת ההתייעצות עם ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי הבניין החורג, אך מוטלת עליו חובה למסור הודעה לראש הרשות המקומית טרם מתן צו ההריסה המינהלי בדבר ההוראה שקיבל. ##סייגים דיוניים וביקורת שיפוטית על צווי הריסה## מן המקובץ עולה כי סמכות הריסת המבנים – בין אם היא מופעלת מטעמים ביטחוניים על ידי המפקד הצבאי ובין אם היא מופעלת מטעמים תכנוניים על ידי יושבי ראש הוועדות לתכנון ובנייה – כפופה לתנאים צורניים ומהותיים דווקניים. בנסיבות שנדונו בפסיקה צוין כי הפעלת הסמכות המנהלית להריסת מבנה ללא הסתייעות מוקדמת בערכאות שיפוטיות מחייבת הקפדה מלאה על לוחות הזמנים, הגשת התצהירים הנדרשים כחוק, וקיומן של התייעצויות עם הגורמים המוסמכים, זאת לצד הבחינה הפרטנית הנדרשת במקרים של צרכים צבאיים מבצעיים.מבנה