על פי תקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי, יש לאפשר עיון במסמכים אם הדבר נדרש לצורך דיון הוגן או חסכון בהוצאות. החשש העיקרי ממתן אישור לעיון מלא במסמכים הוא שמדובר ב"מסע דיג" של הצד המבקש, שלא נועד לצורך המשפט התלוי ועומד אלא לצורך משפט אחר או מטרה אחרת. כבר נקבע בפסיקה, כי "הרלוואנטיות של מסמך לענין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא 'לדוג' בענייניו של בעל דין, אין לגלותו" (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60 (1995)). על מנת להכריע בענין יש לקבוע איפא האם המסמכים שהעיון בהם מתבקש רלבנטיים לדיון. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיון במסמכים:## 1. לפני בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום (כב' השופט כ' מוסק, סגן נשיא) בבקשת המבקשים לעיין במסמכים לפי תקנה 116 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). 2. הגלגול הראשון של ענייננו הינו ב-ת"א 17976/96 עת הגישו המבקשים תביעה לסילוק יד כנגד המשיבה 1 (להלן: המשיבה) בטענה שבנתה והקימה מבני ציבור על מקרקעין שבבעלותם. בית המשפט קיבל את התביעה, ובפסק דין שניתן ביום 25.1.04 קבע, כי "יש לדחות את טענות הנתבעת [המשיבה] כי הקרקע הוקנתה לממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש או כי הופקעה כדין, או כי לנתבעת זכות להשתמש בקרקע מכח תכנית מתאר שאשרה, כל זאת מהנימוקים שפורטו לעיל... סופו של דבר, אני מחייב את הנתבעת לפנות את הקרקע השייכת לתובעים מכל אדם וחפץ ולהחזירה לידי התובעים כשהיא פנוייה מכל אדם וחפץ". המשיבה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין (ע"א 3080/04), ובהמשך הודיע המשיב 2 (להלן: המשיב) על התייצבותו בערעור. המשיב הגיש בקשה להגשת ראיה בערעור - תעודת עובד ציבור שניתנה על ידי מר עוזי גילה, רשם המקרקעין בגזרת רמאללה, ממשרד קמ"ט רישום מקרקעין איו"ש, ובהמשך ביקש להגיש ראיה נוספת - היטל של מפה על גבי צילום אוויר של השטח בו מצויים המקרקעין. כל אלה, כדי להוכיח כי המקרקעין שהמבקשים טוענים לבעלות בהם שייכים בכל זאת לממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש. ביום 6.11.06 ניתן פסק דין בערעור, לפיו הוחלט "להתיר ליועץ המשפטי לממשלה את הבאת הראיות הנוספות. כפועל יוצא מכך יוחזר ההליך לבית משפט שלום לצורך ברור נוסף ומתן פסק דין חדש". 3. ביום 3.9.09 נפתח בבית משפט קמא הליך בירור מחדש לצורך בחינת הראיות החדשות, וביום 6.10.09 הגישו המבקשים בקשה למתן צו לעיון במסמכים הבאים: לוח הזכויות הלא סופי בשלמותו; ספר הרישום המנדטורי של ביתוניה; ספר הרישום הירדני, אשר אוזכר בדיון מיום 3.9.09; תיק בקשה להיתר 18/85, ותיקי ההסדר שאוזכרו באותו דיון. בהחלטה מושא הבקשה לרשות ערעור אישר בית המשפט עיון במסמכים הבאים: טיוטת לוח הזכויות בנוגע לחלקות שהמבקשים טוענים לבעלות בהן (חלקות 18, 27, 44 ו-47 בגוש 26); ספרי הרישום המנדטורי והירדני בנוגע לחלקות מושא התביעה; הבקשה להיתר (בענין זה היתה הסכמה); ותיקי ההסדר הרלבנטיים לתביעה. 4. המבקשים טוענים בבקשה לרשות ערעור, כי המסמכים שהעיון בהם התבקש נחוצים להם להוכחת טענתם כי המקרקעין שבבעלותם אינם נופלים לגדר חלקות 18, 27 44 ו-47 בגוש 26, הרשומות בלוח הזכויות על שם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש. לגבי טיוטת לוח הזכויות נטען, כי לא ניתן לייחס לה משמעות ראייתית אך לא לאפשר למבקשים לעיין בה. עוד נטען, כי המבקשים מעוניינים לבחון בעצמם את הראיות אשר הביאו לכך שהמשיב הצטרף להליך הערעור וטען כי דווקא המקרקעין שבבעלות המבקשים נופלים לגדר החלקות הרשומות על שם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש. אשר לספרי הרישום נטען, כי העיון בהם נדרש כדי להתחקות אחר עסקאות שנעשו ביחס למקרקעין, על מנת לאמת את טענת המשיב כי לא נמצאו חלקות אחרות הרשומות עם שם בעלים יהודיים, שיכלו להיות מקור לתביעת הממונה על נכסי האויב לזכויות בחלקות 18 ו-42. ביחס לכל אלה נטען, כי מדובר במרשמים האמורים להיות פתוחים לעיון הציבור והעיון בהם לא יגרום למשיבים כל נזק. יצוין, כי המבקשים לא התייחסו בבקשה באופן מפורש לתיקי ההסדר. 5. המשיבים, ובמיוחד המשיב, מתנגדים לבקשה. ב"כ המשיב טוענת, כי המבקשים מעולם לא טענו נגד זיהוי המקרקעין מושא התביעה כחלק מהחלקות 18, 27, 44 ו-47 בגוש 26. רק במסגרת הליך הגילוי והעיון בבית משפט קמא נטען לראשונה, כי המבקשים חולקים על זיהוי המקרקעין. בית משפט קמא קיבל את הבקשה בחלקה, בנוגע לחלקות הנ"ל, וציין במפורש כי איננו מאפשר הרחבת חזית. עוד נטען, כי עיון בלוח הזכויות, שהוא מסמך שאינו פתוח לעיון הציבור, אינו יכול לסייע לבחינת מיקומם של המקרקעין ביחס למיקום החלקות, ובשאלה זו נדרש עיון במפת הגוש המצורפת ללוח הזכויות. מפת הגושים, שלא כמו לוח הזכויות, היא מסמך הפתוח לעיון הציבור, והמבקשים יכולים לפנות לקמ"ט רישום מקרקעין ולקבל לעיונם את מפת הגושים. אשר לספרי הרישום, המצהיר מטעם המשיב, מר עוזי גילה, הצהיר כי לא נמצאו בספר המקרקעין המנדטורי חלקות אחרות הרשומות על שם יהודים ונחקר בענין זה לפני למעלה משנתיים, ואולם רק עתה ראו המבקשים לבקש את העיון בספרים. בענייננו אין כל רלבנטיות לספר הרישום הירדני שכן אין טענה שנעשו עסקאות ביחס למקרקעין לאחר שנת 1948, והמצהיר כלל לא התייחס לכך. אשר לספר המנדטורי, המדובר בספר שאינו פתוח לעיון הציבור, שכן חל עליו הדין הירדני ולא חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. כמו כן, עיון בספרי הרישום במלואם עלול לפגוע בצדדים שלישיים. 6. בתשובתם לתגובות המשיבים חזרו המבקשים וטענו, כי אין לאפשר למשיב להסתמך על מסמכים חלקיים כרצונו ולטעון כי אותם חלקים שלא חשף אינם רלבנטיים. כך, למשל, טוענים המבקשים כי בעלי המקרקעין הגובלים בקרקע שבבעלותם, על פי האמור בנסח הרישום ההיסטורי בספר המנדטורי, אינם מוזכרים בלוח הזכויות בעמודים לגביהם התקבלה רשות לעיין. לכן, מתבקש עיון במלוא לוח הזכויות על מנת לבחון היכן, אם בכלל, רשומים אותם בעלי מקרקעין סמוכים שהיו אמורים להיות מתועדים בלוח הזכויות אף הם. לטענת המבקשים, עיון במפת הגושים לא יספק מענה לשאלה מה שמות בעלי הזכויות שמקרקעיהם הוקנו לממונה. אשר לשיהוי הנטען כלפיהם טוענים המבקשים, כי המשיב הצטרף להליך תוך שיהוי רב, לאחר שהתקבלה תביעת המבקשים במלואה ונקבע כי הקרקע תוחזר לידיהם, וזאת על יסוד ראיות חדשות שעתה לא מתאפשר העיון בהן. בנוגע לספר הרישום הירדני נטען, כי העיון בו נדרש כדי לאמת את טענת מר עוזי גילה בתצהירו לפיה פקיד ההסדר עשה שימוש בסמכותו לבצע החלפת קרקעות בהסכמת בעליהן. 7. לאחר שעיינתי בבקשה לרשות ערעור, בתגובות המשיבים ובתשובה לתגובות, ולאחר שהצדדים הסכימו כי אדון בבקשה לרשות ערעור כבערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן רשות לערער ולקבל את הערעור. להלן אבאר עמדתי. 8. על פי תקנה 120 לתקנות יש לאפשר עיון במסמכים אם הדבר נדרש לצורך דיון הוגן או חסכון בהוצאות. החשש העיקרי ממתן אישור לעיון מלא במסמכים הוא שמדובר ב"מסע דיג" של הצד המבקש, שלא נועד לצורך המשפט התלוי ועומד אלא לצורך משפט אחר או מטרה אחרת. כבר נקבע בפסיקה, כי "הרלוואנטיות של מסמך לענין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא 'לדוג' בענייניו של בעל דין, אין לגלותו" (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60 (1995)). על מנת להכריע בענין יש לקבוע איפא האם המסמכים שהעיון בהם מתבקש רלבנטיים לדיון. המבקשים מעוניינים לעיין ברישומים שעמדו לפני המשיב ואשר שימשו בסיס לטענתו כי המקרקעין שבבעלותם מהווים חלק מחלקות 18, 27, 44 ו-47 בגוש 26 אשר הוקנו לממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש. ספרי הרישום, המנדטורי והירדני, כמו גם טיוטת לוח הזכויות, אשר עם השלמת הליכי ההסדר תהפוך ללוח הזכויות, הם מרשמים המתנהלים על פי דין ואשר למשיב גישה אליהם בתוקף תפקידו. המשיב הסכים לאפשר למבקשים לעיין באותם חלקים מספרי הרישום וטיוטת לוח הזכויות הנוגעים לחלקות הנ"ל, שהמקרקעין שבבעלותם מהווים חלק מהן לפי טענתו, ואולם לא בהכרח די בכך. כך, למשל, טוענים המבקשים כי באותו חלק מטיוטת לוח הזכויות שנמסר לעיונם אין אזכור לשמם של שכניהם למקרקעין, על פי האמור בספר הרישום המנדטורי. במצב דברים זה, נדרשים עיון ומחקר ביחס לחלקים נוספים מטיוטת לוח הזכויות על מנת לאתר היכן נרשמו שמות בעלי המקרקעין הסמוכים, שמא ברישום שיימצא יהיה כדי להאיר את השאלות שבמחלוקת בין הצדדים. במילים אחרות, נדרש עיון בשלושת רבדי הרישום - ספרי הרישום המנדטורי והירדני והליך ההסדר במלואם - כפי שערך ככל הנראה המשיב, על מנת להתחקות אחר רצף הבעלויות המדוייק במקרקעין, זיהויים וכדומה. כל אלה, במסגרת יריעת המחלוקת שבין הצדדים על פי כתבי הטענות וללא הרחבתה. 9. בענייננו, המשיב ביקש להצטרף להליך לאחר שניתן פסק דין המקבל את תביעת המבקשים, על יסוד הטענה כי המדובר במקרקעין שהוקנו לממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש. בנסיבות אלה, אין זה ראוי לשמוע מפיו טענות בדבר שיהוי ביחס לבקשת המבקשים. עם זאת, יש טעם בטענה כי לא כל האינפורמציה העולה מטיוטת לוח הזכויות ומספרי הרישום רלבנטית, וכי יש חשש לפגיעה בזכויות צדדי ג'. לפיכך, אני רואה לאפשר למבקשים או למומחה מטעמם לעיין בספרי הרישום ובלוח הזכויות במקום ניהולם, במשרדי קמ"ט רישום מקרקעין. איני רואה מקום להורות למשיב לבצע עבור המבקשים תרגום של מסמכים אלה לעברית. המדובר בעבודה רבה, שלא מוצדק להטילה על המשיב. ככל שהעיון יעלה שמצויים בספרים ובלוח הזכויות רישומים רלבנטיים נוספים להליך שבין הצדדים, שיש מקום לאפשר את העתקתם, ולא תושג הסכמה בין הצדדים באשר לכך, תוגש בענין זה בקשה נפרדת לבית משפט קמא. הליך העיון יתבצע תוך תיאום בין הצדדים ויסתיים בתוך 45 ימים מהיום. איני רואה לעשות צו להוצאות. הוצאות ההליך יובאו בחשבון בעת מתן פסק הדין בבית משפט קמא. עיון במסמכיםמסמכים