ערבות בנקאית במכרזים

לעניין ערבות בנקאית, הכלל הוא שיש לדקדק בלשונה של ערבות בנקאית המוגשת להבטחת הצעה למכרז, שכל פגם בה עלול לפוסלה ובד בבד לפסול את ההצעה שאליה צורפה. כדברי כב' הנשיאה (בדימוס) בייניש לכלל זה חריגים נדירים ביותר: "נחזור ונדגיש, כי הכלל שלאורו צריך בית המשפט לפסוק כאשר מדובר בפגמים בערבות הוא כי דין ההצעה להיפסל. כאמור, רק במקרים נדירים, כאשר האופי ה'טכני' של הפגם ברור וגלוי בנסיבות העניין, כאשר מדובר בפליטת קולמוס, כאשר מדובר בטעות בלתי משמעותית של חישוב וכיוצא באלה טענות של פגמים בלתי משמעותיים שניכר על פניהם שנפלו בתום לב, וכאשר ניתן לקבוע כי הפגם הנדון אינו מסכל את מטרת הערבות ותיקונו אינו עומד בסתירה לעקרון השוויון, התחרות ההוגנת וטוהר המידות במכרזים, ניתן להכשיר את הפגם. ההנחיה בעניין זה לוועדות המכרזים צריכה להיות אחידה וברורה כדי שלא לפגוע בביטחון המשפטי והכלכלי." (עע"מ 10785/02 חברת י.ת.ב בע"מ נ' משרד הפנים (פ"ד נח(1) 897, 910-909 (להלן: "עניין י.ת.ב"). כב' השופט רובינשטיין הוסיף כי המקרים בהם תותר סטייה מהכלל צריכים להיות: "החריג שבחריג, והכלל הוא כי פגם הוא פגם ותוצאותיו עמו. אם לא כן, במציאות הישראלית שאין צריך להכביר עליה מילים, יש חשש לא מבוטל למדרון חלקלק, ופתח שהוא 'כחודה של מחט' עלול להיפתח כפתח 'שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו'". (עמ"מ 6090/05 מ.ג.ע.ר. מרכז גביה ממוחשבת בע"מ נ. מי נתניה (2003) בע"מ, (לא פורסם, ניתן ב-27.2.06). וכפי שנקבע בעת"מ (ת"א) 28591-01-11 אלקו התקנות ושרותים (1973) בע"מ נ' מדינת ישראל הרשות הממשלתית למים וביוב (לא פורסם, 15.3.11), מושכלות יסוד בדיני מכרזים הינן שמירה על השוויון וטוהר המידות כשפועל יוצא לעקרונות אלו הינה הקפדה יתירה על קיום תנאי המכרז על ידי כללים ברורים תוך הבחנה בין פגמים מהותיים וטכניים. צא ואמור, באשר לערבות בנקאית במכרז, הפסיקה יצרה כללים נוקשים לגבי פסילתה של ערבות כזו, תוך הקפדה על תנאי הערבות הבנקאית וראייה ככלל של פגם בערבות בנקאית כפגם מהותי המביא בדרך כלל לפסילת ההצעה, מבלי שיהא צורך לבחון את פשר הטעות או כוונת המעורבים. יחד עם זאת, בית המשפט הכיר בקיומם של חריגים לכלל הפסול ערבות בנקאית במכרז. בעע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 31.01.10( (להלן: "עניין אדמונית החורש") נדון מקרה בו נרשם בערבות הבנקאית 50,000 "?" במקום 50,000 "₪". בית המשפט העליון מפי כבוד השופט מלצר חזר על כך שבמקרים חריגים ויוצאי דופן, כחריג שייעשה בו שימוש במשורה, לא תיפסל הערבות הבנקאית וזאת בהתקיים מספר דרישות מצטברות, המלמדות כי הפגם בערבות הבנקאית נובע מטעות עקב: (א) פליטת קולמוס, טעות סופר, השמטה מקרית או מהוספת דבר באקראי. (ב) הטעות נלמדת מהערבות עצמה. (ג) ניתן לעמוד על כוונתו המדויקת של השוגה, תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות, המצויות בפני ועדת המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים. (ד) על פני הדברים נראה כי הטעות, או אי גילויה טרם הגשת ההצעה, מקורה בתום לב והיא נובעת מהיסח דעת גרידא ולא מכוונת מכוון כלשהו של המציע או של הבנק הערב. (ה) אין בטעות ובתיקונה כדי להקנות למציע יתרון הפוגע בעקרון השוויון וביתר הכללים של דיני המכרזים. לאור הנ"ל כבוד השופט מלצר הכשיר את הערבות הבנקאית וכדבריו בפסקה 7 לפסק דינו: "המקרה שלפנינו נמנה איפוא לסברתי, עם המקרים החריגים, כהגדרתם בסעיף 6 לעיל. כעולה מעיון בערבות עצמה, עסקינן בפליטת קולמוס מובהקת: ציון סימן חסר פשר - "?" (אות ספרדית, אשר ראוי להעיר כי מבחינה גרפית - דומה ל"₪").. זאת ועוד - אין בטעות ובתיקונה כדי לפגוע בעקרונות שבבסיס דיני המכרזים, ובפרט - בעקרון השוויון, שכן לא מדובר פה בחשש ממשי כי בנסיבות העניין הערבות בנוסחה האמור לא תהיה ניתנת למימוש". ערבותבנקערבות בנקאיתמכרז