פיצוי 6 משכורות עקב פגם בפיטורים

בית הדין לעבודה מצא לנכון לפסוק לתובעת פיצוי בגין פגם בפיטורים העומד על כ - 6 משכורות חודשיות, וזאת בנוסף על כל תשלום לו הייתה או הינה זכאית מכוח הדין עם פיטוריה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי 6 משכורות עקב פגם בפיטורים" 1. מושא שתי התביעות שבפנינו, הינן טענות התובעת בדבר מסכת של התנכלויות כלפיה, ששיאן בניודה מתפקיד עובדת זכאות במחלקת הרווחה לתפקיד מזכירה בבית ספר (להלן:"החלטת הניוד"), ולבסוף בהחלטת הנתבעת מס' 1, המועצה המקומית מג'דל שמס (להלן:"המועצה") לפטר את התובעת, הגב' נעאים סבאג (להלן:"העובדת" ; "התובעת") מעבודתה בשירותה. התביעה הראשונה הוגשה ע"י התובעת בעניין החלטת הניוד, כאשר עוד הייתה עובדת בשירות המועצה. בהקשר זה עתרה התובעת למתן סעד הצהרתי בלבד, אשר יקבע כי נפלו פגמים בהחלטת הניוד, במובן זה שנעשתה שלא כדין ומתוך שיקולים זרים, ומבלי שנעשה עובר לקבלתה שימוע כדין. בהמשך, לאחר שהוחלט לפטר את העובדת, הוגשה על ידיה תביעה כנגד פיטוריה. בכתב התביעה המתוקן שהוגש, מבקשת העובדת כי בית הדין יקבע שההחלטה בדבר פיטוריה בטלה ומבוטלת, ולחילופין כי יש להעביר את סוגיית הפיטורים לוועדה פריטטית. לחילופי חילופין, התבקש בית הדין לקבוע כי נוכח הפגמים שנפלו בהחלטה בדבר פיטוריה, יש לחייב את המועצה לשלם לעובדת פיצוי בשיעור של 12 משכורות חודשיות. יצוין כי לכתב התביעה המתוקן שהוגש הוספה המדינה כנתבעת נוספת, וזאת נוכח העובדה כי החלטת המועצה לפטר את העובדת נומקה לכאורה בהנחייתו של משרד הפנים לרשויות המקומיות לסיים העסקתם של כל עובדיהן שנתקבלו ללא מכרז לאחר יום 01/01/00. 2. למען שלמות התמונה, נציין כי לצד התביעה בעניין החלטת הניוד, ביקשה התובעת סעד זמני כנגד ההחלטה - וזה הוענק לה ובית הדין הורה למועצה, בהחלטה מיום 17/03/11 - להקפיא את ביצוע ההעברה ממחלקת הרווחה לבית הספר. מיד בסמוך לאחר אותו מועד, הודיעה המועצה לעובדת כי החליטה להפסיק את העסקתה, והעובדת הגישה בקשה למתן סעד זמני כנגד פיטוריה. לאחר דיון בבקשה - החלטנו לדחותה. בהמשך, תוקנה כאמור, התביעה, כך שהוספה המדינה כנתבעת, והוסף הסעד החלופי לפיצוי כספי, והובאו בפני בית הדין העדויות והראיות מטעם הצדדים, ביחס לשתי התביעות במאוחד. נקדים ונאמר כי נדון בראש ובראשונה בשאלה האם נפלו פגמים בהחלטה בדבר פיטורי התובעת והאם יש מקום לאכוף את העסקתה, שכן במידה ונשיב בחיוב לשאלה זו - תהא רלבנטית השאלה האם יש מקום למנוע את הניוד, ולהתייחס למתכונת ההעסקה ולמקום בו תוצב העובדת. 3. בהחלטה בדבר הבקשה למתן הסעד הזמני כנגד הפיטורים, שהיא האחרונה מהבחינה הכרונולוגית, שניתנה לגופן של מחלוקות שבין הצדדים, תיארנו את התשתית העובדתית הרלבנטית, שעיקרה אינו שנוי במחלוקת והיא יפה גם לענייננו כעת, ואלה עיקריה - א) התובעת עובדת בשירות המועצה מזה כתשע שנים, לאחר שהתקבלה לעבודה ללא מכרז. תחילה הוצבה התובעת לעבודה כמזכירה בבית ספר, בהמשך כספרנית בבית ספר אחר, והחל משלהי שנת 2006 הוצבה כמזכירה במחלקת הרווחה. בחודש אפריל 2007 הוסמכה התובעת מטעם משרד הרווחה כעובדת זכאות, ומאז נטלה חלק בהכשרות רבות ובקורסים לצורך תפקיד זה. ב) ביום 12/07/10 קוים לעובדת שימוע לפני פיטורים, לאחר שהודע לה כי בכוונת המועצה לפטרה, לפי הנחיות משרד הפנים, מאחר והתקבלה לעבודה ללא מכרז. הנחיות משרד הפנים הובאו במסגרת מכתבו מיום 26/08/07, של מר ישראל שפיצר, מנהל אגף כוח אדם ושכר ברשויות המקומיות, שמפאת חשיבותו נביא להלן את תוכנו, בזו הלשון - "בעקבות ביקורת שנערכה, התברר כי בחלק מהרשויות מועסקים עובדים שלא כדין שנתמנו ללא מכרז וללא אישור נחיצות משרה. כדרישת צו המו"מ (שירות העובדים (וצו המו"מ נוהל קבלת עובדים לעבודה). ... עובדים שהתקבלו כך החל מ- 1.1.2000 אינם זכאים לקביעות ואינם רשאים להתמודד במכרז פנימי. ... על הרשות לפנות מיד בבקשה לאישור נחיצות משרה על פי הנהלים ובצירוף מבנה ארגוני. במקביל עליה ליידע את העובד, כי במידה והמשרה תאושר, הוא יוכל להתמודד רק במכרז פומבי אם יתקיים, ובכל מקרה העסקתו במשרה ללא מכרז לא תוארך מעבר ל- 30.12.07. איוש המשרות שאושרו יעשה בדרך הקבועה בצו המו"מ (נוהל קבלת עובדים לעבודה) ויש לסיים את המכרזים עד ליום 31.12.2007. לאחר המועד הנ"ל כל המשרות שלא קיבלו את אישורנו ולא אוישו כדין תבוטלנה בתקן הרשויות המקומיות. על הרשות לידע את העובדים המאיישים את המשרות שלא בדרך מכרז כיום, על סיום עבודתם עם סיום הליכי מכרז ככל שתאושר המשרה, ולכל המאוחר עד ליום 30.12.2007". (להלן:"מכתב שפיצר"). יחד עם העובדת זומנו לשימוע מאותה הסיבה 15 עובדים נוספים של המועצה. איש מהעובדים האמורים, לרבות העובדת, לא פוטר באותה עת, ואיש לא אמר לה בסמוך לאחר מכן - מה הוחלט בעקבות אותו שימוע. ג) ביום 06/02/11 קוים לעובדת שימוע בעניין כוונת המועצה לנייד אותה ולהעבירה מתפקידה במחלקת הרווחה לעבודה כמזכירה בבית ספר, וביום 09/02/11 הודע לה כי הוחלט על העברתה כמתוכנן. העובדת הגישה לבית הדין תביעה כנגד החלטת הניוד, יחד עם בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד הניוד. לאחר דיון בפני בית הדין, ניתנה ביום 17/03/11 החלטת בית הדין בה נעתר לבקשה, וקבע כי יש להקפיא ביצועה של החלטת הניוד ויש לאפשר לה לבצע עבודתה החל מיום 21/03/11. הנימוקים לאותה החלטה היו פגמים שמצא בית הדין בהזמנה לשימוע, שלא כללה נימוקים, ובפרוטוקול השימוע - שכלל אמירה סתמית בדבר פגמים בתפקוד מחלקת הרווחה להבדיל מתפקודה של העובדת, וכן התעלמות מהתנגדות ההסתדרות למהלך של הניוד. ד) ביום 20/03/11 נמסרו לעובדת שני מכתבי הזמנה לשימוע, האחד בטרם השעיה והשני בטרם ניוד . שני השימועים נקבעו ליום 24/03/11, בשעות 14:00 ו - 15:00. ה) ביום 21/03/11 התייצבה העובדת במקום עבודתה, ונמסר לה "מכתב הודעה על הפסקת עבודה" מאותו היום (להלן: "מכתב הפיטורים"). במכתב, אשר נחתם ע"י ראש המועצה, נרשמו הדברים הבאים : "צר לי להודיעך כי עקב קליטתך לעבודה שלא כדין הוחלט להפסיק את עבודתך במועצה המקומית. טיעוניך שהועלו בישיבת השימוע בפני הועדה לענייני פיטורים לא שכנעו אותה להימנע מפיטוריך. משרד הפנים עמד על יישום ההנחיה של מר שפיצר והאיץ במועצה המקומית לנקוט הליכי פיטורים ולפרסם מכרזים לאיוש המשרות הנחוצות בלבד מבין אלה שיתפנו בעקבות גל פיטוריהם של העובדים שנקלטו לאחר 01/01/00 ללא מכרז. המועצה המקומית תפרסם מיידית מכרזים פנימיים לאיוש המשרות הנחוצות מבין משרות המפוטרים. אין לך זכות להתמודד במכרז פנימי.. במידה ובתום המכרזים הפנימיים תישארנה משרות בלתי מאוישות ע"י מי מעובדי המועצה יפורסם מכרז פומבי שתוכלי להגיש את מועמדותך בו. המועצה המקומית החליטה לוותר על עבודתך בתקופת ההודעה המוקדמת לה את זכאית. פיטוריך יכנסו לתוקף לאלתר והמועצה המקומית תשלם לך דמי הודעה מוקדמת". 4. שמענו את עדותה של העובדת-התובעת, ואת עדותם של גזבר המועצה והמזכיר שלה, ולאחר מכן הוגשו סיכומי טענות התובעת והמועצה. 5. להלן תמצית טענותיה של העובדת להצדקת מתן הסעדים המבוקשים - א) מאז תחילת כהונתו של ראש המועצה הוא מתנכל לעובדת בדרכים שונות. זאת, מאחר ובעבר עבד במחלקת הרווחה של המועצה ונפתחה נגדו חקירה פלילית בקשר לתפקודו. לגישת העובדת, סבר ראש המועצה שהימצאותה במחלקת הרווחה ונגישותה למסמכים עלולה להיות לו לרועץ בהליך הפלילי. ב) מכלול הנסיבות מעיד על התנכלות לעובדת. ראשית - שני מכתבים ששוגרו אליה בשנת 2009 ובהם תלונות לכאורה כנגד תפקודה, והזמנה לשימוע לפני פיטורים. לאחר שהתובעת הגיבה לפניות באמצעות עורך דין - חזרה בה המועצה מכוונתה לפטרה, ללא הסבר. שנית - ההחלטה הפגומה בדבר הניוד , שנעשתה גם בניגוד לסעיף 7 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה) תשל"ז-1977, שכן דירוגה בתפקידה במחלקת הרווחה היה בדרגה 9 בעוד שהדרגה הקבועה למזכירת בית ספר נמוכה יותר, ובכל מקרה נעשתה שלא כדין ובשרירות, וללא שיתוף ועד העובדים, ומשום כך בניגוד לחוקת העבודה. שלישית - שתי הזמנות לשימוע לפני השעיה ולפני ניוד שנמסרו לה ביום 20/03/11 בגין הליכים פליליים שלכאורה נפתחו כלפיה וטענה נטולת בסיס באשר לבעיות משמעת. ולבסוף - מכתב הפיטורים שהוכן בחופזה, באותו בוקר בו הגיעה העובדת למשרדי מחלקת הרווחה כדי לחזור לעבודתה מכוח החלטת בית הדין. הודעת הפיטורים בוטה, שרירותית , ונכתבה בחוסר תום לב כדי לעקוף את החלטת בית הדין מיום 17/03/11 אשר ביטלה את החלטת הניוד. ג) ההחלטה בדבר הפיטורים בוססה על שימוע שקוים ביום 12/07/10, כלומר כ- 8 חודשים עובר לקבלתה, אשר בעקבותיו לא פוטרה, ואין משמעות לשימוע שנעשה זמן כה רב קודם לכן כאשר היה שינוי בנסיבות. במהלך אותה תקופה נשלחה התובעת לקורסים וימי עיון , והתקיימו הליכים משפטיים בין הצדדים. ד) יתר העובדים אשר זומנו לשימוע יחד עם העובדת בזמנו - לא פוטרו, חוץ מאשר העובדת, אחותה, ועובדת נוספת, ולא ברור מה השוני בינם לבין העובדת, ומדוע מיושמות הוראות משרד הפנים, לגבי עצם קיומן אין חולק, רק ביחס אליה, בחוסר תום לב ובאופן מפלה לעומת עובדים רבים אחרים שנתקבלו לעבודה ללא מכרז גם הם. הוראות משרד הפנים הן רק תירוץ להיפטר מהתובעת, והלכה למעשה אין כל נימוק ענייני להפסקת העסקתה. ה) ההחלטה בדבר פיטורי העובדת התקבלה שלא כדין, וגם אם נפלו פגמים בקבלתה לעבודה - הדבר אינו פוטר את המועצה מקיום הליך פיטורים תקין. ו) מכתב הפיטורים שניתן לתובעת מיום 21/03/11 נחתם ע"י ראש המועצה, והוא ניתן בחוסר סמכות, לאחר שועדת פיטורים שכונסה על דרך מחטף ביום 20/03/11 ניתנה כשמונה חודשים לאחר קיומו של השימוע. לפיטורי התובעת גם לא ניתנה הסכמת ההסתדרות, כמתחייב מסעיף 82 לחוקת העבודה. 6. להלן תמצית טענות המועצה - א) מדובר בעובדת שנקלטה ללא מכרז וללא הכשרה או ניסיון לתפקיד ספרנית. העובדת נקלטה לעבודה זו על בסיס שיחה בעל פה עם ראש המועצה בזמנו. גם למחלקת הרווחה הועברה העובדת על סמך הודעה בעל פה, ללא מכרז וללא כשירות. ב) ההחלטה בדבר הניוד הייתה עניינית ובגדר סמכותו של ראש המועצה. ג) המועצה נאלצה לקיים את ההנחיה של משרד הפנים בעניין פיטורי העובדים שהתקבלו ללא מכרז לאחר יום 01/01/00. לכל העובדים קוים שימוע כדין וגם לתובעת. בשימוע לא הועלתה ע"י התובעת כל טענה בדבר התנכלות, לכאורה, מצד ראש המועצה. ד) חלוף הזמן בין מועד השימוע למועד ההחלטה בדבר הפיטורים נבע ממאמצים להשאיר את העובדים בעבודה. ה) התובעת לא הוכיחה קיומה של אפליה. כל העובדים להם קוים שימוע פוטרו , ואותם אלה עליהם הצביעה התובעת שעדיין עובדים - התקבלו מחדש באמצעות מכרז. גם לעניין תפקיד עובדת זכאות במחלקת הרווחה - פורסם מכרז פנימי - אליו לא ניגשו מועמדים, ובהמשך פורסם מכרז פומבי, והעובדת אף הגישה מועמדות במסגרתו, אלא שהמדינה נמנעת משום מה מכינוס ועדת בחינה. 7. עמדת המדינה - בכתב ההגנה שהגישה המדינה, ציינה כי אין לה כל ידיעה אודות טענות ההתנכלות שנטענות מצד העובדת. אשר לסוגיית ניודה של העובדת, הובהר כי לגישת המדינה מתח הדרגות של התובעת הינו 7-9 בדירוג המנהלי, ומתח הדרגות של מזכירה בבית הספר שבו עד 19 כיתות הוא 7-9 ובבית ספר שבו מעל 20 כיתות הוא 7-10, כך שבהקשר זה לא נפל פגם בניוד. אשר להפסקת העסקתה של התובעת , תיארה המדינה את הממצאים שקדמו להנחיה לפיה ברשויות המקומיות עובדים רבים מועסקים ללא מכרז וללא אישור נחיצות משרה, וציינה כי בשנת 2007 הורתה לכל ראשי הרשויות לפנות מיידית בבקשה לאישור נחיצות משרה ולהודיע לכל העובדים שהתקבלו שלא כדין אחרי 01/01/00 על פיטוריהם ועל כך שיוכלו להתמודד אלא במכרז פומבי . המדינה ציינה כי לדידה התובעת הועסקה שלא כדין, והיה מקום להפסיק העסקתה, והגם שהמדינה לא הייתה מעורבת בהליך פיטורי העובדת סבורה היא כי אין מקום לטענת ההתנכלות בעניינה, שכן פיטוריה נבעו מיישום הוראת חוק. האם נפלו פגמים בפיטורי התובעת? 8. האם הנתבעת הפלתה את התובעת בכל הנוגע לפיטוריה? בעדותה של התובעת, חזרה היא על טענתה, לפיה ההנחיות בדבר פיטורי העובדים שהתקבלו ללא מכרז - לא היו הסיבה האמיתית לפיטוריה, ורק שימשו כסות לשיקולים הזרים האמיתיים בגינם פוטרה. בעדותה בפני בית הדין עמדה על טענותיה לפיהן כל העובדים אשר לגביהם חלה ההנחיה - עדיין עובדים במועצה. גם מעדותו של עד ההגנה היחיד, מזכיר המועצה שמשמש גם מנהל כוח אדם בה, עלה כי לא כל העובדים שהתקבלו ללא מכרז לאחר 01/0/00, והמועצה נדרשה ע"י משרד הפנים לפטרם - פוטרו באותה מתכונת כזו שלפיה פוטרה התובעת, ולמעשה אכן רובם ככולם , למעט התובעת, אחותה, ועובדת נוספת - ממשיכים לעבוד בשירות המועצה . לגבי חלקם - הסביר מזכיר המועצה כי פוטרו והתקבלו באמצעות מכרז פומבי, לגבי מספר נשים - הודה כי כלל לא פוטרו שכן היו בהריון או מיד אחרי לידה בעת הרלבנטית, חלק מהעובדים המשיכו לעבוד באמצעות חברת כוח אדם באותו תפקיד באותו מקום, וחלקם באמצעות חוזה אישי. עוד עולה, כי רק לגבי התובעת החליטה הנתבעת על פיטורים על אתר, מבלי שתעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, ונמנעה מלאפשר לה לעבוד בתקופה זו , כך שאולי במהלכה ניתן יהא לקבלה לעבודה שוב באמצעות מכרז פומבי, כפי שנעשה ביחס ליתר העובדים. נאמר כי די בעובדה זו, כדי להוות ראשית ראיה בדבר קיומה של אפליה כלפי התובעת, והדבר מקבל משנה תוקף בשים לב לפגמים שנפלו בהחלטת הניוד, שהיא עצמה לא נומקה, ושכפי שקבענו בהחלטת הביניים בעניין זה כאשר בחרנו להעניק לתובעת סעד זמני - ההחלטה לא נומקה ובשימוע שקדם לה לא פורטו נימוקים כלשהם, והגם שהמועצה קיבלה הזדמנות, במסגרת ההליך העיקרי, להביא ראיות שתתמוכנה במסקנה אחרת - לעניין הניוד - לא עשתה כן. ראשית הראיה שהזכרנו לעיל, במצטבר עם הפגמים בהחלטת הניוד, שלא נוצלה ההזדמנות להפריך המסקנה בדבר קיומם, מעבירים את הנטל, לטעמנו, לכתפי המועצה, להראות שהתנהגותה השונה ביחס לתובעת הייתה משיקולים ענייניים, ונטל זה לא הורם כלל ועיקר. הגורם היחיד אשר באמצעותו הובאה עדות כלשהי אודות פגמים לכאורה בעבודת התובעת, או במשמעת שלה ובהתנהגותה - היה מזכיר המועצה, שקשה עד מאוד היה לבסס על עדותו ממצאים עובדתיים כלשהם, שכן דבריו היו מתחמקים ומתחכמים, ומספר הפעמים בהם השיב "לא זוכר" - היה בלתי סביר. עדותו השאירה רושם כה בעייתי, עד כי בא כוח הנתבעת בעצמו הגיש בקשה להשלמת עדויות, בין היתר מהנימוק ש"אין לנו הסבר מדוע מזכיר המועצה, האחראי על כוח האדם, לא הזכיר בטרם חקירה חוזרת.....", ואף בא כוח המדינה, שכמעט נמנע לחלוטין מלהתערב בדיון, שאל אותו בזו הלשון - "רוב העובדים האלה לא הלכו הביתה. לא הודעתם למשרד הפנים בשום דרך שבעצם אתם עובדים על כולם ושהעובדים האלה לא פוטרו"?... לא יכולנו שלא לייחס משקל, גם להימנעות הנתבעת מלהעיד את ראש המועצה, אשר כלפי תום ליבו הופנו טענות, ואשר כפי שפורט לעיל נטען כי ביקש לסלק את התובעת בכל דרך מעבודתה במחלקת הרווחה. על בסיס האמור לעיל , מוצאים אנו שהמסקנה המתחייבת היא שהתנהגותה של הנתבעת כלפי התובעת, במתכונת הפיטורים, הייתה נגועה בחוסר תום לב ובאפליה, והיא קופחה ביחס ליתר העובדים שהתקבלו ללא מכרז לפחות בכך שהנתבעת בחרה לפטרה על אתר, מנימוקים (לעניין אי מתן האפשרות לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת) - שלא בוססו באופן מניח את הדעת. נדגיש, כי לעניין זה אין די בכך שהוגשה ע"י ראש המועצה תלונה במשטרה בעניין איומים לכאורה שהופנו אליו, בין בקשר לפיטורי התובעת ובין בכלל. התובעת מסרה עדות במשטרה ובכך הסתיימה הפרשה, והמועצה, מצידה, לא טרחה להביא עדויות או ראיות שתספקנה תמיכה לטענתה לפיה חששה שנוכחותה של התובעת במקום העבודה אליו צוותה ע"י בית הדין להשיבה - תביא לפגיעה כלשהי בתפקוד מחלקת הרווחה או בכל הקשר אחר. נציין כי לא מצאנו לנכון להידרש לטענות שביקשה הנתבעת להפנות כלפי התובעת בכל הנוגע לפגמים לכאורה בתפקודה בעבודה, שכן מדובר בטענות שהובאו בחצי פה, ועלו בעיקר ממכתב ששוגר מאת ב"כ המועצה לתובעת ולא בא זכרם בעדויות שבפנינו, למעט באופן חלקי ביותר במסגרת חקירתו הנגדית של העד מטעם הנתבעת. 9. האם מוצתה זכות הטיעון של התובעת? אין חולק כי לכל העובדים שפיטוריהם נדרשו, כמו גם לתובעת, קוים שימוע ביום 12/07/10, וכי חלפו כ - 8 חודשים עד למועד פיטוריה. עוד אין חולק כי מעבר לחלוף פרק הזמן הניכר האמור, הרי שמהבחינה העובדתית התרחשו במהלכו התרחשויות בעלות נפקות ומשמעות - הנתבעת החליטה לנייד את התובעת, ננקטו הליכים כנגד הניוד, והתנהל דיון בבית הדין בעניינה. לצד זאת - התובעת נשלחה לקורסים וימי עיון הנוגעים לעבודתה במחלקת הרווחה. מהאמור מתחייבת המסקנה שהתובעת לא קיבלה הזדמנות ראויה להתמודד עם הכוונה לפטרה בסמוך למועד הוצאתה לפועל, תוך התייחסות לנסיבות הרלבנטיות והמעודכנות נכון למועד זה. באמור לעיל יש כדי להוות פגיעה נוספת בזכות הטיעון שלה. הנתבעת, מצידה, ביקשה להתמודד עם סוגיית השימוע הפגום בטענות הבאות, אשר נטענו בסיכומי בא כוחה - ראשית, חלוף הזמן נבע מניסיונות הנתבעת לבטל את רוע הגזירה ולאפשר השארת העובדים שפיטוריהם נדרשו - בעבודה. שנית - מאחר והנימוק לפיטורים היה העדר מכרז, ומשלא נערך מכרז בפרק הזמן האמור - הרי לתקופה שחלפה אין משמעות. טוענת הנתבעת כי אין מדובר בפיטורים אישיים ואף לא פיטורי צמצום אלא בפיטורים מכוח דרישת המדינה, ועל כן חלוף המועד בין השימוע להחלטה בדבר הפיטורים אינו פוגם בהחלטה האמורה. איננו מקבלים את גישת הנתבעת. מוצאים אנו כי היה מקום ליתן לתובעת הזדמנות לטעון מדוע אין לפטרה כאשר הוחלט כי הגיעה העת להוציא לפועל את הציווי בדבר הפסקת העסקת העובדים שהתקבלו ללא מכרז, ומשחלפו שמונה חודשים מהמועד בו נשמעו דבריה, ובשים לב להתרחשויות שאירעו מאז - מן הראוי היה ליתן לה להתייחס לנסיבות העדכניות. מהו הסעד הראוי? 10. האם יש לבטל את הפיטורים ולאכוף העסקתה של התובעת? אמנם, קבענו כי פיטורי התובעת פגומים, הן במובן זה שנפלו פגמים במיצוי זכות הטיעון שלה כנגד הפיטורים, והן במתכונת בה נעשו, כמפורט לעיל. עדיין נשאלת השאלה האם הסעד הראוי בנסיבות המקרה דנן הוא ביטול הפיטורים ואכיפת העסקתה של התובעת. סעיפים 2 ו-3 לצו המועצות המקומיות קובעים את האופן שבו ניתן למנות עובד לרשות המקומית. סעיף 2 קובע כך: "לא יתמנה אדם כעובד במשכורת ברשות מקומית ולא יועבר ממשרה אחרת באותה רשות מקומית אלא למשרה פנויה בתקן." וסעיף 3 קובע כך: "משרה פנויה בתקן של רשות מקומית ניתן למלא באחת מאלה: (1) העברת עובד קבוע ממשרה למשרה באותה רשות מקומית; (2) מכרז פנימי; (3) פנייה לשירות התעסוקה; (4) מכרז פומבי; (5) העסקה לפי חוזה מיוחד." בענייננו, אין מקום לספק בדבר העובדה שהתובעת התקבלה לעבודה על סמך שיחה עם ראש המועצה בעת הרלבנטית, והיא לא נקלטה למשרה פנויה בתקן, ולא התקבלה באחת מהדרכים שהדין קובע כמצוטט לעיל. עוד אין חולק כי מעסיקתה של התובעת, המועצה, נדרשה, ע"י גורם מוסמך, לפטר את התובעת נוכח הפגמים שבקבלתה לעבודה. ויודגש - מוצאות אנו כי האמור לעיל, והפגמים שבקליטת התובעת כעובדת במועצה, מחייבים מסקנה בדבר בטלות קבלתה לעבודה, ומשכך לכאורה אין מדובר בפיטורים אלא בפקיעת מינוי (וראו, בשינויים המחויבים, דברי בית הדין הארצי, כב' השופטת נילי ארד (כתוארה אז) עע 67/07 יוסף עמאר - מדינת ישראל , ניתן ביום 02/04/09, להלן:"עניין עמאר"). ועוד נאמר - "מכוח "אחריות העל" של המדינה, מגלמות סמכויות הפיקוח של ראש מינהל השירות ושל הממונה את האינטרס הציבורי של מינהל תקין, טוהר מידות ומניעת שימוש שלא כדין בכוחן של הרשויות המקומיות. לאור תכליתן של סמכויות הפיקוח הנתונות להם ובמסגרתן - יש ליתן לתיבה "רשאי לדרוש" משמעות של חובה. לאמור, ככל שהוברר כי מינויו של עובד או העסקתו נעשו שלא כדין ובחריגה מן הדין, "רשאי" הגורם המפקח - ראש מינהל השירות או הממונה על המחוז - במובן "חייב" להורות למועצה להפסיק יחסי העבודה, ועל המועצה לפעול על פי הדין ובמסגרת הדין, כמתחייב מאותן הוראות. פרשנות זו מתיישבת עם שיקולי הרמוניה נורמטיבית הגורסת פתרון נורמטיבי דומה בסוגיות דומות [עסק 81/05 מדינת ישראל - ההסתדרות הרפואית לישראל, ניתן ביום 6.5.07]." בנסיבות שכאלה, של פגמים בעצם הקבלה לעבודה, יינתן משקל שונה ובעיקר תשתנה הנפקות, שיש ליתן לפגמים בהחלטה להפסיק את ההעסקה הפגומה. גם בענייננו, ובהליך זה, כפי שצוין לעיל, עמדת המדינה הייתה כי המועצה מחויבת לפטר את התובעת, לקבל אישור נחיצות משרה, לפרסם מכרז פנימי בו התובעת לא מורשית להשתתף, ובאם לא יבחר במסגרתו עובד - לפרסם מכרז פומבי. אכן, קבענו כי התובעת הופלתה ביחס לעובדים האחרים אשר המועצה צוותה להפסיק עבודתם מאותה סיבה בדיוק. ברם - אין בכך כדי להושיע את התובעת, ואין בעובדה שהמועצה פעלה ביחס לעובדים אחרים שלא כדין (ככל שפעלה, לפחות לכאורה) - כדי להקנות בדיעבד את החוקיות שנעדרה מקבלתה לעבודה. לעניין זה, יפים הדברים שנאמרו בפסק דינו של בית הדין הארצי בעע 288/03 הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים-טאהא אמין, ניתן ביום 21/12/05 - "אף אם הופלו המשיבים ביחס לעובדים אחרים במועצה, אשר לגביהם לא ננקטו הליכי פיטורים על אף שהתקבלו לעבודה שלא כדין, הרי שאין בכך כדי להכשיר את הפגם המהותי שנפל בהעסקתם. יפים לעניין זה דבריו של השופט א' ברק בפסק הדין עניין חוקה לישראל: " אין פלוני יכול להביא לידי כך שהרשות השלטונית תעניק לו טובת הנאה או אינטרס. כל שביכולתו של פלוני לעשות הוא להביא לידי כך שהרשות השלטונית תחדל ממנהגה המפלה, ותפסיק להעניק לאחרים טובות הנאה שאינן מגיעות להם כדין. תרופתו של פלוני הינה אפוא בעלת היבט "שלילי" (מניעת טובת הנאה שניתנה שלא כדין לאחרים) ולא בעלת היבט "חיובי" (הענקת טובת הנאה לעצמו)" (בג"ץ 637/89 "חוקה למדינת ישראל" נ' שר האוצר, פ"ד מו(1) 191, 204). הנה כי כן, אף טענת ההפליה אותה העלו המשיבים אין בה כדי לסייע להם, ככל שמעונינים הם לבסס את טענתם, לפיה זכאים הם להמשיך ולעבוד במועצה." וראו גם דבריה של כב' השופטת ורבנר בעניין סע (חי') 26952-11-09 נג'וה עמל - מ. מ. אבו סנאן (ניתן ביום 14/12/09), לפיהם ככלל כאשר המדובר בקבלה לעבודה בצורה פגומה ובלתי חוקית הרי הליך פיטורין פגום לגבי עובד כזה, מזכה בפיצויים ולא באכיפה. כללו של דבר, ונוכח האמור לעיל, ולאור האינטרס הציבורי שמגולם במכתב שפיצר, לא ניתן אלא לקבוע שאין מקום להכשיר העסקתה הפגומה של התובעת, לבטל פיטוריה ולאכוף את העסקתה, אך ורק משום שהמתכונת שבה בוצעה ההוראה שבמכתב שפיצר הייתה נגועה במספר פגמים ובאפליה. מובן כי משקובעים אנו כי אין מקום לאכוף העסקתה, מתייתר הדיון בשאלה האם יש מקום לבטל העברתה ממחלקת הרווחה. נזכיר, כי לפחות נכון למועד הגשת הסיכומים בתיק זה, טרם הושלמו הליכי המכרז לבחירת עובדת זכאות במחלקת הרווחה, מכרז שהתובעת מועמדת במסגרתו. לא נותר לנו אלא להביע תקווה שהמדינה והמועצה יפעלו להשלמה של הליכי המכרז הפומבי, בכל ההקדם האפשרי. 11. האם התובעת זכאית לפיצוי כספי ומה שיעורו - כפי שקבענו לעיל, הנתבעת נהגה בתובעת שלא כדין. מצאנו פגמים בהחלטת הניוד - אולם בתביעה שהוגשה לעניין זה נתבעו סעד הצהרתי וצווי עשה בלבד, ולא נתבקש פיצוי כספי. כפי שצוין לעיל, מצאנו לנכון ליתן נפקות לעניין הפגמים בניוד - כרקע למסקנה לפיה הנתבעת לא פעלה כלפי התובעת בתום לב, והם מהווים חלק ממכלול ההתנהלות הלקויה ביחס לתובעת. בשים לב לקביעותינו שהתובעת הופלתה לעומת העובדים האחרים, ובדבר הליקויים שנפלו במתכונת פיטוריה, ונוכח מכלול הנסיבות שפורטו לעיל, מוצאים אנו לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך של 36,000 ₪. התובעת תבעה פיצוי בשיעור 12 משכורות חודשיות, על בסיס הטענה ששכרה עמד על סך של 5,965 ₪. אמנם, לא צורפה מצד התובעת כל אסמכתא בדבר גובה שכרה, עובר להפסקת עבודתה, אולם הנתבעת לא חלקה על גובה השכר הנטען בכל שלב של הדיון. מצאנו, אם כן, לנכון, לפסוק לתובעת פיצוי העומד על כ - 6 משכורות חודשיות, וזאת בנוסף על כל תשלום לו הייתה או הינה זכאית מכוח הדין עם פיטוריה. בנוסף, מוצאות אנו לנכון לחייב את המועצה לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪, בגין שני ההליכים מושא פסק דין זה. ככל שהדבר נוגע למדינה - כל צד יישא בהוצאותיו. 12. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיננו זה, עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. משכורתפיטוריםפיצויים