##מהם תנאי הפיצוי המשפטיים בעילת הפרת הבטחת נישואין ?## ##המעמד החוזי של הבטחת נישואין במערכת המשפט## סוגיית הפיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין וביטול חד-צדדי של קשר זוגי מתוכנן נדונה במערכת המשפט תוך בחינת גבולותיו של הדין החוזי. במסגרת ##ת"א 10891-09-11## צוין כי העילה של הפרת הבטחת נישואין מקורה בדיני החוזים האנגליים, וכי גם לאחר שחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, קבע את עצמאותו, הוכרה עילה זו כעילה חוזית להבדיל מתביעה נזיקית בעילת תרמית או מצג שווא. כפי שעלה מן הדיון, ניתן לזכות בפיצוי בגין הפרת הבטחת נישואין גם בהיעדר כל כוונה לרמות מצד המבטיח, עיקרון אשר צוין בין היתר במסגרת ##ע"א 647/89## ובפסיקה מרחיבה נוספת דוגמת ##ת"א 23996-04-10##. לצד ההכרה בעילה החוזית, עולות בסוגיה זו מורכבות משפטית וזהירות רבה בכל הנוגע לאופי הסעדים הנפסקים. כפי שצוין בדיון שנערך במסגרת ##ע"א 5258/98##, קיים קושי בפסיקת פיצויים לא ממוניים בגין הפרתה של הבטחת נישואין, בשל האנומליה שנוצרת בהשוואה לדין שאינו מקנה עילת תביעה בגין נזקים נפשיים הכרוכים בהליכי גירושין. זאת חרף העובדה כי פירוק קשר נישואין כרוך תדיר בסבל נפשי העולה בהרבה על הנזק הנפשי שנגרם בעקבות הפרה של הבטחת נישואין. ##דרישות הגמירות דעת, המסוימות ונטל ההוכחה הנדרש## כדי שהבטחה לנישואין תיחשב כחוזה מחייב לכל דבר ועניין, על הצדדים להוכיח את התקיימותם של תנאי היסוד בדיני החוזים, ובראשם גמירת דעת ומסוימות. כפי שעלה מן הניתוח במסגרת ##ת"א 31929/06##, בהסתמך על הקבועה במסגרת ##ע"א 5258/98##, המשפט הישראלי קובע כי הבטחה לנישואין יכולה להוות חוזה מחייב, אך נטל הוכחתה של הבטחה כזו הוא גבוה במיוחד. נטל השיכנוע הכבד המוטל על התובע נובע מהחשש הטבעי מפני תביעות סרק בתחום הרווי ברגשות, ביצרים ובאינטימיות. על פי המתואר בתיק, נדרשת בחינה של כלל הנסיבות האופפות את מערכת היחסים הבין-זוגית כדי להסיק אם אמנם ניתנה הבטחה מחייבת שהופרה. הגבול המפריד בין קשר זוגי הדוק אך נטול מחויבות משפטית לבין התנהגות היוצרת הבטחה מחייבת לנישואין הוא לעיתים מטושטש, ולפיכך נדרשת זהירות מיוחדת ורף הוכחה גבוה ובעל משקל מיוחד בטרם תוכר עילת תביעה חוזית. בהיעדר הוכחה מספקת לקיומה של התחייבות משפטית מחייבת, נדחית התביעה. ##רכיבי הפיצוי והיקף הסעדים הכספיים הנפסקים## כאשר נקבע כי אכן הופרה הבטחת נישואין מחייבת, נדרש בית המשפט לשקול את סוגי הנזק ואת גובה הפיצוי הראוי. בהלכה הפסוקה הוכרה הזכות לתבוע בגין הפרת הבטחת נישואין, אך ככלל נקבע, כפי שצוין בפרשת ##ע"א 647/89## ואוזכר במסגרת ##ת"א 25965-01-18##, כי הפיצוי על הפרת הבטחת נישואין צריך להיות צנוע ביותר. הפיצוי נבחן הן ביחס לנזק הספציפי והן ביחס לנזק הכללי שנגרם לנפגע בעקבות ההפרה. על פי המתואר בנסיבות ##ת"ק 6619-01-10##, חויב נתבע לשלם לתובעת פיצויים כספיים בגין הפרת הבטחת נישואין וביטול חד-צדדי של חתונה מתוכננת. באותו מקרה, נפסק לטובת התובעת סך של ##14,950 ש"ח## בגין הנזק הממוני שנגרם לה, לצד סך של ##3,000 ש"ח## בגין עוגמת נפש, ובסך הכל חויב הנתבע בתשלום של ##17,950 ש"ח##. מקרה זה מדגים את התפיסה לפיה הסכומים הנפסקים בתביעות מסוג זה נוטים להיות מדודים. מנגד, במסגרת ##ת"א 25965-01-18## עלתה הסוגיה של דרישות כספיות גבוהות החורגות ממתחם הפיצויים המקובל. באותו מקרה נדונה בקשה לחיוב תובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע במסגרת תביעה כספית בגין הפרת הבטחת נישואין. צוין כי קשה להתנער מהרושם שמדובר בדרישה לקבלת סכום כספי גבוה ביותר, החורג משמעותית מהסכומים הנפסקים תדיר בתביעות שעניינן הפרת הבטחת נישואין, וזאת אף אם הדרישה נשענת בחלקה על מסמכים כתובים. ##ביטול בהסכמה הדדית של תכנון הנישואין## לא כל מקרה של ביטול חתונה או פרידה מזכה בפיצוי כספי, שכן יש לבחון את אופן סיום הקשר ואת עמדת שני הצדדים ביחס לביטול. במסגרת ##ת"א 11545-06-10## נדונו תביעה ותביעה שכנגד לפיצויים בעילת הפרת הבטחת נישואין, לאחר שבני הזוג הכירו, התאהבו והחליטו להינשא. במסגרת טענותיה, טענה התובעת כי בן זוגה הפר את הבטחת הנישואין שלו כלפיה ובכך הסב לה הוצאות, עוגמת נפש ונזקים עתידיים. לאחר דיונים שנפרשו על פני שלושה מועדי הוכחות וסיכומים בעל-פה, נדחו התביעות ההדדיות. דחיית התביעות התבססה על קביעת בית המשפט כי הצדדים ביטלו את החתונה בהסכמה הדדית. מנסיבות מקרה זה עולה כי כאשר הביטול אינו מהווה צעד חד-צדדי אלא מבוצע על דעת שני הצדדים, מתבטלת עילת ההפרה החוזית ולא קמה זכאות לפיצויים. ##שיקולים פרוצדורליים וזהירות שיפוטית בבירור התביעות## הדיון המשפטי בתביעות בגין הפרת הבטחת נישואין מושפע מהצורך לאזן בין הגנה על אינטרסים חוזיים לבין מניעת ניצול לרעה של הליכים משפטיים בתחום הרגיש של יחסים אישיים. כפי שעלה מן התיקים השונים, ובכלל זה ##ת"א 4250-07##, בתי המשפט נדרשים לבחון בקפידה את נסיבות כל מקרה ומקרה. הזהירות השיפוטית מתבטאת הן בהצבת רף ראייתי גבוה להוכחת עצם קיומה של ההתחייבות החוזית, והן בריסון גובה הפיצוי שנפסק כאשר מוכחת הפרה. בחינת מערכת היחסים הזוגית נעשית תוך התחשבות במורכבות הרגשית ובחשש מפני תביעות בלתי מבוססות, במטרה לוודא כי רק מקרים שבהם הוכחה התחייבות משפטית ברורה וחד-משמעית שהופרה חד-צדדית יזכו בסעד כספי.פיצוייםנישואין / חתונההפרת הבטחת נישואין