##דוגמא לכתב תביעה:## ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע: ______ בע"מ, ח.פ. _________, בנק הרשום כדין בישראל, אשר כתובתו למסירת כתבי בי-דין הינה _________, תל אביב. התובע הינו תאגיד בנקאי העוסק במתן שירותים פיננסיים, לרבות מתן הלוואות ואשראי, ומכוח עיסוקו זה נדרש להסתמך על שומות מקרקעין מקצועיות ואמינות. 2. הנתבע 1: _______, ת.ז. _________, שמאי מקרקעין מוסמך, אשר כתובתו למסירת כתבי בי-דין הינה _________, ירושלים. הנתבע 1 הינו שמאי מקרקעין בעל רישיון תקף, אשר עוסק במתן שירותי שמאות מקרקעין לציבור הרחב ולמוסדות פיננסיים, ובמסגרת זו חב חובת זהירות מקצועית כלפי לקוחותיו וצדדים שלישיים המסתמכים על שומותיו. 3. הנתבעת 2: ______ חברה לביטוח בע"מ, ח.פ. _________, חברת ביטוח הרשומה כדין בישראל, אשר כתובתה למסירת כתבי בי-דין הינה _________, רמת גן. הנתבעת 2 הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את הנתבע 1 בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית, המכסה נזקים שייגרמו כתוצאה מרשלנותו המקצועית של הנתבע 1, ובכך חבה בחובת שיפוי כלפי הנתבע 1 בגין כל סכום שייפסק נגדו. ## ב. הסעד המבוקש ## 4. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע 1 בתשלום פיצויים לתובע בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מרשלנותו המקצועית, בסכום שייקבע על ידי בית המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. 5. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת 2 לשפות את הנתבע 1 בגין כל סכום שייפסק נגדו, מכוח פוליסת ביטוח אחריות מקצועית תקפה, ולשלם את הסכום ישירות לתובע. 6. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ, מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 7. התובע, בנק ______, העניק הלוואות ללווים שונים לצורך רכישת דירות, וזאת כנגד בטוחות שכללו שעבוד דירות אלו. 8. לצורך הערכת שווי הדירות ששימשו כבטוחה, פנה התובע לנתבע 1, שמאי מקרקעין מוסמך, בבקשה לקבל שומות מקרקעין מקצועיות. 9. הנתבע 1 ערך שומות מקרקעין עבור הדירות המדוברות, והגיש אותן לתובע. שומות אלו שימשו בסיס לקבלת החלטת התובע בדבר היקף האשראי שיינתן ללווים. 10. התובע הסתמך על שומות המקרקעין שהוגשו על ידי הנתבע 1, ובהתבסס עליהן אישר את מתן ההלוואות ללווים. 11. בדיעבד, התברר כי שומות המקרקעין שהוגשו על ידי הנתבע 1 היו רשלניות ומופרזות באופן משמעותי, וכי שווי הדירות בפועל היה נמוך בהרבה מהשווי שהוערך על ידו. 12. רשלנותו של הנתבע 1 באה לידי ביטוי בפער ניכר בין הערכות השווי שנקבעו בשומותיו לבין הערכות שווי ריאליות, כפי שנקבעו על ידי מומחה מטעם בית המשפט. 13. כתוצאה מרשלנותו של הנתבע 1, נגרמו לתובע נזקים כספיים משמעותיים, שכן שווי הבטוחות שבידיו נמוך מהותית מסכום ההלוואות שניתנו. 14. עילת התביעה נולדה במועד בו התגלתה לתובע רשלנותו של הנתבע 1, קרי, במועד קבלת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אשר חשפה את הפערים המשמעותיים בשומות. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 15. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה זו נובעת מסכום התביעה, העולה על סמכותו של בית משפט השלום, וכן מאופי התביעה כעניין אזרחי. 16. סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה נובעת מכך שמקום מגוריו של הנתבע 1, או מקום עסקו, נמצא בתחום שיפוטו של בית משפט זה, וכן מכך שמקום התרחשות הנזק, או חלקו, הינו בתחום שיפוטו של בית משפט זה. 17. לחלופין, סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה נובעת מכך שההתקשרות בין התובע לנתבע 1, או חלק ממנה, בוצעה בתחום שיפוטו של בית משפט זה. 18. עוד יצוין כי הנתבעת 2, חברת הביטוח, הינה תאגיד הרשום בישראל ופועל בכל רחבי הארץ, ועל כן אין מניעה לדון בתביעה נגדה בבית משפט זה. 19. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי קיימת לו סמכות עניינית ומקומית לדון בתביעה זו, וכי אין כל מניעה משפטית לדון בה לגופה. ## ה. פירוט הטענות ## ## חובת הזהירות של שמאי מקרקעין ## 20. הנתבע 1, בהיותו שמאי מקרקעין מוסמך ובעל מקצוע, חב חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע, אשר הסתמך על שומותיו לצורך קבלת החלטות עסקיות מהותיות, וזאת מכוח דיני הנזיקין והאחריות המקצועית. 21. חובת הזהירות של הנתבע 1 כללה את החובה לבצע את עבודתו במיומנות, בזהירות, ובאופן מקצועי, תוך הקפדה על כללי האתיקה המקצועית והסטנדרטים המקובלים בענף שמאות המקרקעין, ובכלל זה עריכת בדיקות יסודיות ומקיפות. 22. הנתבע 1 היה מודע, או למצער היה צריך להיות מודע, לכך שהתובע, כבנק, יסתמך באופן מוחלט על שומותיו לצורך הערכת שווי הבטוחות וקביעת היקף האשראי שיינתן, ועל כן חובתו לנהוג בזהירות מוגברת הייתה ברורה. 23. הפרת חובת הזהירות של הנתבע 1 מתבטאת בכך שלא פעל כשמאי סביר ומיומן בנסיבות העניין, ולא ביצע את עבודתו ברמת המקצועיות הנדרשת, דבר שהוביל להערכות שווי מופרזות ורשלניות. 24. הפסיקה קבעה לא אחת כי שמאי מקרקעין חב חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים המסתמכים על שומותיו, גם אם לא התקיימה ביניהם התקשרות ישירה, וזאת בשל אופיו הציבורי של המקצוע וההסתמכות הנרחבת על חוות דעתו. ## רשלנות מקצועית בעריכת השומות ## 25. הנתבע 1 התרשל בעריכת שומות המקרקעין בכך שלא ביצע בדיקות נאותות ומקיפות של הנכסים, לא התייחס לנתונים רלוונטיים, ולא יישם את שיטות השומה המקובלות והנכונות, דבר שהוביל להערכות שווי שגויות ומופרזות. 26. רשלנותו של הנתבע 1 באה לידי ביטוי מובהק בפערים המשמעותיים בין הערכות השווי שנקבעו בשומותיו לבין הערכות השווי הריאליות של הדירות, כפי שאושרו על ידי מומחה מטעם בית המשפט, פערים המעידים על חוסר מקצועיות בולט. 27. הנתבע 1 לא פעל בהתאם לכללי האתיקה המקצועית ולתקנים השמאיים המחייבים, ובכך הפר את חובותיו המקצועיות והאתיות, דבר המהווה רשלנות מקצועית מובהקת המצדיקה הטלת אחריות עליו. 28. לו היה הנתבע 1 פועל כשמאי סביר ומיומן, היה מגיע להערכות שווי נמוכות בהרבה, אשר היו משקפות את שווי השוק האמיתי של הדירות, ומונעות מהתובע להעניק אשראי בהיקף מופרז. 29. התרשלותו של הנתבע 1 אינה בגדר טעות בשיקול דעת לגיטימית, אלא נובעת מכשלים מהותיים ושיטתיים בעבודתו, אשר חורגים ממתחם הסבירות המקצועית ומצדיקים הטלת אחריות בגין רשלנות. ## הסתמכות התובע על השומות ## 30. התובע הסתמך באופן מלא ומוחלט על שומות המקרקעין שהוגשו על ידי הנתבע 1, וראה בהן בסיס אמין ומהימן לקבלת החלטותיו בדבר מתן האשראי והיקפו, וזאת בהתאם לנוהלי הבנק המקובלים. 31. התובע, כגוף פיננסי, אינו בעל הידע והמומחיות הנדרשים להערכת שווי מקרקעין בעצמו, ועל כן נדרש להסתמך על שירותי שמאים מקצועיים, כדוגמת הנתבע 1, לצורך קבלת החלטותיו. 32. הנתבע 1 ידע, או היה צריך לדעת, כי התובע יסתמך על שומותיו לצורך מתן הלוואות, וכי לדיוק השומות תהיה השפעה ישירה על היקף הסיכון שהתובע נוטל על עצמו, ועל כן חובתו הייתה לספק שומות מדויקות ואמינות. 33. אלמלא הסתמכותו של התובע על שומותיו הרשלניות של הנתבע 1, לא היה התובע מעניק את ההלוואות בהיקף שניתן, או שהיה דורש בטוחות נוספות, ובכך היה נמנע הנזק שנגרם לו. 34. הפסיקה הכירה בחשיבות ההסתמכות של מוסדות פיננסיים על חוות דעת מקצועיות, וקבעה כי במקרים של רשלנות מקצועית, יש להטיל אחריות על בעל המקצוע שחוות דעתו הרשלנית גרמה לנזק. ## קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק ## 35. קיים קשר סיבתי ישיר וברור בין רשלנותו המקצועית של הנתבע 1 בעריכת שומות המקרקעין לבין הנזקים הכספיים שנגרמו לתובע, שכן ללא הרשלנות, הנזק לא היה נגרם. 36. לו היה הנתבע 1 עורך שומות מדויקות וריאליות, היה התובע מקבל החלטות אשראי שונות, אשר היו מונעות או מצמצמות באופן משמעותי את הנזק שנגרם לו כתוצאה מהערכת חסר של הבטוחות. 37. הנזק שנגרם לתובע, בדמות הפער בין שווי הבטוחות שהוערכו לבין שווין האמיתי, הוא תוצאה ישירה וצפויה של הערכות השווי המופרזות והרשלניות של הנתבע 1. 38. הקשר הסיבתי מתקיים הן במובן העובדתי ("סיבה בלעדיה אין") והן במובן המשפטי, שכן הנזק שנגרם לתובע הוא נזק צפוי וקרוב, אשר הנתבע 1 היה צריך לצפותו בעת עריכת השומות. 39. הפסיקה קבעה כי כאשר רשלנותו של בעל מקצוע גורמת לנזק כלכלי לצד שלישי המסתמך על חוות דעתו, מתקיים קשר סיבתי המצדיק הטלת אחריות נזיקית. ## נזקי התובע ## 40. כתוצאה מרשלנותו של הנתבע 1, נגרמו לתובע נזקים כספיים משמעותיים, המתבטאים בפער בין סכום ההלוואות שניתנו לבין שווי הבטוחות בפועל, אשר אינן מספיקות לכיסוי החוב. 41. הנזק כולל את ההפרש בין שווי הדירות כפי שהוערכו על ידי הנתבע 1 לבין שווין האמיתי והריאלי, כפי שנקבע על ידי מומחה מטעם בית המשפט, וזאת בגין כל הדירות שבגינן ניתנו שומות רשלניות. 42. בנוסף, נגרמו לתובע נזקים עקיפים נוספים, כגון עלויות גבייה, הוצאות משפטיות, אובדן רווחים פוטנציאליים, ופגיעה ביכולתו לממש את הבטוחות באופן יעיל ומהיר. 43. התובע זכאי לפיצוי מלא בגין כל נזקיו, הן הישירים והן העקיפים, אשר נגרמו לו כתוצאה מרשלנותו של הנתבע 1, וזאת על מנת להשיבו למצב בו היה אלמלא הרשלנות. 44. סכום הנזק המדויק יוכח באמצעות חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, וכן באמצעות מסמכים וראיות נוספות שיוצגו על ידי התובע במהלך ההליך המשפטי. ## אחריות חברת הביטוח ## 45. הנתבעת 2, חברת הביטוח, ביטחה את הנתבע 1 בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית, אשר מכסה נזקים שייגרמו כתוצאה מרשלנותו המקצועית של הנתבע 1, ועל כן חבה בחובת שיפוי כלפיו. 46. הנתבעת 2 לא כפרה בסיכומיה בחובתה לשפות את הנתבע 1 בסכום בו יחויב, אם יחויב, ועל כן יש לחייבה לשאת בכל סכום שייפסק נגד הנתבע 1. 47. חובת השיפוי של הנתבעת 2 נובעת מתנאי פוליסת הביטוח, אשר נועדה להגן על הנתבע 1 מפני תביעות בגין רשלנות מקצועית, ועל כן יש להורות לה לשלם את סכום הפיצויים ישירות לתובע. 48. צירופה של חברת הביטוח כנתבעת נועד להבטיח את מימוש פסק הדין וקבלת הפיצויים על ידי התובע, וזאת בהתאם להוראות הדין והפסיקה בנוגע לאחריות מבטח. 49. כבוד בית המשפט מתבקש להורות כי הנתבעת 2 תישא, יחד ולחוד עם הנתבע 1, בתשלום הפיצויים שייפסקו, וזאת עד לתקרת הכיסוי הביטוחי הקבועה בפוליסה. ## דחיית טענת הפסד ריבית פיגורים ## 50. התובע מודע לכך שטענתו להפסד ריבית פיגורים נדחתה בפסיקה קודמת, וכי תביעה בגין הפסד ריבית פיגורים הינה תביעה בעילה חוזית הצומחת מהסכם ההלוואה שבין הבנק ללווים. 51. התובע מקבל את עמדת הפסיקה לפיה השמאי אינו צד להסכם ההלוואה, וכי תביעתו נגדו מבוססת על עילה נזיקית של רשלנות, ועל כן אין לחייב את השמאי בריבית פיגורים חוזית. 52. על כן, התובע אינו תובע במסגרת כתב תביעה זה פיצוי בגין הפסד ריבית פיגורים גבוהה, אלא מתמקד בנזקים הישירים שנגרמו לו כתוצאה מהערכת השווי הרשלנית. 53. דחיית טענת הפסד ריבית הפיגורים אינה גורעת מאחריותו של הנתבע 1 בגין רשלנותו המקצועית, ואינה פוגעת בזכותו של התובע לפיצוי בגין הנזקים הישירים שנגרמו לו. 54. התובע מבקש מבית המשפט הנכבד להתייחס לטענותיו אך ורק בהקשר של עילת הרשלנות הנזיקית, ולהתעלם מכל טענה קודמת שהועלתה בנוגע להפסד ריבית פיגורים. ## ממצאי מומחה בית המשפט ## 55. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אשר ניתנה בהליך קודם, קבעה באופן חד משמעי כי קיים פער ניכר בין הערכות שווי הדירות כפי שנקבעו על ידי הנתבע 1 לבין הערכות השווי הריאליות. 56. ממצאי מומחה בית המשפט מהווים ראיה מכרעת ומשמעותית לביסוס טענת הרשלנות של הנתבע 1, שכן הם מאשרים את קיומו של פער מהותי בשומות. 57. התובע יסתמך על ממצאי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט כראיה מרכזית להוכחת רשלנותו של הנתבע 1 ולהוכחת היקף הנזק שנגרם לו. 58. כבוד בית המשפט מתבקש לאמץ את ממצאי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ולקבוע על בסיסם כי הנתבע 1 התרשל בעבודתו וכי רשלנותו גרמה לנזקים לתובע. 59. חוות דעת המומחה, בהיותה אובייקטיבית ומקצועית, מהווה אינדיקציה ברורה לכך שהנתבע 1 לא פעל כשמאי סביר ומיומן, וכי הערכותיו היו שגויות באופן מהותי. ## אחריות אישית של השמאי ## 60. הנתבע 1, בהיותו שמאי מקרקעין מוסמך, נושא באחריות אישית מלאה לרשלנותו המקצועית, ואין הוא יכול להתנער מאחריות זו בטענה כלשהי. 61. אחריותו האישית של הנתבע 1 נובעת מחובתו המקצועית לנהוג בזהירות ובמיומנות, ומהעובדה כי הוא זה שערך את השומות הרשלניות וגרם לנזק. 62. הפסיקה קבעה כי בעלי מקצוע, ובכלל זה שמאים, נושאים באחריות אישית למעשיהם ומחדליהם הרשלניים, וכי אין הם יכולים להסתתר מאחורי אישיות משפטית אחרת. 63. הטלת אחריות אישית על הנתבע 1 חשובה גם לצורך הרתעה, ועל מנת להבטיח כי שמאים אחרים יקפידו על רמת מקצועיות גבוהה וימנעו מרשלנות. 64. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי הנתבע 1 נושא באחריות אישית מלאה לנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מרשלנותו המקצועית. ## עקרון הנזק הכלכלי הטהור ## 65. הנזק שנגרם לתובע הינו נזק כלכלי טהור, אשר נגרם כתוצאה מהסתמכות על חוות דעת מקצועית רשלנית, ואין מניעה בדין לפצות בגין נזק מסוג זה. 66. הפסיקה הכירה באפשרות לפצות בגין נזק כלכלי טהור במקרים של רשלנות מקצועית, וזאת כאשר קיימת חובת זהירות כלפי הניזוק והנזק צפוי. 67. במקרה דנן, התקיימו כל היסודות הנדרשים להטלת אחריות בגין נזק כלכלי טהור: חובת זהירות, רשלנות, קשר סיבתי ונזק. 68. דחיית התביעה בגין נזק כלכלי טהור תרוקן מתוכן את חובת הזהירות של שמאים כלפי מוסדות פיננסיים המסתמכים על שומותיהם, ותפגע ביציבות השוק. 69. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי הנזק שנגרם לתובע הינו נזק בר פיצוי, וכי אין מניעה משפטית לפצות בגינו. ## חובת הקטנת הנזק ## 70. התובע פעל, ופועל, באופן סביר ובהתאם לחובתו להקטין את נזקיו, וזאת באמצעות נקיטת כל האמצעים הסבירים העומדים לרשותו לצורך גביית החוב מהלווים ומימוש הבטוחות. 71. התובע ביצע את כל הפעולות הנדרשות על פי דין ועל פי נוהלי הבנק לצורך צמצום הנזק, לרבות פנייה ללווים, נקיטת הליכי גבייה ומימוש שעבודים. 72. למרות מאמציו של התובע, הנזק שנגרם לו כתוצאה מרשלנותו של הנתבע 1 הינו בלתי נמנע, ואינו ניתן לכיסוי מלא באמצעות מימוש הבטוחות בלבד. 73. הנתבע 1 אינו יכול לטעון כי התובע לא פעל להקטנת נזקיו, שכן התובע עשה כל שביכולתו בנסיבות העניין, ואין לצפות ממנו לפעולות בלתי סבירות או בלתי אפשריות. 74. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי התובע עמד בחובתו להקטין את נזקיו, וכי אין להפחית מסכום הפיצויים המגיעים לו בגין טענה זו. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##דוגמא לפסק דין:## ##רשלנות מקצועית של שמאי מקרקעין:## הוגשה תביעת פיצויים בגין רשלנות מקצועית של שמאי מקרקעין , בטענה כי שמאי מקרקעין, נתן שירותי שמאות מקרקעין רשלנייים לבנק, כבטוחה למתן אשראי - הלוואה לצורך רכישת דירות והבנק שהסתמך על השומות המופרזות. בית המשפט פסק כי לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם, ובהסתמך על קביעות וממצאי מומחה מטעם בית המשפט, דין התביעה להתקבל בחלקה מאחר ומחוות דעת המומחה עולה בבירור כי קיים פער בין הערכות שווי הדירות כפי שנקבעו לבין הערכות המומחה. ##טענת הבנק להפסד ריבית:## הבנק גם טען כי הוא זכאי להפסד ריבית אולם בית המשפט לא קיבל טענה זו מאחר שתביעה בגין הפסד ריבית הפיגורים הנה תביעה בעילה חוזית הצומחת מתוך הסכם ההלוואה, שבין הבנק ללווים, וכבר מטעם זה אינה מחייבת את השמאי. מאפייניה של עילה חוזית נובעים ממהותו של ההסדר החוזי המסדיר באופן כולל את מערכת היחסים השוטפת בין הצדדים להסדר. מאחר והשמאי איננו צד להסכם ההלוואה שמכוחו גובה הבנק את ריבית הפיגורים ותביעת הבנק נגדו מבוססת על רשלנותו דהיינו על עילה נזיקית, הרי שדינה של התביעה בגין הפסד ריבית הפיגורים הגבוהה להידחות. ## פוליסת ביטוח אחריות מקצועית:## עוד נפסק כי על חברת הביטוח המבטחת את השמאי בביטוח אחריות מקצועית אשר צורפה לתביעה לשאת בכל סכום בו יחויב השמאי מאחר וחברת הביטוח לא כפרה בסיכומים בחובתה לשפות את השמאי בסכום בו יחויב אם יחויב. כתב תביעהמסמכיםמקרקעיןרשלנות מקצועיתרשלנותשמאות