מה הדין בסוגיית תאונת דרכים אופניים חשמליים ? האם אדם שנפגע בתאונה עם אופניים חשמליים יכול לקבל פיצויים מחברת הביטוח ? נפגעתם בתאונת אופניים חשמליים או אופניים "רגילים" ? חשוב לבחור עורך דין תאונות אופניים מנוסה מומחה שיכול לסייע לכם לעבור את תהליך ההחלמה עד לקבלת מלוא הזכויות מכל הגורמים הרלוונטיים ולוודא שקיבלתם את הפיצוי המרבי לו אתם זכאים. ##האם אופניים חשמליים מהווים "רכב מנועי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ז – 1977 ?## סוגיית האופניים החשמליים ומעמדם המשפטי מונחות לפני בית המשפט בתדירות הולכת וגוברת, זאת בזמן שהציבור חווה עלייה משמעותית בכמות התאונות והפגיעות בגוף, משימוש בכלים אלו. כשסוגיה זו הונחה בפניי בעניין ת"א 23489-01-13 ש. צ. נ' ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ, בית המשפט קבע שאופניים חשמליים לא עונים על ההגדרה של "רכב מנועי ". בת"א 43305-07-16 פלוני נ' ישיר איי.די.איי חברה לביטוח, קבע כב' השופט אלדד נבו ש אופניים חשמליים כן מהווים רכב מנועי. מאז ניתנו החלטות ופסקי דין שהתייחסו באופן עקיף לסוגיה (כגון ת"א (אשד') 4909-06-14‏ ‏ פלוני נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ מפי כב' השופט עמית כהן , תא (ת"א) 2914-12-14‏ ‏ ניסו חן נ' עירית תל-אביב-יפו מפי כב' השופט ישי קורן ) ו"העיר שושן נבוכה". האופניים החשמליים הם כלי רכב הנע בחלקו בכוח מכני על פני הקרקע, אך השימוש בדוושות האופניים לצורך נסיעה, הוא עניין משמעותי המחריג את היותו רכב מנועי ע"פ החוק וייעודו אינו לשמש לתחבורה יבשתית. לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט עמית כהן בת"א 4909-06-14: "הרציונל של ע"א 2606/06 דיווי שפורן נ' זק תורג'מן (11.5.10), על מנת להסיק שגם אופניים חשמליים, כמו קורקינט מכני, אינם "רכב מנועי" משום שעיקר ייעודם אינו לשמש לתחבורה יבשתית ככל הנראה, אופניים חשמליים אינם מיועדים לנסיעה למרחקים משמעותיים וכאשר מתרוקן המצבר, ממשיך הנוסע להשתמש בהם כאופניים רגילים; בעניין שפורן נקבע כי: "חיזוק למסקנה כי הקורקינט המכני אינו "רכב מנועי" כמשמעותו בחוק פיצויים לתאונות דרכים משמשת העובדה כי הוא אינו מוכר בדיני התעבורה ככלי רכב בעל זהות ברורה ומוגדרת, עליו חלות חובות השגת רישיון נהיגה, רישוי רכב וביטוח ...", גם אופניים חשמליים אינם מחייבים רישיון נהיגה, רישוי רכב וביטוח; אופניים חשמליים משמשים במקרים רבים, אם לא ברוב המקרים, קטינים לצורכי שעשוע. בעניין זה נראה שכפי שקבע כב' השופט רובינשטיין בעניין שפורן, יהיה קשה לשלול את האפשרות שמדובר ברכב דו מהותי ולהרים את הנטל להוכיח שמדובר בכלי שעיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית". עיני שופטי הערכאות הדיוניות היו נשואות לבית משפט העליון כשסוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט העליון בבג"ץ 6917/17 ‏ שלומית אסל בר לביא נ' המפקח על הביטוח באגף שוק ההון הביטוח, אך לצערנו בית משפט העליון בחר שלא להכריע בסוגיה והעיר שושן נותרה נבוכה וללא וודאות משפטית ונותרנו במצב של "איש (שופט) הישר בעיניו יעשה". ##ההגדרה הבסיסית:## בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, מוגדר מהו "רכב מנועי": ""רכב מנועי" או "רכב" - רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות; " ההגדרה הבסיסית הקבועה בחוק הפלת"ד כוללת אם כן, מספר יסודות מצטברים: א. רכב הנע בכח מכני. ב. על פני הקרקע. ג. ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית. ##שימוש בכוח מכני על פני הקרקע:## אין מחלוקת כי אופניים חשמליות הם כלי רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע. אמנם, במקרה אחר בו נדונה שאלת סיווגם של האופניים החשמליים, התבסס בית המשפט על טענה כי באופניים החשמליים נעשה שימוש משולב, פיזי ומכני (ת.א 23489-01-13 צ. ואח' נ' ביטוח ישיר) והגיע למסקנה כי אין המדובר בכלי רכב הנע בכוח מכני. אולם, בספרו, "תאונות דרכים" התייחס כב' השופט (בדימ') א. ריבלין להגדרת הכוח המכני שבחוק הפלת"ד (במהדורה רביעית, 2011 בעמ' 91): ""רכב המונע בכוח מכני" אינו אלא רכב הנע בכוח מוטורי. גם רכב אשר מותקן בו מנוע, וזה לא הופעל בעת הנסיעה – למשל, כלי רכב שנדחף או הידרדר בירידה, או אופניים הנושאים מנוע עזר שהופעלו באמצעות דוושת רגל – הם "רכב מנועי" כמשמעותו בחוק והשימוש שנעשה בו הוא בגדר "שימוש ברכב מנועי", כהגדרתו בחוק הפיצויים." האופניים החשמליים הנעים כיום בכבישי הארץ, בהחלט עונים על ההגדרה של כלי רכב הנע בכוח מיכני. ##אופניים חשמליים - היעוד למטרות תחבורה יבשתית:## הקושי המתעורר בדרך כלל בפסיקת בתי המשפט נוגע לשאלת ייעודם של כלי הרכב הנבחנים. ההגדרה הבסיסית שבחוק הפלת"ד קובעת כי רכב מנועי הוא זה אשר עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית. האם זה ייעודם של האופניים החשמליים? גם כאן התשובה חיובית. ##פסיקה:## בע"א 2606/06 שפורן נ' תורג'מן קבע בית המשפט העליון כי: "...דרישה זו מחייבת עמידה בשני תנאים מצטברים: האחד – כי לפחות אחד מייעודיו של הרכב יהיה לשמש לתחבורה יבשתית; השני – כי מבין הייעודים השונים, היעוד התחבורתי יהיה עיקר ייעודו של הרכב (פרשת חב' אליהו , בפסקה 11). לצורך רכיב זה, יש להתמקד בבחינת הייעוד של הרכב דרך כלל, ולאו דווקא בהקשר לנסיבות המיוחדות שבהן הופעל הכלי בעת קרות התאונה נשוא ההליך." (סעיף 14 לפסק הדין) וכן – "השינוי שחל בהגדרת "רכב מנועי" בתיקון מס' 4, והשינוי בהגדרת "תאונת דרכים" בתיקון מ' 8 לחוק, הביאו להחלפת המבחן הייעודי במבחן התעבורתי בהקשר לתאונת דרכים (פרשת חברה ישראלית לקירור, בפסקה 14). על פי המבחן התעבורתי, תאונת דרכים מתרחשת כאשר נוצר סיכון תעבורתי." (סעיף 18 לפסק הדין) במקרה שנדון בפרשת שפורן הנ"ל, מדובר היה בקורקינט צעצוע ממונע ובאותו פסק דין נקבע כי הוא אינו עונה על ההגדרה הקבועה בחוק הפלת"ד. המתנגדים לסיווגם של האופניים החשמליים כרכב מנועי, נעזרים בפסק דין זה על מנת לחזק את טיעוניהם, אולם דומני כי עמדתם שגויה. בהתייחס לפסק הדין בעניין שפורן, יש לזכור כי אין הקורקינט שנדון באותו מקרה דומה דמיון כלשהו לאופניים החשמליים הנעים על כבישי הארץ ובהם האופניים החשמליים עליהם רכב התובע , לטענתו, בזמן התאונה. כך נפתח פסק הדין בעניין שפורן: ""השאלה העומדת להכרעה בהליך זה היא – האם קורקינט המשמש ככלי משחק לילדים, המונע על ידי מנוע בנזין (להלן: קורקינט מכני), הינו "רכב מנועי" כמשמעותו של מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים או החוק)." האופניים החשמליים, בהם התובע עשה שימוש, כמו יתר האופניים החשמליים הנעים בכבישים, אינם משמשים ככלי משחק לילדים, אלא משמשים למטרות תחבורה יבשתית. האופניים החשמליים, הנעים במהירות רבה, באמצעות מנוע חשמלי, משמשים את הרוכבים עליהם על מנת להגיע למקום העבודה, לבית הספר, ליעדים שונים בתוך העיר ואף לנסיעה בכבישים בין – עירוניים. הם עושים שימוש בכביש (שהרי החוק אוסר עליהם לנוע על המדרכה) וגורמים לסיכון תעבורתי משמעותי. התאונות הנגרמות כתוצאה משימוש באופניים חשמליים, זהות בנסיבותיהן ובתוצאותיהן לתאונות בהן מעורבים אופנועים. כזכור, גם במקרה זה, המחלוקת העובדתית בין הצדדים היא – האם התובע רכב על אופנועו או על אופניים חשמליים, כאשר נסיבות התאונה מתיישבות עם שתי האפשרויות. ##הטענה כי אופניים חשמליים נועדו לנסיעות למרחקים קצרים:## במקרה נוסף שנדון בפסיקה, התבסס בית המשפט, בין היתר, על טענה כי האופניים החשמליים משמשים לנסיעות למרחקים קצרים (החלטתו מיום 31.5.15 של כב' השופט עמית כהן בת.א 4909-06-14 פלוני נ' שומרה). אולם, כבר בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת "לה נסיונל", נקבע כי: "...אין החוק מבחין בין רכב, אשר מהירותו גבוהה, לבין רכב, שמהירותו מוגבלת, ומבחינה עקרונית, מה ההבדל בין השניים? אף נשאלת השאלה:ב לשיטתם של אלה הסבורים, שיש היגיון בהבחנה זו - מהי המהירות המאקסימאלית אליה יכול כלי להגיע, על-מנת שייחשב ל"רכב", ולמטה ממנה לאו? הוא הדין ביחס למרחק הנסיעה המאקסימאלי שיכול הכלי לנוע - אין שוני מבחינה עקרונית בין רכב, הנע או מסוגל לנוע ממקום אחד למקום אחר הרחוק ממנו, לבין רכב, אשר מסוגל לנוע ממקום אחד למקום אחר קרוב יותר. וגם כאן - מהו, ועל יסוד מה ייקבע, המרחק המינימאלי, שרכב יכול לנוע בו על-מנת שייחשב ל"רכב מנועי" במובן החוק?..." (ע"א 81/82 לה נסיונל, חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' קרנית פ"ד לז(1) 806, 810) ##משמעות הגדרת "רכב מנועי" לפני תיקון 4 לחוק הפלת"ד:## נוסח ההגדרה לפני תיקון 4 לחוק הפלת"ד היה שונה מהנוסח כיום: "רכב המונע בכוח מיכני לרבות אופנוע עם רכב צידי, תלת אופנוע, אופניים ותלת-אופן עם מנוע עזר ולרבות רכב הנגרר או נתמך על ידי רכב מנועי". הנה אנו רואים כי בנוסח שלפני תיקון 4 מופיעים אופניים ותלת אופן עם מנוע עזר באופן מפורש בהגדרת כלי רכב. כלומר, המחוקק היה סבור כי אופניים עם מנוע עזר הם רכב מנועי לעניין חוק הפלת"ד. האם העובדה שבהגדרה כיום האופניים הממונעים אינם מופיעים מעידה על כך שהמחוקק שינה את דעתו? התשובה לכך שלילית. השינוי שבא במסגרת תיקון 4 לחוק הפלת"ד היה שינוי שמטרתו היתה למנוע אי וודאות בסיווג כלי רכב, להקל בשאלת הסיווג ואף להרחיבה . הרי גם אופנוע עם רכב צידי (הידוע יותר בכינויו – "אופנוע עם סירה") אינו מופיע כיום בהגדרה הבסיסית ואין מי שיטען כי הוא הוצא מתחולת החוק. יחס הגומלין בין פקודת התעבורה וחוק הפלת"ד גם לעניין זה התייחס בית המשפט העליון בעניין שפורן הנ"ל וקבע כי : "...אולם התייחסותה של פקודת התעבורה להגדרת " רכב" או " רכב מנועי" אינה מכרעת לצורך סיווג הכלי לצורכי חוק הפיצויים. תכליותיה של פקודת התעבורה ותכליות חוק הפיצויים שונות זו מזו. הראשונה נועדה להסדיר ברגולציה את תנאי השימוש ברכבים המונעים בכח מכני. השני נועד ליצור מסגרת לפיצוי על פגיעה בתאונת דרכים בלא הוכחת אחריות. .." (סעיף 22 לפסק הדין) לכן, הפרשנות הניתנת להוראות חוק הפלת"ד בפסק דין זה היא ללא כל קשר להוראות תקנות התעבורה. שיקולים של מדיניות שיפוטית ההגדרה שבחוק הפלת"ד מחייבת סיווגם של אופניים חשמליים כרכב מנועי ומחייבות להחיל את תנאי החוק על תאונות דרכים בהן מעורבים כלי רכב אלה. סיווג זה יוצר מטבע הדברים קושי והתנגשות בין אינטרסים. לדוגמה – לסיווגם של אופניים חשמליים כרכב מנועי ת היה השלכה על שאלת הפיצוי לרוכב האופניים שנפגע בתאונה ואין לו ביטוח חובה. אילו היה ניתן לרכוש ביטוח חובה עבור כלי רכב זה, לא היה מתעורר הקושי – אולם כיום אין חברת ביטוח אצלה ניתן לרכוש ביטוח חובה לאופניים חשמליים. ואכן – בפסק הדין בת.א 23489-01-13 , פתח כב' השופט מ. קליין את החלק העוסק בשאלת סיווגם של האופניים החשמליים במילים אלה: "22. אקדים ואומר בגילוי לב כי השאלה בדבר סיווגם של האופניים חשמליים בתיק ספציפי זה איננה "שאלת מיקרו" [ EX-POST] בלבד אלא מושפעת גם מ"שאלות מקרו" ומההשלכות אשר תהיינה לכלל הציבור בעניין ההכבדה שתיווצר בסיווג שכזה [EX-ANTE] מבחינת רישוי, מבחן כשירות, רכישת ביטוח חובה, הטלת נטל כבד על קופת קרנית וכלל הציבור ומתן תמריץ שלילי לתופעה שבעיקרה חיובית שכן היא גורמת לדילול עומסי התנועה והפחתת זיהום אוויר במקומותינו. 23. המשמעות של סיווג אופניים חשמליים כרכב מנועי כהגדרתו בחוק הפלת"ד תכביד על הציבור הכבדת יתר שאינה רצויה מבחינת מדיניות שיפוטית ראויה ותביא לנזק מצרפי מבחינת זיהום אויר ועומסי תנועה לכלל הציבור. משכך נראה שבמידה ו"מאזני הפרשנות" מאוזנות, יש להעדיף את גישת התביעה והנתבעת 3 על פני זו של נתבעת 2 (וזאת בנוסף לטיעון של ב"כ הנתבעת 3 – המקובל עלי – על כי טענת הנתבעת 2 היא טענת הגנה ועליה הנטל לשכנע את בית המשפט בגינה)." ואכן, לאור שיקולים אלה, נקבע באותו פסק דין, כי אין לסווג את האופניים החשמליים כרכב מנועי. בבואו לפרש את לשון החוק, על בית המשפט לקחת בחשבון שיקולים של מדיניות שיפוטית נכונה. ייתכן, כי אם המחוקק היה נותן דעתו לעניין ומסדיר את השימוש באופניים החשמליים כפי שמוסדר השימוש באופנוע, תוך חיוב בלימוד נהיגה וקבלת רשיון, חובת רישום ורישוי כלי הרכב, וחובת ביטוח – היה השימוש בהם הופך לתופעה חיובית. אולם, במצב הקיים כיום, בו רוכבי האופניים החשמליים עושים שימוש בדרכי תחבורה, מבלי להכיר ולציית לחוקי התעבורה הבסיסיים וללא כל מיומנות בסיסית לנהיגה בדרך ציבורית, הם מהווים מפגע תעבורתי, המסכן את יתר ציבור המשתמשים בדרכים, את הולכי הרגל וגם את עצמם. כאשר אנו באים לפענח את מפת האינטרסים ובעלי העניין שירוויחו או יפסידו מתוצאה זו או אחרת יש לקחת בחשבון את מגוון האופציות האפשריות במקרה של תאונת דרכים במעורבות של אופניים חשמליים [חסרי ביטוח חובה] כך שאם נסווג את האופניים החשמליים כרכב מנועי תתקבלנה התוצאות הבאות: א. תאונה עצמית של רוכב האופניים החשמליים – במקרה זה, [בכל סיווג] רוכב האופניים יישאר ללא פיצוי. ב. תאונה בה מעורבים אופניים חשמליים וכלי רכב מנועי אחר [כמו המקרה הנדון בתיק זה] –לרוכב האופניים החשמליים תהיה עילה לפי פקודת הנזיקין והפיצוי לו יזכה יהיה כמידת אשמתו בתאונה. אך לא תהיה לו עילה לפי חוק הפלת"ד. ג. אם כלי הרכב הנוסף אינו ידוע [תאונת פגע וברח] – רוכב האופניים החשמליים יוותר ללא פיצוי, בהיעדר עילה נגד קרנית. ד. תאונה בה נפגע הולך רגל מאופניים חשמליים – הולך הרגל יוכל לתבוע את קרנית ולה תהיה זכות חזרה אל הפוגע. ה. כאשר רוכב האופניים החשמליים אינו ידוע – הולך הרגל יקבל פיצוי אך לקרנית לא יהיה אל מי לחזור בתביעת השבה. מן האמור לעיל ברור כי הנפגע העיקרי מסיווגם של אופניים חשמליים כרכב מנועי, הוא ציבור הרוכבים בהם ואילו המרוויח העיקרי הוא ציבור הולכי הרגל. נפגעת משנית היא קרנית אשר תיאלץ לשלם פיצוי להולכי הרגל שנפגעים מאופניים חשמליים, אולם לאינטרס של קרנית, כקרן ציבורית – חשיבות פחותה בעיני ואני סבור כי "פגיעה" זו לאו פגיעה היא, שהרי בכך מגשימה קרנית את יעודה הציבורי , ש הוא הענקת פיצוי לנפגעי תאונות דרכים, אשר אין להם ממי לתבוע את נזקיהם לפי חוק הפלת"ד. האינטרס של חברות הביטוח תלוי בנסיבות התאונה ולכן אין להן אינטרס מובהק בסיווג זה או אחר. לאור האמור לעיל, האינטרס הציבורי מחייב הגדרה ברורה וחד משמעית של אופניים חשמליים [וכלי רכב דומים להם כגון הקורקינטים הממונעים המשמשיים למטרות תחבורה] כרכב מנועי לפי חוק הפלת"ד. כך לפחות נאפשר לציבור הולכי הרגל פיצוי מפגיעת כלי רכב אלה. ייתכן, ובעקבות הגדרה זו והקשיים שהיא מעוררת, נעודד את המחוקק להסדיר את השימוש בכלי רכב אלה בהיבטי רישוי הנהיגה, רישוי רכב וביטוח. ##מכל האמור לעיל, המסקנה היא כי האופניים החשמליים מהווים "רכב מנועי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפלת"ד.## ## תאונות דרכים אופניים - פגיעת ראש:## אישה נפגעה בתאונת דרכים אופניים. כתוצאה מהתאונה נפגעה בכל חלקי גופה ופונתה לבית החולים כשהיא מחוסרת הכרה, אושפזה במחלקת נוירוכירורגיה במצב של "קומה". לאחר שלושה ימי אשפוז שוחררה לביתה באבחנה של חבלה בגולגולת עם הוראות למנוחה. הוגשה תביעת פיצויים והתובעת טענה בכתב התביעה כי מאז התאונה היא סובלת מכאבי ראש, סחרחורות, הקאות, הפרעות בראייה, הפרעות בשמיעה, טנטון - צלצולים באוזן, דימום מהאף, עצבנות, חרדות, פחדים וכאבים בצוואר, וכי טופלה על ידי מומחים רפואיים בתחומים שונים אולם הטיפולים לא הועילו ומצבה של התובעת, כאמור בכתב התביעה, החמיר והופיעו גם כאבים, הפרעות בזכרון, חולשה בכתף ימין, כאבי גב, רעידות בגפיים, חוסר יציבות ואירועים של "בלק אאוט". התובעת טענה גם כי כתוצאה מהתאונה והלחץ הנפשי שנגרם לה, התפתחו אצלה לחץ דם גבוה והפרעות בפעולת הלב. בית המשפט מינה לתובעת ארבעה מומחים רפואיים: המומחה בתחום א.א.ג קבע לתובעת נכות בשיעור 10% בגין תחושת טנטון תמידית. המומחה בתחום הנוירולוגיה המליץ לבקש חוו"ד פסיכיאטרית, על מנת לבחון אם קיים קשר כלשהו בין התאונה לבין המחלה הפסיכיאטרית ממנה סבלה התובעת. המומחה בתחום העיניים קבע כי קיימת נכות בשיעור 5% בגין חולשה מסוימת ביכולת החיבור התוך עיני. המומחה בתחום הפסיכיאטריה קבע כי לאור העובדה כי למרות החבלות החוזרות המתוארות בתיק הרפואי שלה אין עדות להפרעה נפשית קודמת לתאונה, יש לקשור את מצבה הנפשי לאירוע התאונה. המומחה קבע את נכותה של התובעת בשיעור 50%. בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את חברת הביטוח לפצות את התובעת בגין הרכיבים הבאים: אבדן כושר ההשתכרות, עזרת צד שלישי , הוצאות נסיעה, שכר טרחת עורך דין כאב וסבל, הוצאות משפט וכן הוצאות רפואיות. ##תאונות דרכים אופניים - קטין:## בעת שרכב אדם שהיה קטין ביום התאונה, על אופניים, משאית שחלפה במקום פגעה בעמוד חשמל שנפל ופגע באופניים. הוא הועף מהאופניים ונפגע פגיעת ראש וגפיים. לאחר האירוע נלקח הקטין לבית החולים, אושפז למשך תקופה ארוכה בגין שבר באגן ושוחרר. כעבור מספר ימים שוב אושפז לביצוע ניתוח לניקוז של שטף דם בירך שמאל הקטין הגיש תביעה באמצעות עורך דין והעיד בבית המשפט על נסיבות האירוע כי רכב על אופניו בבית הספר, במהלך הרכיבה על האופניים משאית נגעה בעמודי טלפון וחשמל, עמוד חשמל עשוי מעץ נעקר מהמקום ופגע בו והוא עף מהאופניים. עוד העיד כי מרגע הפגיעה התובע לא זוכר את יתר הפרטים. בית המשפט פסק כי חברת הביטוח תשלם לו פיצויים בסך כ- 400,000 שקלים וזאת בצירוף שכר טרחת עורך דין. אופנייםתאונת דרכים