עו"ד דיני ספורט | תביעות ספורט | רונן פרידמן

##חובת ביטוח פעילויות ספורטיביות:## האינטרס החברתי והפרטי בכך שהנהנים מפעילויות מסוכנות יחויבו בעריכת ביטוח מתאים מתקיים בין היתר ביחס לפעילות ספורטיבית, הכרוכה כאמור מעצם טיבה בסיכונים מוגברים לספורטאים. אינטרס זה קיבל ביטוי בסעיף 7(א) לחוק הספורט הקובע: אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות ואיגוד יבטחו את הספורטאים הנוטלים חלק. ##רשלנות עקב אי עריכת ביטוח:## הגישה של בית המשפט היא כי יתכנו סיטואציות מסוימות שבהן יהא זה מן הראוי להכיר בעילת רשלנות עקב אי עריכת ביטוח גם כאשר אין חובה חקוקה לערוך ביטוח, כך למשל, בנסיבות שבהן מתקיימים בין המזיק לניזוק יחסי קירבה והסתמכות, עשויה לקום חובת זהירות מצד המזיק כלפי הניזוק ובנסיבות כאלה ניתן יהיה לראות באי ביטוחו של הניזוק על ידי המזיק מחדל רשלני. ## חוק הספורט:## סעיף 10 לחוק הספורט מורה: "(א) התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי, העברת ספורטאים..." (ב) בתקנונים כאמור ייקבעו הוראות בעניין מתן הזדמנות שווה לפעילות נשים בספורט. (ג) התקנונים האמורים יחייבו את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים שבאותו ענף או באותם ענפי ספורט". נקבע בהלכה כי מעמדו של תקנון התאגדות של איגוד ספורט או התאחדות לספורט, על יסוד סעיף 10 לחוק הספורט, אינו בגדר חוק ונמוך מזה של תקנת משנה. על מעמדו של תקנון התאגדות של התאחדות לספורט, עמד בית המשפט העליון בע"א 825/88 ארגון שחקני הכדורגל בישראל נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, פ"ד מה(5) עמ' 89 בעמ' 106: "לא הוקנה לתקנון ההתאחדות לכדורגל בישראל מעמד של חקיקת משנה בעלת פועל תחיקתי מכוח הוראה מפורשת של חוק הספורט. יתר על כן, ההתאחדות לכדורגל אינה רשות מינהלית אלא ארגון וולנטארי שלא הוקם מכוח חוק והתקנון הנ"ל הותקן ללא מעורבות פורמאלית של רשות מרשויות המדינה, בלא שאושר על ידי הכנסת או רשות מינהלית כלשהי וללא פרסומו בפרסום רשמי של המדינה". משכך, מעמדו של תקנון המשמעת, הנמוך מזה של תקנות, וודאי שאינו יכול לסתור חוק. ## ארגוני הספורט:## החוק העניק לארגוני הספורט כח רב, להכריע בסכסוכים שיתגלעו, במוסדות השיפוט הפנימיים. אולם, יש לקרוא את תכנו המלא של סעיף 11 לחוק, ועמו יש לקרוא את תכנם של סעיפים 10(א)ו-10(ג) לחוק. ההנחה הגלומה בסעיפים אלה היא, כפי שנאמר, שהשיפוט הפנימי יעשה על-פי תקנונים מיוחדים לכך, שיותקנו לפי סעיף 10(א)לחוק, לאמר - תקנון משמעת ותקנון לשיפוט פנימי. הנחה זאת מוצאת את ביטויה גם בסיפא לסעיף 11 לחוק, שמדברת ב"ערכאת שיפוט עליונה". מכאן עולה, כפי שכבר נאמר, שאחת ממטרות החוק היא, שהשיפוט הפנימי יהיה לפי תקנון מיוחד, ושהוא יערך בשתי ערכאות - ראשונה ועליונה. הוראותיו של חוק הספורט ומטרתו מחייבות שתנתן זכות ערעור על החלטתה של ערכאה ראשונה במוסד לשיפוט פנימי של ארגון ספורט. הוראות אלו מחייבות, כאמור, את ההתאחדות לספורט, והיה עליה לנהוג לפיהן. ואמנם, בתקנון המשמעת קבועה זכות הערעור בפני בית הדין העליון של ההתאחדות. משום מה, הנהלת ההתאחדות לספורט לא נהגה כך בעניננו, ושללה מן המערערים את זכות הערעור. בכך, חרגה ההתאחדות לספורט מסמכותה לפי החוק. דיני ספורט