רשלנות רפואית נזק נפשי - תביעות לפיצויים כספיים נזקים נפשיים

הפרעות נפשיות יכולות להתבטא בחרדה,דיכאון, הפרעות בתפיסה, הפרעות שיפוט, ליקוי תפקוד, בפחדים המתגברים בשעות החשיכה, הפרעות בשינה, קשיי הירדמות, התעוררות בעקבות חלומות בעתה הקשורים באירוע הטראומטי, חזרה של תמונות מן האירוע (פלאשבק), ירידה בריכוז וביכולת החשיבה, שינוי אישיות, פחד לצאת מהבית, הימנעות מלפגוש אנשים, פגיעה בחשק ובתפקוד המיני ועוד. ## כיצד מוכיחים נזקים נפשיים:## על מנת להוכיח פגיעה נפשית יש צורך בחוות דעת פסיכיאטרית של רופא. פגיעה נפשית עלולה להגביל באופן ניכר את ההתאמה הסוציאלית ואת כושר העבודה. אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר הינה פוסט טראומה והיא נפוצה בקרב נפגעים - ילדים ומבוגרים כאחד שחוו תקיפה אלימה וכן אנשים אשר נפגעו בתאונות שונות כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה, תאונות או פגיעות במסגרת השירות הצבאי וכדומה. על מנת לבדוק אפשרות תביעה במקרים אלו בגין עילה של רשלנות רפואית חושב לקבל ייעוץ משפטי, שכן לא כל הפרעה נפשית הינה ברת פיצוי ויש לבחון כל מקרה לגופו. ##חוות דעת מומחה רפואי לגבי רשלנות רפואית נזק נפשי:## סעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 קובע, כי בית משפט רשאי לקבל כראיה חוות דעת של מומחה בשאלה שבמדע, שבאמנות או שבידיעה מקצועית. סעיף 24 קובע כי יש לערוך חוות דעת כזו לפי הטפסים הקבועים בתוספת הראשונה או בדומה להם ככל האפשר. על-פי הטופס שבתוספת, על חוות הדעת של המומחה לכלול הצהרתו כי הוא נותן חוות דעתו המקצועית במקום עדות בבית המשפט, ועליו לפרט את פרטי השכלתו ואת ניסיונו. סעיף 25 קובע, כי חוות דעת שהוגשה כראיה לבית המשפט, דינה כדין עדות בשבועה לעניין סעיף 117 לפקודת החוק הפלילי, 1936 ( סעיף 117 לפקודת החוק הפלילי הינו סעיף 237 ל חוק העונשין, התשל"ז-1977). סעיף 25(ג) קובע, כי על חוות הדעת לכלול הצהרת המומחה כי הוראות סעיף זה ידועות לו. לא מדובר בפן טכני בלבד אלא בפן מהותי מאחר ודין חוות דעתו של מומחה כדין עדות שבשבועה, שהרי על המומחה להצהיר זאת בחוות דעתו ואם לא עשה כן לא ניתן להגיש המסמך כראיה לבית המשפט, כפי שלא ניתן יהיה להגיש עדות של עד בתצהיר מבלי שיוזהר בנוסח האזהרה כנדרש, כיוון שאחרת אין כל משמעות לתצהיר (ר' רע"א 2750/94 עציוני ובניו בע"מ נ' מוסא אלי, דינים עליון ל"ה, 892). השופט (בדימוס) י. קדמי בספרו "על הראיות" ,חלק שני, בעמ' 816-815 (מהד' 2003 ) מדגיש בין היתר כי : "בהתאם להוראות סעיף 24 לפקודה, נקבעו בתוספת הראשונה לפקודה "טפסים" לכל אחת מהתעודות הנדונות כאן. וחובה לערוך את התעודות בנוסח זהה או דומה "ככל האפשר" לנוסח הטפסים האמורים. עמידה בנוסח הבסיסי האמור הינה תנאי לקבילותה של התעודה". באופן דומה נפסק ב- ת.א.(ב"ש) 3086/98 בנה"פ נ' מינהל מקרקעי ישראל בין היתר כי: " סעיף 25 (ג) לפקודת הראיות קובע כי על חוות הדעת לכלול הצהרת המומחה כי הוראות סעיף זה ידועות לו ולפרט את פרטי השכלתו ונסיונו של המומחה שכן זה אשר יוצר את ההבדל בין חוות דעת שניתן להגישה כראיה לבית המשפט לבין מכתב רגיל המתייחס להתכתבות שנערכה בין הצדדים. לא מדובר בפן טכני בלבד אלא מדובר בפן מהותי מאחר ודין חוות דעתו של מומחה כדין עדות שבשבועה שהרי על המומחה להצהיר זאת בחוות דעתו ואם לא עשה כן לא ניתן להגיש המסמך כראיה לבית המשפט, כפי שלא ניתן יהיה לדוגמא להגיש עדות של עד בתצהיר מבלי שיוזהר בנוסח האזהרה כנדרש, כיוון שאחרת אין כל משמעות לתצהיר " . (ר' גם : תצ ( חי') 4535-10-09 לזרב נ' בית יצחק - משק יצחק אזרד בע"מ; ת.א. (ת"א) 2512/00 אליעזר קליין נ' דב רמתי; ע"פ (ת"א) 70671/04 אלוש אופיר נ' פרקליטות מחוז המרכז ; ת.א. (ת"א) 1320/99 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מחסני חשמל בע"מ (בפירוק); ת.א. (ת"א) 47997-11-13 מוסקוביץ נ' רוזנפלד (סע' 13 לפסה"ד )( 21.10.14 )).רשלנותפיצוייםתביעות רשלנות רפואיתרפואההתחום הנפשינזק נפשי / נכות נפשית