מוות בתאונת עבודה - חישוב פיצויים | עו"ד רונן פרידמן

תביעות בגין מוות בתאונת עבודה הן מהמורכבות ביותר בתחום הנזיקין מפני שמות העובד מקשה מאוד לחקור ולגלות את את נסיבות התאונה כדי להוכיח שמותו היה כתוצאה מרשלנות המזכה הפיצוי כספי למשפחתו ולכן יש צורך בעורך דין מנוסה לטיפול בתיקים אלו. זקוקים לעורך דין במקרה של מוות בתאונת עבודה של קרוב משפחה ? חשוב לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתאונות עבודה שמסתיימות במוות, שילווה אתכם לאורך ההליך כדי ולוודא שקיבלתם את הפיצוי המרבי לו אתם זכאים. להלן סקירה של סוגיות בנושא פטירת עובד בתאונת עבודה וחישוב גובה הפיצויים לפי שיטת הידות והלכת השנים האבודות בתביעת נזיקין: חישוב פיצויים של אדם שנהרג בתאונת עבודה (בן 51 במועד התאונה): ##שיטת הידות## בסיס שכרו של המנוח עובר לתאונה היה 37,339 ₪, משוערך להיום ( הצמדה בלבד) = 48,847 ₪. אשתו הייתה עקרת בית ולכן הקופה המשותפת היא בגובה שכרו של המנוח. הבנות היו בגירות בעת התאונה ואינן יורשות. הבן, בעת התאונה חייל, נותרו לו 8 חודשים עד הגיעו לגיל 21. חישוב אבדן התמיכה בתביעת התלויים: חישוב לפי תלויים מהתאונה (31.12.00) עד 20.8.01 ( הגיע הבן לגיל 21) אישה+ מנוח+ 1/3 ידת הבן + משק בית = 1/3 3 ידות ##שווי ידה: 48,874 / 3.333 = 14,663.6 ₪## משכורת המנוח לאחר הפחתת ידת הקיום = 48,874 ₪ - 14,663.6 = 34,210.4 ₪ אבדן התמיכה: 34,210.4 ₪ X 8 חודשים = 273,683 ₪ חישוב לפי תלויים מהגיע הבן לגיל 21 (20.8.01) ועד פרישת התובע מעבודה בגיל 67 (22.8.16) אישה+ מנוח+ משק בית = 3 ידות ##שווי ידה: 48,874 ₪ / 3 = 16,291.333 ₪## משכורת המנוח לאחר הפחתת ידת הקיום = 48,874 ₪ - 16,291.333= 32,582.6 ₪ הפסד העזבון: 32,582.6 ₪ X 180 חודשים = 5,864,880 ₪ סה"כ 6,138,563 ₪. בצירוף ריבית מאמצע התקופה = 6,812,018 ₪ 12% הפסד פנסיה = 736,627.5 ₪ סה"כ אבדן תמיכה לתלויים בשנים האבודות ( כולל פנסיה) = 7,548,645.5 ₪ חישוב הפסד הכנסות בשנים האבודות בתביעת העיזבון: חישוב לפי עזבון מהתאונה (31.12.00) עד 20.8.01 ( הגיע הבן לגיל 21) אישה+ מנוח+ 1/3 ידת הבן + חסכון+ משק בית = 1/3 4 ידות ##שווי ידה: 48,874 ₪ / 4.333 = 11,279.5 ₪## משכורת המנוח לאחר הפחתת ידת הקיום = 48,874 ₪ - 11,279.5 = 37,594.5 ₪ הפסד העיזבון: 37,594.5 ₪ X 8 חודשים = 300,756 ₪ חישוב לפי עזבון מהגיע הבן לגיל 21 (20.8.01) ועד פרישת התובע מעבודה בגיל 67 (22.8.16) אישה+ מנוח+ חסכון+ משק בית = 4 ידות ##שווי ידה: 48,874 ₪ / 4 = 12,218.5 ₪## משכורת המנוח לאחר הפחתת ידת הקיום = 48,874 ₪ - 12,218.5 ₪ = 36,655.5 ₪ הפסד העיזבון: 36,655.5 ₪ X 180 חודשים = 6,597,990 ₪ סה"כ 6,898,746 ₪. בצירוף ריבית מאמצע התקופה = 7,655,600 ₪ 12% הפסד פנסיה = 918,672 ₪ סה"כ הפסד הכנסות בשנים האבודות ( כולל פנסיה) = 8,574,272 ₪ ##הפסד שירותי בעל## כמפורט לעיל חנה צור מסרה בתצהירה כי המנוח עבד בממוצע 10- 13 שעות ביום וב' מ' העידה כי המנוח יצא מוקדם מאד לעבודה כדי להגיע מנתניה לעבודה בתל אביב או רמת גן בשש בבוקר וכי היה חוזר מאוחר לעיתים בשעה 2- 3 לפנות בוקר וכי עבד שישה ימים בשבוע ( פר' מיום 13.11.14 עמ' 45 ש' 1- 4). ב' מ' טענה כי המנוח היה עושה תיקונים בבית בשבת וכי לעיתים יצא מוקדם ועזר בקניות וסידורים ( פר' מיום 13.11.14 עמ' 45 ש' 19- 32). בנסיבות אלה, בהתחשב בגילו של המנוח ובשעות העבודה הארוכות שנהג לעבוד, אני מעמידה את ראש הנזק של אובדן שירותי בעל על סכום של 150,000 ₪ כערכם היום ( לעניין השיקולים לפסיקה בראש נזק זה ר' ע"א 4574/11 עזבון יורשי המנוח נזאל אג'וד נ' הפניקס (19.5.13) וכן רע"א 975/16 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח (4.5.16)). ##קבורה ומצבה## בעניין זה לא הובאו ראיות ואני מעמידה את הפיצוי על סכום של 10,000 ₪ כערכם היום. ##כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים## בראש נזק זה נוכח נסיבות מותו של המנוח אני מעמידה את הפיצוי על 500,000 ₪ כערכם היום. ##סכום השיפוי המגיע למל"ל## הפיצוי אם כן בתביעת העזבון, הוא הגבוה יותר. לפיצוי זה יש לצרף את ראש הנזק של כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים וכן הוצאות קבורה ומצבה. בנוסף, בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 2739/06 עזבון דוביצקי ולדימיר ז"ל נ' רזקאללה (1.6.08), משנמצא כי הפיצוי בתביעת העזבון גבוה יותר יש להוסיף לסכום זה את המרכיב המצוי מחוץ לתחום החפיפה עם תביעת התלויים - אובדן שירותי בעל. ##סך כל הנזק:## הפסד הכנסות בשנים האבודות ( כולל פנסיה) - 8,574,272 ₪ קבורה ומצבה – 10,000 ₪. כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים 500,000 ₪. אובדן שירותי בעל – 150,000 ₪. סה"כ – 9,207,272. סכום הנזק לאחר ניכוי תרומת הרשלנות של המנוח עומד על 7,365,818 ₪, המל"ל שילם גמלאות בסכום של 5,815,116 ₪. על כן זכאי המל"ל לשיפוי מפרי ומכרמון ביחד ולחוד, בסכום הגמלאות ששילם בניכוי חלקו של המעביד, אביב, סה"כ 3,489,069 ₪. ## מוות בתאונת עבודה - תביעת פיצויים נגד קבלן :## אדם נהרג בתאונת עבודה באתר בנייה. אלמנתו וילדיו הגישו תביעה כנגד הקבלן וכנגד חברת הביטוח שלו. בכתב התביעה נטען כי המנוח מצא את מותו בנפילה מגובה ונטען כי בנסיבות בהן פטירת המנוח אירעה עקב נפילה ממבנה המצוי בשטחו, בשליטתו ובפיקוחו של הקבלן, יש ליישם את הכללים הקבועים בסעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין ולהעביר את נטל ההוכחה לגבי אי קיומה של התרשלות שגרמה למותו של המנוח אל כתפי הקבלן. הקבלן טען, מנגד, כי בנסיבות העניין אין מקום להעביר את הנטל לביסוס אי קיומם של יסודות העוולה על כתפיו. בית המשפט העליון יישם את הכלל האמור והעביר מכוחו את נטל הראיה להעדר רשלנות אל הנתבע בנסיבות בהן פועל נפצע בנפילה מפיגום. בהקשר זה נדחתה הטענה כי עצם העובדה שקודם לנפילתו עמד הפועל על הפיגום, חוסמת בפניו את הטענה כי לא ידע ולא יכול היה לדעת את הנסיבות בהן נפגע. בנסיבות אלה, נקבע, לאור שליטתו של המעסיק בפיגום שהקים, ובהתחשב בכך שבנסיבות אלה על פני הדברים התאונה נגרמה עקב מעשה רשלני של המעסיק, הנטל עובר אל המעביד להוכיח כי התאונה לא אירעה עקב התרשלותו ובית המשפט הגיע למסקנה שהתאונה אירעה עקב התרשלותו הקבלן אשר חויב בתשלום פיצויים למשפחת המנוח. ##מוות בתאונת עבודה - קצבת תלויים בביטוח לאומי:## מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לביטוח לאומי לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק, ביטוח לאומי ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן: לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה - 60%, לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים - 40 לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא - קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים, לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד - קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים. לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה - קצבה ותוספת ילדים - לילד אחד - 20%, לשני ילדים - 30%, לשלושה ילדים ויותר - 40%, לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לילד אחד - 60%, לשני ילדים - 80%, לשלושה ילדים - 90%, לארבעה ילדים ויותר - 100%, לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה - 50% לתלוי אחד -, לשני תלויים - 75%, לשלושה תלויים - 90%, ו- 100% לארבעה תלויים. :##מוות בתאונת עבודה - ניכוי גמלה מביטוח לאומי :## אדם נהרג בתאונת עבודה. התלויים בו - אלמנתו וילדו הגישו נגד המעביד תביעת נזיקין בסמוך למועד ההתיישנות לפיצויים בגין הפסד הממון, שנגרם להם במות מפרנסם. המעביד הודה באחריותו, והמוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה. בית המשפט במחוזי קבע את שיעור הפיצויים ועל קביעה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון בטענה כי הפחתת סכום הפיצויים בשל גימלה שנשלה מאת המנוח בשל מחדלו מלשלם דמי ביטוח. בצד שירותו כעובד אצל המעביד, הייתה לו למנוח עבודה נוספת כעובד עצמאי. הוא לא שילם דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי בגין עבודה זו, ואלמנתו לא זכתה לכל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי. עם מותו נתעוררה השאלה, אם מסכום הפיצויים, אשר המעביד מתחייב בגין אובדן הכנסה נוספת זו, יש להפחית את הגימלה, שהתלויים במנוח היו מקבלים, אילו המנוח עמד בהתחייבויותיו, אך שלא קיבלוה בשל מחדלו בית המשפט פסק לפי סעיף 82 לפקודת הנזיקין הקובע כי המבוטח לפי חלק ב' לחוק הביטוח הלאומי לרבות התלוי בו שהיו זכאים לפי פקודה זו עקב מאורע אחד גם לפיצויים מן המעביד, וגם לגימלה לפי חלק ב' לחוק - תנוכה הגימלה מסכום הפיצויים שהיו מגיעים להם ממעבידם אילולא סעיף זה. ##מוות בתאונת עבודה - האם ניתן לוותר על גמלה מביטוח לאומי:## אדם נהרג התאונת עבודה, אלמנתו וילדיו ניהלו משא-ומתן הגיעו להסכם על גובה הפיצויים שישולמו להם. ההסכם היה מותנה בכך, שהם יתחייבו לא לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי תשלום גמלאות וקצבאות, וישיגו אישור מהמוסד לביטוח לאומי שאם ייתבע לא יכיר בתביעה. בית המשפט פסק כי במקרה של פטירת מפרנס הושתת הביטוח של בני המשפחה שהיו תלויים בו בפרנסתם על העקרון של תשלום קצבת חדשית ולא תשלום סכום חד פעמי. הכוונה היא להבטיח להם בדרך זו אמצעי קיום מתאימים במשך כל תקופת התלות במנוח. בתשלום סכום חד פעמי טמונה הסכנה של הוצאת הכספים ובזבוזם בבת אחת או הפסדם כתוצאה מהשקעה לא בטוחה או לא טובה וברור כי הסכם על קבלת תשלום חד פעמי המלווה בוויתור על התשלומים התקופתיים המגיעים מהמוסד על-פי החוק, שם מטרה זו לאל. עוד נקבע כי בדרך כלל, שמורה הזכות לאדם לוותר או להסכים לוותר על טובת הנאה או יתרון שמעניק לו חוק שנעשה לטובתו ולהגנתו באופן אישי. לא כן הדבר כאשר בקביל לזכות האישית של הפרס מאינטרס הציבור הוא שהזכות האישית תישמר ותקויים הלכה למעשה. במקרה כזה אין הפרט בן-חורין לעשות בה כרצונו, ברצותו מקבלה ונהנה ממנה. וברצותו מוותר הוא עליה. על אינטרס הציבור אין בכוחו לוותר. כאשר החוק מדבר בלשון ציווי מוחלט ובהתקיים התנאים הקבועים בו הוא מטיל על גוף ציבורי חובת תשלום פלוני ללא סייג. אין אפשרות לגוף לא לשלם או לשלם פחות מהמגיע, ולנהנה לוותר עליו. עובדה היא שהמוסד לביטוח לאומי. כמוסד בעל יעוד חברתי וציבורי, שוקד לפרסם ברבים ולהביא לידיעת ציבור המבוטחים והנהנים את זכויותיהם החוקיות וממריצם לממשם הלכה למעשה. ## מוות בתאונת עבודה - מענק לאלמנה:## אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה כפול שלושים ושש. אלמנה הזכאית למענק לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה. ## מוות בתאונת עבודה - קצבה למפרע לבן זוג תלוי:## במידה ונפטר אדם ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה מביטוח לאומי החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל ואם שולם לו מענק ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג. ## מוות בתאונת עבודה - מענק ליתום שהגיע למצוות:## על פי חוק הביטוח הלאומי, מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לביטוח לאומי לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהשכר הממוצע כפי שהיה ב-1 בינואר. ##גובה השכר של אדם שנהרג בתאונת עבודה לצורך תשלום קצבת תלויים ## השאלה שהיתה הטעונה הכרעה בהליך זה היתה מהו גובה "השכר הרגיל" של המנוח לצורך תשלום קצבת תלויים בנפגע עבודה לתלויי המנוח. על פי סעיף 132 לחוק הביטוח הלאומי, קצבת תלויים לתלויי נפגע עבודה משתלמת כאחוז מ"קצבת הנכות המלאה". "קצבת הנכות המלאה" מוגדרת בסעיף 130(ב) לחוק הביטוח הלאומי כ"קצבת הנכות שהייתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו סעיף 105". סעיף 105 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר את אופן חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100%. סעיף 105(א) קובע כי "הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים". בהתאם לסעיף 97 לחוק הביטוח הלאומי, "דמי פגיעה" מחושבים כאחוז מ"שכר עבודתו הרגיל" של המבוטח. על פי סעיף 98 לחוק, "שכר עבודתו הרגיל" של מבוטח הינו הסכום היוצא מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים". לאמור, חישוב גובה קצבת התלויים לתלויי המנוח תלוי בגובה שכרו בשלושת החודשים האחרונים לעבודתו. המחלוקות בהליך נוגעות לשני פרמטרים המרכיבים את שכרו החודשי של המנוח: היקף עבודתו (קרי: מספר ימי העבודה בכל חודש רלוונטי) ושכרו היומי. בית המשפט פסק כי על המעביד לשלם לנתבע דמי ביטוח לפי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי בגין העסקת המנוח על פי "שכרו הרגיל" וכי העלאת טענה לפיה לא היה מעסיקו של המנוח היא טענה בחוסר תום לב. כידוע, התוצאות של הפרת החובה לנהוג בתום לב הן מגוונות, והן כוללות אי היזקקות לטענה שמועלית בחוסר תום לב (בג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע בע"מ נ. בית הדין הארצי לעבודה (מיום 4.9.1980). לעניין זה ראוי להפנות למאמרו של ע. בוקשפן "רעיון האמון הבין-אישי ומודל " משולש הציפיות" בדיני חוזים" (הופיע ב"ספר אור – קובץ מאמרים לכבודו של השופט תאודור אור (2013)", עמ' 397. בעמ' 447 מתייחס המחבר לנושא ההשתק, כדלהלן: "בשולי ההתייחסות לעקרון תום-הלב במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, וכהמשך לדיון בסעדים מכוחו, ראוי להתייחס בקצרה לדיני ההשתק. דינים אלו התפתחו במקרים רבים כתחליף לעקרון תום הלב, וכיום, עם התבססות של עקרונות תום-הלב במשפט הישראלי, הם מהווים פן מפניו. דוקטרינת ההשתק – לרבות עקרון השיהוי, שיסודות בתורת ההשתק מכוח מצג – נובעת מרעיון האמון הבין אישי וממשולש הציפיות, מכוח התמקדותה בשינוי מצבו לרעה של צד המסתמך על התנהגותו של הזולת ועל מצגיו. כך באופן כללי בהשתק מחמת מצג, שבו צד שהציג מצג לפני זולתו מנוע מלהתכחש למצג זה אם זולתו הסתמך על המצג בתום לב ובסבירות ושינה עקב כך את מצבו לרעה...". ##סוגיית ניכוי "דמי מחיה" לתלויים## האם יש לנכות מן הפיצויים לתלויים באדם שנהרג בתאונת עבודה "דמי מחיה" מן המוסד לביטוח לאומי ? התלויים טענו כי בפועל מעולם לא קיבלו כספים אלה. בית המשפט ציין כי באופן עקרוני, בפיצויים בגין תאונת עבודה, כאשר התובע זכאי לגמלה כלשהי מן המוסד לביטוח לאומי, גם אם אינו מממש בפועל את זכאותו, תנוכה הגמלה "הרעיונית" מסכום הפיצויים בהם יחויב המעביד (ראו, למשל, ע"א 86/73 תושיה נ' ציון). אולם על המעביד-המזיק להוכיח כי אמנם זכאי התובע לאותה גמלה "רעיונית". בעניינו, המשיבים לא הוכיחו כי ילדי המנוח עומדים בקריטריונים הנדרשים לקבלת "דמי מחיה". המסקנה היא כי אין מקום להפחית את "דמי המחיה" על בסיס השערה גרידא בדבר זכאות הילדים (השווה ע"א 531/91 עיזבון המנוח משה חיון ז"ל נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ). תאונת עבודהמוות בתאונת עבודהמקרי מוותפיצויים