##מהי הפרת חובה חקוקה ?## סעיף 63 לפקודת הנזיקין קובע כדלקמן: "(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק — למעט פקודה זו — והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו. לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני." בהתאם להוראות סעיף 63 הנ"ל, יסודות העוולה הם: ##(א)## קיומה של חובה חקוקה; ##(ב)##החובה החקוקה לפי פירושה הנכון נועדה לטובתו ולהגנתו של התובע או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה התובע; ##(ג)##הפרת החובה החקוקה; ##(ד)##ההפרה גרמה נזק לתובע מסוגו או מטבעו ש הנזק אליו התכוון המחוקק; ##(ה)##קיומו של קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק. העוולה של הפרת חובה חקוקה הינה "עוולת מסגרת" שבה רב לו ידו של ביהמ"ש ביצירת חבויות. תוכנה של עוולה זו מתמלא ע"י הוראות המטילים חבות בחיקוקים שונים ועל ידי הפרשנות של ביהמ"ש, הניתנת לאותן הוראות, אם עונות הן על יסודות העוולה המוגדרים בסעיף 63 לפקודה (ע"א 119/86 הנ"ל). סעיף 74 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעי כי במידה והועלתה בכתב טענות טענה של הפרת חובה חקוקה, יצויין החיקוק אשר הפרתו מהווה עילה לתובענה. מותר להביא בכתב טענות כל הוראת דין שהטוען מתכוון להסתמך עליה, אך אין בעל דין מנוע מהסתמך על הוראת דין כאמור מחמת שלא הביא אותה בכתב טענותיו. ##פסיקה בנושא הפרת חובה חקוקה:## כדי לזכות בסעד מכוח העילה של הפרת חובה חקוקה יש להוכיח את קיומם המצטבר של חמישה יסודות חיוביים, ויסוד שלילי אחד: החובה מוטלת על המזיק מכוח חיקוק; החיקוק נועד לטובתו של הניזוק; המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; ההפרה גרמה לנזק לניזוק; הנזק הוא מסוג אשר אליו התכוון החיקוק. כמו כן, יש להוכיח כי החיקוק לפי פירושו הנכון, לא התכוון להוציא את הסעד בנזיקין (ע"א 119/86 קני בתים בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה; ע"א 2351/90 לסלאי נ' ג'מאל). בע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ' יגאל תנעמי, נדונו היסודות של עוולת הפרת חובה חקוקה: "חמישה הם אפוא יסודותיה הפוזיטיביים של עוולת הפרת חובה חקוקה: חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוק; המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; ההפרה גרמה לניזוק נזק; הנזק שנגרם הוא מסוג הנזק שאליו נתכוון החיקוק. היסוד הנגטיבי, הקבוע בסעיף 63(א) סיפה, הוא שהחיקוק, לפי פירושו הנכון, לא התכוון לשלול את הסעד בנזיקין (ע"א 335/80 בריגה נ' מוסטפה; ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש; ע"א 119/86 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נתניה; ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ – עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ – עיתון "משפחה טובה". ##הפרת חובה חקוקה בדיני התכנון והבניה:## כאשר סעיף 63 נוקט בלשון "והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו אל להגנתו של אדם אחר", יש לפרש את הוראות הסעיף, כאשר עסקינן בעבירות לפי חוק התכנון והבניה, באופן בו, כל עוד עסקינן במילוי הוראות החוק, כאשר וועדת התכנון עומדת על השלמת פרטים טכניים, כי כאשר ניתן אישור עקרוני של הוועדה למתן היתר, כל אותן דרישות טכניות, שאינן קשורות בהגנה על השכן, הינן דרישות שעד למילויין, לא ניתן לומר, כי חלה תחולה לסעיף. הדרישה בהוראות חוק התכנון והבניה לקבלת היתר נועדו בין היתר להגן על שכניו של מבקש ההיתר, אלא שלא ניתן להתעלם מאותן מטרות נוספות שיש לחוק התכנון והבניה, שעוסקות בסדר הציבורי, כך שמקום בו האינטרס של השכן הוּגן, לשכן ניתנה הזכות להתנגד למתן ההיתר והוועדה החליטה למרות התנגדותו, כי יש ליתן היתר, הרי שדרישותיה הנוספות של הוועדה, ככל שלא עולה מתוכן, כי מטרתן הגנה על השכן, לא תקמנה לאותו שכן עילת תביעה על פי סעיף 63. למעשה, אין די בבחינת השאלה האם הופרה חובה חקוקה, שאלת הקשר הסיבתי שבין ההפרה ובין הנזק עודנה קיימת וכאשר אין ב ין הפרת החובה החקוקה ובין התרחשותו של הנזק מאום, לא ניתן לומר, כי מתקיימת עוולה של הפרת חובה חקוקה, גם אם נגרם בסופו של דבר נזק. ##הפרת חובה חקוקה - בניה ללא היתר וחריגות בניה:## בניה ללא היתר בנייה או בחריגה מהיתר הבניה עשויה להוות יסוד לעילת תביעה מכח העוולה של הפרת חובה חקוקה מכח סעיף 63 לפקודה קובע: "מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה, גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של נזק אליו התכוון החיקוק", החובה להוציא היתר בניה קבועה בסעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 ועל כן היא בגדר חובה מכח "חיקוק" (ראה: ע"א 119/86 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתו"ב נתניה ואח' פ"ד מו (5) 727, 744). לצורך הוכחת העוולה של הפרת חובה חקוקה הניזוק אינו צריך להוכיח שנגרמה לו "הפרעה של ממש" עקב מעשי המזיק, כנדרש במסגרת העוולה של מטרד ליחיד, ואולם, עליו להוכיח שנגרם לו " נזק" כהגדרתו בסעיף 2 לפקודה: "אבדן חיים, אובדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב או חיסור מהם וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה", וכי נזק זה הינו נזק מהסוג אותו ביקש המחוקק למנוע באמצעות החיקוק (על חמשת יסודות העוולה ראו: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1)113 ,139; ע"א 273/80 מדינה נ' כהן פ"ד לז(2)29,41-42; ע' בר שירה , ד' לוינסון זמיר "הפרת חובה חקוקה" דיני הנזיקין – העוולות השונות (ג' טדסקי עורך, תשמ"ט, עמ' 39). בפסיקה ענפה נקבע, כי עצם הבניה בחריגה מהיתר אינה בגדר "נזק" כמשמעו בפקודת הנזיקין: "הלכה פסוקה היא כי לא די בביצוע עבירת בנייה כדי לבסס תביעה לפי סעיף 63 לפקודה ויש להותיר בידי הרשויות המוסמכות בדיני התכנון והבנייה את האכיפה של הוראות חוק התכנון והבניה היכן שהפרט לא מוכיח כי נגרם לו נזק מחמת הפרת החיקוק ע"י הנתבע" (ת"א (שלום-י-ם) 52610-09-12 סופר ואח' נ' אלאלוף, פס' 11 לפסה"ד מיום 11/05/14. הכלל הוא שטענות לגבי פגמים בהליך התכנוני, ובהן גם טענות הנוגעות לרשלנות או להפרת חובה חקוקה במסגרת ההליך התכנוני, יש להעלות לפני הפורום המתאים ובמסגרת שנקבעה לכך בדין, קרי – הליך ההתנגדות, ההשגות והעררים שניתן להגיש על החלטות רשויות התכנון. בעל דין שיכול היה לעשות כן ונמנע מכך – אינו רשאי, ככלל, להעלות טענות ממין זה במסגרת של תביעה בנזיקין לאחר מכן. הוא הדין גם בנוגע לתביעות המבוססות על עוולת המטרד ##הפרת חובה חקוקה בדיני עבודה:## לבית הדין לעבודה לא נתונה סמכות לדון בתביעה נזיקית של עובד נגד המעביד בעילה של עוולת הפרת חובה חקוקה. הפרת חובה חקוקהנזיקין