תאונת דרכים - ערעור על פיצוי נמוך

פסק דין : השופט ש. פינקלמן: 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' סגן הנשיא ר.ש. צמח). פסק הדין ניתן ביום 25.5.99 בת.א. 2159/98 . 2. המערער מס' 1, יליד שנת 1982, קטין ביום קרות התאונה, היה מעורב בתאונת דרכים שארעה ביום 6.6.97. המערער נפגע בחלקי גוף שונים, בעיקר בראשו. ד"ר פלד, שבדק את המערער מטעם בית המשפט, קבע לו נכות צמיתה בשיעור של 10% בתחום הנוירו פסיכיאטרי. בית משפט קמא פסק לתובע פיצויים בסכום מצטבר בן 73,025 ש"ח, על בסיס ראשי נזק שונים. בראש נזק של הפסד כושר ההשתכרות בעתיד, פסק סכום גלובלי בן 50,000 ש"ח. 3. מכאן הערעור שבא בפנינו, וכולו במישור של גובה הנזק. 4. המערערים טוענים ע"י עורך דין תאונות דרכים כי הסכום שנפסק על ידיד בית משפט קמא נמוך ביותר, ואינו הולם את חומרת פגיעתו של המערער. ועתירתם היא לקבל את הערעור ולפסוק לזכותם "פיצוי הולם וריאלי שיתאים לטיב הפגיעה, חומרתה ולשיעור הנזקים המשמעותיים שנגרמו וייגרמו למערערים כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה". 5. כבר נקבעה הלכה לפיה בית משפט של ערעור אינו בא במקום הערכאה הדיונית, ואינו נוטה להתערב על נקלה באומדנת ערכאה זו. אפילו אם נראה לערכאת הערעור כי אילו היה הוא יושב בדין לראשונה, יכול שקביעתו היתה שונה. 6. לא מצאנו מקום להתערב בסכומים השונים אותם פסק בית משפט קמא על בסיס אותם ראשי הנזק, למעט ראש נזק של הפסד כושר ההשתכרות. 7. אין חולק כי התובע , מערער מס' 1 , הינו חרש אילם מלידה. בית משפט קמא סבר, ככל הנראה, שיש ליתן משקל נכבד לנכות זו בפרק של הפסד כושר ההשתכרות בעתיד. מטעם זה עמד ופסק למערער, בראש נזק זה, 50,000 ש"ח בלבד. נראה לנו כי בעשותו כן קימץ ידו יתר על המידה ובדרגה המחייבת את התערבותנו. 8. בידוע הוא, כי בראש נזק של הפסד כושר ההשתכרות בעתיד, בהתייחס לקטין, אין בסיס טוב יותר להערכת הפסד זה מאשר השכר הממוצע במשק. אכן, תוך מתן הדעת לנתוניו האישיים של הנפגע, ולסיכויים שהיו לו להשתלב בשוק העבודה אלמלא התאונה. ראה לעניין השכר הממוצע במשק בהתייחס לקטין שנפגע, ע.א. 1121/90, כלל חב' לביטוח בע"מ נ. מרגלית (תקדין עליון, כרך 93(4), 619 וראה כמו כן ת.א. 274/92 (חי) עבדאללה אייל נ. סעידה סלח, תקדין מחוזי, כרך 97(3), 1993 ,עמ' 620). 9. בעניננו לא באו ראיות ממשיות על אודות נתוניו האישיים של התובע - המערער, לבד מן העובדה שהוא חרש אילם מלידה. יכול גם שהפסיק את לימודיו קודם זמנם. פגמים אלה, הם כשלעצמם, אינם מחייבים קביעה עובדתית לפיה התובע ימצא תמיד בתחתית סולם ההכנסות. בחינה של הסכום שנפסק מעלה כי סכום זה נפסק על בסיס של פחות מ- 30% מן השכר הממוצע במשק. סכום אשר כזה נראה להיות נמוך יתר על המידה. חשבון נכון גם צודק, יעמיד את סכום הפיצויים בראש נזק זה, על בסיס של כ- 2/3 מן השכר הממוצע במשק. לשון אחר, הסכום שצריך היה לפסוק אותו בראש נזק זה הינו 125,000 ש"ח. מכאן לסכום נוסף בן 75,000 ש"ח. 10. אציע לחברי הנכבדים לקבל את הערעור. ש. פינקלמן - שופט אני מסכימה. ש. שטמר - שופטת אני מסכים. ר. ג'רג'ורה - שופט אני מסכים. פיצוייםערעורתאונת דרכים